Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

סיפור ממקור פנימי על פשעים במרכז המעצרים מס' 1 בצ'י-צ'י-האר

30/03/2008 |   תושב חרבין

(Minghui.org)


להלן מה שגילה חברי על פשעים שמתרחשים במרכז המעצרים מס' 1 בצ'יצ'יהאר

1.גיהינום בעולם האנושי

מרכז המעצרים מס' 1 בצ'י-צ'י-האר הינו גיהינום בעולם האנושי. ברגע שאתה נכנס לתוכו, תהיה מבודד מהעולם החיצון לגמרי. לא מאפשרים לך ביקורים, אין טלוויזיה או עיתון ואפילו אסור להחזיק בעט. אתה שותה מי באר ויכול להתרחץ רק במים קרים. אסור לאסירים להתגלח ומותר להם רק להוציא את שערות השפם. אין נייר טואלט ואפשר להתרחץ רק בשעת המיועדת לשימוש בחדר הרחצה. אתה נדרש לשבת ברגליים צלובות בשורה אחת ואסור לך לזוז. איש לא דואג לזכויות האדם שלך. כשאתה חולה, הם טוענים שאתה מתחזה. אם אתה שר סוטרים לך בפנים. מותר לך לשיר רק: "ללא המק"ס אין סין חדשה", ועליך לשיר זאת בזמן מסוים. מספר מתרגלי פאלון גונג סירבו ללבוש את מדי בית-הסוהר וסירבו לשנן את חוקי הכלא, לכן הם היו נתונים להתעללויות מצד קציני משטרה. דווח שנבנה מרכז לשטיפת מוח בסמוך למרכז המעצר.

כאשר מישהו מהבכירים מגיע לביקורת, עליך להתנקות מייד ולשבת זקוף. כשמנהיג עובר דרך חדר הכלא, האסירים נדרשים לצעוק: "ברוכים הבאים מנהיגים, על שבאתם לפקח ולתת לנו כיוון". האוכל הוא עלוב ביותר, אף על-פי שישנם סטנדרטים מפורטים להזנה ותקציבים מתאימים למזון של האסירים. האסירים למעשה מקבלים רק עוגות אורז ומרק ירקות. אתה לא יכול להבחין אפילו בשמן כלשהו.

תקנות מרכז המעצרים דורשות שמשקל כבלי הרגליים לא יעלה על 5 ק"ג. אסור להשתמש באזיקים הדוקים ואזיקים מאחור. אולם מתעלמים מתקנות אלה בעקביות. הכבלים שבתמונה הם אלה שבשימוש רגיל בכלא והם שוקלים 10 ק"ג. משתמשים גם באזיקי ידיים. כאשר האזיקים הדוקים, הידיים מתנפחות אחרי זמן מה. זה עוד לא הכול. הסוהרים יאלצו אותך לזחול במעגל בפרוזדור וללכת לכול דלת באגף התאים, כדי להעצים את העינוי.

כשמתרגלי פאלון גונג מובאים למרכז המעצרים, הם בדרך כלל נישאים פנימה כשהם פצועים במקומות רבים. יש מתרגלים עם רגלים מלאי חורים גדולים מוגלתיים. יש מתרגלים שאינם יכולים להזיז את הזרועות בגלל שהידיים מאוד נפוחות. לפי התקנות מרכז המעצרים צריך לסרב לקבל את המתרגלים במצב הזה. אולם אחרי שמחלקת המשטרה מורה למנהל המרכז לקבלם הם מתקבלים שם.

מנהלי הכלא מפטרלים בתפקידם וגם העצירים ממלאים את תפקידם בתור. אולם זה רק למראית עין. הכלא מנוהל על ידי מפקדי הכלא שנבחרים על ידי מנהל בית הכלא, והם בדרך כלל קרובי משפחה או ידידים.

2. מייצרים מוצרים ליצוא

מרכז המעצרים מס' 1 מאלץ את העצירים לקחת חלק בתעשיית עבודות יד, כדי לעשות רווחים ענקיים. הם מכנים זאת בשם נחמד: "אימון". אבל למעשה זוהי עבודה אינטנסיבית עם מכסות יצור אגרסיביות. האסירים עובדים לעתים קרובות מעבר לזמן ועסוקים מעל ליכולתם. הם מיצרים קסמי שיניים, כדי לנקב פירות שמיוצאים לקוריאה. למעשה קיסמי שיניים מיוצרים בתנאי היגיינה עלובים כל כך, שחיידקים מאיימים בצורה חמורה על תקן ההיגיינה.

על-פי התקנות, אסור לאסירים לקחת חלק בסוג זה של עבודה. אולם מרכז המעצרים ואנשי עסקים רואים באסירים כוח עבודה זול והם משתפים פעולה עם ההנהלה בהטלת משימות על האסירים עבור רווחים למרכז ולעצמם. אם האסירים לא עובדים, הם מקבלים עונשים ובתוכם ישיבה ברגלים צלובות לפרקי זמן ארוכים, אסור להם ללכת במשך יום שלם וזכויותיהם לרחצה מוגבלות.

רוב הסחורות שאסירים יכולים לקנות במקום מזויפות והמחירים מרקיעי שחקים. צרכי שינה עולים 130 יואן. כשאתה מנער אותם נופל מתוכם לכלוך. אם אתה תולה אותם בשמש אתה יכול לראות את האור החודר דרכם. אם אתה מכסה בהם את גופך אתה נצבע בירוק. יש שמיכות שנמכרות שם עם תוויות של "לא למכירה".. שלא להזכיר אוכל - שבחלקו פג תוקפו בכמה שנים.

3. רמיסת הפרטיות

בכל אגף יש חדרים לחוד לנשים ולגברים, כשהחדרים הפנימיים הם לגברים. מצלמות המעקב מחוברות ביחד ומכסות כל פינה. בדרך כלל המצלמות עוקבות אחרי כל חדר לפי תור ומכסות גם את אזור המדרגות המתחברות למרכז המעצרים מס' 2. המצלמה שוהה כ-5 עד 6 שניות בכל חדר והיא מסוגלת לשהות יותר. כשמשהו קורה או נשמעים קולות רמים, הם מכוונים את המצלמה לאותו חדר. לכל אזור יש חדר מעקב. יש קציני משטרה שמנצלים את היותם בתפקיד כדי להציץ על נשים מתרחצות. על-אף שהתקנות אוסרות על עינויים, אסירים רבים נתונים לעינויים. רבים התנסו בשיטות עינויים המכונות "יד גדולה למעלה", "המשיכה"* ומכות חשמל.

מה שהזכרתי פה זהו קצה הקרחון.