וועידת הפאלון דאפא לשיתוף התנסויות בניו יורק 2008 נערכה בשבת, ה-24 במאי 2008, בעיר ניו יורק. יותר מ-5,500 מתרגלי פאלון דאפא מרחבי העולם השתתפו בוועידה. ב-2.20 אחר הצהריים הגיע המורה לי לוועידה.

המורה לי הרצה במשך כשעה וחצי על הפא. והדגיש כמה חשוב להתבונן פנימה ולשפר את השין-שינג.

לאחר שהמורה עזב את אולם הוועידה המרכזי הוא ניגש לאולם הוועידות הנוסף כדי לברך את המתרגלים שישבו שם. המורה לי ביקש מהמטפחים למסור את ברכותיו למטפחים העמיתים שנותרו בבית.

אולם הוועידות המרכזי של וועידת הפאלון דאפא בניו יורק 2008

שניים עשר מטפחים שיתפו את הקהל בהתנסויות שלהם בטיפוח בנושאים רבים הקשורים במסע ההופעות של להקת "אמנויות הבמה השמימיות", טיפוח בחיי היומיום ובסביבת העבודה, הבהרת האמת ב"מרכז שירות לפרישה מהמפלגה הקומוניסטית הסינית" וכולי.

להקת "אמנויות הבמה השמימיות" - חסד של יצורים שמימיים

במחצית השנייה של הוועידה הוקרן סרט תיעודי אודות הקמתה ופריחתה המהירה של להקת "אומנויות הבמה השמימיות" בהשתתפותו ובהנחייתו של המורה עצמו.

מר צ'נג רו-טאנג, המנצח על התזמורת של "להקת אמנויות הבמה השמימיות", סיפר כיצד השתפר באמצעות התבוננות פנימה בזמן שניצח על התזמורת, כיצד למד לוותר על מושגים אנושיים, באמת להקשיב להנחיות של המורה ולפעול טוב יותר למען הצלת יצורים חיים.

מר צ'ן רו-טאנג, המנצח על להקת "אמנויות הבמה השמימיות" מספר על דרכו בטיפוח

מר צ'ן סיפר על ההצלחה ועל השבחים שקוצרת הלהקה. לדבריו נראה כאילו מדובר ביכולתם של האומנים ובתפאורה וכולי אך למעשה מאחורי הקלעים עומד הכוח העצום של הפא והוא מוקיר את ההזדמנות שניתנה לו לקחת חלק בעשייה זו.

להבנתו האישית, הקסם השמימי האמיתי הוא החסד של היצורים השמימיים, שמכיל משמעות מיוחדת ויוצאת דופן ששפה אנושית לא יכולה לתאר. אמנם האמנים מופיעים על הבמה, אך למעשה מה שמועבר אליהם זו חמלה ואנרגיה המאפשרת להציל אנשים.

מר צ'ן סיפר כיצד התרגז לאחר שאחד הנגנים ניגן באחת ההופעות לאט מדי. הוא עמד לומר לו מספר מלים, אך מישהו ציין בפניו כי הנגן הזה לחוץ מאוד. מר צ'נג נזכר בעקרונות הפא של המורה, שעלינו להתחשב באחרים בכל דבר ותמיד לנסות ולחשוב אם האחרים יוכלו לעמוד בזה. הוא גילה את האנוכיות שבו. הוא שוחח עם אותו נגן ולאחר מכן גם סיפר על המקרה בפני התזמורת כולה. הנגנים בתזמורת מצאו דרך להתמודד עם מצבים דומים בהופעות הבאות שלהם.

כמנצח של הלהקה המורה דרש ממנו לשתף פעולה בהופעות עם הרקדנים. תחילה הוא לא הבין זאת טוב מספיק אך בהמשך, לאחר שהתלווה אל הרקדנים פעמים רבות, הבין כי לריקודים יש חשיבות עליונה. כשהתבונן פנימה הוא גילה את האנוכיות שלו ולכן החליט לשנן תווים רבים של הנעימות בעל פה כדי שיוכל לנצח ולצפות בריקוד בו בעת. בהדרגה, תחת הנחיית המורה, הוא האזין להקלטות פעמים רבות ובהמשך הוא ניצח על התזמורת ללא תווים כלל – מה שאיפשר לו לצפות בריקודים בזמן ההופעות. הוא הגיע למסקנה כי הוא לא הבין את הנחית המורה בתחילה בגלל מושגים אנושיים שעיכבו אותו.

מטפחת המנגנת בתזמורת התייחסה לחשיבות של לשחרר את "העצמי" (האגו). כאשר טעתה במהלך ההופעה היה זה בשל התמקדותה באימות העצמי שלה. כשהשתמשה בצד השמימי שלה במהלך הופעות ושמרה על נחישות רצון חזק ולא אפשרה לרוע להפריע לה להציל יצורים חיים, הכל התנהל בצורה חלקה והיא לא התעייפה כלל.

עמיתים לעבודה ממתינים שאבהיר להם את האמת

מטפח מניו יורק דיבר על האיזון בין העבודה לבין הטיפוח. הוא סיפר כי יום אחד המפקח שלו הביע חוסר שביעות רצון רבה מעבודתו. לאחר שסיפר על כך למטפחים אחרים הבין כי עליו להשקיע מאמצים נוספים בעבודה, ובמקום לתת רק מזמנו לעבודה, עליו לעבוד בלב שלם. אם לא פועלים מכל הלב אז למעשה לא ממלאים את המחויבות כלפי החברה ולא מנצלים את ההזדמנויות להבהיר את האמת.

 ג'ון נניה, מתרגל מניו יורק – האיזון בין טיפוח לבין עבודה ביומיום

לסיום אמר כי ברמה עמוקה יותר הוא יודע כי הם כעסו עליו "כיוון שהם המתינו שאבהיר להם את האמת – דבר שלא עשיתי". הוא הוסיף כי "כיום אני מצליח בעבודה ואני מנצל כל הזדמנות להבהיר את האמת, כדי שכל אחד ידע שמתרגלי פאלון גונג הם העובדים הטובים ביותר. הדבר החשוב ביותר הוא לא לאבד את המשרה או את המשכורת שלי, אלא  לפספס את ההזדמנות להבהיר את האמת לאלה שאני פוגש בהם דרך העבודה".

הוועידה ננעלה ב-7 בערב.

המאמר המלא באנגלית בקישור למטה.