כמה מתרגלים ואני בתוכם הקמנו ב-20 במאי לפני שנה, את מרכז השירות לפרישה מהמק"ס (המפלגה קומוניסטית סינית) בגריבונג-דונג, שכונה בסיאול. למדנו בהדרגה כיצד להסביר את העובדות לאנשים ויותר ויותר אנשים מתעוררים מהתעמולה של המפלגה הקומוניסטית.

שלט שעליו נכתב "פרוש ממרכז המק"ס עם כותרת משנה, "למה אתה מחכה, כעת כשהוציאו את המפלגה משורשיה?"

עוברים ושבים עוצרים לקרוא כרזות בחורף	קוראים ומפנימים

כרזה עם המילים, "פאלון דאפא", "אמת-חמלה-סובלנות"	קלטות וידיאו, עלונים ופליירים שיוצרו על-ידי מתרגלי פאלון גונג ומחולקים בחינם

"הלו, האם אני יכול לשאול אותך משהו?" סיני צעיר התקרב אלי אחרי שהסתובב סביב השולחן שלנו רוב שעות הבוקר. "בוודאי" עניתי לו בחיוך. "כרגע יש לי כאב גב תחתון נוראי. האם את חושבת שתוכלי לעזור לי בכך? בכנות, כשאתם ישבתם במדיטציה לפני כמה זמן, עמדתי לידכם והכאב הוקל בהרבה". "ובכן, אם יש לך את האומץ, הדבר הטוב ביותר לעשות הוא לתרגל פאלון גונג" אמרתי לו. "אבל אני צריך עדיין לחזור לסין" אמר הצעיר, "כך שאיני יכול לתרגל כעת. לפני כמה זמן ביקרתי קרוב משפחה בכפר בתקופת השנה הסינית החדשה. אנשים רבים בכפר קיבלו חומרי הסברה ממתרגלי פאלון גונג שהסבירו מה קרה באמת במשך השנים האלו מאז החלה הרדיפה. כשקראתי את העלונים האלה, אמרתי לעצמי, 'הי, ראיתי את המידע הזה בקוריאה'". "אם כן", שאלתי "אתה בטח כבר פרשת מהמפלגה?". הוא הנהן בראשו. הצעתי לו, "זכור תמיד את העקרונות אמת-חמלה-סובלנות. הייה אדם טוב. אם אתה פוחד מהמפלגה תרגל בביתך, ובוא אלינו אם אתה זקוק לעזרה". הוא שוב הנהן בראשו ועזב עם מבט מלא אמון והערכה על פניו.

בוקר אחד, מייד לאחר שהצבתי את לוחות התצוגה, הגיע אדם ובשקט החל לקרוא בהם. הייתי עסוקה במיון חומרי ההסברה, תליית שלטים וארגון המקום, כך שלא דיברתי איתו מייד וחשבתי, "אתן לו להביט סביב קודם כול". הוא לא אמר דבר ופשוט בחן בתשומת לב את התמונות והמאמרים. הוא התקרב לשולחן שלנו ומילא טופס פרישה מהמפלגה. כשסיימתי את הכנותיי, הרמתי את הטופס וראיתי את המילה "המתעורר". זה היה הכינוי שהוא השתמש בו כדי לפרוש מהמפלגה; תגובה שמשתקפת במצבם הנפשי של אנשים רבים.

מתרגלת אחרת סיפרה לי סיפור מעניין. יום אחד היא פגשה סיני שהסכים לפרוש מהמפלגה אחרי שהיא הסבירה לו את העובדות. להפתעתה היה לשניהם אותו שם ממש, והאיש נדהם. "וואו, אני משער שמשהו קורה פה. אולי זה הזמן כעת עבורי לומר באמת שלום למפלגה".

בפעם אחרת הבוס שלה הפקיד בטעות משכורת של עמית לעבודה בחשבון הבנק של המתרגלת. ברגע שגילתה את הטעות, היא החזירה מייד את הכסף. חברה לעבודה התרגש מיושרה. הוא הגיע למרכז שירות הפרישה מהמק"ס בסוף השבוע והתעקש לתת לה כסף כמחווה של תודה. היא סירבה לקבל את הכסף ובמקום זאת סיפרה לו על מעללי המק"ס. בעקבות זאת הוא פרש מחברותו במפלגה.

מתרגלי פאלון גונג הם גוף אחד

עוד ועוד סינים בקוריאה לומדים את האמת ופורשים מן המפלגה. אני שומעת לעתים קרובות אנשים שאומרים, "כבר בסין פרשתי מהמפלגה", "עשיתי זאת כבר מזמן", "פרשתי כבר באן-סאן", (שם חיים מהגרים רבים) או, "ראיתי כבר חומרי הסברה של הפאלון גונג בזמן טיול בהונג קונג". התשובות שלהם עוררו את השראתי והשגתי הבנה עמוקה יותר במשמעות הפנימית של "מתרגלי פאלון גונג הם גוף אחד".

למרכז השירות לפרישה מהמק"ס באן-סאן השפעה עצומה על ההתנערות מתנועת המפלגה. הרבה סינים למדו את העובדות על הפאלון גונג, על הרדיפה ועל פשעי המפלגה בפעם הראשונה כשעברו את "מינהל כניסה-יציאה". אחת המתרגלות מגיעה לשם במשך כל השנה (בזמן שעות העבודה) בגשם או בשמש וברוב הזמן היא האדם היחיד שם. בכול בוקר היא גוררת אחריה לוחות תצוגה כבדים ומעמידה אותם בצורה מדויקת. זו באמת עבודה קשה. בהשוואה אליה, אנחנו מנהלים את המרכז בגריבונג-דונג רק פעם בשבוע, ובכול זאת אנחנו מתלוננים על מחסור בכוח אדם. פעם פגשתי את המתרגלת הזאת ב"מינהל כניסה-יציאה" ביום חורפי מקפיא ושאלתי אותה "האם זה קשה בימים כאלה?" היא חייכה וענתה, "זה שום דבר. זה מה שבחרתי לעשות". הייתי מעט נבוכה מהיחס האנוכי שלי והבטחתי לעצמי שאשמור שהמרכז בגריבונג-דונג ימשיך לפעול אפילו אם אהיה האדם היחיד שם.

למתרגלים רבים בקוריאה יש רפלקס טבעי לגבי אן-סאן בכול פעם שהמשפט "פרוש מהמק"ס" מוזכר. למעשה, על-אף שאיני מכירה את מתרגלי אן-סאן באופן אישי, מה שאני שומעת הכי הרבה בגריבונג-דונג הוא, "כבר פרשתי מהמפלגה באן-סאן". יום אחד הגיע אלינו אדם שקיווה לקבל כמה חומרי הסברה. הוא הסתכל בכול דבר על השולחן שלנו, אבל עדיין לא היה מרוצה. בסופו של דבר הוא אמר, "ובכן, יש לכם בוודאי הרבה מה ללמוד מהאנשים באן-סאן". אין הרבה מתרגלים באן-סאן ועליהם להתגבר על הרבה קשיים כדי לעשות מה שהם עושים. לדעתי, הסיבה שהם פועלים כל כך טוב היא בגלל שהם משתפים היטב פעולה באמת והיו מסוגלים להתמיד בכך במשך השנים. שמרתי בלבי בקשה שיום אחד סינים רבים בקוריאה יאמרו "פרשתי מהמפלגה בגריבונג-דונג".

לטפל בהתקפה

בשלב הראשון של המרכז לפרישה מהמק"ס בגריבונג-דונג, ראינו הרבה קהל זועם. היו כאלה שהעיפו את הכרזות שלנו באוויר בבעיטה ארוכה; אחרים קרעו את העלונים והעיפו אותם על פנינו. מספר אנשים קיללו אותנו וחלקם ניסו להתקיף אותנו פיזית. למרות העוינות הזו, מה שראיתי ללא יוצא מן הכלל היו חיוכים טובים על פני עמיתיי המתרגלים, עיניים בהירות ואדיבות, הסברים סובלניים ומילים הגיוניות, ללא כול רמז של תסכול או תרעומת. חשבתי "הפאלון דאפא העניקה לנו לב גדול, והאמת-חמלה-סובלנות אפשר לנו לטפל בעלבונות וחוסר הבנה בגמישות ושלווה".

בוקר אחד, מייד אחרי שסיימנו להציב כל דבר במקום, שני אנשים החלו לצעוק עלינו "אתם בוגדים, אין לכם מצפון, לא יהיה לכם האומץ לומר זאת בסין, אתם מביישים את כול הסינים". מייד לאחר מכן התקהל קהל רב, בעיקר סינים, שהאשימו אותנו בדברים שונים. שני האנשים האלה הרגישו מחוזקים. הם הרימו את קולם והחלו לבעוט בלוחות שלנו. אדם אחד אפילו שלף סכין וניסה לחתוך את הלוחות. אחר המתרגלים צעק, "בבקשה מכם, כולם הירגעו. אנחנו כולנו סינים, אז בואו ונדבר ללא מכות ובעיטות. אם אנחנו עושים משהו רע, בבקשה ציינו זאת ונודה לכם על כך. מבלי להתחשב בכך, אם אתם חושבים שפאלון גונג הוא טוב או רע, אני מקווה שתסיקו את המסקנות שלכם דרך חשיבה הגיונית וביקורתית. האמת היא שהפאלון גונג נרדף קשות בסין. מתרגלים נרצחים על בסיס כמעט יומי והם האחים והאחיות שלנו. היום החלטנו שעלינו למגר את המפלגה הקומוניסטית, רוח רפאים מרושעת שמחבלת כול השנים האלה בגזע הסיני ואנחנו מאמינים שהקץ של המפלגה ממשמש ובא. בבקשה חשבו על כך מתוך ניסיונכם שלכם: מה המפלגה עשתה לנו במשך השנים?"

הקהל השתתק בעקבות נאום זה. אולם זקן אחד נשאר נרגש מאוד. הלכתי לעברו ולחשתי, "סבא, (מונח של כבוד למבוגרים) אל תשתגע; תרגיש חופשי להוריד הכול מעליך. אבל הכעס לא יעשה לך שום טוב". מספר אנשים המשיכו להוציא קיטור בטון נמוך, חלקם התכופפו לקרוא את המילים על השלטים והיו שבאו אלינו וביקשו חומרי הסברה. זה היה הסוף למה שיכול היה להתפתח לעימות אלים. אף מתרגל לא התרגז וכמובן אף אחד לא ברח משם.

דברים כאלה קורים פחות ופחות ואנחנו מסוגלים לטפל במקרים בצורה בשלה יותר ככול שהזמן עובר. כיום, חיוך מכול הלב מאיתנו מספיק לפתור כל עוינות שהיא.

צמיחה בסדקים

גריבונג-דונג היא שכונה סואנת. לקח לנו הרבה זמן, אנרגיה ומאמץ ליצור סביבה בה אנשים חשים בטוחים ללמוד על מה שאנחנו עושים ובסופו של דבר לפרוש מהמפלגה. כמה תסריטים טיפוסיים כוללים סינים שמתנגדים ואפילו מפריעים לנו בכוונה, שיכורים, בטלנים שלפעמים גורמים למהומה, סתם בשביל הכיף. איזור העיר הישנה ההומה תמיד צפופה וכל סנטימטר של אדמה שווה זהב.

כמות גדולה של סינים עוברים דרך הרחוב המסחרי הראשי בגריבונג-דונג מדי יום, לכן החלטנו להציב את המרכז שם. מספיק לומר שלא היה לנו מחסור בהתנסות "בצורת חיי נדודים". רוכל נעלים תפס את המקום שקבענו בו את לוחות התצוגה ולכן החלטנו לזוז סמוך לחנות יד שנייה של אלקטרוניקה. בעל החנות התנגד מייד, כך שזזנו שוב למקום קרוב לבית מרקחת. בעל המקום לא אמר דבר בתחילה אבל אחרי כמה זמן הוא חשב שאנחנו גורמים לו הפסדים והוא ביקש מאיתנו לעזוב. חיפשנו בכול מקום ולבסוף התמקמנו קרוב למשרד ההנהלה הזמני של מחלקת המשטרה, שבדרך כלל היה פנוי. על-אף שקצין משטרה ביקש מאתנו לזוז, לא היה לנו ממש מקום אחר ללכת; כשהסברנו את הדברים לשוטרים, הם הפכו בהדרגה לתומכים שלנו. בוקר אחד ניסיתי לתלות שלט של המרכז לשירות הפרישה מהמק"ס על חלון המשרד ולפתע ראיתי קצין משטרה בפנים. נבהלתי וחשבתי, "האם הוא מתכוון לנזוף בנו?" להפתעתי הוא יצא החוצה ואמר לי, "את מתייצבת מול הקור, עבודה מצוינת". כמעט בכיתי וחשבתי, "איזה אדם נהדר. למה המשטרה הסינית אינה יכולה להתייחס כך לאנשים?" כעת המרכז שלנו השיג אחיזה חזקה בגריבונג-דונג.

היו שם תמיד המון שיכורים שבאו לשם רק כדי להעביר את הזמן. הם היו מבקשים כסף או מבקשים פליירים ושמים אותם מתחת לבקבוקי הבירה, או שהיו צועקים ולפעמים היו אפילו מנסים להרוס את השלטים שלנו. כמו תמיד, ניסינו ככול יכולתנו לייעץ להם כנגד התנהגות לא נאותה בצורה הכי אדיבה שיכולנו. אני לא יכולה לציין בדיוק את התאריך בו פחות שיכורים הגיעו, אבל באמת שמספרם פחת ואלה שעדיין הגיעו, הפסיקו להתנהג בצורה לא הגיונית. במשך הזמן קוריאנים רבים הבינו אותנו. חלקם עודדו אותנו, היו כאלה שקנו לנו קפה חם ולפני כמה ימים, מישהו נתן לנו אבטיח גדול.

כוחה של להקת תזמורת הארץ השמימית

לפעמים, מתוך סיבות שונות, רק מעט מתרגלים יכולים להגיע למרכז. כשהסתכלתי על המוני הסינים שהלכו מפה לשם, הרגשתי מודאגת וחסרת אונים כיוון שאין די אנשים מאיתנו כדי לעזור להם. הימים המאושרים הגיעו כש"תזמורת הארץ השמימית" הציגה את עצמה. התופים והחצוצרות הרימו את רוחנו ולבבותינו התמלאו בגאווה למראה השלט של פאלון דאפא והעיצוב המדהים. אנשים עצרו מיידית בעקבותיהם ועיניהם הופנו כלפי התזמורת. לא משנה אם הייתה להם הבנה טובה של הפאלון גונג, באותו רגע כול אחד התרגש מהמוסיקה שהרעיפה נמרצות וחן.

הערה סופית

כול יום ראשון, עוזר מרכז השירות לפרישה מהמק"ס בגריבונג-דונג, לממוצע של 40 עד 50 אנשים לפרוש מהמפלגה. יום אחד הגיעו כול כך הרבה מתרגלים שמלאנו כמעט את כול הרחוב. הגענו לשיא של 130 אנשים שהתנערו מהמפלגה באותו יום מסוים. במשך השנה שעברה, הפסקנו את סדר היום בשלושה מקרים: בזמן וועידת פאלון דאפא הקוריאנית לשיתוף התנסויות; כשהשתתפנו בפעילות גדולה בסיאול כדי לדבר אל הסינים, ופעם בזמן הופעת להקת "אמנויות הבמה השמימיות" בקוריאה. אולי לא פעלנו היטב כמו מרכזים אחרים ברחבי העולם, אבל אני פשוט רוצה להדגיש את החשיבות העליונה של ההתמדה.

אני רוצה גם להוסיף תמיכה מוסרית למתרגלים עמיתים בפלאשינג, ניו יורק. בבקשה אל תשכחו שיש לכם תמיד מיליוני מתרגלים עמיתים, כמו גם אנשים טובי לב ואדיבים שעומדים מאחוריכם בכול רחבי העולם.

עלינו להקדיש עוד מאמץ לערי הצ'יינה טאון מסביב לעולם. בואו ונשאף לעמוד בציפיות של המורה, ללכת בצעדים יציבים בחלק האחרון של המסע המקודש שלנו ולהגשים את השבועות האדירות שלנו.