Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

המאסטר מציל אותנו ומחזיר אותנו הביתה בבטחה בשלג

16/10/2010 |   מתרגלת מארה"ב

(Minghui.org)

בחודש ינואר 2009, בלילה מושלג, נסענו יחד, אני ועוד מתרגלת אחת, שתי בחורות בשנות העשרים לחיינו, ברכב לקולומבוס שנמצאת כשעתיים וחצי ממקום מגורינו. התכוננו לקדם שם את הופעות ה-Shen Yun. היה קר וירד שלג, הכביש החל לקפוא והיה חלקלק עם שכבת קרח, הנהיגה הייתה קשה מאד.

לפני שעזבנו חששנו שהכביש המהיר יהיה יותר מדי חלקלק לנסיעה. כדי לבדוק עד כמה חלק הכביש התחלנו את הנסיעה בכבישים צדדיים עם תנועה פחותה, לפני שהסתכנו ועלינו על הדרך המהירה. המכונית יצאה מכלל שליטה בדרך הצדדית והחלה להסתחרר במעגלים על פני הכביש. התחלתי לצעוק מאסטר! מאסטר! לבסוף המכונית החליקה לתעלה צדדית והמנוע כבה כשהמכונית עומדת בזווית של 45 מעלות. כשראיתי שהמתרגלת העמיתה שישבה ליד ההגה לא נפגעה, צעקתי בהתרגשות "תודה רבה מאסטר!" מכונית גרר הגיעה, הנהג ועוזרו התפלאו שלא נפגענו כלל, כמו כן גם המכונית לא נפגעה.

המשכנו בנסיעה, אך מצב הכביש נעשה יותר גרוע. הכביש הקפוא גרם למכונית לקפץ. שאלתי את המתרגלת העמיתה אם לא כדאי שנשוב הביתה. שתינו החלטנו שעלינו להמשיך, וכך המשכנו בנסיעה. באותו זמן היינו במרחק של יותר מארבעים דקות נסיעה מקולומבוס. טלפנתי למתרגלת בקולומבוס שאמרה "עדיין יורד שלג וקשה מאד לנהוג. יש לנו מספיק כוח אדם כדי למכור את הכרטיסים למחרת היום. אל תמשיכו בנסיעה לכאן, אנא חזרו הביתה. המורה הגן עליכן זה עתה ושרדתן מבחן. אנא אל תתעקשו ותסתכנו עוד יותר. המורה רואה את לבכן הכן והאמיתי".

הבנו שיש מספיק כוח אדם בקולומבוס ולכן החלטנו למצוא כביש יציאה ולחזור. תוף זמן קצר מצאנו כביש יציאה. בחנתי אותו בזהירות. השלט הורה על שם העיר בה אנו גרות. שתינו חשבנו שמה שראינו זאת טעות היות והעיר שבה אני גרה נמצאת בצפון, בו בזמן שאנחנו נסענו דרומה. שתינו הסתכלנו על מערכת הניווט (GPS) בו זמנית. מערכת הניווט שינתה בצורה כלשהי את היעד לכתובת מגוריי. המערכת הראתה שנגיע למקום מגוריי תוך 4 דקות.

המתרגלת העמיתה שאתה שוחחנו הייתה עוד על הקו, מודאגת באם מצאנו כביש יציאה כדי להסתובב ולחזור לביתנו. אמרתי לה בהתרגשות "המאסטר העביר אותנו חזרה הביתה". כששמעה שהגענו בשלום הביתה אמרה: "תודה לך מאסטר".

התחלתי לתרגל בפאלון גונג לפני 14 עשר שנים. אין מילים בפי כדי להביע את הכרת תודתי ללא הגבול למורנו הרחום בדרך הטיפוח שלי. עלי להיות יותר חרוצה ויותר מתמידה. עלי לצעוד היטב בנתיב שהמורה ארגן עבורי ולעזור למורה בתיקון הפא. אעזור להציל ישויות חיות, דבר שימלא את התחייבויותיי הפרהיסטוריות, ואז אחזור הביתה בעקבות המאסטר.