(Minghui.org)
שמי ג'וּ יי-פנג. עבדתי במשרד הקישור של העיר גואנג-יואן בעיר צ'נג-דו. ב-25 באפריל 2006 שוטרי אגף משטרת גואנג-יואן עצרו אותי באופן בלתי חוקי ושפטו אותי לשבע שנות מאסר. לפני למעלה משנתיים, ב-11 בנובמבר 2006, נשלחתי לכלא הנשים בסי-צ'ואן.
מאחר ולא רציתי לוותר על אמונתי כלאו אותי בתא לזמן ממושך מאד. דלת התא שלי הייתה סגורה עד לרעידת האדמה ב-12 במאי 2008. שלוש מפקחות התחלפו לסירוגין לעזור לשומרים להשגיח עלי סביב השעון. הם מנעו ממני לעזוב את התא ואסרו על אנשים לדבר אתי. יום אחד, כלואה פלילית אחת חשה צער על שלא יכולתי לקנות דבר והציעה לי כמות קטנה של חומץ. על כך חרפו וגידפו אותה. ביום אחר מישהי נתנה לי כמה עלי תה, לכן גערו ונזפו בה בפני אחרים. יום אחד הגיעה אישה מבוגרת שנשלחה למאסר. היא לא ידעה מה מצבי ונתנה לי שני ממתקים. השומר ג'יאנג התעלל בה מילולית.
בתקופת מאסרי סבלתי הרבה עלבונות אישיים. לדוגמה, מאחר שסירבתי ללבוש את מדי הכלא השומרים ציוו על כלואות להסיר את בגדיי ולהשאיר אותי רק עם תחתונים וחזייה. אף אחת לא העזה לתת לי בגדים. השומרים אף לקחו ממני את סדין מיטתי, בו השתמשתי כדי להתעטף.
בהיותי כלואה, שלוש משתפות פעולה התעללו בי ושטפו את מוחי תקופה ארוכה, עקב כך נחשפתי ללחצים נפשיים קשים. במשך תקופה ארוכה לא קבלתי מזון בצורה סדירה. תזונתי הייתה ללא ירקות ופירות והייתי זמן ארוך ללא אור שמש, פיתחתי בצקת בכל גופי. בקשתי פעמים רבות לצאת מהתא ולקבל מים חמים, אך מעולם לא אישרו לי זאת. במהרה היו חיי בסכנה ונשלחתי לבית החולים המשטרתי. משפחתי קיבלה הודעה על מצב החרום שלי, ואולצה לשלם את ההוצאות הרפואיות, דבר שיצר לחץ כלכלי כבד על בני משפחתי.
בעת היותי מאושפזת ניסיתי לבצע את תרגילי הפאלון גונג, אך כפתו אותי למיטה לקבל זריקה. הרופא לא הצליח לאבחן בגופי מה הבעיה וגופי המשיך להתנפח. יום אחד הזדמן לי לשתף הבנות עם שני מטפחים אחרים. תוך זמן קצר זה זה נודע למשטרה והחזירו אותי לבית הכלא, על אף שהייתי עדיין נפוחה.
ארבע משתפות פעולה הכריחו אותי "ללמוד" את האידיאולוגיה הקומוניסטית כל יום. באמצעות שטיפת מוח זו ניסו ל"שנות" אותי, "לחנך אותי מחדש". הם הוציאו באופן קבוע מילים של המורה מהקשרם כדי לרמות מתרגלים
שתי אסירות ושלוש משתפות פעולה בתאי ניסו שוב ושוב לאלץ אותי לוותר על פאלון גונג. האחראית הראשית בתפקיד הרדיפה שלי הייתה ג'או הונג-מיי. כל יום השתמשה בשיטות רכות וקשוחות כשהיא מנסה להשפיע על רגשותיי עם החביבות המזויפת שלה. כל פעם שלא שיתפתי אתה פעולה היא הורתה להוריד אותי שלוש קומות ולהיחשף להתעללות אכזרית יותר. הנפיחות הקשתה עלי לרדת במדרגות. השומרים ניצלו את החולשה שלי והורו לי בכוונה לרדת. אם לא צייתי, אילצו אותי לעבור שטיפת מוח. הם השתמשו בבריאותי הרופפת כדי להשפיע על בני משפחתי כדי ללחוץ עלי.
המצב הפיזי החלש ושטיפות המוח החוזרות ונשנות מצד משתפות הפעולה יצרו אצלי לחצים פיזיים ונפשיים קשים.
היות ולא הסכמתי לוותר על אמונתי, במשך השנתיים האחרונות לא אפשרו לי להיפגש עם בני משפחתי. הרחיקו ממני נייר ועפרון. לא הרשו לי לכתוב למשפחתי, ולא יכולתי להתקשר אליהם. בני הביא לי בגדים אבל לא אפשרו לו לפגוש אותי.
לאחרונה, השומרים רצו שהבן שלי יבקר אותי. הם תכננו ביקור עם משפחתי כדי שישפיעו עלי, ורצו לראות את תגובתי.
בעלי נפטר מזמן. בעשר השנים האחרונות נעצרתי ונכלאתי פעמים רבות. פעמים רבות בני נסחף לרחוב. בשנת 2005 עזבתי את הבית (כדי לא להיעצר – המת'). המשטרה לקחה את בני ותחקרה אותו במשך לילה שלם. כשבני למד בחטיבת ביניים ובבית ספר תיכון, המשטרה באה לעתים קרובות לבית שלנו להטריד אותו. המורה הפרטי שלו הורחק באיומים. בני לא יכול ללמוד בצורה סדירה ולא יכולנו לחיות בשקט. הוא החליט לעזוב את הבית וללמוד בבית דודתו.
חמותי הקשישה גרה רחוק מאתנו. כשדנו אותי לשבע שנות מאסר היא לא יכלה לקבל את החדשות המזעזעות האלו ונפטרה כשהייתי בדרכי לבית הכלא. בריאותו של חמי, שעבר עמי תקופה בה נאסרתי מספר פעמים, התדרדרה, וגם הוא נפטר. עכשיו בני הוא היחיד שנשאר לי. הוא נסמך על דודו ודודתו, וכדי לשרוד הסתמך על עבודה זמנית. הוא סבל מטרגדיות כה רבות, שזה יצר אצלו בעיות נפשיות ונטל כלכלי כבד.
לא מזמן ג'או הונג-מיי, השוטרת האחראית לעינויי, יצרה אתו קשר וניסתה להשתמש בו כדי להפעיל עלי מניפולציה לוותר על אמונתי. היא הפעילה עלי טענה שאינני דואגת לבני, שלא רציתי להשתחרר מהמאסר מוקדם יותר, ושהייתי חסרת לב. היא ניסתה לנצל את בני כדי לשכנע אותי, והשתמשה בבריאותי כדי לאיים עלי.