(Minghui.org)

אנשים רבים רוצים לטפח ושואפים להצליח בטיפוח, אולם רבים לא הצליחו לממש את השאיפה הזו בגלל שהתנסו בקשיים כשניסו לסלק החזקות. בין מגוון סוגי ההחזקות, נראה שתשוקה ותאווה מינית הן הקשות ביותר לסילוק. מאז ימים קדומים ועד ימינו אנו, היו אין ספור מתרגלים שלא הצליחו לעבור את המשוכה האחרונה בטיפוח שלהם ונהרסו תיכף ומיד. כך הם הותירו מאחוריהם עשרת אלפים שנות סבל רק בגלל שלא יכלו לעבור את מבחן התשוקה והתאווה.

כמתרגלת פאלון דאפא פעלתי כשורה ובצורה מכובדת כדי לסלק את תשוקתי המינית. בגלל זה, יכולתי לצעוד בנתיב הנכון במהלך עשר שנות הטיפוח שלי, וגם עשיתי היטב את שלושת הדברים שהמתרגלים אמורים לעשות. אני רוצה לתאר את ההתנסות שלי בסילוק התשוקה המינית ולשתף מתרגלים עמיתים כדי שנוכל להשתפר ביחד.

בצעירותי הייתי בחורה מאוד פשוטה. בהיבט של יחסי ידידות עם בני המין השני הייתי מאוד שמרנית והתחתנתי בשנת 1995 בגיל 30. פגשתי את בעלי כששנינו הלכנו למקדש כדי להבעיר קטורת ולהתפלל לבודהא. היו אלו האמונה והעיסוק המשותפים שלנו שהפגישו בינינו. בשנת 1996, במהלך השנה השנייה לנישואינו, התחלנו שנינו לתרגל פאלון דאפא. בננו נולד בשנת 1997 ומייד לאחר היוולדו אני ובעלי הפסקנו לקיים יחסי מין בחיי הנישואין שלנו.

מדוע בחרנו בדרך זו? כיוון שבאותם ימים הרגשתי שתהילה, רווח ורגשות הם מחסומים לשיפור שלנו בטיפוח, והיה עלינו לסלקם מהר ככל האפשר. האמנתי שככול שנסלק את המחסומים האלה מוקדם יותר, נוכל להשתפר מהר יותר. אם במשך זמן רב לא נוכל להתנתק מהשעבוד לתהילה, לרווח ולרגשות, לא נוכל לעלות רמה במשך זמן ממושך. יותר מכך, כמתרגלים עלינו לרסן את עצמנו וללכת בעקבות אמות המידה של האלוהויות. בכל פעם שאנחנו נתקלים בנושא כלשהו עלינו לחשוב כיצד אלוהויות היו מטפלות בו. עלינו להתנהג כמותם. לפיכך, החלטתי לסלק את התשוקה המינית שלי שמעכבת את המתרגלים מהשיפור בטיפוח.

בתחילה, בעלי לא התרגל לזה ולפעמים בערה בו התשוקה.

בכול פעם ריסנתי את התשוקה המינית ואת המחשבות הרעות בעזרת מחשבות נכונות, וריסנתי אלפי תנועות בעזרת פעולה אחת שאינה ניתנת לערעור. בדרך זו בכול פעם שריסנתי את עצמי, הצלחתי לרסן גם את בעלי בעזרת הרצון החזק שלי, הודות לעובדה שגם בעלי מטפח. לאחר תקופה מסוימת גם הוא שחרר את ההחזקה הזאת. כשהוא התרחק לחלוטין מתשוקה מינית, הוא אמר לי בהערכה: "אלו הנחישות והרצון החזק שלך שהוציאו אותנו מהשעבוד לתשוקה המינית. אחרת הייתי נשאר עדיין במצב של תשוקה מינית ללא כל שיפור". במהלך עשר השנים שחלפו, בעלי ואני גרים ביחד באותו בית, ומטפחים ומשתפרים בדרך זו מבלי להפריע זה לזו. כשהתנתקנו מהתשוקה המינית, שנינו הרגשנו קלים כאילו גופנו איבד משא כבד. בינתיים, הרגשנו נוח עם המצב והיינו רגועים, והמחשבות שלנו נראו כמו מים טהורים. לא רק שגופנו היטהר, אלא גם מחשבותינו התרוממו.

כששיתפתי את ההתנסות שלי עם מספר מתרגלים עמיתים הם היו מופתעים. היו כאלה שאמרו שהם ינסו להגיע למצב שלי וחלקם חשבו שהלכתי לקיצוניות. בקשר לקיצוניות אני רואה את זה כך: בנוגע לשחרור ההחזקות האלו, לאלה שאינם יכולים לשחרר אותן בתקופה הנוכחית, בוודאי איננו יכולים לכפות את הנושא. אלה מאיתנו שיכולים להשתחרר מהן צריכים לשאוף להשתפר ולא להיכנע לתשוקות. עלינו לרסן את עצמנו עד למצב בו נוכל לעשות זאת. אסור שתהיה לנו המחשבה "יש לנו זמן". רק אם אנחנו קפדניים עם עצמנו נוכל להשתפר במהירות. אדם שכול הזמן מרפה ומדגיש שהוא "לוקח את הזמן", ישתפר מאוד לאט.

בנוגע לשחרור התשוקה המינית, המורה הגדיר דרישות מחמירות והזהיר אותנו שוב ושוב שאסור לנו לסטות. אך הוא לא ציין דרישות מיוחדות לגבי הסוגיה כיצד על זוג נשוי לשחרר את התשוקה המינית, אלא רק הציג מספר עקרונות. ההבנה שלי בעניין היא שהסיבה לכך שהמורה לא העלה דרישות מיוחדות בנושא היא שמתרגלים כה רבים נמצאים ברמות שין-שינג שונות. אפילו אם המורה היה מציב כלל כחובה, לא בהכרח שמתרגלים היו עומדים בדרישה. להיפך, חלק מהמתרגלים עלולים להתייחס לטיפוח כאל משהו קשה וזה עלול לעכב אותם מלהשיג הפא. לפיכך, המורה לא הציב שום דרישות מיוחדות בקשר לזה. כלומר, המורה למעשה מרשה לנו להשתפר בהדרגה. אבל זה לא אומר שאנחנו יכולים להרשות לעצמנו לא להתקדם קדימה. יותר מכך, אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לא לשחרר את ההחזקות שלנו במשך זמן ממושך ולכן איננו יכולים להרפות בנוגע לכך. עלינו לשחרר החזקות שונות אחרת ניכנע לצורת חשיבה מסוכנת לפיה קשה להצליח בטיפוח אם לא ניתן לשחרר את התשוקה המינית.

בגלל שהצלחתי לשחרר לחלוטין את ההחזקות שלי לתהילה, רווח ותשוקה מינית, בתהליך הטיפוח ותיקון הפא צעדתי בדרכי בצורה חלקה במשך עשר השנים שחלפו. בסוף שנת 2000 הובלתי את בני בן השנתיים לאמת את הפא בכיכר טיאננאנמן. נשאתי אותו על כתפיי בעודי אוחזת בידיי כרזה של תיקון הפא. התחלתי בחזית גשר ג'ין-שווי ולאחר מכן המשכתי וצעדתי לעבר ניידות המשטרה וכיכר טיאננאנמן.

כך צעדתי סביב הכיכר ועברתי ליד שוטרים ומרגלים. כולם ראו בבירור את מה שעשיתי אבל אף אחד לא העז לגעת בי או להסתכל לי בעיניים. במקום זאת הם פנו ממני והלאה. באותם רגעים ממש הרגשתי את הכוח של

"מחשבה נכונה אחת תכניע מאה עוולות" (ג'ואן פאלון הרצאה שלישית)

בקיץ של שנת 2001, הלכתי לסופרמרקט לחלק חומרי הבהרת האמת במשך שלושה ימים רצופים. ביום השלישי נעצרתי על-ידי קצין משטרה בבגדים אזרחיים. בסופו של דבר הוא רק עבר על התהליך הרשמי כשחזר על השקרים של המפלגה הקומוניסטית הסינית ולאחר מכן שחרר אותי. יכולתי לעמוד בפני מצב כה מסוכן בגלל שהייתה לי ההגנה של המורה ושל הכוח האדיר של הדאפא. סיבה אחרת קשורה לשחרור ההחזקות שלי ולהליכתי בנתיב הנכון של הטיפוח. אם אנחנו צועדים בדרך הנכונה, הרוע לא יוכל למצוא שום תואנות לרדוף אותנו, אפילו אם הוא רוצה בכך.

אני כותבת על ההתנסות שלי בטיפוח בגלל שאני רוצה לשתף זאת עם כולם כדי שנוכל להתייחס זה לזה ולהשתפר ביחד. אין לי כל כוונה להתפאר וגם איני רוצה שעמיתיי המתרגלים יחקו את התנהגותי. אני רק רוצה להזכיר לכולם שעלינו להיות קפדניים עם עצמנו על נתיב הטיפוח. עלינו לעשות את הדברים שיכולים להיעשות עכשיו היטב ואסור לנו בשום אופן לדחותם למועד מאוחר יותר. כל החזקה וכל מחשבה אנושית הן נטל כבד. כל המשא הזה מדכא אותנו ומונע מאיתנו להתרומם מעלה. מתרגלים עמיתים! בואו נתאמץ יותר ונשתפר ביחד, כך שכול מתרגל דאפא יוכל לחזור לגן העדן שלו, לעולם של עצמו ולאני המקורי האמיתי שלו, ובכך נמלא את השבועות שנשבענו לפני אלפי שנים -

"כשתגיעו לשלמות המלאה תשובו עם המורה" ("עם הקשר הגורלי שבים אל הפרי הקדוש"- הונג יין 1 )