המתנגדים להצגת התערוכה טוענים שהיא פוליטית. האם לדווח על עינויים של אנשים למוות זה פוליטי? או שלענות אותם ולהרוג אותם זה פוליטי?
מתחילת יוני הוצגה בבית הספר לארכיטקטורה בטכניון תערוכת הציורים " אמת חמלה סובלנות ". התערוכה הוזמנה לטכניון על-ידי אגודת הסטודנטים, לאחר ששמעו שהיא הורדה מספריית אוניברסיטת תל אביב בלחץ שגרירות סין בישראל.
לאחר התערבות צעקנית של מרצה ושל מספר סטודנטים, בניגוד מוחלט לרבים אחרים שהבינו עניין ותמכו, הוחלט בטכניון להוריד את התערוכה מהמתחם הגדול בו הוצגה. אגודת הסטודנטים בחרה לשים מספר תמונות במתחם שלה, וכך, החל מיום שלישי ה 10/6 ועד יום שישי ה 20/6 מוצגת התערוכה במתכונת מצומצמת במתחם אגודת הסטודנטים והקהל מוזמן להמשיך לבקרה שם.
תערוכת הציורים "אמת-חמלה-סובלנות", היא תערוכה המוצגת בכל העולם ובה יצירות של 17 רבי-אמן בניהולו של הפרופ' לאמנות ג'אנג קוּנלוּן. כל האמנים מתרגלים "פאלון גונג", ובנוסף לאיכות הגבוהה של האמנות התערוכה מספרת את היופי של השיטה לעומת סיפור הרדיפה של הפאלון גונג בסין, רדיפה הנמשכת כבר תשע שנים, ועל ניצחון הרוח של המתרגלים הנחושים למרות העינויים והרדיפה.
המתנגדים להצגת התערוכה טוענים שהיא פוליטית. האם לדווח על עינויים של עשרות אלפי אנשים למוות זה פוליטי? או שלענות אותם ולהרוג אותם זה פוליטי? ארבעה מתוך 17 האמנים חוו את הרדיפה על בשרם, והם ניצולי מחנות העבודה בכפייה שם, וזו עוד דרך להציג לאנשי העולם, שלא יגידו "לא ידענו".
זה קורה! זה קורה בסין עכשיו למאה מיליון איש פלוס בני משפחותיהם שנענשים גם כן על כך שבן משפחתם רוצה להיות אדם טוב. מדובר על אנשים שלא עברו על החוק, ושמוסריותם וערכיהם רק משתפרים מיום ליום הודות לפאלון גונג. את האנשים האלה לוקחים למחנה עבודה בכפייה, מענים אותם בעינויים שברא השטן, בעקביות, באכזריות, בעזרת שיטות עינויים עתיקות וחדשות, ונעזרים באסירים פליליים שמקבלים על זה בונוסים. דברים איומים.
כן, לבטח יש אנשים שקשה להם לראות, אבל אף אחד לא מכוון אליהם אקדח כדי שיסתכלו. למה הם צריכים להפריע לאחרים לראות את מה שקורה ולתמוך? האם מה שהם עושים אינו מעשה רע שמפריע לספר למספר גדול של אנשים את האמת על הזוועות שקורות עכשיו ברגע זה וניתן למונען היום?
מי שחושב שמה שקורה בסין רחוק מאתנו טועה. המתרגלים הישראליים צפויים לגורל דומה אם נציב את כף רגלנו על אדמת סין של היום, וכמו שהתנסינו, לא רק בסין אלא במדינות התומכות במשטר הדיקטטורי בסין, ולפעמים אף במדינות נאורות המאמינות לשקרי המשטר הזה נעצרים מתרגלים מערביים רק כי לבשו בגד צהוב שכתוב עליו "פאלון דאפא" או "פאלון גונג".
כך שהמוסדות האקדמיים הנוהגים באופן שכזה מסכנים את ערכי הדמוקרטיה והמצפון, ומשחקים לידי משטר אפל, שמיום ליום נודעים עוד קצת ממעשיו הרעים.
אנו פונים למקבלי ההחלטות במוסדות האקדמיים, לימדו יותר לעומק את הנושא, הבינו מה ההשלכות, ולא מאוחר להתחרט ולומר "טעינו", ולתת את מלוא התמיכה להפסקת הפרות זכויות האדם הגורפות בסין, שהן לא משחק.
תערוכת האמנויות "אמת חמלה סובלנות" הוצגה בבית העיתונאים בת"א, בתיאטרון צוותא, באוניברסיטת תל אביב, במוזיאון בחיפה, באשכולות פיס בערים נס ציונה, יבנה ורמלה. בעולם הוצגה בתערוכה בבתי פרלמנט רבים ביניהם גם בית הקונגרס האמריקני, ובמוסדות אקדמיים מכובדים.
לאתר התערוכה: http://falunart.wizk.it/
התמונה לעומת המציאות המרה:
אחד הציורים בתערוכה, "אומץ בלתי מתפשר", מספר את סיפורו של ליו צ'נג-ג'ון שעונה 21 חודשים בכלא, עד מותו. צילום שלו כפות לכסא בתא עינויים הגיע למערב ועל בסיסו ציירה קתלין גיליס את "אומץ בלתי מתפשר". האמנית לא העבירה לציור את דם והפציעות, ולא את חלקי הבשר והמוח שנדבקו לרדיאטור עקב הטחת ראשיהם של מתרגלים בברזל החד. היא השאירה אותו נקי ללא שום פצע, דם או לכלוך, כדי להראות את מצב הלב שלו במצב הפיסי הזה של עינויים לא אנושיים.
האיש האמיץ הזה פרץ לתוך שידורי הלוויין ושידר הוכחות המראות עד איזה דרגה המפלגה הקומוניסטית הרודנית הגיעה ברדיפה הבלתי חוקית הזו. הסרט ששדר ליו חשף כי המשטר ניצל את הטלוויזיה והעיתונים בסין לספר שקרים ולעשות דמוניזציה למתרגלים כדי לבצע בהם רצח עם. אזרחים סינים שחשבו שהם אזרחים טובים והסגירו את בני משפחותיהם וחבריהם שעברו בגלל זה עינויים, לפעמים עד מוות. הוא הציג גרסה איטית של סרט אשר בוים על-ידי המשטר ובו כאילו מתרגלים שורפים את עצמם: אמא ובתה ואחרים. בגרסה האיטית ראו מה שלא ראו בגרסה שהוקרנה על ידי המשטר בכל הערוצים במשך חודשים עם תחילת הרדיפה. לדוגמה, שהאישה התמוטטה לא מה"שריפה" המבוימת, אלא מאלה ששוטר זרק על ראשה.