Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

סילוק החזקות בעת לימוד פא קבוצתי

אוק' 1, 2009 |   גווי-ג'ן, מתרגל מסין

(Minghui.org)

בשעת לימוד הפא הקבוצתי השבועי אנחנו לומדים הרצאה מהספר "ג'ואן פאלון". המתרגלים המשתתפים קוראים כל אחד בתורו קטע אחד. לאחר סיום ההרצאה כולה, חברי הקבוצה דנים ומשתפים את הבנותיהם. הקריאה מסתיימת כאשר מגיע זמן שליחת מחשבות נכונות. לאחר תקופה מסוימת הבחנו בדרגות שונות של שיפור שין-שינג אצל כל אחד מאיתנו. גיליתי גם כמה החזקות חבויות אצלי שלא הורגשו קודם לכן. אני כותב את המאמר הזה לא רק כדי שאהיה ערני להן בעצמי, אלא גם כדי להזכיר למתרגלים עמיתים לסלק החזקות דומות לשלי ברגע שהן מתגלות. חלק מההחזקות שזיהיתי מפורטות להלן.

החזקה ראשונה – הדגשת יתר על הקפדה בכתיבה נכונה, מהירות קריאה ודיוק בצורת הגיית המילה. צורך בקריאת ההרצאות בדייקנות. גיליתי שיש לי נטיה להדגשת משפטים או קטעים מסוימים שאותם אני קורא יותר מהר, ובכך אני כאילו מראה את ההבנה שלי באותם המשפטים או הקטעים המסוימים. למרות שמהירות הקריאה משביעת רצון, חסר בה צורך הלב להבין את הנלמד. מופיעות גם כמה תופעות הממחישות את ההחזקה הזו, ביניהן כאבי רגלים או חוסר תחושה בהן, ולעיתים חוסר ערנות או רצון לנמנם בזמן הלימוד.

כשהתחלתי לקרוא את ההרצאות בשקט וברוגע, אותן תחושות של אי נוחות פיזית נעלמו. במקום זאת, גופי ונפשי היו ספוגים בחדוות לימוד הפא. לכן אני מרגיש נפלא, במצב שבו:

"אור הבודהא זוהר בכל מקום ומביא צדק והגינות" ("ג'ואן פאלון" הרצאה שישית, "הפרעה דמונית בטיפוח")
לכן, עכשיו אני מבין מדוע אני נהנה כל כך להקשיב לאחדים מהמתרגלים העמיתים כשהם קוראים, למרות שיש להם לפעמים טעויות או הפסקות בזמן הקריאה. ולהיפך, אין לי את הרגשת ההנאה הזו בזמן שאני מקשיב למתרגלים עמיתים אחרים למרות שהקריאה שלהם רהוטה. כיצד קריאה על ידי שינון שגרתי יכולה להשתוות לקריאה מהלב?

החזקנה שנייה – קטיעת דיבורם של אחרים במהלך דיון הקבוצתי. זו בעיה שהייתה לי לפני הטיפוח, והבעיה הזאת עדיין קיימת. במהלך דיון קבוצתי, במקום להקשיב לדברי המתרגלים העמיתים בסבלנות, יש לי הרגל להתפרץ באמצע כאשר הנושא מעניין אותי או כשאני מרגיש שיש לי יותר הבנה בנושא. זהו ביטוי אופייני למנטאליות של התפארות. מאז התחלתי לשים לב יותר להחזקה זו.

החזקה שלישית – התחמקות מהודאה בהחסרות או במגרעות. במקום הודאה ישירה בהחסרות אני תמיד פותח בצורה כזו: "למספר מתרגלים עמיתים שלנו וגם לי יש בעיה דומה". זה נראה כאילו התחמקות זו מההחסרות לא רק מצילות את כבודי, אלא גם "עונה" כביכול על הצורך בהסתכלות פנימה. למעשה זו היא גם החזקה רעה מאוד שיש לסלקה.

החזקה רביעית –  חריצת דין" על מתרגלים עמיתים. כשאני שומע מתרגל עמית מזכיר חסרונות של מתרגל עמית אחר, בקלות אקבע דעה על אישיותו של המתרגל, שמילותיו ומעשיו כאילו מאשרים את המסקנה שלי שנקבעה מראש. בלי להיות מודע לזה חשבתי בלבי: "מתרגל זה הוא בדיוק כמו שהמתרגל השני תיאר. הוא מין טיפוס כזה, גרוע מאדם רגיל." כשהבנתי את הבעיה שלי עצמי, שיניתי את הדעות הקודמות שלי, ושיתפתי אותו בהתנסויותיי, ואז גיליתי שמתרגל זה ניחן בסגולות טובות רבות שמתרגל צריך שיהיו לו.

לימוד פא קבוצתי הוא גם מקום לטיפוח שלנו. כל עוד אנו נחושים, אנו יכולים ללמוד מחוזקם של מתרגלים אחרים ולמצוא על ידי הסתכלות פנימה את ההחסרות האישיות שלנו. כתוצאה מכך, אנחנו יכולים לשפר את השין-שינג שלנו. אני שמח להיות שותף בקבוצת לימוד הפא. אני גם מקווה שכל המתרגלים העמיתים, באם הנסיבות מאפשרות זאת, יצטרפו ללימוד פא קבוצתי, בוודאי תהייה לכם תועלת מההתנסות.