(Minghui.org)

לא מזמן, כששכרתי דירה, בעל הבית אמר לי שהמים והחשמל על חשבונו. מאוחר יותר, מכיוון שיותר אנשים התגוררו בדירה, עלויות המים והחשמל היו גבוהות מדי ובעל הבית חזר בו מהצהרתו וביקש שאשלם חלק מהעלויות. על אף שהרגשתי שבעל הבית צריך לשמור על מילתו, הסכמתי. אבל בעל הבית ביקש ממני מאוחר יותר שאשלם את כל המחיר מבלי שאתמקח. זה הציק לי קצת והתחלתי להתווכח אתו. כשהתחלתי להתווכח ידעתי שמשהו אצלי אינו הולם. הרגשתי מאוד רע אחרי הויכוח והבנתי שזה נגע במנטאליות התחרותית שלי. אבל עדיין לא הרגשתי שטעיתי, הגנתי על זכויותיי.

באותו ערב, כשצפיתי בווידיאו של "לימוד פא שניתן למתרגלי הפאלון דאפא האוסטרלים", זה עורר משהו בתוכי, אבל עדיין הרגשתי שבעל-הבית לא היה הגיוני. לאחרי שצפיתי בחלק האחרון של סרט הווידיאו הבנתי לבסוף. נראה שזה כוון במפורש לנושא ולהחזקה האלו שלי.

כשהוזכר הנושא שכמה מתרגלים לא אוהבים שמבקרים אותם, המורה אמר:

"זה בגלל שתלמידי הדאפא צריכים קצת אומץ לב אנושי כשהם מטפלים היום באימות הפא. בגלל זה לא דיברתי על זה. רציתי לשמור את הדיון הזה לתקופה האחרונה – רציתי לדבר על זה מאוחר יותר, כשהזמן יהיה יותר בשל".

"כשעסקתם באימות הפא וחשיפת הרוע מוקדם יותר, לא רציתי שתהיו רכרוכיים מדי כשאתם עושים דברים; במקרה כזה, בעודכם מבהירים את האמת הייתם נוטים לעשות כך בפחות ממלוא הכוח. זאת יכלה להיות בעיה אם כשאחרים היו מעירים [לשלילה] כשאתם מבהירים את האמת, הייתם פשוט עוצרים בו במקום מבלי לספק כל הסבר. כעת כשהפכתם בוגרים ורציונליים ויודעים כיצד להתמודד עם דברים, וכעת [כשדיון בנושא זה] לא ישפיע על הבהרת האמת שלכם – אני מדבר על מה ששמרתי להיום". ("לימוד הפא בעיר לוס-אנג'לס, פברואר 2006").

המורה השאיר אותנו עם מעט מחשבה אנושית כדי שנוכל להבהיר את העובדות. אבל בגלל רדיפת הכוחות הישנים והניצול שלהם, לפעמים לא קל לנו לדעת האם זו הרדיפה של הכוחות הישנים או מבחן בשבילנו. כמובן, אנחנו צריכים לשלול לחלוטין את הרדיפה עם המחשבות הנכונות שלנו. אם הרכוש והכסף שלנו נלקחים על-ידי אנשים רעים שרודפים מתרגלים, אנחנו צריכים לעצור אותם או לחפש דרכים חוקיות כדי להגן על זכויותינו. אבל אם נלך לקיצוניות בזמן שנהיה במצב מחשבה שכזה, זו עלול להפוך למנטאליות תחרותית. מכיוון שהרדיפה עדיין נמשכת, מנטאליות כזו היא קשה לאבחון.

מספר מתרגלים הזכירו במאמרים שלהם את הנושא של התמקחויות על מחירים. חלק מאמינים שעלינו להתמקח כשאנחנו קונים חומרים של הבהרת פא. חלק מאמינים שאנחנו לא צריכים להתמקח כשאנחנו קונים דברים יום-יומיים כמו פירות וכדומה.

אני חושב שהנושא אינו האם עלינו להתמקח או לא, אלא עם איזה מצב מחשבה אנחנו מתנהלים. כשאנחנו מתמקחים, אנחנו צריכים לבדוק אם יש לנו את המנטאליות התחרותית. כשאנחנו לא רוצים להתמקח, עלינו לבדוק אם אנחנו נוהגים כך רק בגלל פחד מלהחזיק באינטרס אישי. הצורה אינה חשובה בשאלה כיצד אנחנו מתמודדים עם הנושאים הללו בפרטי פרטים. יש מתרגלים שמאמינים שאם ניתן לאחרים לנצל אותנו, זה יעודד את אותם אנשים לבצע פשעים. זה נכון. אבל אנחנו צריכים להתבונן פנימה ולמצוא על מה אנו מבססים את זה. האם אנחנו מתייחסים לנושא הזה מתוך חמלה, או שאנחנו משתמשים בזה כתירוץ לכסות על ההחזקות שלנו? חִפרו לעומק! אם באמת נעשה כמו מה שהמורה אומר:

"שתטפח עד שלא תישאר שום החזקה,

המר יעבור והמתוק יגיע, וזהו האושר האמיתי." ("לטפח בתוך האשליה", הונג יין)

אז הנושא הזה לא יתקיים יותר.

לא נשאר זמן רב ואנו המתרגלים הפכנו ליותר ויותר שקולים. אבל גם הדרישות מאיתנו הופכות ליותר ויותר מחמירות. החזקות רבות עולות על פני השטח, אבל גם הופכות ליותר ויותר מעודנות. רק אם באמת נתקן את עצמנו עם כל מחשבה, נוכל באמת לפעול היטב ולשפר את עצמנו. זו רק הבנתי האישית. בבקשה הצביעו על כל דבר שאינו הולם.