זה אולי ישמע כמו מסיפורי "אלף לילה ולילה" אבל זה קרה במציאות

במשך השנים של לגבי רדיפת הפאלון גונג הנמשכת למעלה מ-9 שנים, לא הגענו לאוכלוסייה הערבית בעקביות. לאחרונה ההזדמנות נקרתה על דרכנו.

ההחלטה על מועד קיום הוועידה השישית לשיתוף התנסויות בישראל נוצרה לאחר שנלקחו בחשבון מועדי פעילויות אחרות באירופה. כך נקבעה הוועידה לתאריך 21.9.2008 . בין הפעילויות סביב הוועידה הוחלט להקדיש את יום השישי ה-19.9 לפעילות במזרח ירושלים להבהרת אמת למגזר הערבי באזור זה.

עשרה ימים לפני מועד הוועידה נודע לנו שבאותו יום שישי מצפים במזרח ירושלים ליותר ממאה אלף איש לתפילת הרמאדן, וביום השישי לאחר מכן, מצפים בין 200-250 אלף איש שיגיעו לתפילת הנעילה של חודש הרמאדן.

כמובן שכאשר קבענו את מועד הועידה, לא היינו מודעים לפרטים אלה. לכן נראה לנו שקבלנו הזדמנות מיוחדת, הרי למדנו ששום דבר אינו קורה במקרה. במיוחד שמוסלמים רבים מגיעים ממקומות רבים ומכפרים שאין אנו מגיעים אליהם.

למרות שקבלנו אישור מהמשטרה לפעילות, לא הייתה הבנה אחידה בין המטפחים האם נכון לחלק עלונים בעת שהאנשים הולכים לתפילה במסגד. מצב זה הביא אותי למחשבה ולהבנה שכדאי להבהיר את האמת מראש לאנשים האחראים בשטח התפילה, ולשלוח להם את העלון שאנו מתכוונים נחלק. עם מחשבה נכונה זו הגעתי לאדם המתאים, ששמע אותי, וקבל עלון בשפה הערבית המתאר את רדיפת הפאלון גונג וקצירת האיברים בסין. בשיחה שהייתה לי עמו לאחר מכן הוא אמר: אני אדבר עם האימאם (האחראי על התפילה במסגד אל-אקצה) שיאמר לכל המתפללים על "המצב הרע מאד" ויברך אותנו על מעשינו.

שוחחנו גם עם מספר שייחים שהביעו את דעתם החיובית לפעולה זו. אחד מהם ציין בפני שיגיעו הרבה מאד מאמינים מוסלמים, לפי הערכה בין 100 אלף ל-120 אלף מתפללים.

כל מי שלקח חלק באותו יום חש שהיה זה יום מיוחד במינו. הגענו בשעות הבקר המוקדמות קבוצת מטפחי פאלון דאפא מכל חלקי הארץ, בלבוש צנוע ומכובד, כפי שמתבקש מאירוע כזה. התחלקנו ל-6 קבוצות כדי לעמוד לפני הכניסה של שערי החומה המקיפים את ירושלים העתיקה ובה המסגד אליהם הולכים הערבים להתפלל. במשך 4 שעות ללא הפסקה עמדנו בשמש הלוהטת וחלקנו את העלון כאשר על פנינו עוברים מאות אלפי אנשים, נשים וילדים רובם בלבוש מסורתי וחגיגי. ממלמלים דברי תפילה ובו בזמן מושיטים את ידם לקבל את העלון. נאמר לנו לאחר מכן שהערכה הייתה שהיו שם כ-150 אלף איש.

יותר מאוחר נמסר לי שבאותו יום שישי האימאם אכן דבר אל המתפללים במהלך התפילה על הרדיפה הקשה. הלב שלנו עם מחשבה טהורה להציל אותם, השדה האנרגטי והתנהגותנו מתוך כבוד לחג שלהם עזרו לנו להקים את המוסריות האדירה.

להבנתי זהו אירוע היסטורי בהיקף שלא נעשה בשום מקום בעולם, בארץ שסבלה מלחמות רבות ועדיין אין השקט קיים בה.

ביום שישי שלאחריו, ה-26.9.2008 עלינו שנית לירושלים. גם ביום זה הגיעו מטפחים רבים ממקומות שונים בארץ. משעות הבקר המוקדמות, ובמשך 5 שעות רצופות, חילקנו לעוד עשרות אלפים מוסלמים את העלון. רבים, רבים מהם גינו את הרדיפה. נהג מונית אחד שקרא את העלון אמר למתרגלת אחרת "אוי ואבוי, מה קורה, איך זה יכול להיות!", ואחר כך אמר לכל אחד שעבר "תיקח, תיקח ממנה". אחד מהם החל לקרוא בקול בערבית מהעלון ואמר לי בעברית: "סוף העולם הגיע".