(Minghui.org)

ככל שתיקון הפא מתקדם והבנתם של מתרגלים את העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות מעמיקה, מתרגלים רבים יותר מתחילים לשנן את הפא. כדי להיטמע טוב יותר בפא, עלינו לשמור על מחשבות בהירות ונקיות ולהתרכז בפא, כדי שכל מילה של הפא תיראה מול עינינו.

פעלתי בצורה עלובה בנושא הזה. אף על פי שבכל יום הקציתי זמן המוקדש לשינון הפא, התייחסתי לכך כאל פעילות רגילה של שינון ספר רגיל. שמתי לב רק לקצב והרגשתי די מרוצה כל עוד היעד היומי שלי הושג. בגלל שהמחשבה שלי לא הייתה נקייה, הייתי מציצה בתדירות גבוהה בשעון כדי לחשב את המהירות שלי וחשתי חרדה אם לא הייתי מספיקה לסיים בזמן. ככל שהימים חלפו, נראה שהפעילות שלי יצרה מין מנגנון או ישות חיה וברגע שהתחלתי לשנן את הפא, זה נראה כאילו המחשבה שלי נשלטת על-ידי משהו. נכנסתי לחרדה גדולה. עם מנטליות של "להספיק לעשות דברים" ובמחשבה מבולבלת, כיצד המשמעות העמוקה יותר של הפא תוכל להיראות בפני? כיצד אוכל להיטמע בפא? וכך ככל שהזמן עבר, מצבי החמיר. התרחקתי עוד ועוד מהפא והמחשבות הנכונות שלי נחלשו.

להבנתי, מטרת שינון הפא היא להיטמע עמוק יותר בפא, לטפח את עצמנו ולהסיר החזקות. אבל אם המוטיבציה שלנו אינה טהורה, או שהיא כוללת מחשבות רעות, לא רק שלא נצליח לשפר את השין-שינג שלנו, אלא גם נפתח ונחזק את ההחזקות שלנו. כמו כן, ללמוד את הפא עם מחשבה כל כך לא נקייה זהו חוסר כבוד כלפי המורה וכלפי הפא. זה בתורו ייתן לרוע סיבה לרדוף מתרגלים ועלול להיגמר בהפסדים גדולים לעצמנו ולגוף האחד הגדול יותר של המתרגלים.

מצב חשיבה זה קורה פעמים רבות בסין. בכל תקרית כזו לוקח זמן ממושך (כשישה חודשים או שנה) למתרגל ולגוף האחד להתגבר ולחזור למצב טיפוח-תרגול רגיל. אם הגישה השגוייה הזו חוזרת על עצמה, היא עלולה להשפיע בחומרה על אימות הפא ועל הצלת היצורים החיים.

כשאנחנו משננים את הפא, עלינו לשמור על לב מלא חמלה ונדיבות, שזה מה שנדרש מתלמידי דאפא. האם להיטמע לתוך הדאפא אינו היעד שכולנו רוצים להשיג? לפיכך, עלינו לשמור על מחשבות שלוות, לגרש מחשבות לא טהורות, לשמור על הכרה עיקרית חזקה, להתייחס למהירות ולכמות בקלילות, להתמקד באיכות לימוד הפא ולהיטמע בפא.

מספר מתרגלים אמרו: "אשנן את הפא ואביא עמי את הפא השלם בזמן הגיעי לשלמות". אני לא בהכרח מסכימה עם זה. להבנתי הצנועה, הפא קיים תמיד והוא הכוח הבסיסי היוצר את היקום החדש ואת כל מה שבתוכו. הדבר היחיד שמתרגלי דאפא יכולים לעשות הוא להיטמע בתוך הפא. אפילו ברגע ההגעה לשלמות, אנחנו יכולים רק להיטמע לחלק של הדאפא היוצר אחד מעשרות אלפי מערכות קוסמיות. אני לא מאמינה שיש דרך למתרגל להיטמע בדאפא השלם של הקיום כולו. נוסף לכך, לשנן את כל המילים של ג'ואן פאלון לא בהכרח אומר שאדם נטמע בתוך הפא.

רק כאשר המחשבות שלנו טהורות מספיק, ואנחנו עומדים באמות המידה של הפא של הרמות הגבוהות, המשמעויות העמוקות יותר של הפא יתגלו. לכן, לא נשיג את הפא ברמות גבוהות אם המחשבות שלנו אינן טהורות, ולא משנה אם למדנו בעל פה את כל המילים.

אם כן מהו המצב של היטמעות בתוך הפא? ההבנה שלי היא שכאשר השין-שינג של אדם גדל גבוה יותר, המחשבה הופכת לטהורה יותר והגוף לבריא יותר ולמלא אנרגיה. כשהתהליך נמשך, אנחנו מבינים את עקרונות הפא ביתר בהירות, המחשבות הנכונות שלנו הופכות לחזקות יותר ומתרגלים יכולים לאמת את הפא ולהציל יצורים חיים בצורה פעילה יותר. תהליך השינון הזה הוא דרך טובה יותר לעמוד בקצב ההתקדמות של תיקון הפא.

מאמר זה מסכם את ההבנות האישיות שלי בשלב הנוכחי