(Minghui.org)

התחלתי לטפח פאלון דאפא בשנת 1998 וחשבתי שלהיות מתרגלת דאפא זה הכבוד הגדול שלי. תודות רבות למורה ולאתר האינטרנט מינג-הוי על ההזדמנות שניתנה לי לשתף את ההתנסות שלי עם כל המתרגלים האחרים.

טיפוח יציב זה ללכת בעקבות דבריו של המורה

ללמוד היטב את הפא, ללמוד אותו בעל-פה ולעשות כל מה שהפא דורש מאיתנו, הם למעשה ללכת בעקבות דבריו של המורה. המורה רוצה שנלמד את הפא ביחד כך שתהיה לנו סביבה טובה ללימוד הפא, וכדי לעזור לשפר את השין-שינג שלנו. לפני ארבע שנים יזמתי את לימוד הפא הקבוצתי בביתי. מספר המשתתפים נע בין שישה לשניים עשר או אפילו יותר.

המורה מבקש מאיתנו ללמוד את הפא בעל-פה. אני מתמידה בזה כבר במשך שנה, בעודי מסלקת את כל ההפרעות, והצלחתי עד כה פעמיים לשנן ולצטט את הג'ואן פאלון.

במהלך שלושת השנים האחרונות לקחתי על עצמי יוזמה לתאם את חלוקת חומרי הבהרת האמת של הדאפא לשישה מרכזים. במשך תקופה זו הרגשתי כל הזמן את נוכחותו של המורה, את חמלתו הרבה ואת השגחתו. הייתי גם עדה להתגשמותם של ניסים רבים. בכל פעם שעזבתי את הבית למשימות דאפא הייתי תמיד עם מצב רוח טוב. לא הפריעו לי השעות המוזרות, הסביבה הקשה או הפטרולים המשטרתיים. התמקדתי בדברים שהייתי אמורה לעשות.

המורה רוצה שיוקמו מרכזים נוספים לחלוקת חומרי מידע, כך שבמשך שנה שלמה הקדשתי את זמני ללמוד כיצד למיין ולקבץ חומרי דאפא וחלקתי את האחריות שלי בפרסום "מינג-הווי שבועי".

מכל הפעילויות האלו למדתי שהתהליך של ביצוע עבודות הדאפא הוא גם תהליך של טיפוח, תהליך שמחשל את הרצון, מרומם את השין-שינג, עוזר לנו לשחרר החזקות ומאפשר לנו להתפתח. למעשה, כל עוד יש לי את הלב לטפח, המורה יתכנן עבורי את הסידורים הטובים ביותר. לדוגמה, לאחרונה בדיוק כששקלתי כיצד להקים מרכז ביתי לייצור חומרי הסברה, העיתון "מינג-הווי שבועי" פרסם מאמר על כיצד להקים אתר כזה. וכשניסיתי לחשוב כיצד להשיג זאת, מתרגל במרכז מקומי של חומרי ההסברה עבר לאתר אחר ולא היה מתרגל מקומי שימשיך בעבודתו, כך שירשתי מערכת מוכנה.

לחזק את המחשבות הנכונות שלנו, לסלק את הפחד וליצור סביבת טיפוח

אחד מיכולות המחשבה של מטפח היא היכולת להוציא לפועל פקודות בממד שלו ובכל הממדים המקבילים. אם חסרות מחשבות נכונות, זה שקול לכישלון של מערכת הפקודות. את התוצאה קל לדמיין. עליכם לזכור שהכוח האלוהי יכול רק להתבטא באמצעות מחשבות נכונות, בעוד שהפחד הוא מכשול רציני למימוש מחשבות נכונות. אם לא מתגברים על המכשול הזה, הכוח האלוהי של האדם ידוכא. לכן שמירה מתמדת על המחשבות הנכונות שלנו היא הכרחית.

לאחר ה-20 ביולי 1999, כשהממשל הקומוניסטי הסיני השיק את קמפיין הדמים לדיכוי הפאלון דאפא ומתרגלי הדאפא, שלחתי מחשבה נכונה חזקה אחת: "לא משנה מה, איני יכולה להיתפס על-ידי האנשים המרושעים. הם לא ראויים לגעת בי". עם המחשבה האחת הזאת היו לי הרבה היתקלויות קרובות, אבל יצאתי מהן ללא פגע. פעם אחת יצאתי עם מתרגלת עמיתה לתלות פוסטרים. כשהדבקנו את הפוסטר לקיר הופיע לפתע קצין משטרה בדיוק לפני והוא שאל: "איזה פוסטר את תולה?" ללא היסוס אמרתי: "זו קריאה לצדק". הקצין לא עצר אותי והמשיך לקרוא את הפוסטר. עזבתי בזריזות עם האופנים שלי.

הפחד הוא חומר השוכן במחשבתו של האדם. כל עוד החומר הזה קיים לאנשים יהיה פחד. כשהחלה הרדיפה בעלי לא הרשה לי ללמוד את הפא ורק הרשה לי לתרגל את התרגילים, כך שנאלצתי לקרוא את ספרי דאפא בסתר. כבר פרשתי מעבודתי אבל בעלי עדיין עבד, כך שכל יום לפני שהוא חזר הביתה מעבודתו, הייתי מחביאה בזריזות את הספרים. הטיפוח-תרגול בדרך הזאת היה מאוד מעייף. התעורר בי פחד בכל פעם כשהתחלתי לקרוא את ספרי הדאפא. מאוחר יותר נתקלתי בדבריו על המורה על כך שמחשבתו של האדם חשובה מאוד ושהיא יכולה להביא לתוצאות שונות. יום אחד לאחר שהכנתי ארוחה וכשהמתנתי לבעלי שיחזור הביתה התיישבתי והתחלתי לקרוא. הוא חזר וראה אותי עם הספר: "אמרתי לך לא לקרוא את הספר הזה ואת עדיין קוראת בו. אצטרך לקרוע את הספר הזה". נעמדתי בשקט, הבטתי לתוך עיניו ואמרתי: "אם תעיז לגעת בספר אני אמות כאן לנגד עיניך".

כמתרגלת פאלון דאפא אסור היה לי לומר את המילים האלו, אבל הנחישות שלי היממה אותו. מאז אני קוראת את ספרי דאפא בגלוי. התקרית הזאת מצביעה על נושא מאוד חשוב: אנחנו יוצרים את סביבת הטיפוח של עצמנו. מחשבות נכונות משחקות תפקיד מאוד חשוב בכל מה שאני עושה, בבית או עבור משפחתי. מאחר ובעלי אינו מטפח, בכל מה שאני עושה אני צריכה לעבור דרך תהליך, מטיפול בהתנגדות ועד לקבלה סופית. למעשה, כשמתרגלי דאפא עולים ברמה, גם בני משפחתם מתרוממים.