(Minghui.org)

מר ג'או צ'ינג-שאן בן ה-57 גר בעיר האר-בין במחוז היי-לונג-ג'יאנג והיה סגן מנהל חברת הייצור של העיר האר-בין. לפני שהחל לתרגל פאלון גונג ב-1997 סבל ממחלות רבות. זמן קצר לאחר שהחל לתרגל מחלותיו נעלמו.

כשהחל המשטר הקומוניסטי בסין לרדוף את הפאלון גונג בשנת 1999 מר ג'או נעצר מספר פעמים לתקופות עינוי ארוכות, עד שנאלץ לעזוב את ביתו כדי להתחמק ממאסר. מאוחר יותר נעצר ונכלא בסניף השביעי של אגף משטרת האר-בין.

רק כשעונה כמעט עד סף מוות הורשתה משפחתו לקחת אותו הביתה כדי שיקבל טיפול רפואי. הוא היה במצב קריטי ולא היה מסוגל לאכול מאומה. הוא סבל כאבים בכל חלקי גופו ולא היה מסוגל לדאוג לצרכיו. במשך שנתיים היה רתוק למיטה ולא שב לעצמו. הוא נפטר ב-18 ביוני 2008.

רשימת הכליאות והעינויים של מר ג'או צ'ינג-שאן מאז תחילת הרדיפה

באפריל 2000 שוטרים מהסניף הראשון של אגף משטרת העיר האר-בין הגיעו לביתו של מר ג'או, ועצרו אותו כיוון ששלח בדואר מחאה קבוצתית לשתי וועידות בבייג'ינג. הוא שוחרר לאחר 24 שעות אך לא לפני שהשוטרים סחטו ממנו 2,000 יואן. בספטמבר 2000 עצרו אותו השוטרים על שאירח בביתו קבוצת מתרגלים שלמדו יחד את הפא. הוא שוחרר לאחר 16 יום. בפעם הזאת השוטרים סחטו ממר ג'או 3,500 יואן.

ב-20 בנובמבר 2000 השוטרים עצרו וכלאו את מר ג'או לאחר שמצאו בביתו למעלה מעשרת אלפים עותקים של חומר הבהרת אמת. לאחר 28 יום הצליח להימלט ממרכז המעצרים. ומאז נאלץ להיות חסר בית.

ב-20 בינואר 2002 נעצר ג'או על ידי סגן מנהל אגף משטרת העיר שואנג-צ'נג וסוכני "משרד 610". שוטר בבגדי אזרח הצליף בו בצינור פלסטי גמיש באורך 3 מטר וקוטר אינץ'. מצחו של מר ג'או דימם קשות ובגדיו היו ספוגים בדם. אדם שראה זאת שאל "למה אתם מכים אנשים באכזריות כזו?" השוטר צ'אנג גוֹאוֹ-פו ענה "אנחנו מאגף משטרת העיר שואנג-צ'נג והוא מתרגל פאלון גונג".

מר ג'או נחקר ועונה בעת שהיה כבול ל"כיסא ברזל" כשידיו כפותות באזיקים מאחורי הכסא ופיו אטום בסרט הדבקה. השוטרים בעטו במגפיהם בשוקיו של מר ג'או עד שעצמותיו נחשפו. הוא סבל כאבי תופת. הם גם בעטו באזיקי ידיו כשהם גורמים לאזיקים לקרוע את פרקי ידיו. כתוצאה מכך ידיו תפחו חמורות והוא לא יכול היה להניע את אצבעותיו.

השוטרים גם הלמו בו באלות חשמל (אלות חשמל בעל מתח עד 30,00 וולט) עד שאיבד את הכרתו. לאחר זאת שפכו עליו מים קרים כדי להשיבו להכרה, ואז המשיכו לחשמל אותו שוב באלות החשמל. הם אמרו לו "זה לא משנה כלל אם תמות מאלות החשמל". לאחר זאת שחררו אותו, לא ידוע באיזה תאריך.

ב-15 במאי 2003 עצרו את מר ג'או שוטרים מאגף משטרת העיר האר-בין. הוא נחקר על ידי השוטרים ג'או גואנג ופאן ג'יאה-יואן, שהכו ועינו אותו עד שפניו עוותו. לאחר זאת לקחו אותו למרכז המעצרים המחוזי דונג-לי. בית המשפט המחוזי דונג-לי ערך לו משפט חשאי ושם נידון ל-11 שנות מאסר בכלא. ב-1 ביולי 2004 הועבר מבית הכלא של האר-בין לבית הכלא של העיר דא-צ'ינג.

ביולי 2004 משפחתו בקרה אותו בבית הכלא של העיר דא-צ'ינג וגילו שמצבו חלוש מאד. באוקטובר 2004 משפחתו הביאו לו כמה בגדי חורף, אך הסוהרים לא נתנו להם לראות אותו. בראש השנה הסינית החדשה של 2005, משפחתו באה לבקרו וראו שמצבו חלוש במצב קיצוני. הוא היה כה חלש שלא יכלו לשמוע את קולו אפילו כשישבו קרוב מאד אליו.

ב-14 ביולי 2005 הסוהר פאן שאו-לין הודיע למשפחתו של ג'או כי בית החולים הרביעי של העיר דא-צ'ינג בדקו את מר ג'או וגילו שיש לו תסמינים של לחץ דם גבוה ושבץ. הם אפשרו לבני משפחתו לשחררו בערבות על תנאי רפואי, אך לא נתנו להם לראות את ממצאי הרופאים.

ב-1 באוגוסט 2005 בני משפחתו סיימו את הנוהל הנדרש לשחרורו בערבות. משרד אגף המשפט והחוק המחוזי אישרו את שחרורו בערבות וביקשו מבית הכלא להגיע ולקחת את הניירת. לפתע, ג'וֹאוּ' מיופה הכוח האחראי על קשרי בית הכלא הורה להנהלת בית הכלא לסרב לשחרורו של מר ג'או בערבות בטענה שמר ג'או לא ישב עדיין שליש מתקופת מאסרו.

בני משפחתו של מר ג'או נאלצו לעבור עוד סיבוב של צרות דאגות וכאבי ראש כדי להבטיח את שחרורו. לבסוף, בנובמבר 2005 הם הורשו לבוא ולקחת אותו. במצב קריטי, וכאמור, אחרי שנתיים שהיה מרותק למיטה בכאבים וללא יכולת לשלוט בצרכיו, הוא נפטר ב-18 ביוני 2008.

פרטי האחראים לפשעים נגד האנושות מפורטים בגרסה האנגלית.