(Minghui.org)

הטיפוח עזר לי לגלות את ההחזקה שלי לאנוכיות. לפעמים לא הצלחתי לראות את המחשבה האנוכית החבויה שפיתחתי בחיים האלו, אנוכיות שמבלי לחפש עמוק בפנים, לא הצלחתי להרגיש בקיומה. אני כותבת על שני אירועים קטנים שעזרו לי לגלות רבים מהאלמנטים האנוכיים שלי שקשורים ליקום הישן. מטרתי להזכיר למתרגלים עמיתים לעמוד תמיד על המשמר, עלינו לשחרר את כל האלמנטים האנוכיים שלנו.

יום אחד, בנסיעת עסקים, נהג המכונית בה נסעתי הדליק סיגריה מייד לאחר שהתחלנו לנסוע. כתלמידת דאפא ידעתי שהסביבה שלי צריכה להיות טהורה ומכאן, שהוא לא היה אמור לעשן בנוכחותי. כשחשבתי על כך, שלחתי מחשבות נכונות חזקות כדי להפסיק את העישון שלו. זה לא עבד, תהיתי מדוע וחיפשתי בתוכי פנימה. הבנתי שעשיתי את זה בגלל שאני לא סובלת את עשן הסיגריות, ולא בגלל שדאגתי לבריאותו. כשהבנתי את זה הרגשתי חוסר נוחות כיוון שידעתי שכמתרגלת, עלי תמיד לחשוב קודם כל על אחרים. באותו רגע הוא הפסיק לעשן.

כשהתחלתי לעבוד עם האינטרנט, לפני שמסרתי דברים למתרגלים אחרים, או לאתר מינג-הוי, ברוב המקרים לא הייתי בודקת, או שבדקתי רק בחיפזון את הדברים שכתבתי, בגלל "שהייתי עסוקה". אך המתרגל שמסרתי לו את המסמכים מעולם לא התלונן על כך. הוא תיקן בשקט את השגיאות שלי ושלח לי בחזרה את העבודה. רק לאחר מספר מאמרים הבנתי כמה אנוכית הייתי. למעשה גם המתרגל הזה היה עסוק, אבל עדיין חשבתי רק על עצמי, כך שלא בדקתי את עבודותיי לפני ששלחתי לו אותן. הוספתי משימות נוספות לעומס הכבד שכבר היה מוטל עליו. כשהבנתי את זה התחרטתי אפילו יותר, והייתי אסירת תודה ממעמקי לבי לאופיו הנדיב ומלא החמלה של אותו מתרגל.

אני מקווה שכול המתרגלים העמיתים ילמדו היטב את הפא, ישפרו בהתמדה את השין-שינג שלהם, יחשבו קודם כל על אחרים וביחד נסלק את האנוכיות שלנו.