לימוד הפא בוועידת הפא של 2010 בניו יורק

לי הונג-ג'י, 5 בספטמבר 2010 - מנהטן

אחר צהריים טובים! (כל תלמידי הדאפא עונים, "אחר צהריים טובים, מאסטר!" מחיאות כפיים נלהבות). באמת עבדתם קשה! (תלמידים עונים "המאסטר עבד קשה!") כינוס עצום בסדר גודל כזה הוא נדיר, והפעם מספר גדול של תלמידים הגיע. שמעתי ששני אולמות התמלאו. עשר שנים עברו כהרף עין. לא משנה איזה רדיפה ניהלו מבצעי הפשעים, היא שימשה רק לחשל את תלמידי הדאפא שלנו לבגרות. תלמידי הדאפא עברו כביכול "מבחן" שהיה גם מרושע וגם קשה, ועברו אותו. לא משנה כמה הרדיפה הייתה מרושעת, עבדתם באופן עקבי להבהיר את האמת, להציל ישויות חיות, ולאמת את הפא, והייתם ברורים מאוד במחשבתכם מה אתם עושים. תלמידי הדאפא שלנו אף פעם לא התערבו בפוליטיקה של אנשים רגילים, ואין להם עניין בכוח פוליטי. אנחנו גוף של מטפחים. אבל בה בעת, כדי לרדוף את הפאלון גונג ואת האנשים הטובים שמטפחים ג'ן, שן, רן, אלו המבצעים את הרדיפה לא היססו להרוס את מוסריות האנושות ולהפיץ דברים שקריים, מרושעים, אלימים ופורנוגרפיים – הדברים הגרועים ביותר הידועים לאנושות – כדי להתנגד אלינו. במילים אחרות, למרות שאין לנו אג'נדה פוליטית; למרות שאנחנו לא רוצים לחטוף כוח פוליטי מאף אחד; ואנחנו רק צריכים סביבה שתאפשר לנו לעשות את הטיפוח שלנו ושיהיה לנו החופש להאמין בדאפא – זה יספיק – וזה לא שמי שרודף אינו מודע כלל למה שהוא עושה כשהוא רודף אותנו. הוא מודע לגמרי שהאנשים האלו שואפים להיות אנשים טובים. המשטר של המק"ס המרושעת איננו ישות שמעודדת אנשים להיות טובים. מהיום בו המק"ס השיגה כוח פוליטי זה למעשה היה גנגסטרים שפעלו לבנות את עצמם, ומאז ועד היום, היא השתמשה בשקרים והונאה כדי לרמות את האנשים, ובאלימות כדי לבסס את הדיקטטורה שלה. אלו הם המאפיינים הנמצאים בבסיס המשטר הזה. לאורך כל הדרך הוא התבסס על שקרים חסרי רחמים ודיכוי אלים כדי לשרוד, ובעצם בכל פעם שהיא הפיצה תעמולה והמשיכה אותה בדיכוי אלים, שניהם היו מבוססים על שקרים. ההישגים הפוליטיים שלה הם מזויפים, הגיבורים שהיא מהללת הם מזויפים, והנבלים שהיא מחסלת הם מזויפים, "כוחות האויב" שהיא מנפחת הם מזויפים. אבל אנשים בכל מקום, ובמיוחד בסין, מתחילים לראות את הפנים האמתיות שלה.

מה שזה אומר לנו, אם כן, הוא שבזמן שהיא רודפת את הפאלון גונג, וכדי לרדוף את הקבוצה הזו של האנשים ולהפיל את הפאלון גונג, היא אפשרה לדברים המרושעים האלו וההתנהגות המזיקה הזו לקרות כדי להתנגד לערכים האוניברסליים ג'ן, שן, רן ולהציף את החברה בדברים הרעים האלו, עד לנקודה שהם יוצאים משליטה. אבל באופן אירוני, עכשיו שהדברים הרעים האלו צברו מספיק עוצמה כדי להפוך לכוח בזכות עצמם, הם הגיעו למצב שהם מסכנים את שלטון המשטר, ובנקודה הזו המשטר לא יכול לרסן אותם גם אם הוא ינסה. כך, הרדיפה של הפאלון גונג חזרה כמו בומרנג למשטר, ואנחנו עכשיו רואים את התרחשות סופו של התהליך הזה. אני אמרתי משהו בהתחלה, כלומר, שהסוף המחפיר שמחכה למפלגה המרושעת לא יבוא מידי האנשים, אלא, שנפילתה תהיה עניין של גמול על הרוע שלה – של קָציר של מה שהיא זרעה. אז לגבי תלמידי הדאפא שלנו, אתם חייבים להיות כל הזמן מודעים מאוד לכל זה וברורים ביותר לגבי מהו הדבר הזה שאתם עושים. בשום נקודה במהלך המסע הזה לא שיניתי את העקרונות המוצבים לכם כמטפחים, אז אלו מאתנו שהם מבולבלים באמת לא צריכים להיות כך, ואתם לא צריכים לתת להחזקות אנושיות לגרום לכם לכל מיני דמיונות שווא.

כל היווצרות שלושת העולמות ויצירת כדור הארץ היו למען העניין הסופי הזה היום. מה שמוצג כאן בין בני האדם היא קבוצה של אנשים טובים שמצילים את אנשי העולם ומובילים את החברה להשתנות לטובה, גואלים את העולם ואת המין האנושי. אבל כפי שזה נראה מהיקום, זוהי התרחשות של תיקון הפא, וזה כולל אין-ספור וללא גבול ישויות חיות, יקומים עצומים, וגופים קוסמיים ללא גבול. אז הדברים חסרי הערך האלו שניתן להשיג כאן בין בני האדם, או כוח פוליטי, לא יכולים בכלל להשתוות לזה. אבל ברגע שתלמיד דאפא הוא כאן בין בני האדם בשביל העניין הזה, הוא חייב להסתמך על הדאפא כדי להבחין בין נכון למוטעה. כאשר מצטרפים לעולם בני-התמותה נכנסים לאשליה, לכן לא יכולים לראות את המצב האמיתי של הדברים בצורה ברורה. רק מהפא הזה אתם יכולים לקבל הדרכה איך לנהל את עצמכם. לפיכך, הניסיון הממשי במהלך השנים האלו הראה שבעזרת לימוד פא תלמיד דאפא יכול להימנע מלאבד את הכיוון, ולא משנה כמה מסובכת החברה, או כמה הדברים עלולים להשתנות כל הזמן, הוא יכול, אם הוא באמת מצליח ליישר את הטיפוח שלו בהתאם לפא, לא לסטות בגלל מראית העין המזויפת כאן – אפילו כשמגוון של החזקות, מחשבות, פיתויים ודברים שיכולים לעורר החזקות, כמו גם כל מיני דברים שטחיים, זוממים להפריע לטיפוח שלו.

תלמידי הדאפא שלי, נסו להתבונן לאחור במבט מפוכח באמת על הנתיב שעברתם בשנים האלו. למרות שדברים רבים נראו ללא סדר או מטרה, כולם למעשה היו מסודרים, למען טובתכם, והם שימשו להאריך, צעד אחר צעד, את הפרק הסופי של ההיסטוריה המיועד לתיקון הפא. אני נזכר שלפני שהרדיפה של תלמידי הדאפא החלה, ועידת פא גדולה נערכה כאן. נכחו בה אז תלמידים רבים, ועכשיו, האין כולכם שוב כאן? אנשי העולם רואים יותר ויותר את הרוע כפי שהוא. ובאותו אופן אנשי העולם יבינו בהדרגה יותר ויותר בדיוק מיהם, בסופו של דבר, תלמידי הדאפא ומהו, בסופו של דבר, הפאלון גונג. מי הוא ישר ומי הוא מרושע, מי טוב ומי רע; ההאשמות חסרות הבסיס, ההשמצה – אנשי העולם עומדים לראות מבעד לכל אלו. המשטר הזדוני של הגנגסטרים תמיד האשים בהאשמות שווא את כל מי שהוא רצה להפיל, וזו תמיד הייתה הגישה שלו מימים ימימה. אבל הדברים האלו עכשיו נחשפים בזה אחר זה. במהלכים השונים של המק"ס, היא תמיד אימצה את אותן טקטיקות של גנגסטרים. כלומר, היא מתחילה בהפצת שמועות על הקבוצה שהיא רוצה לרדוף, וגורמת לכלי התקשורת שלה להתקבץ כולם ביחד כדי למתוח ביקורת על הקבוצה הזו ולעורר את הציבור נגדה, לרמות את האנשים כך שישתתפו בעניין הזה שלה. ואז היא מתקדמת בפעולתה להפיל את מי שהיא שמה על הכוונת שלה. אז זו בעצם המשמעות של המושג "מערכה המונית". הפעם זה לא יעבוד. ואכן, בתיקון הפא של היקום, כל האלוהויות ביקום צופות בתשומת לב מרוכזת, ואין-ספור הבודהות, הטאואים והאלוהויות משתתפים. האם קבוצה של אנשים רעים עדיין יכולה להשיג את המטרה שלה הפעם? [מה שמתרחש בעולם] הוא רק מצב בו המפלגה היהירה עד פראות והמרושעת משמשת כדי לבחון את תלמידי הדאפא ולסלק את ההחזקות של תלמידי הדאפא כשהם עומדים לנוכח המוות, וכך להביא להגעתם לשלמות ובאותו הזמן לנפות את אלו שלא ראויים להיות תלמידי דאפא. כל זה הוא רק תהליך שכזה. אבל אפילו כשזה כך, כשזה מתרחש קשה לראות את הדברים כפי שהם. רק כשנמצאים בתוך האשליה ועוברים את התהליך הזה יכולים לטעום מה הוא באמת "קושי". מה שעכשיו אמרתי מכוון לומר לכם שתלמידי הדאפא הם יוצאים מן הכלל, ושאתם צלחתם את הרדיפה. אבל, כמה אנשים באמת לא היו צריכים לאבד את הכיוון כפי שקרה להם. צריך להיות ברור לכם בשביל מה אתם כאן.

יש משהו שהייתי רוצה לדבר עליו. כלומר, שבמשך כל השנים הארוכות בהן תלמידי הדאפא שלנו נרדפו, המאמצים שלנו כל הזמן לחשוף את הרדיפה ולהביא את אנשי העולם לראות שמה שנאמר הם רק שקרים מפלילים והאשמות מזויפות, היו למעשה כדי להציל את אנשי העולם. זה משום שאלו שבאמת נרדפים הם לא תלמידי הדאפא, אלא אנשי העולם. אמרתי בהתחלה שתלמידי הדאפא רק עוברים, בתוך כל הלחץ העצום, מבחנים אמיתיים של חיים ומוות, עוברים דרך תהליך של הליכה לקראת השלמות המלאה. האם כל הרדיפות של אמונות ישרות בעבר לא היו אותו הדבר? אמרתי בעבר שהמין האנושי כשל שוב ושוב ללמוד לקחים חיוביים; אנשים תמיד מצליחים לזכור את הלקחים השליליים. לא משנה כמה קשה המצב, תלמידי הדאפא מצילים את אנשי העולם, ובכל אחת ואחת מהיוזמות שלכם, אתם עושים את מה שתיארתי. תלמידי הדאפא השיקו יוזמות רבות להבהרת האמת ולהצלת אנשים, והמטרה היא להצליח להציל באופן אפקטיבי ישויות חיות ולחשוף את הרדיפה של הרוע. כמה מהיוזמות הן גדולות יותר, וכמה מהן קטנות יותר; כמה הן גופי תקשורת; אחרות שואפות לפרוץ את מצור האינטרנט; ויש גם פעולות שנעשות בתוך סוגים שונים של סביבות ובכל אחד מהמעמדות של החברה, והן מאמצות צורות רבות שונות כדי לאמת את הפא ולהציל אנשים. כל מה שעשיתם הוא יוצא מן הכלל. כל הדברים האלו היו יוזמה עצמית של תלמידי הדאפא ואורגנו על ידם מתוך תקווה להשיג השפעה גדולה יותר; אלו מאמצים שהיו אפקטיביים בהצלת אנשים. בנושא הזה, המאסטר מאשר אתכם. כל עוד המאסטר לא אמר שעושים משהו לא טוב או שמה שאתם עושים לא נחוץ, אז לכו ועשו את הדבר הזה, ועשו אותו היטב. כל עוד מה שאתם עושים יכול להציל אנשים, לכו ועשו אותו. אתם לא צריכים שהמאסטר יאשר כל אחד ואחד מהדברים שאתם עושים.

בימים עברו, כפי שאתם יודעים, מטפחים התייחסו לטיפוח האישי של עצמם לשלמות המלאה כמטרה המרכזית. האם משהו בעל משמעות היסטורית גדולה כמו ההפצה הנרחבת של הדאפא יכול להיות טריוויאלי? כאשר מדובר בפא של הקוסמוס שמוצג ומופץ לאנשים, האם האדם שמטפח אותו יכול להיות סתם בן אנוש ממוצע? מה ששאקיאמוני הפיץ בזמנו היה הפא של ארהאט. מהאיאנה בודהיזם היה משהו שנאסף אחרי ששאקיאמוני עזב את העולם הזה, ולמען הדיוק, הוא נגזרת של המקור; כלומר, הוא לא יכול להביא את הטיפוח של האנשים למשהו מעבר לרמת הארהאט של המקור. תלמידי הדאפא, לעומת זאת, הם מלכים שבאו מהשמים למעלה כדי לעזור למאסטר לתקן את הפא, ומשום העובדה שביסודו של דבר תיקון הפא של הקוסמוס היה אמור להתרחש, תלמידי הדאפא, המחוננים באיכות מולדת (גן-ג'י) עצומה שכזו, באו. וגם הישויות החיות כאן בעולם שאמורות להינצל אינן פשוטות כמו שהן נראות; ישות חיה ממוצעת אינה ראויה להיות מוצלת על ידי הדאפא של הקוסמוס או על ידי תלמיד דאפא. רוב האנשים בעולם היום הם חיים שירדו לכאן מהשמים, הפכו לאנושיים, ומאחוריהם, מחוברות אליהם, קבוצות עצומות של חיים. אז עם דברים כאלו משמעותיים, [הדברים שאתם עושים] הם לא דברים שמטפח רגיל היה יכול לעשות, וגם הדרגה השמימית [שתשיגו] היא כזו שמטפח ממוצע לא יכול להשיג. הדברים כעת הם בכלל בכלל לא פשוטים כמו שאנשים בימים ההם הבינו אותם.

כפי שאמרתי, הדתות, האמונות הרבות וסוגי שיטות הטיפוח של העבר היו רק למען ביסוס תרבות בעולם האנושי, שתכלול טיפוח וידע על ישויות שמימיות. אם האנשים והישויות המוארות לא היו באים לבסס את התרבות הזו, אנשים היום לא היו מבינים מה המשמעות ב"טיפוח" או שישויות שמימיות שוכנות בשמים ומה המאפיינים שלהן. יש בודהות, ישויות טאואיסטיות, אלוהויות הידועות לאדם, כמו ישוע ויהוה, וכמובן, הרבה מאוד ישויות מכל הסוגים. הם יצרו את הידע שיש לתרבות האנושית על ישויות שמימיות, ואפשרו לאנשים במהלך ההיסטוריה להשיג עושר של ידע על המאפיינים של ישויות שמימיות ואיך הן פועלות, כמו גם מהו טיפוח, הצורות השונות שלו, ומה נדרש כדי לעשות טיפוח. מאחר שדברים כאלו בוססו בתרבות האנושית, הרבה יותר קל לי היום להעביר את הפא. אני לא צריך ללמד אתכם עוד על מה הן ישויות שמימיות, מהו טיפוח, ומה כרוך בלהגיע לתחומים אלוהיים. לכן אין צורך שאסביר לכם על כל כך הרבה מהדברים השטחיים ביותר, שהיה עלי להסביר לולא כך. במילים אחרות, אנשים היום מבינים ויודעים – משום שהחלק הזה של התרבות האנושית בוסס. וזו הייתה הסיבה האמיתית לכך שהישויות המוארות האלו באו לעולם הזה. היום זה סיפור אחר. היום, תלמידי הדאפא הם כאן באותו הזמן עם תיקון הפא של הקוסמוס, וזה בדיוק השלב הזה שהגענו אליו שהאנשים בעבר סיפרו עליו; שהנבואות תיארו; ושהיה ידוע במידה מסוימת או מובן במידה מסוימת על ידי אנשים עם יכולות על טבעיות. והשלב הזה – האירוע הסופי והמגיע לשיאו – הוא בדיוק מה שתלמידי הדאפא מוציאים אל הפועל.

כל תלמיד דאפא הוא יוצא מן הכלל. המישורים מהם הם הגיעו הם בהחלט לא רגילים, והם יסדו את תרבות האדם במהלך ההיסטוריה האנושית. רבות מהדמויות ההיסטוריות הידועות נמצאות בין תלמידי הדאפא שלנו, ולא משנה אם הוא אימץ הופעה של ישות מוארת או אולי של דמות מפורסמת בתרבות, גנרל מהולל, או מלך של אומה: כל אדם ששמו נשאר לדורות הבאים הוא יוצא מן הכלל. והיו דברים רבים יותר שנעשו בעבר שיכולים להיראות יוצאים מן הכלל, אבל לא נרשמו ולא נותר מהם זכר. זה היה משום שהאלוהויות לא רצו שהדברים האלו יועברו הלאה. האדם הממוצע לא ראוי ששמו יירשם לדורות הבאים היות שההיסטוריה האנושית מעצם טבעה נוצרה לשרת את תיקון הפא ואת אימות הפא. אז איזה חלק מתרבות האדם, או מהמורשת האינטלקטואלית זוכה להישאר – אינו דבר טריוויאלי. וההיסטוריה האמיתית של המין האנושי או סיבת קיומו אינן פשוטות גם כן. הטיפוח שתלמידי הדאפא עושים, וזה שהם מצילים את האנשים, מקושרים באופן יסודי לתיקון הפא של הקוסמוס.

כפי שאתם יודעים, מאז ה-20 ביולי 1999 ועד עתה היינו עדים לשינוי בחברה ובלבבות האנשים, צעד אחר צעד, בדיוק כפי שהיינו עדים לשינויים בתפיסות ובגישות של האנשים לתלמידי הדאפא ולמק"ס המרושעת. אם לא הייתם נוקטים בפעולה מול הנסיבות המרושעות האלו, אף אחד לא היה נוקט בפעולה למענכם, משום שהאנשים כולם חיכו לכם שתצילו אותם. הקורבנות האמיתיים של הרדיפה הם אנשי העולם, לא אתם. בעוד שאנשים ראו שפאלון גונג נרדף, ושתלמידי הדאפא פועלים להתנגד לרדיפה, ההתנגדות שלנו לרדיפה היא רק מראית העין על פני השטח. המציאות היא שאתם מצילים אנשים, ולמען הצלת האנשים אתם חושפים את הרוע. המק"ס המרושעת לא מאפשרת לאנשים להאמין בכל מה שאלוהי, משום שהמפלגה היא האנטי-תזה לאלוהי. האתיאיזם בעצמו הוא חטא רע מאוד. אלוהויות יצרו את האדם – והוא לא מכיר באלוהויות? אז זה רק יכול להיות שאלוהויות ישמידו אותו. זה באמת מעודד אותי לראות את תלמידי הדאפא משקיעים כמויות עצומות כאלו של אנרגיה לתוך כל הפרויקטים שלהם, ומנסים להשיג אפקט גדול יותר בהצלת אנשים. מה שזה אומר, אם כן, הוא שבזמן שאתם תחת הרדיפה אתם מקימים את המוסריות האדירה של ישויות מוארות. אלו המבצעים את הרדיפה הם פשוט ביטוי של הרוע בזמן שתלמידי הדאפא עוברים דרך התהליך של ההגעה לשלמות המלאה. אלו שבאמת נרדפים הם אנשי העולם.

באיזה מובן אנשי העולם נרדפים? אחרי הכול, נראה כאילו שהאנשים מנהלים חיים די נוחים, חופשיים, ומשוחררים בזמן שערכי המוסר של החברה כבר שקעו. אבל כפי שאתם יודעים, רוב האנשים על כדור הארץ הזה באו לכאן מהשמים, ורבים למעשה נשלחו לכאן כמייצגים של הגוף הקוסמי שהם באו ממנו, של הישויות החיות של היקום ההוא, ומטרת בואם הייתה להשיג לבסוף הצלה. האם הם יוכלו להיוושע תלוי בדרך בה האדם הזה יגיב בזמן שהוא בעולם הזה כאשר הדאפא מועבר. זה משום שפעולות האדם כאן משקפות במהלך תיקון הפא את מצב הישויות החיות בגוף הקוסמי שהוא מייצג ושנמצא מאחוריו. אדם לא ייראה כמו ישות שמימית אחרי שהוא בא לתחום האנושי הזה ואחרי שהרמה שלו הורדה, הוא יכול רק לאמץ את החזות של בן אדם. היום, כשהמאסטר מעביר את הפא, המאסטר לא יכול להיות כמו ישות שמימית. הוא רק יכול להשתמש בשפה אנושית כדי ללמד, ובחזות אנושית כדי להיות כאן אתכם. הרבה אנשים לא מצליחים לתפוס את זה. אנשים חושבים שפאלון גונג הוא שנרדף, כשלמעשה אנשי העולם הם הקורבנות. אני אומר זאת משום שהם האמינו לשקרים בזמן הרדיפה, ויש בהם שנאה כלפי הפאלון גונג. אבל "פאלון גונג" הוא השם שהחוק הגדול של הקוסמוס אימץ כאן בעולם הזה. מה שתלמידי הדאפא עושים כאן הוא לאמת את הפא, והם תלמידים של הפא שמצילים ישויות חיות, ויש להם משימות עצומות. במילים אחרות, הם שליחים של האלוהי. אם לבו של בן-אנוש מלא במחשבות שליליות על הדאפא או על תלמידי הדאפא, או אם האדם הזה השמיץ את האמת היסודית של הפא שהיא ג'ן, שן, רן, או שהוא לא מזדהה אתה, אז האדם הזה יהיה מיועד לניפוי, מיועד להיות מושמד, על ידי כוחות אלוהיים. וזה במיוחד נכון עבור אלו שהיו מעורבים ישירות ברדיפת תלמידי הדאפא, אמרו מילים רעות נגד הדאפא, או עשו דברים רעים נגדו. אז, כשאתם לוקחים בחשבון שלא משנה כמה קשה תלמידי הדאפא נרדפו הם עדיין הולכים בנתיב להיות אלוהות, ושלא משנה אם הם עוזבים מוקדם או מאוחר הם עדיין מיועדים להגעה לשלמות המלאה ויחזרו – האם אלו לא למעשה בני האדם שהם הקורבנות האמיתיים של הרדיפה?

ליקום הזה יש יצורים חיים לאין ספור וללא גבול וגם אין-ספור אלוהויות מסוגים שונים. הקוסמוס העצום הוא קדוש ללא השוואה, ומספר האלוהויות בשמים שרמתם דומה לזו של שאקיאמוני גדול מספור. שאקיאמוני השתמש בביטוי "אין-ספור כמו גרגירי החול שעל הגנגס" כדי לתאר כמה גדולה הייתה הכמות, אבל למעשה, אם תחברו את כל החול על כדור הארץ הזה, זו עדיין תהיה מטאפורה לא מספקת למספר היצורים השמימיים ברמה הזו. ומה שאנחנו מדברים עליו הוא רק מטאפורה למספר הישויות השמימיות ברמה אחת בלבד. אז בהשוואה – למה שווה בן אדם? כמעט לא שווה להזכיר אותו. אבל, למרות שרמת הקיום שלו היא אולי נמוכה, מאחוריו, קשורים אליו, קיימים חיים במישורים גבוהים. הרבה אנשים בעולם הזה הם למעשה הנציגים של קבוצות חיים כאלו. אבל, בזמן שהם תחת ההשפעה של האשליה, אנשים ממשיכים להיות לא מודעים לדברים האלו, ואפילו פחות הם יודעים מי הם בעצמם באמת. אבל מאחורי רבים מאנשי העולם יש למעשה אין-ספור וללא גבול חיים של מישורים גבוהים המיוצגים על ידיהם. לאור זאת, לפיכך, האם פא ענק כזה או תלמידי דאפא יוצאים מן הכלל כאלו באו רק כדי להציל בן אדם רגיל, ממוצע? האם זה בכלל יכול לקרות? כיום, לרוב האנשים בעולם יש סיבות עמוקות יותר בתוכם לכך שהם כאן. אם אדם הוא באמת הנציג, נציג שנשלח לכדור הארץ, של מערכת קוסמית עצומה, אז מה שהוא מייצג הוא עולם, שכבה של הקוסמוס, או שכבה של גוף קוסמי. היות שגוף קוסמי הוא ישות מחזורית, אז כל מערכת קוסמית, לא משנה מה הגודל שלה, היא בעלת מערכת משלה, בה יש גם מערכת במישורים גבוהים יותר, ואפילו עוד יותר גבוהים, שהיא משתייכת אליה. וככל שהמישור גבוה יותר, כך הוא יותר גדול; כך גדול יותר האין-ספור של הישויות החיות; וכך האלוהויות יותר עצומות, ומספר הישויות החיות הוא אפילו קשה יותר להערכה. ככלל, היקום הוא עצום במידה יוצאת דופן. כשתלמיד דאפא מציל אדם אחד, זה בשום אופן לא כפשוטו אדם אחד כפי שאנחנו מכירים אותו: גוף עצום של חיים יינצל בשל כך. במילים אחרות, הדרך בה אדם מגיב לדאפא ולתלמידי הדאפא היא לא מעשה אנושי כפשוטו. וכמובן, אם שכבת פני השטח של האדם לא מאוד ערה וערנית, הדבר יציב מכשול להצלה של האדם הזה ושל הישויות החיות שהוא מייצג, ומשום כך אנחנו צריכים להבהיר את האמת.

מה שעכשיו דיברתי עליו היה משהו גדול מאוד. אנשים רבים כאן היום מקשיבים לפא. לשמוע את הפא הזה לא יהווה בעיה עבור תלמידי דאפא, אבל אולי יש כמה תלמידים חדשים או תומכים של פאלון גונג או בני משפחה שנמצאים כאן, שיהיה להם קשה להבין את זה. אבל משום שזו ועידת פא אחרי הכול, אני מלמד את הפא שצריך להיות לתלמידי הדאפא, ואין דרך אחרת ללמד חוץ מזו. אז, [מה שנאמר לעיל] היה הסיבה מדוע החוק הגדול של הקוסמוס מופץ בעולם האנושי. רק ישויות כמו [אלו שתיארתי] ראויות להינצל על ידי תלמידי הדאפא, ורק ישויות כאלו ראויות לכך שהחוק הגדול של הקוסמוס יופץ כאן בעולם – הדבר הוא כזה כביר. אז, למרות שלבן האדם כאן במישור שהוא נמוך יותר יש גוף עצום של חיים מאחוריו, בזמן שהוא כאן על הארץ הוא יהיה אדם רגיל בתוך התחום הזה, ברמה הזו. כך זה עובד. למרות שהאדם הוא ברמה הנמוכה ביותר, אם הוא מבצע חטא נגד הפא של הקוסמוס, או אם הוא לא מצליח להזדהות עם הפא הזה שיצר את הקוסמוס ואת אין-ספור הישויות החיות, אז לאן הוא, אחרי שהתנגד לדברים כאלו, מיועד להגיע? מוות, כפי שאנשים תופסים אותו, כרוך בהליכה למקום מסוים. אבל לאן אדם כזה ילך? אפילו החומר ביקום הזה שנוצר מהמוות הסופי של משהו נוצר על ידי הפא הזה. אז אם האדם מתנגד לפא, לאן הוא יוכל ללכת? לדוגמה, בתנ"ך, יהוה וישוע שניהם התייחסו לדרך בה חייהם של אלו הרודפים את השליחים יעמדו נוכח קללת-נצח ועינויים נצחיים, לעד. אפילו לגבי הזמן שבו הקוסמוס החדש ייווצר, ולאורך השנים הארוכות של ההיסטוריה של הקוסמוס החדש – זה עדיין יהיה כך, והחוטא ישלם על קארמת החטאים שלו ללא הפסקה. באמת, כמה נורא! הסבל יהיה פשוט ללא סוף, כי כזו גדולה היא קארמת החטאים כאשר מישהו חוטא נגד החוק הגדול של הקוסמוס. למרות שאדם הוא רק אדם, הוא למעשה נציג של מישורים גבוהים יותר. לפיכך, כשאדם מבצע חטא כלפי הדאפא, גוף החיים שמאחוריו שאותו הוא מייצג, מלמעלה עד למטה, כל אין-ספור האלוהויות והישויות בו מכל סוג – יושמדו לחלוטין, משום שזהו תיקון הפא של הקוסמוס. החמלה מוצעת לפני שהאסון הגדול מגיע, אבל תיקון הפא הוא קפדן ללא רחם.

את הפא שלי לא מעבירים לאנשים רגילים, אלא לתלמידי דאפא. תלמידי הדאפא כולם מבינים מה זה. מה שזה אומר הוא שאלו שבאמת נרדפו הם בני אדם, ואלו שעומדים להיות מושמדים הם בני אדם. המטרה של הרדיפה הייתה, למעשה, מצד אחד לבחון את תלמידי הדאפא, ומהצד השני לנפות את החיים הישנים בקוסמוס, והאדם הוא אחד מהם. הכוחות הישנים היו נעולים על כך שהאדם לא יזכה להצלה, משום שהכוחות הישנים של הקוסמוס טענו שהקוסמוס כבר לא טוב יותר, וגם לא הישויות החיות שלו, ולפיכך על כולם להישמד. המטפחים, באותה עת, יועמדו מול קשיים אכזריים, ותלמידי הדאפא שלא יצליחו לטפח היטב ינופו החוצה. אנשי העולם ושאר הישויות החיות לא יישמרו. סביר שנתקלתם בהרבה נבואות שמדברות על זה. כמה מהן אמרו ששיעור השורדים יהיה אחד לעשרת אלפים, אחד לאלף, או רק אחת מעשר משפחות. לא משנה מה המספר, הם רצו להשמיד ישויות חיות בקנה מידה גדול. אבל המטרה המהותית של הפצת הדאפא בצורה נרחבת בעולם ושל הצלת ישויות חיות, היא לגאול את הכול – להציל את כל הישויות החיות שיכולות להינצל. וזו הסיבה שפעלנו כמה שאנחנו יכולים, לנסות את המיטב להציל יותר.

מעצם טבעה, השתתפות הכוחות הישנים של הקוסמוס בעניין הזה של תיקון הפא משמשת בתפקיד של ישות דמונית לדאפא ולתיקון הפא. כפי שאתם מודעים, כאן בין בני האדם פועלים יצירה הדדית והתנגדות הדדית, על כל שלילי יש חיובי. כך היא החברה האנושית. אנשים באופן מובנה קיימים בסביבה בה הרוע מלווה את הטוב, ובחומר של האדם קיימים שני הצדדים, טוב ורע. לפיכך, כשאדם מאבד את מזגו, נעשה לא רציונלי, אכזרי, מרושע, מלא שנאה, או נסחף באושר, זהו הטבע הדמוני שפועל; לעומת זאת כאשר הוא רציונלי, חומל, או טוב לב, זהו טבע הבודהא, או הטבע הטוב שלו, שפועל. ובעולם הזה יש אנשים טובים, אנשים רעים, אלו שהם טובי לב, ואלו שהם מרושעים, בדיוק כמו שבשמים ישנם בודהות – שהם מלכי פא – וגם מלכי דמונים. כל אלו הם בהתאמה זה מול זה, כמובן, והיחס נשמר כל הדרך עד למישורים גבוהים מאוד – שמול כל חיובי יש שלילי. זה שיש שלילי לכל חיובי שומר על הכול באיזון בקוסמוס הישן. כשהכוחות הישנים של הקוסמוס ראו שהדאפא הזה שמופץ הוא לגמרי חיובי, הם מיד יצרו הרבה שדים וקשיים. בדיוק באופן הזה הם יצרו את מה שהיה, עבור תיקון הפא ועבור הדאפא של הקוסמוס – ישות דמונית. כך הדברים קרו.

אז מה שאנחנו אומרים הוא, שכל מה שתלמידי הדאפא עושים בשנים האלו היה למען הצלת אנשים והבהרת האמת. אף על פי שתלמידי דאפא רבים נרדפו במידה חמורה – כל זה התרחש על הנתיב להיות אלוהות; בין אם האדם עוזב מוקדם או מאוחר, כל אחד יגיע לשלמות המלאה. בעוד שלאנשים רגילים, בניגוד לכך, אין הזדמנות כזו. אז מה הופך את חייו של תלמיד הדאפא לכה מיוחדים? הבסיס של חיים אלו הונח מאז הזמנים המוקדמים ביותר של ההיסטוריה, והיה זה באופן זה שתלמידי הדאפא צלחו את הדרך עד להווה. בין שורות תלמידי הדאפא נמצאים התלמידים של ישוע כמו גם אלו של שאקיאמוני, כמו גם, כמובן, ישויות שמימיות אחרות שאינכם מכירים והתלמידים שלהם. אתם תלמידי דאפא, ופשוט חיכיתם ליום הזה. במילים אחרות, אתם ליוויתם את הדמויות הקדושות האלו במהלך יצירת התרבות למין האנושי, והיום, משתמשים בתרבות הזו שוב כדי להציל אנשים.

אחרי הוועידה האחרונה בוושינגטון DC, בירת ארצות הברית, תלמידים רבים שמעו שהמאסטר יבוא לפגישות של כל הפרויקטים ויפגוש אותם, וכך, פתאום, המון תלמידים באו היום. (צחוק) כל הפרויקטים שלחו לי המון הזמנות, משום שכל פרויקט, גדול או קטן, רצה שהמאסטר יערוך אתו פגישה. (צחוק) המאסטר לא יוכל לעשות את כל זה. מה שעכשיו התכוונתי להגיד לכם, למעשה, הוא שכולכם פעלתם טוב מאוד, ואתם לא צריכים שהמאסטר יאשר כל אחד ואחד מהדברים שאתם עושים או כל אחד ואחד מכם. בכך שהצלחת לעבור את זה עד עכשיו, ובכך שלקחת חלק בהצלת ישויות חיות, אתה סולל נתיב לעצמך, מבסס את המוסריות האדירה שלך, וממלא את הייעוד ההיסטורי שלך. דברים רבים כאלו מטושטשים על ידי האשליה, ואפילו אם המאסטר כן מלמד אותך משהו, הוא לא יגיד את הכול בפירוש. (המאסטר צוחק) אז רציתי לשתף אתכם שלא יכולתי לבוא [לכל הפגישות שלכם] אף על פי שהזמנתם אותי. (כולם צוחקים) אבל, אני גם לא רוצה לאכזב את תקוותיכם עכשיו כשאני פה. אני יודע שאתם תמיד רוצים לשתף כמה דברים עם המאסטר. (התלמידים מוחאים כפיים) אבל יש כאן כל כך הרבה אנשים, אז בואו שילחו פתקים עם שאלות ואני אענה עליהן בשבילכם. אבל אם השאלות שלכם הן אישיות, או שאינן קשורות להצלת ישויות חיות או לדברים שתלמידי הדאפא צריכים לעשות, אז אל תעבירו אותן. אם יש יותר מדי פתקים, וכל אחד יכתוב אחד, לא נסיים אפילו עד מחר באותה שעה. (כולם צוחקים) אלו באולם המשני יכולים גם להעביר פתקי שאלות. אוקיי, העבירו קדימה את הפתקים, התחילו להעביר אותם קדימה.

תלמיד: ב"הונג יין 2", למה הכוונה ב"ארבעת האלמנטים הגדולים כבר התבלו"?

המאסטר: אני יכול להסביר את זה, אבל אני חושב שלשאלה הזאת אין הרבה נגיעה למשימה של הצלת הישויות החיות שאנחנו צריכים לעשות בהווה. מה ששקיאמוני התכוון ב"ארבעת האלמנטים הגדולים" היה: אדמה, מים, אש ורוח – הגורמים היסודיים של יצירה של יקום בתחום מסוים בתוך הגוף הקוסמי. אני הבהרתי שבתוך תחום מסוים היו אלה ארבעת האלמנטים הגדולים שהיוו את הגורם היסודי של היווצרות היקום, אבל זה לא הגורם הסופי והיסודי באמת. כשהגוף הקוסמי מתקדם במשך הזמן הארוך בשלבים של יצירה, התייצבות והתנוונות ומגיע לנקודה של התנוונות, נראה שהדברים הם בתהליך של התבלות.

תלמיד: תלמידי דאפא קוריאנים בסין מתגעגעים למאסטר.

המאסטר: תודה לכולכם. אינכם צריכים לכתוב דברים כאלה על פתקי השאלות. אני יודע שכולכם מתגעגעים אל המאסטר, המאסטר גם מתגעגע אליכם! (כל התלמידים מוחאים כפיים בחום).

תלמיד: תלמידי דאפא בבייג'ינג מתגעגעים אליך יותר ויותר ככל שהסוף מתקרב.

המאסטר: אני אדלג על קריאה בקול של הפתקים מהסוג הזה. אבחר רק את אלה שיש בהם שאלות.

תלמיד: תלמידי דאפא שולחים למאסטר ברכות מהאוניברסיטה החקלאית בבייג'ינג, מהאוניברסיטה למדעי כדור הארץ של סין, מאוניברסיטת ביי-האנג, מהאוניברסיטה למדעי היער של בייג'ינג. ו...

המאסטר: בואו לא נשלח עוד ברכות, כי לוקח זמן לקרוא את זה. תודה לכולכם. (התלמידים מוחאים כפיים).

תלמיד: כל גוף תלמידי הדאפא בנאן-צ'אנג, גואנג-דונג, הו-נאן ושי-נינג שולחים את ברכותיהם למאסטר האדיר.

המאסטר: אני אדלג על קריאת הברכות ואתקדם לענות על שאלות. אני רוצה להתחיל בשאלות – לענות על שאלות.

תלמיד: כל גוף התלמידים בתאילנד מוסר את ברכותיו למאסטר.

המאסטר: עוד ברכה. תודה לכולכם.

תלמיד: דזה-יאנג, פרובינציית סצ'ואן, צ'נג-דו... (כולם צוחקים)

המאסטר: עוד ברכה.

תלמיד: איך נוכל לסלק במהירות האפשרית את המושגים ואת ההחזקות שנוצרו על ידי כך שחיים בין האנשים הרגילים.

המאסטר: (צוחק) בתוך אתגרים, או כשלא ניתָן לפתור דברים, אנשים תמיד מנסים למצוא טקטיקות כלשהן להשתמש בהן. אבל למעשה אין קיצורי דרך: עליך באמת לעשות טיפוח בפועל, ולטפח בהתאם לחוק הגדול. אם אדם רוצה ללכת לעבר אלוהות, והוא עדיין חושב: "בואו נראה אם נוכל למצוא איזה סוג מיוחד של קיצור דרך" (צוחק), האם הוא יוכל להתקדם על ידי טיפוח אמיתי ויציב? זה לא עובד. עליכם לטפח באמת ובאופן יציב ורק כך ניתן לעלות גבוה יותר.

תלמיד: אחרי שהמאסטר לימד את הפא בפעם האחרונה בוועידת הפא בוושינגטון DC, הרבה תלמידים בסין הבינו שגם הם צריכים לשתף פעולה ללא תנאים עם המתאמים. הם לקחו את זה רחוק עד כדי לחפש את המתאמים והסייעים לשעבר מאתרי התרגול וביקשו מהם לשמש כמתאמים ראשיים עכשיו, למרות שהמתאמים והסייעים לשעבר האלה בהרבה מהמקרים מעולם לא צעדו קדימה.

המאסטר: לפני כן, בסין, תלמידי הדאפא האלה ששימשו בתפקידים של אחריות באתרי התרגול היו בתפקידים האלה לא משום שהם טיפחו טוב במיוחד, אלא משום שהייתה להם היכולת לבצע את העבודה הזאת והיה להם הרצון לעשות זאת. זה צריך להיות מטפחים שעושים דברים של מטפחים. זה לא מספיק לקחת בחשבון רק את רמת היכולת של מישהו לעשות דברים; צריך לראות אם הוא יכול לטפח או לא. זה משהו שאף פעם, אף פעם, לא ניתָן לשנות.

כשלימדתי את הפא בפעם האחרונה, הוספתי במפורש משפט על "זה נוגע לתלמידי דאפא מחוץ לסין". הנסיבות בתוך סין שונות, אז כשדיברתי לא התייחסתי לאנשים שם.

תלמיד: התלמידים החרוצים בסין עסוקים בהבהרת האמת ובהצלת אנשים, ואין להם מספיק זמן ללמוד את הפא או לעשות את התרגילים, מה שמוביל לכך שהם נרדפים. מצד שני, כמה תלמידים משקיעים את מרב זמנם בלימוד הפא ותרגול, ולעתים רחוקות מבהירים את האמת. יש רבים כאלה. במצב כזה, כמה זמן ייקח עד שנוכל להציל מספיק אנשים?

המאסטר: בעצם אתה אומר שחלק רק מבהירים את האמת אבל לא לומדים את הפא, בעוד שאחרים רק לומדים את הפא אבל לא מבהירים את האמת. (כולם צוחקים) זה בדיוק תירוץ שהכוחות הישנים מנצלים כדי לרדוף תלמידי דאפא. [זה מה שקורה] אם אתם לא מאזנים באמת בין שני הדברים האלה, כי הצלת האנשים על ידי הדאפא זה לא משהו שאדם רגיל מסוגל לבצע. זה חייב להיות מטפח. אז אתם חייבים ללמוד את הפא, לטפח, ולהפוך למטפחים. זה לא נחשב אם אדם רגיל עושה את זה, והוא לא יקבל את המוסריות האדירה ההיא. אז אם אתה, כמטפח, לא מבצע את המשימה הזאת ורק לומד את הפא, האם אתה יודע לשם מה אתה לומד את הפא? זה למען ההצלחה שלך עצמך, כמו גם ההצלה של הישויות החיות. בכך שאתה לומד את הפא אתה מקבל את הפא בעצמך, אבל האם אתה רק רוצה לקבל – לקבל את התועלת מהדאפא? במילים אחרות, אם בשעה שתלמידי הדאפא נרדפים והדאפא מושמץ אתה לא קם ואומר כמה מילות תמיכה, האם אתה ראוי לקבל את הפא? זה הרעיון.

תלמיד: כמה תלמידים מערביים בצפון אירופה מבקשים שאנשים יאמצו שיטה המבוססת על תאריכים כדי ללמוד את "ג'ואן פאלון", ו...

המאסטר: לא צריך להיות דבר כזה. הטוב ביותר עבורכם הוא לקבוע זמן קבוע ללימוד הפא. ללמוד את הפא ביחד זו צורה שהשארתי לכם. אבל אתם חייבים להיות נחושים לגבי לימוד הפא, וללמוד תכופות, ורק אז תוכלו לא לאבד את הכיוון שלכם, ותוכלו ללכת את הדרך שלכם בצורה נכונה ולעשות היטב את מה שאתם צריכים לעשות. אל תשנו את האופן של לימוד הפא. פשוט קראו אותו בשלמותו. אל תתחילו לעשות משהו שונה כשאתם מנסים להיות מקוריים. אני חושב שזה שימוש בחשיבה אנושית שמוביל אנשים לבחור איזה חלק מהפא ללמוד או להמציא איזו פורמליות ללימוד הפא.

תלמיד: באזור שלנו יש מתאם לקידום ה-Shen Yun שמסיבות שונות לא יוצא החוצה עוד והוא די מדוכדך. האם המאסטר יוכל להגיד כמה מילים?

המאסטר: אני מעדיף לא לחרוץ דעה לגביו. (כולם צוחקים) כל עוד העניין הזה לא נגמר, תלמידי הדאפא הם בתהליך של טיפוח תרגול, בתהליך של לעבור את המבחנים, ובתהליך שבו מסתכלים אם הם עומדים בדרישות או לא. אני לא רוצה לחסום את הדרך שלו. כל אדם מתעורר לתובנות שלו וכל אחד מטפח. כשאתם רואים שהוא לא יוצא החוצה עכשיו, [אתם צריכים לדעת] שהוא עובר זמנים קשים, והוא בתוך מבחן. כל אחד יעבור את זה במשך המבחנים שלו. הדבר הקריטי הוא איך האדם מנהל את עצמו.

תלמיד: מטפח עמית אומר שלא לסמוך על האחראי הראשי שווה לכך שלא סומכים על המאסטר. האם זה נכון?

המאסטר: אני רוצה לדבר עם כולכם שוב על זה. מה שדיברתי עליו היה האחראי העיקרי על פרויקט, או האחראי הראשי של אגודת דאפא של אזור מסוים. זה חשוב מאוד. באשר לאנשים האחראים בדרגים שמתחת, או האחראים על מיקומים ספציפיים או מחלקות מסוימות בתוך פרויקט מסוים, זה לא כזה קריטי. אבל כתלמידי הדאפא, כיוון שהמאסטר ביקש שתשנו את המצב שלכם, אז עליכם לעשות כפי שתיארתי ולהקשיב להנהלה שלכם ולבצע את ההוראות שלהם, כי איך שכל מחלקה עושה דברים זה, אחרי הכול, מגיע מההוראות מהאחראי הראשי. אני אחזור שוב על איך שזה עובד: אני מתייחס לאחראים העיקריים – האחראים על הפרויקטים הגדולים, ולאחראי הראשי בכל אגודת דאפא – לא אל המחלקות השונות שמתחתיהם, או אל המתאמים של אתרי התרגול ולימוד הפא שתחת האגודה של אזור מסוים. אלה לא מי שאני מתייחס אליו. אין להם האחריות על הפרויקט כולו. אבל למרות מה שאמרתי, עליכם בכל זאת להישמע ולעשות עבודה טובה גם כשמבצעים את מה שאומרים האחראים ברמות השונות ובמחלקות השונות בתוך פרויקט, כי רבים מהם התבקשו על ידי האחראי הראשי לנקוט בגישות שהם נוקטים בהן. אבל אם באמת יהיו בעיות רציניות, אתם יכולים תמיד לדווח על זה באופן הרגיל. אבל במשך השנים האלה יצרתם הרגל לפיו אתם תמיד מתייחסים לכמה אנשים באופן מזלזל, והיה לכם קשה להפסיק עם ההחזקה הזאת כי התרגלתם להסתכל החוצה. אני רוצה לפתור את המצב הזה, ולסלק את החומר הזה עבורכם. אתם לא יכולים להמשיך כך. הזמן לדברים האלה כבר עבר.

אז מדוע לא אמרתי דבר מקודם? ובכן, איזה מצב אתם חושבים היה מופיע אם הייתם עושים כך ממש מהיום הראשון. אם הייתם פשוט עושים את מה שהאחראי אומר, לא הייתם הולכים את הדרך של עצמכם. בנוסף, אם האחראי היה מוביל אתכם לסטות מהמסלול, לא הייתם מבינים את זה. ואם לאחראי עצמו לא היו מבחנים לעבור הוא לא יכול היה לטפח. אתם מבינים את הנקודה שלי? זאת הסיבה שלימדתי אתכם באופן שלימדתי בשנים האחרונות, ולא העליתי את הנושא הזה. אבל עכשיו, האחראים האלה כבר עברו עשר שנים של מצוקות ואת תהליך הטיפוח הזה, עברו מבחנים רבים והלכו את הדרך של עצמם. הרוב הגדול יודע איך לפעול. עכשיו אנחנו צריכים לשנות את המצב הזה שלכם. ובאותו זמן לסלק את ההחזקה שלכם של ההרגל להסתכל החוצה, לחפש בחוץ, ולהסתכל על האחראי בכל פעם שבעיות עולות. קודם לכן פיתחתם את ההרגל להסתכל החוצה ותמיד לחשוב שהאחראי הוא לא כראות עיניכם, ואפילו עד היום הוא לא מקובל עליכם. (כולם צוחקים) זה לא הולך. עליכם לקבל אותו. ובאשר לאחראים, יש כאלה שבאמת עשו עבודה לא טובה. אמנם היו שפעלו לא טוב, אבל הרוב פעלו היטב. אז המאסטר עדיין משגיח על הדברים.

תלמיד: כמה מטפחים עמיתים הצביעו על כך שבזמן שאני עובד באחד מכלי התקשורת שלנו, אני גם מסכים לעשות תוכניות עבור מטפחים עמיתים בכלי תקשורת אחר. האם זה אומר שאני לא מתמקד בלעשות דבר אחד היטב?

המאסטר: תלמידי הדאפא שלנו לוקחים על עצמם תפקידים מרובים באותו הזמן. אם אתם יכולים לעשות דבר אחד היטב ויכולים גם באותו הזמן לעשות דבר אחר היטב, אז לכו על זה. אבל אם אתם לא יכולים להשלים דבר אחד ועדיין אתם לוקחים על עצמכם משהו אחר, אז אתם לא תעשו אף אחד מהדברים היטב. אז עליכם בעצמכם לאזן את העניינים האלה. יש ביטוי בצפון-מזרח סין, שהוא: "דוב עיוור אוסף תירס". (כולם צוחקים) ב"דוב עיוור" הכוונה היא לדוב, אז איך הוא אוסף תירס? הוא קוטף קלח תירס אחד ושם אותו מתחת לזרוע שלו, ואז מנסה לשים עוד אחד מתחת לאותה הזרוע, ואז קוטף עוד קלח ושוב שם אותו מתחת לאותה זרוע, ואז קוטף עוד קלח ושוב שם אותו מתחת לאותה זרוע. ובסוף הוא בכל זאת נשאר רק עם קלח אחד. (כולם צוחקים)

תלמיד: לאחרונה בסין מטפח טוב מאוד שהיה מתאם של אזור מסוים עבר לפתע משהו בצורה של קארמת מחלה, ועזב את העולם כשהוא מותיר אחריו כאב לב רב. המטפחים שהיו קרובים אליו חושבים על האחריות שלהם בזה, אבל האם יש סיבות אחרות?

המאסטר: אחרי כל כך הרבה רדיפה, ואחרי שהלכתם כל כך הרבה מהדרך שלכם, כולכם כבר יודעים איך הדברים האלה מגיעים. אתם יכולים לשאול את המטפחים העמיתים שלכם ותבינו.

הרבה תכנונים כאלה נעשו על ידי הכוחות הישנים. כמובן, כשהתכנונים נעשו, התלמיד לא היה מודע לזה שאלה הכוחות הישנים שעושים זאת. בזמן ההוא, המאסטר עדיין לא ציין שהם הכוחות הישנים. אז התלמיד הסכים לתכנונים והם קובעו כך. בזמן ההוא היו כאלה שהאמינו שזה פשוט איך שדברים צריכים להיות, ולכן הם חתמו על דברים מסוימים. וכשהגיע הרגע המיועד, היה לכוחות הישנים מעין "ידית" להיאחז בה כדי לרדוף אותו. היו גם מצבים אחרים. לדוגמה, אנשים רבים טיפחו על ידי כך שהסתכלו על אחרים ועשו כמותם במקום ללכת את המסלול שלהם. לכן הגורמים הישנים גורמים לאדם הזה לעזוב מוקדם, ומנצלים את ההזדמנות לראות איך אנשים מגיבים ולראות אם האנשים האלה יכולים להמשיך לטפח. כיוון שטיפוח זה משהו שאתם חייבים לעשות באופן אקטיבי מתוך הרצון שלכם עצמכם כשאתם מול רווח ותועלת, או כאשר אתם סובלים את הכאב המייסר הקשור לתהילה ולרגשות – אתם חייבים באמת להיות מסוגלים לוותר ברצון על הדברים האלה, ורק אז זה יעבוד. אם כשרואים מישהו אחר שפועל היטב אז פועלים היטב, וכשרואים שהוא לא פועל היטב אז לא פועלים היטב, וכולכם כך, אז זה שווה לכך שאתם דוחפים את האדם ההוא לסכנה. במקרה כזה, ההחזקות האנושיות שלכם מזרזות את העזיבה שלו. כך, הכוחות הישנים נתפסים לזה ולא נותנים לו לחיות, כי העמדה שלהם היא שהוא השפיע על הרבה אנשים שהסתכלו עליו ולא טיפחו באמת. האם האנשים האלה באמת עומדים בדרישות? האם הם באמת יכולים לטפח? האם הטיפוח שלהם היה אמיתי או לא? רק כשאדם מטפח בעצמו זה נחשב. אז הם באמת נתפסו ל"ידית" הזאת, וגם למאסטר קשה לעשות משהו לגבי זה. זה כיוון שהם נתפסו לעיקרון, והם אומרים: "תראה את האנשים האלה – מי מהם באמת מטפח? אנחנו צריכים לגרום לו לעזוב". זאת הסיבה שזה הכרחי שתלכו את הדרך של עצמכם בטיפוח. אתם בהחלט חייבים לטפח בעצמכם.

מובן שזה לא רק שני המצבים האלו. יש אנשים שהייתה להם במשך זמן רב החזקה למחלה, שזה גם כן מסוכן. זה כיוון שכמה אנשים חושבים שהמחלות שלהם יירפאו אחרי שמתרגלים בדאפא, ושיש להם מטריית הגנה – "כל עוד אני מצטרף אל בין תלמידי הדאפא לא יהיו לי מחלות ולא יהיה לי ממה לפחד". איזו החזקה אנושית חזקה! אבל האם האדם הזה עשה טיפוח אמיתי? או שהוא מתייחס לדאפא כמטריית הגנה? אפילו אם האדם הזה לא חשב כך בהתחלה, זו עדיין החזקה.

אבל האם אין עלינו להיות חופשיים מכל החסרה כדי לטפח לנקודה של השלמות? לא ניתָן שתהיה לנו כל החסרה במובנים של החזקות אנושיות. כל החזקה אנושית היא בעיה. כולן צריכות ללכת. כל החזקה יכולה לגרום לתלמיד להיתקל בדברים של מזל רע. אני חושב שתלמידים רבים מודעים היטב לכך, היות שהם עברו את כל המבחנים שהם עברו. אני לא רוצה להסביר יותר מכך. הנושאים האלה כולם דברים שאתם צריכים להתגבר עליהם בנתיבים שלכם.

תלמיד: כמה תלמידי דאפא בסין לא צועדים קדימה לאחר שנרדפו, אבל זה שיש תלמידים שנגררים מאחור יעכב את תהליך תיקון הפא. האם נוכל לבקש מהמאסטר להבהיר את זה?

המאסטר: זה לא יעכב אותו, כי אחרי הכול הזמן לא מחכה לאף אחד. זה רק שהמאסטר ממשיך לתת הזדמנויות, ואנחנו יכולים לחכות לכם בתהליך שבינתיים. אבל הרגע הסופי הגדול האמיתי לא ניתָן לעיכוב.

תלמיד: בנקודה הזאת בתיקון הפא, איך יכולים תלמידי הדאפא בסין לפעול טוב יותר? הם מבקשים ממני לשלוח בשמם ברכות למאסטר הנכבד.

המאסטר: הצילו ישויות חיות, הבהירו את האמת, עשו מה שתלמידי דאפא אמורים לעשות וטפחו את עצמכם היטב. אל תלכו לחפש איזה סוג של גישה חדשנית. אל תתעסקו בדברים האלו של הדרכים הקטנות. פשוט עשו את שלושת הדברים באופן גלוי ומכובד. תודה לכולכם על הברכות.

תלמיד: האם המאסטר יכול להדריך אותנו במפורש שוב בנושא עיקרון הפא של לא לאסוף כספים. לדוגמה, כמה פרויקטים מחוץ לסין צריכים כסף, וכמה תלמידים משקיעים כסף וכמה אחרים תורמים את עבודתם. האם זה נחשב לאיסוף כספים?

המאסטר: כשאני מדבר על איסוף כספים למעשה אני מתכוון בעיקר למצב בסין. מחוץ לסין בעיות הן נדירות, למרות שבטייוואן היו כמה מקרים יוצאים מן הכלל בהם אנשים ניצלו את ההחסרות של תלמידי הדאפא. אבל בתוך סין אנשים מושחתים כאלו הם רבים, ולכן בעיקר התייחסתי למצב העניינים בסין. אז במקומות אחרים, בעיות כאלו הן די נדירות. כשכמה תלמידי דאפא מתאספים ביחד ותורמים כסף כדי להתחיל פרויקט מסוים, זה לא נחשב לאיסוף כסף; הם לא שידלו אנשים אחרים לתת כסף. אז זה לא נחשב. כמובן, כמה תלמידי דאפא שהם בעלי עסקים ומצבם הכספי מבוסס מאוד, נתנו חלק מכספם לתמוך בפרויקטים של דאפא, וזה, שוב, שונה מלאסוף כספים. במקרים האלו האדם ביוזמתו, מתוך לבו, עושה זאת, וזה לא משפיע על שום דבר משום שמצבו הכספי איתן. אז זה לא נחשב לבעיה. אל תתחילו עניין של חברות [בארגון], ואל תלכו לאסוף תרומות מהתלמידים שלנו. מי שעושה את זה אינו נוהג כשורה.

תלמיד: לאחרונה בכמה מקומות לתלמידים היו התקפים רציניים של קארמת מחלה. כמה תלמידים העלו רעיון שכולם ישלחו מחשבות נכונות ויגיעו ליישוב העניין בדרך טובה עם הישות שגורמת לקארמת המחלה. האם הפירוש של "יישוב בדרך טובה" והגישה הזו נכונים?

המאסטר: תלמידי הדאפא הם רחומים, והפא-שנים של המאסטר מיישבים באופן רחום את הקשרים הקארמתיים החיוביים והשלילייים הרבים שלכם. אופן חשיבה כזה אינו מוטעה, אבל יש לשקול אם המצב הוא אכן כמו שאתם רואים אותו, או שאתם אולי עושים זאת מחוסר אפשרויות טובות יותר או עם מחשבות נכונות שאינן מספקות.

כמה אנשים שהיו להם מחלות התאוששו ברגע שהם התחילו לטפח בדאפא, והם באמת התרפאו. אבל, כדי לסלק את ההחזקות שלך וכדי לבחון אם יש לך מה שנדרש, הכוחות הישנים גורמים לך לכאב במקום שהיה המוקד של המחלה שהייתה לך, או שהמחלה תחזור, כשהסימפטומים אפילו זהים, כל זאת כדי לראות אם אתה מאמין בדאפא. איך עליך להתייחס לזה כשזה קורה? אנוש או אלוהי – ההבדל נמצא במחשבה אחת. אם מה שמופיע הוא מחשבה נכונה ואתה מאמץ את העמדה שכל זה שקרי, שאלו הכוחות הישנים שמתערבים, ואתה מזכיר לעצמך שאתה מטפח כל כך הרבה זמן ושדבר כזה בכלל לא אפשרי, אם המחשבה הזו באמת מגיעה מבפנים, הבעיה תיעלם מיד. אבל זה לא סתם משהו שאתה אומר ואז תוכל להשיג אותו. סוג זה של מחשבה נכונה בלתי מעורערת באה מתוכך, והיא לא משהו שטחי או מס שפתיים. נניח שכמה אנשים חושבים, "או, המאסטר אמר לנו מה להגיד, אז זה מה שאומר", אבל הלב שלך לא יציב, או שאתה עושה את זה בשביל שהמאסטר יראה ועדיין לא הגעת לרמה הזו. במקרה כזה, כשהמחשבה הזו שלך מופיעה, היא לא תוכל להזיז אותם ולא יהיה לה הכוח להביס את הדברים של הכוחות הישנים. אז זה לא יעבוד. הדברים יסתדרו רק עם מחשבות נכונות שנוצרו על ידי טיפוח.

בדיוק כדי שתוכלו להתמודד עם דברים כאלו היטב, לא הפסקתי אף פעם לומר לכם ללמוד את הפא בכנות ולעשות טיפוח אמיתי, כי ברגע שהמחשבות הנכונות חזקות, באמת יהיה לכם העוצמה כמו של אלוהות לבקע הר לשניים – לבקע אותו עם מחשבה אחת בלבד. תראו אם הכוחות הישנים יעזו להתערב אז. כשהמחשבות הנכונות שלכם עולות, שום דבר לא יכול לחסום את הנתיב שלכם. לכן אלו בעיקר התלמידים שלא היו מתמידים מאוד, אלו שלא לומדים את הפא לעתים קרובות, או אלו שמחשבתם במקום אחר כשהם לומדים את הפא, שהופרעו במידה הרבה ביותר ושנרדפו באופן החמור ביותר. זה תמיד כך. אבל תלמידי הדאפא שטיפחו היטב, באמת לא ניתָן להפריע להם – אפילו לא מעט. יתר על כן, המחשבות הנכונות שלהם חזקות, והם עוזרים לאחרים באותו הזמן. הם באמת עוזרים למאסטר לתקן את הפא.

תלמיד: תלמידים רבים בסין מתייחסים לקמעות הגנה מעוטרים ב"פאלון דאפא האו" כחלק חיוני של החומרים להבהרת האמת, והדבר הראשון שהם עושים כשהם פוגשים מישהו הוא לתת לו אותם. אבל הם לא מבהירים את האמת לעומק.

המאסטר: כמובן שזה לא נכון לפעול כך. אתם מחלקים אותם בלי לדעת מה האדם הזה מתכנן לעשות – "הנה, קח אחד!”(הקהל צוחק) אולי האדם שנתתם לו אחד כזה רדף לפני דקה תלמידי דאפא במחנה עבודה, אז למה שתתנו לו אחד? לאיזו מטרה אתם מגינים עליו? כדי שיהיה מוגן, כך שהוא יוכל להמשיך לרדוף תלמידי דאפא? מה שאתם צריכים לעשות זה להבהיר לו את האמת, להביא אותו להבין, ולהפסיק לעשות דברים רעים. ברגע שבאמת הצלתם אותו, אז תנו לו קמע הגנה. יש לעשות זאת לעומק ובכובד ראש. הצלת אנשים אינה זהה לחלוקת עלונים שבה כל עלון שנמסר נחשב.

תלמיד: כשתלמידים בסין רואים בני משפחה או חברים שיש להם מחלה רצינית, הם אומרים לאדם לומר "פאלון דאפא האו" ומבטיחים לו שהוא יירפא.

המאסטר: במצב הנוכחי בסין, אם לאדם [שאומרים לו את זה] באמת יש אומץ, בסביבות המרושעות האלו, להגיד את זה – ואפילו להגיד בקול רם – אז הוא יתרפא. (הקהל מוחא כפיים) אבל, אין ערובה לכך שזה יעבוד אם האדם יגיד את זה בסביבה שבה יש פחות דיכוי. הסיבה היא שכאשר לאדם יש אומץ לצעוד קדימה ולדבר באופן חיובי על הדאפא [בסביבה] שבה יש לחץ מהרוע, זה שונה מסתם ללכת ולהגיד אותו הדבר באמריקה. אם תצא למקום ציבורי ותצעק, "פאלון דאפא האו!”, אפילו השוטרים אולי ילכו עם זה וינופפו בתמיכה (הקהל צוחק), משום שאין שום לחץ. אבל, אם כשהאדם אומר "דאפא האו" זה בא מלבו, אז תהיה לכך השפעה. לפיכך אופי התוצאה תלוי בכוונה של האדם ובמה שהוא חושב, כמו גם בסביבה המקיפה אותו. אם הנסיבות טובות, הכול רגוע ואין לחץ, אז זה תלוי במצב – כאן הגורם הקובע הוא לבו של האדם.

תלמיד: כמה סינים בסין שמעולם לא תרגלו פאלון גונג עוזבים את סין כשהם מקווים לקבל סוג כלשהו של מעמד של תושב. הם באים לאתרי התרגול שלנו ללמוד את התרגילים, ומצטלמים בכל מיני פעילויות. הם משקרים לממשלה כשהם פונים לבקש מקלט. בנוסף, כמה מתלמידי הדאפא שלנו הגישו מכתבי המלצה [לבקשת מקלט] עבור בני משפחתם. האם זה בהתאם לדרישות הפא?

המאסטר: תלמידי הדאפא התווכחו רבות על הדברים האלו כשהרדיפה רק החלה. כך אני רואה זאת. [להגיע למסקנה] האם האדם הוא אמיתי זה עניין של הממשלה, וכתלמידי דאפא אין לנו סמכות מנהלית בנושא. אם האדם רוצה ללמוד, ורוצה לעשות את התרגילים, האם תסרבו ללמד אותו? אתם עדיין צריכים ללמד אותו. המפתח הוא שתוך כדי כך אתם מבהירים לו את האמת. לעזור לו להיות צלול לגבי הדברים – זה העיקר.

באופן כללי תלמידי הדאפא הם נדיבי-לב, אז אם האדם הזה רוצה להצטלם, תנו לו, ואותו הדבר אם הוא רוצה ללמוד. אבל, אם במקרה כזה הוא משתמש בפאלון גונג כדי לקבל מקלט מדיני, אז הוא חב לפאלון גונג, ומאותו יום והלאה אסור לו לעשות שום דבר רע לפאלון גונג. ואם הוא יעשה, הוא מיד יסבול מגמול. יהיה עליו לשלם את החוב, ולשלם אותו בשווה-ערך. הוא יָצָא מסין לארה"ב על ידי כך שהשתמש בפאלון גונג, וכך הוא יצטרך לשלם אותה כמות בחזרה. אולי הוא יעבור על איזשהו חוק ויגורש למולדתו, או שיקבל גמול באותה כמות. כיום כמה עורכי דין עורכים שיעורים ללימוד פאלון גונג, ואפילו אומרים לאנשים ללמוד את "ג'ואן פאלון" כדי לשפר את הסיכויים שלהם לקבל מעמד של פליט. לא משנה מה המניע של עורך הדין, הוא צובר חוב עצום לפאלון גונג. אבל, מזווית אחרת, להביא אנשים ללמוד את הדאפא זה לא מעשה רע. למרות ש[מבקשי המקלט] האלה עזבו את סין כדי לעשות כסף או כדי להתפרנס, ובראש סדר העדיפויות שלהם עומדים הרווחים, אפילו אז, [במהלך עשיית הרמאות הזו] הם לבטח יבינו את הפאלון גונג בצורה כזו או אחרת, ומסיבה זו אנחנו ככלל לא מודאגים מדי. אחרי הכל זה תפקידה של הממשלה לדאוג לדברים כאלו, לא תפקידנו. אז עשו את המיטב לא להיעשות מעורבים ולא ליצור קשרים קארמתיים שליליים עם האנשים האלה.

תלמיד: מאסטר, אני רוצה לשאול, כשאנחנו משתפים ביחד בנושא קידום ה-Shen Yun, האם עלינו להעלות את הנושא של שיפור השין-שינג ולא רק לדון על העבודה?

המאסטר: נכון. לא משנה באיזו עבודה מדובר, אם לתלמידי הדאפא יוכלו להיות מחשבות נכונות חזקות יותר, הדברים ישתפרו. כמובן, אין משמעות הדבר שזה בסדר להתעלם מעבודה דחופה ורק להתמקד בלימוד הפא. זו תהיה בעיה אם תעשו כך, וכשתסיימו ללמוד, האדם שאתם צריכים להשיג כבר לא יהיה שם ולא תוכלו לבצע את מה שהיה צריך לעשות. אתם לא צריכים להיות מקובעים מדי לגבי אף עניין. בהחלט עליכם ללמוד את הפא, במקום ובזמן המתאימים, ובהחלט זה משהו שעליכם להתייחס אליו כראוי.

תלמיד: האם המחשבות והאישיות שנוצרו בנו במהלך הזמן הם תכנונים של הכוח הישן? אם הם יוצרים הפרעה משמעותית ללימוד הפא של מישהו, איך אפשר להשתחרר באופן מלא?

המאסטר: המחשבות והרעיונות, או המושגים השונים שנוצרים במוח שלך, כולם נוצרו במהלך הזמן תוך כדי המגעים והמפגשים שלך עם העולם בחוץ. וכמה שמישהו יותר מבוגר, כך הצטבר יותר. בסין יש יותר ויותר תופעות רעות, והן יותר ויותר נראות לעין. אנשים שמו לב שהילדים בסין שונים באופן מפתיע מילדים במקומות אחרים. הילדים בסין יודעים הכול והם ערמומיים מאוד. באמת, דברים רעים מכל סוג מופיעים בחברה ההיא, ואין שום רמה מינימלית של מוסריות לשום דבר – בין אם מדובר בעיתונים, בכלי התקשורת, בהתנהגות האנשים, או בדברים שאנשים אומרים. ראשם של הילדים הקטנים שם מוצף בדברים לא ראויים רבים, יותר מהילדים אשר מחוץ לסין, ולכן הם הרבה יותר דומים למבוגרים במובן הזה.

מה שנכנס ללב האדם נשאר שם. לאנשים יש זיכרון. בעוד שאנחנו קוראים לזה "זיכרון", וזה נשמע כמו משהו קונספטואלי, מדובר למעשה במשהו אמיתי, ממש חומרי. כשאנשים אומרים דברים, או כשמישהו מסביר לך משהו או מנסה לשכנע אותך במשהו, "יאפ, יאפ, יאפ" – זרם מתמיד [של דברים] נשפך לתוך הראש שלך. חומרים ממשיים מושלכים כלפיך באמת. כשאנשים מסוימים נעשים נסערים מאוד וכל הזמן מעלים התנגדויות, הם למעשה דוחים את כל הדברים האלו. כמובן, מה שתלמידי הדאפא עושים הוא טוב לאנשים, והדיבור שלנו נובע ממחשבות נכונות, כך שמה שיוצא מהפה שלנו כשאנחנו מדברים הם פרחי לוטוס. לעומת זאת, כל מה שמתהווה בין האנשים הרגילים בתוך כלל החברה באופן כללי – איננו טוב, וברגע שהם נכנסים לגוף של מישהו הדברים האלה למעשה ישלטו באדם הזה. אנשים אומרים שמה שהם רואים עם העיניים שלהם לא משנה, ושאם הם כבר לא רוצים לראות משהו, הם יכולים להפסיק להסתכל בו. אבל זה לא נכון. כשהראייה שלך יוצרת מגע עם משהו, הדבר הזה כבר נכנס. זה משום שכל דבר יכול לשכפל את עצמו בממדים אחרים, כך שככל שאתה מסתכל יותר זמן במשהו, כך יותר ממנו נכנס. לא משנה מה זה, בין אם זה בטלוויזיה או במחשב, זה נכנס ברגע שאתה מסתכל עליו. כשעוד ועוד מהדברים הרעים האלו מועמסים במוח ובגוף שלך, הם בסוף שולטים על הפעולות שלך. הדיבור שלך, צורת החשיבה שלך, נקודת המבט שלך על דברים – כולם יושפעו.

אנשים הם תוצר של הסביבה שלהם. הדבר נכון ללא יוצא מן הכלל. וזה משהו שלא רק מטפחים מבינים, כי הדור המבוגר של האנשים הרגילים גם הבין את זה בעבר. במהלך הטיפוח של אדם, הדברים שנצברו מוסָרים בהדרגה. אבל אם אתה רוצה לסלק את כולם בבת אחת כשאתה מתחיל לטפח, ככלל זה בלתי אפשרי. הסיבה היא, שלוקח יותר מלילה קר אחד ליצור קרח בעובי מטר: קשה לטהר בבת אחת את הדברים שנוצרו משום שאין לך מספיק חום ולא הגעת לנקודה בה אתה יכול להמיס אותו. אז עליך לנסות פעמים רבות לפני שתוכל להמיס אותו. אם אתה מטפח היטב היום, כמות כזו תפשיר; טפח היטב מחר, ועוד כמות כזו תפשיר; טפח היטב ביום שלאחר מכן, ועוד כמות כזו תפשיר. וזה יימשך, כל פעם קצת, עד הנקודה שבה המחשבות הנכונות שלך הן באמת מספקות. בנקודה ההיא כמות החום שתייצר תהיה גדולה יותר, ותוכל באמת להמיס אותו לגמרי.

אז איך זה שנראה שמחשבות רעות חוזרות אצל אדם אחרי שנדמה שהוא טיהר את כל הדברים האלו? ויותר מכך, כל יום הוא שולח מחשבות נכונות לנקות את הדברים האלו, אבל הם עדיין מופיעים – איך זה שהם אף פעם לא מחוסלים? אכן, הדבר הזה לא נכנס רק ביום אחד (המאסטר צוחק), והוא גם לא נוצר ברגע. זו הסיבה. כמה אנשים חושבים שאולי במקרה כזה ייתכן שאם הם יבקשו מהמאסטר עזרה, המאסטר פשוט יסלק את הכול בשבילם. אבל האם אתם לא מבקשים מהמאסטר לטפח במקומכם? בסופו של דבר זה לא ייחשב לטיפוח שלך. ומה שלא נחשב לטיפוח שלך משמעו שלא טיפחת אותו, ואז יהיו החסרות בטיפוח שלך. אז כשתחזרו לשמים, איך אין-ספור האלוהויות יגיבו אחרי שיסתכלו על הטיפוח שלך? במקרים רבים, אם אתם לא מטפלים במשהו באמצעות הטיפוח שלכם עצמכם, אם אתם לא משיגים את המוסריות האדירה הזו, ואם לא סבלתם את הקושי [המלווה את הטיפוח], ואם המאסטר ינקה את הדברים בשבילכם בכל שלב של הדרך, אז השמים לא יקבלו אתכם. זה לא מתקבל אם עדיין יש לכם חובות שלא שולמו. מה שחייבים חייבים לשלם ­– זהו חוק של היקום. המאסטר יכול לשלם חלק בשבילכם, והוא יכול לנקות מהלב שלך את מה שצריך לנקות, אבל אתה עצמך חייב לטפח את החלק שאתה אמור לטפח במהלך תהליך הטיפוח, ולשאת את המעט שאתה אמור לשאת. זה לא יעמיד אתכם בשום סכנה, אבל אתם חייבים לקלוט מהו הטיפוח ואיך לטפח. רק כאשר אתם מגיעים לתובנות חדשות ומשתפרים, זה נחשב לטיפוח.

תלמיד: האם אני יכול לבקש מהמאסטר לדבר בבקשה על חשיבות התערוכה "האמנות של אמת, חמלה, סובלנות"?

המאסטר: חשיבות התערוכה זהה לזו של פרויקטים אחרים, כולם הם המאמצים של תלמידי הדאפא להבהיר את האמת ולהציל אנשים. משום כך, היא אותו הדבר כמו פרויקטים אחרים.

תלמיד: מאסטר נכבד, אני, תלמידך, עובד בתקשורת. השאלה שלי קשורה לפרטי התכנונים שלנו. לדוגמה, כשעושים עיצוב לכתבות טלוויזיה, דברים רבים לא נעשים באופן מסורתי ומרגישים ממוסחרים מאוד. הם לא דברים שהתקיימו בתקופות קדומות. איך אנחנו יכולים ליישב בין הצורך ללכת בנתיב של תלמידי דאפא עם הצורך להיות מקצועיים?

המאסטר: במשימות רגילות, התמקדו רק בלבצע אותן. הדרך בה הדברים פועלים בחברה היום בוודאי משקפת את התקופה שלנו. אבל אם אתה מחליט לעשות דברים שהם לגמרי עתיקים באופיים רק משום שאז לא היה בחברה שום דבר מודרני, אז תגלה שאף אחד לא יקנה את הדברים שלך. (הקהל צוחק) אחרי הכול אין לכם הנסיבות לכך. החברה של ימינו היא מה שהיא. פשוט עשו את הדברים בצורה נורמלית, וזה לא ייחשב לאשמתכם. אין צורך שתלמידי הדאפא יקדמו באופן פעיל [דברים עתיקים]. זה יספיק אם פשוט תשחקו תפקיד חיובי. זיכרו שאתם יכולים לטפח בכל סביבה, ומה שאתה מטפח הוא את עצמך. כשאתה עומד בפני פיתוי של רווח והישגים, כשאתה עומד בפני בחירה בין טוב לרע, או בחירה בין נכון למוטעה, וכשאתה עומד בפני החלטה מה אתה צריך לעשות ומה אינך צריך לעשות, תמיד קיימת השאלה איפה אתה ממקם את עצמך. התמקד רק בהשלמה ושיפור של הטיפוח שלך, וטפח. אחרי שקראתם את הספר ולמדתם את הפא, ואחרי שהמשכתם לטפח ולקרוא את הפא ללא הפסק, עכשיו זהו העניין האם אתם יכולים לנהל את עצמכם היטב שם בחברה.

מה שלומדים בבתי הספר של ימינו הם דברים כאלו, ואלו גם אותם הדברים שעושים במקום העבודה. אז אין פה בעיה. החברה היא מה שהיא, אז כל מה שאתם יכולים לעשות הוא לפעול כמיטב יכולתכם. אחרת, אם אתם לא עובדים או תומכים במשפחה שלכם, אז מה? מה אם עצם ההישרדות הופכת לבעיה? תארו לעצמכם מה היה קורה אם הייתי אומר לכולכם להתחיל ללבוש בגדים עתיקים ולעשות את הדברים בדרך העתיקה. (הקהל צוחק) זה לא משהו שהייתי מבקש מכם לעשות. הזמנים הם מה שהם. בעתיד, המין האנושי יחזור למה שהוא היה באופן מסורתי, זה וודאי, לחלוטין. אבל כרגע זה לא יעבוד. במיוחד זה נכון כשמצילים אנשים. אתם צריכים להתאים לחברה כדי להציל אנשים, או שתיכשלו במאמץ הזה. אם אתם מאמצים גישה מוזרה, אנשים יראו אתכם כמוזרים, ואם אף אחד לא מבין מה אתם אומרים, איך תצילו אנשים?

תלמיד: מה אנחנו צריכים לעשות כדי להפוך את ה-Shen Yun לפופולרי יותר בחברה הגבוהה, ולהשיג תוצאות טובות יותר?

המאסטר: אתם צריכים לנסות ולראות בעצמכם מה עובד בזמן שאתם מבצעים את העבודה בפועל. המצב בכל אזור שונה, וכל קבוצה אתנית היא שונה. כמה הן מדינות קומוניסטיות לשעבר, בעוד שאחרות תמיד היו חברות נורמליות, כמה הם אזורים עם כלכלה משגשגת, ולכמה יש כלכלה במצב עגום. בנוסף, כל קבוצה של אנשים יוצרת מושגים תלויי-תרבות בזמן שהם חיים בחברה. לפיכך, תלמידי הדאפא בכל מקום צריכים לטפל בדברים בעצמם. לא הגדרתי את הבאת ה-Shen Yun כחובה עבורכם, משום שזה גם רק פרויקט אחד להצלת אנשים. משאבי תלמידי הדאפא מוגבלים, ולכן אם אתם רוצים לעשות את זה, אתם בהחלט צריכים לעשות את זה היטב – אחרת אל תעשו אותו. אני לא מבקש שבכל עיר בעולם יהיה Shen Yun. מה שאני אומר הוא, אם זה משהו שאתם באמת רוצים לעשות, אז אתם חייבים לעשות אותו היטב, אחרת, אל תעשו אותו.

כמה אנשים חושבים שפעלנו היטב יחסית עם ה-Shen Yun השנה, משום שלא הפסדנו כסף. כולם שמחים לגבי זה, אבל ה-Shen Yun בסוף הפסיד כסף. אתם יודעים מאיפה באים מיליוני הדולרים שנדרשים כל שנה כדי להריץ את ה-Shen Yun? כל תלמידי הדאפא יודעים שהבאת ה-Shen Yun יכולה להציל אנשים, שהוא יכול להשיג זאת, אבל אם אתם לא פועלים באחריות כלפי ה-Shen Yun, אז זו בעיה. ה-Shen Yun גורם לשינוי של הנסיבות שיש לתלמידי הדאפא בכל אזור שהוא מגיע אליו, ומקדם את מטרת הצלת האנשים, אבל אתם, בתמורה, צריכים לספק ל-Shen Yun את התנאים שהוא צריך. אם אתם מחליטים להביא את ה-Shen Yun, אז עליכם באמת לוודא שאתם עושים זאת היטב. ומשום שהמאסטר מנחה באופן אישי את ה-Shen Yun, אם האזור שלכם לא עושה זאת היטב, אז מהר מאוד הדבר יגיע אליי.

תלמיד: כיום, הילדים של תלמידי דאפא רבים לכודים בדברים רגילים. מה עלינו לעשות?

המאסטר: אכן, החברה האנושית היא חבית צביעה אחת גדולה. החברה מתחרה עם תלמידי הדאפא על האנשים. וזה נכון אפילו לגבי ילדי תלמידי הדאפא, החיים גם בסביבה הזו: דברים רעים מנסים לגרור אותם למטה. אם הילד לא מטפח, או שאין לו סביבה טובה, אז הוא באמת לא יצליח להדוף את הדברים האלו. עם זאת האחריות של תלמיד הדאפא היא עצומה, ועלינו להציל לא רק את אנשי העולם אלא גם את הקרובים לנו.

תלמיד: האם המאסטר יכול בבקשה לדבר על הקשר של רדיו Sound of Hope לשאר כלי התקשורת שלנו?

המאסטר: אין שום דבר מיוחד לגבי הקשר, כבכל מקרה מדובר בתלמידי הדאפא המתפעלים פרויקט, ועובדים כדי להשיג מטרה משותפת – להציל ישויות חיות. עשו זאת מכל הלב. אם אתם עומדים לעשות את זה, עשו זאת היטב. אחרת, אל תעשו את זה. אם תעשו את זה גרוע, הרוע יצחק עליכם, המוניטין של תלמידי הדאפא ייפגע, ויהיו לכך תוצאות בלתי רצויות. לכן, לא משנה מה אתם עושים, אתם באמת חייבים לעשות אותו בכל הרצינות.

כל הנתיבים שאתם פועלים בהם בזמן שאתם מאמתים את הפא, כל דבר ודבר, מתועדים בספר ההיסטוריה. הדברים שאתם משיגים מוערכים הערכה סופית על ידי האלוהויות ועל ידי הפא-שנים של המאסטר. והתמצית הטובה ביותר של מהותם היא בדיוק מה שמרכיב את הנתיב שלכם, והיא המוסריות האדירה שלכם, מה שתשתמשו בו כדי להקים את הממלכה שלכם. מה ששאקיאמוני הואר אליו, על ידי חקר ואימות, היה "איפוק מוסרי, מדיטציה בריכוז, חוכמה". כפי שאתם יודעים, זו הייתה דרך הטיפוח שלו, והיא מקיפה את מה שהוא הגיע אליו במהלך הפצת הדהרמה שלו במשך ארבעים ותשע שנים. לכל אלוהות יש הדברים שהיא מוארת אליהם על ידי חקר ואימות, שאליהם היא מגיעה מהחוק הגדול של הקוסמוס, ושבאמצעותם היא משלימה את עצמה ויוצרת את הממלכה שלה. כל מה שכל תלמיד דאפא עושה הוא תחת השגחת אלוהויות, ולכל אחד יש אלוהויות הנותנות לו הערכה סופית.

תלמיד: אנשי צוות מכירת המודעות של המשרד הראשי של NTDTV דורשים מהכתבים להכין פרסומות וכתבות חינם בנושא תעשייה עבור חברות מסוימות.

המאסטר: [אז מדובר] על הכנת כתבות חדשותיות בחינם. אם אתם רוצים לבנות קשר טוב, או אם יש עסקה מסחרית כזו או אחרת שמועילה לשני הצדדים, זה בסדר לפעול כך. אבל אם אין זה המצב, אז אין ערך לעשות את זה בחינם. אם במהלך הכנת כתבת החדשות [בחינם] הזו אנשים ניצלים, אז אני לא מתנגד. אחרת, למה לעשות את זה אם זה לא יכול להשיג זאת? משום שפתק השאלה הזה נוסח בצורה שכזו, אני צריך להגיב בצורה תואמת.

תלמיד: תלמידך לא יכול להבין את זה. האם זה לא יפגע בתדמית המותג של NTDTV, או שעל הכתבים פשוט לשתף פעולה כמיטב יכולתם בלי להתחשב בכך ולעזור לצוות המכירות להשתמש בגישה הזו כדי ליצור קשר טוב עם לקוחות פוטנציאלים? האם על צוות המכירות לנסות להרים את הרמה המקצועית שלהם מהר ככל האפשר, כך שהם יהיו עצמאיים במכירת מודעות פרסום?

המאסטר: באמת ישנם דברים רבים ש-NTDTV צריכה לפעול בהם טוב יותר. התבוננו איך מטפלים בדברים ב-Shen Yun, ותבחינו שאנשים לא יכולים פשוט לעשות מה שהם רוצים. זו תהיה בעיה אם הפגישות שלכם לא יכולות לפתור את הסוגיות האמיתיות. אבל אני באמת מעדיף בכלל לא להיכנס לסוג הזה של נושאים ספציפיים, משום שאלו דברים על נתיב הטיפוח שלכם שאתם צריכים לטפל בהם היטב. אבל אם אתם לא מטפלים בהם היטב, באמת תהיה לזה השפעה גדולה, שלילית, על הצלת תלמידי הדאפא את הישויות החיות.

תלמיד: הפרויקט שהצוות שלי עובד עליו מעולם לא שאל את המאסטר שאלות. הפרויקט שלנו עכשיו נמצא בצומת קריטי, אבל המתאמים לא יכולים להסכים ביניהם, ויש קונפליקטים גדולים, הגורמים לפרויקט להיתקע.

המאסטר: אז פשוט עשו את הדברים לפי רצונו של האחראי הראשי. ראיתי את הבעיה הזו פעמים רבות בעבר, כשאתם מועדים בצורה הזו ונופלים פעם אחר פעם. אבל תקוותי היא שאחרי שאתם נופלים, כולכם תלמדו משהו טוב מכך. אל תאמצו תמיד דברים רעים מהחוויות שלכם. כשאתם לומדים דברים רעים, אתם למעשה משתמשים בחשיבה אנושית לאמוד את הדברים, ונעשים יותר ממולחים וערמומיים, מה שאומר שאתם נעשים גרועים יותר. דיברתי אתכם בעבר על מהו אדם רע: הוא מישהו ערמומי. בעוד שמישהו שהוא טוב-לב ושהחשיבה שלו היא לא כזו מסובכת, הוא אדם טוב. אתה צריך לחשוב על הדברים בצורה בונה, וכשאתה מועד, חפש מה הסיבה כמו שמטפח יעשה זאת, כשאתה שואל "איפה אני פעלתי לא נכון?”. רק כשתאמדו את הדברים עם הפא תוכלו ללמוד דברים טובים מהחוויות שלכם. אם באמת תוכלו לעשות זאת, הדברים באמת ילכו טוב. ואם כולכם יכולים לעשות זאת, אני לא מאמין שהפרויקט שלכם יתפתח באופן לא רצוי. פשוט לא הסתכלתם פנימה, או שלא למדתם דברים טובים. או במילים אחרות, לא דנתם בדברים באופן בו תלמידי דאפא צריכים לדבר.

תלמיד: כשבוחרים פרויקטים של דאפא, האם זה נחשב מוטעה לקחת בחשבון איזה פרויקט יאפשר לאדם להשתמש במה שהוא למד היטב או מה יהיה המועיל ביותר לשיפור שלו, בניגוד למקרה בו משתכנעים [להצטרף לפרויקט] על ידי המוביל של הפרויקט הזה? אני שואל משום שהם רוצים למצוא תלמידי דאפא בעלי יכולת לעבודה במשרה מלאה, בעוד שאני מאמין שהדרך הטובה ביותר להיות במגע עם הזרם המרכזי של החברה והאנשים הרגילים בעלי ההשפעה שבה, היא על ידי כך שיש עבודה רגילה. האם המאסטר יכול להבהיר את הנושא?

המאסטר: מנקודת המבט של הצלת אנשים, אין זו בעיה "לקחת בחשבון איזה פרויקט יאפשר לאדם להשתמש במה שהוא למד היטב... בבחירת פרויקטים של דאפא". נניח שהמומחיות שלך היא במחשבים, ואתה יוצא החוצה להשיג פרסומות [לכלי התקשורת שלנו]. כמובן, אם אתה יודע שזה משהו שאתה מסוגל לעשותו, אז בסדר. במילים אחרות, כל דבר שלמדנו ואנו משתמשים בו ושיכול למלא תפקיד משמעותי בהצלת אנשים הוא כמובן מצוין. אבל אם אתה מסיק שבעבודה רגילה יכולה להיות לך השפעה גדולה יותר בהצלת אנשים, אז כמובן שאין בעיה לחשוב כך. למעשה העניינים האלו פשוטים. כל מה שאתה מחליט לעשות, עשה אותו היטב. האנשים האחראים על פרויקטים מסוימים באמת יוצאים מגדרם לגייס אנשים משום שיש להם מחסור חמור בכוח אדם. "מה זה משנה במה אתה טוב, כל עוד אתה יכול להצטרף, מצוין!” (הקהל צוחק) הנתיבים שלכם מיועדים לכך שאתם תלכו בהם. אני אמנע מלדבר אפילו כשאתם מועדים. זה יהיה נהדר כשאתם באמת תדעו בעצמכם מה לעשות.

תלמיד: בגלל המחסור בכוח אדם, פרויקטים שונים מתחרים זה עם זה ונלחמים על כמות מוגבלת של אנשים במקום לשפר את שיתוף הפעולה ביניהם.

המאסטר: כשאתם צריכים באופן דחוף למצוא מישהו מתאים, אבל לא מצליחים, אתם נוטים להיחפז ולגייס מישהו להתחיל את העבודה. אני מבין שזהו אתגר שאתם מתמודדים אתו כעת. אני מתבונן בקונפליקטים האלו.

תלמיד: האם אוכל לשאול את המאסטר המכובד, לנוכח המשטר הפוליטי הנוכחי בווייטנאם, האם [אלו מאתנו שגרים שם] עדיין צריכים לעבוד על הבהרת האמת לסין?

המאסטר: כשתלמידי הדאפא חיים תחת נסיבות פוליטיות מיוחדות, זה יספיק אם הם יעשו עבודה טובה במישור המקומי. כשהנסיבות והתנאים המתאימים לא קיימים, אל תעשו דברים בכוח. כמובן, אמרתי שרבים מהאנשים בסין הם די יוצאים מן הכלל, משום שהמלכים של מדינות שונות מעידנים שונים בעבר, ובנוסף החיים ממישורים גבוהים שבאו ליצור קשרים גורליים, התגלגלו שם. למרות העובדה שהסינים של ימינו נהרסו לבלי הכר על ידי המפלגה המרושעת – כשההתנהגות שלהם, החשיבה שלהם והדרך בה הם עושים דברים כולם לא הגונים בצורה איומה – המקור שלהם הוא לגמרי לא פשוט, וסביר למדי שהמלכים של כל מוצא אתני הקיים ביניכם חיים שם. ותלמידי הדאפא בסין משתמשים בכל כוחם כדי לעבוד על הדברים האלה. אם אתה מאמין שקיימים עבורך התנאים הדרושים לעבוד עליהם גם כן, אז זה בסדר. אם אתה לא, אז אל תדאג. כל תלמידי הדאפא בעולם, כולל תלמידי הדאפא בכל אזור בסין, עובדים עליהם.

תלמיד: איזה פרויקט הכי מתאים להציל את הישויות החיות באפריקה? Shen Yun? טלוויזיית NTD? או "האפוק טיימס"?

המאסטר: (צוחק) תשתמשו בזה שבשל לכך. אם אתם מרגישים ש-NTDTV בשל, אז השתמשו בגישה הזו. אבל אם לא קיימים התנאים המתאימים, אז זה לא יעבוד. אם זה "האפוק טיימס" שבשל לכך, אז תקימו שם "אפוק טיימס". השאלה היא לא איזה פרויקט מתאים יותר. אלא, עליכם קודם לשקול אם קיימים התנאים המתאימים בשבילו, ודבר שני, כתלמידי דאפא עליכם לשקול את הדברים מהבחינה הפרקטית למען הישויות החיות.

תלמיד: המשאבים של תלמידי הדאפא הם יקרי ערך. איך נוכל לגרום לכל הגוף של תלמידי הדאפא להוקיר את המשאבים של הדאפא?

המאסטר: אכן. יש תלמידים רבים שלא מסוגלים להרוויח כסף, אבל אין להם בעיה להוציא אותו. (הקהל צוחק) לא משנה כמה זה, הם לא יהססו להוציא אותו, והם "ישרפו את הכסף" במהירות בלי מחשבה על מה יהיו התוצאות מכך, על מאיפה הכסף הגיע, או מה יהיה המצב שלנו אחר כך [אחרי שהוציאו את הכסף]. אין להם תחושת אחריות. כל האלוהויות צופות בכעס באלו שפועלים כך. בזבוז משאבי תלמידי הדאפא הוא שווה ערך להפרעה וגרימת נזק לדאפא. אתה בזבזת את המשאבים המוגבלים שיש לנו, ולא השארת דבר לרגע בו באמת יש להציל אנשים.

תלמיד: תיקון הפא כבר הגיע לסוף, אבל מדינות בדרום-מזרח אסיה עוד לא הצליחו לארח את מופע Shen Yun. אנו מאוד מודאגים בנוגע לכך. הייתי רוצה לבקש מהמאסטר לחזק אותנו כך שנוכל להיות עם תקווה.

המאסטר: למען האמת, Shen Yun לא בהכרח צריך לנסוע לשם. אם כלי התקשורת שלנו כמו "האפוק טיימס" ו-NTDTV פועלים היטב [שם], השפעת הבהרת האמת שלהם תהיה זהה. וזו של פרויקטים אחרים יכולה גם כן להיות גדולה מאוד. כל תלמידי הדאפא אמורים להיות מסוגלים למלא את התפקיד שהם אמורים למלא, משום שאני חושב שזה קשור לכך שאתם תעשו את הדברים היטב. זה לא שאתם יכולים להציל ישויות חיות רק אם ה-Shen Yun יגיע. Shen Yun הוא רק מיזם אחד. אני מטפל בו פשוט משום שהדרישות המקצועיות גבוהות וזה לא יעבוד אם להקת אמנויות במה בין-לאומית כזו לא תצליח לעמוד באמת-מידה אמנותית ברמה עולמית.

תלמיד: בסין, לאנשים הן מהמעמד הנמוך והן מהמעמד הגבוה יש הבנה סבירה על פאלון גונג, אבל מעמד הביניים לרוב מתחמק ומעלים עין. איך נוכל להגיע לאנשים האלו?

המאסטר: מה שכרגע נחשב כ"מעמד הביניים" בסין הוא בשום אופן לא הזרם המרכזי של החברה; אלא, זהו פשוט מעמד של בעלי פריבילגיות. לפני שהחלה הרדיפה של הפאלון גונג, יותר מחצי מהמעמד הגבוה-בינוני של הזרם המרכזי של סין התחיל ללמוד פאלון גונג. המפלגה המרושעת דחפה אז את האנשים האלו, הזרם המרכזי, לצד השני, ומאז יצרה מעמד מושחת שמשמש כמרכז החברה. וכך החברה הסינית הפכה למושחתת ללא סיכוי לגאולה. כמובן, האינדיבידואלים המרכיבים את המעמד הזה עדיין יכולים להיות מוצלים. מה שקריטי הוא שהם יהיו מוכנים להקשיב לאמת.

תלמיד: האם המצב הנוכחי בטייוואן הוא משהו שיצרו ההחזקות של תלמידי הדאפא, או שהוא תכנון של הכוח הישן?

המאסטר: הנה איך שאני הייתי אומר זאת. באמת התכנונים של הכוחות הישנים פועלים שם, אבל אם תלמידי הדאפא לא מצליחים לפעול היטב, אז זה הופך לנושא של טיפוח בשבילכם כאינדיבידואלים. ואם תלמידי הדאפא של אזור מסוים לא מצליחים לפעול היטב, אז האזור הזה יחווה בעיות שייגרמו בגלל החזקות אנושיות – בעיות שנולדו מההחזקות שניתן למצוא בין התלמידים שלנו. אז, אם אפילו יותר תלמידי דאפא טייוואנים לא פעלו היטב בקשר לנושא מסוים, אז באמת זה ישפיע על מצב העניינים במקום ההוא. כמובן, אני לא אומר שתלמידי הדאפא של טייוואן לא פעלו היטב; כמה מהדברים הם הפרעה של הכוח הישן. לדוגמה, אם לתלמידי הדאפא שלנו לא היו בעבר החזקות אנושיות שגרמו להם להתייחס בצורה מפולגת בין המצע הירוק והכחול של המפלגות, המצב היום היה טוב יותר. העליתי את הנושא הזה שוב ושוב, מיד בהתחלה, משום שראיתי מה יהיו התוצאות. אבל כמה תלמידים מעניקים יותר משקל להשתייכות המפלגתית מאשר לטיפוח. החזקות אנושיות הן אכן קשות לסילוק.

תלמיד: הייתי רוצה לבקש מהמאסטר להסביר לנו את הנושא הבא: לאחרונה, פעילויות דאפא רבות במלזיה נתקלו בהפרעות מכל מיני סוגים. האם זה משום שיש החסרות בטיפוח שלנו משום שלא שיתפנו פעולה היטב, או האם זה בגלל נושאים אחרים?

המאסטר: יש סיבות חיצוניות, כלומר, הפרעה מהכנופיה של המק"ס. זה בטוח. אבל בצפון אמריקה היא כבר לא יכולה להפריע למופעי ה-Shen Yun, משום שהתיאטראות שם מעדכנים זה את זה. כשהיא מנסה להפריע, התלמידים שלנו הולכים לעזור להם להיות בהירים לגבי הדברים. והאולם עצמו יצלצל לאולם הקודם [בסיור], וישאל איך היו ההופעות שם, ואיך הייתה התכנית. האולם הקודם אז יספר להם שהם היו מצוינים, ויתאר להם את התכנית. הם ישאלו למה פקיד מהקונסוליה הסינית צלצל אליהם וניסה להתערב. והם ירצו לדעת למה הם קיבלו הודעות דואר אלקטרוני מזויפות בשם זה או זה ושיחות טלפון אנונימיות, ומכתבים, שאומרים כל מיני דברים שליליים. אז הם יבינו שהאולם הקודם גם קיבל את הדברים האלו. באופן זה, האולמות הקודמים וגם הנוכחי כולם ילמדו על הסוכנים החשאיים של המק"ס והמעשים של הקונסוליה הסינית.

לגבי אזורים אחרים [למעט צפון אמריקה], אז עלי לשאול אם תלמידי הדאפא שלנו המארחים מופע של Shen Yun באמת השקיעו מאמץ רב בכך? וזה במיוחד נכון לגבי אירופה. כל שנה אתם מתקשים להגיע לאיזון כספי, ועכשיו אני שוקל האם הלהקה צריכה להמשיך לנסוע לשם. אתם לא יכולים להמשיך כך. אתם צריכים לטפל במצב בצורה רצינית. כמויות עצומות של משאבים אנושיים, חומריים וכספיים מתכלות, אז מדוע אתם לא עושים זאת היטב? אם אתם לא יכולים לעשות זאת היטב, אז אולי עליכם להפסיק, ולעשות במקום זאת פרויקטים אחרים שאינם כה תובעניים.

תלמיד: אחרי שה-Shen Yun מופיע, כמות האנשים הרגילים שרוצים ללמוד פאלון גונג גדל באופן משמעותי. האם עלינו לארגן יותר תרגולים בחוץ ויותר פעילויות להפיץ את הפא?

המאסטר: אם אנשים באים ללמוד אותו, אז תארגנו את הפעילויות האלו. האם מה שתלמידי הדאפא עושים אינו מיועד כולו למען הצלת אנשים?

תלמיד: באזור שלנו, פעם אחת אחרי שהקרנו סרט הבהרת אמת, אחד המתאמים העביר קופסה לאיסוף כסף ודחק בתלמידים אחד אחד לתת תמיכה כספית.

המאסטר: מי שאתה מתייחס אליו, מי שאסף את הכסף ודחק באנשים אחד אחד לעזור, צריך להחזיר את הכסף.

תלמיד: כמה תלמידים חושבים שהגישה הזו מפרה את הפא של המאסטר לגבי איסוף כספים, וסירבו לתרום. אבל, היו לא מעט תלמידים שתרמו, והם אספו, כפי הנראה, יותר מארבעת אלפים דולר בו במקום. אבל אפילו אחרי זה, תלמידים עדיין מתווכחים וויכוחים ארוכים וקשה להם להגיע להכרעה בנושא. אני מבקש בכנות מהמאסטר להבהיר את הנושא הזה.

המאסטר: הנה התשובה שלי בשבילכם: מי שאסף את הכסף צריך להחזיר אותו.

תלמיד: כדי לקדם את ה-Shen Yun, אגודת הדאפא של סידני, באחת מקבוצות הלימוד הנערכות באמצעות האינטרנט וכוללות את כל אוסטרליה, ביקשה מכולם לתרום כסף כדי לעזור להחזיר את הוצאות הנסיעה של תלמידים מטייוואן שבאים לאוסטרליה כדי להעביר הדרכה. האם זה היה ראוי?

המאסטר: אם המאסטר לא עושה דברים כאלו, גם אתם לא צריכים לעשות אותם. יש הרבה דברים שאתם באמת צריכים לעצור כדי לשקול אותם.

תלמיד: כמה שופטים מחוץ לסין פסקו לטובת הצדק, אבל אז נרדפו על ידי הרוע, דבר שהביא לתוצאה שלילית. האם זה קשור להחזקות מסוימות שקיימות בין התלמידים? איך אנחנו יכולים לפעול טוב יותר?

המאסטר: תלמידי הדאפא עשו את מה שהם היו אמורים לעשות. הכוחות הישנים ראו שההשפעה הלכה וגדלה להיות עצומה, ושההשפעה של זה על הרוע הייתה כזו שהמאזניים נטו להיות לטובתכם, אז הם החלו לעשות צרות. אבל, דברים רבים אינם כה פשוטים. כשתלמידי הדאפא מלאים במחשבות נכונות, או שאנחנו עושים משהו שאנחנו באמת נקראים לעשות, אז האלוהויות ישתתפו ויתמכו. שתי האפשרויות קיימות.

תלמיד: איך נוצרו הפילוגים בין המטפחים העמיתים? ומה ניתן לעשות כדי להמיס אותם?

המאסטר: כשהחזקות אנושיות מתנגשות, ואנשים מסרבים להתבונן פנימה, כאשר כל אחד רואה את הדברים עם חשיבה אנושית ומזלזל באחר, ייווצרו פילוגים במהלך הזמן. ובדיוק כמו אנשים רגילים, הם יפסיקו להסתדר זה עם זה. במקום זאת, הסתכלו על הדברים עם מחשבות נכונות, ואם שני הצדדים יכולים לחפש את ההחסרות שלהם עצמם, ובאמת שכל אחד יפעל טוב יותר, אז תראו שהצד השני ישתנה, ושהאדם ההוא יחפש את ההחסרות שלו. אם תוכלו לעשות זאת, אז לא יופיעו פילוגים. להמיס את הפילוגים לא שונה מזה. כולכם מטפחים באותו הפא, ולכולכם יש אותו הייעוד הגורלי. אז אם יש משהו שאתם פשוט לא יכולים להתגבר עליו, אז תעשו שיחה מלב אל לב עם האדם השני ובאמת תהיו מוכנים להכיר בכל החסרה שלכם שהוא יצביע עליה. האם הבעיה לא תיפתר אז?

תלמיד: הייתי רוצה לשאול את המאסטר: בין קידום גופי התקשורת כמו NTDTV ו"האפוק טיימס", והבהרת האמת על פאלון גונג, איך עלינו לאזן באופן הטוב ביותר בין השניים?

המאסטר: קידום האפוק טיימס ו-NTDTV בעצמו משרת כהבהרת האמת, ואלו שאתם נתקלים בהם בזמן שאתם מקדמים את כלי התקשורת הם בדיוק אנשים להבהיר להם את האמת. כלומר, אתם יכולים להבהיר את האמת לאנשים בזמן המגעים שלכם אתם. לגבי הדרך לטפל בדברים האלו בנסיבות ספציפיות, אתם תצברו ניסיון במהלך העבודה שלכם. פשוט דברו עם האדם והתאימו את הגישה שלכם למה שאתם חושבים שמתאים לאדם הזה.

תלמיד: יש רק שניים או שלושה מתרגלים באזור שלנו. בזמן שדנו האם לארח את ה-Shen Yun, הגענו למצב שהאמנו שיש לנו מעט מדי כוח אדם, ולכן היו לנו חששות. הייתי רוצה לשאול האם מדובר בכך שאין לנו מספיק מחשבות נכונות?

המאסטר: אם יש לכם רק שניים או שלושה מתרגלים, אז כמובן אין לכם מספיק כוח אדם; אבל, אנשים יכולים לגרום לדברים לקרות. לחשוב שיש לכם מעט מדי אנשים הוא לא בעיה של מחשבות נכונות. אולם, במספר מקומות היו לא יותר משני מתרגלים, ובכל זאת הם קיימו שני מופעים בתיאטרון של יותר מאלפיים מקומות ישיבה, ומילאו את כל הכסאות. והיו באמת די הרבה מקרים כאלה בשנים אלו. במצבים מסוימים הכול תלוי באיך אתם מתנהלים עם דברים. אם אתם באמת מתכוונים לעשות זאת, ורוצים לעשות זאת, אז עשו זאת ממש עם כל הלב. במקרים אחרים אנשים הרגישו שלא היו מספיק אנשים, אז הם חיפשו סיוע מאנשים רגילים או שמצאו חברה רגילה לשמש כסוכן עבורם. זו בעיה. אלו שעשו כך חוו בכישלון הגישה הזו וסבלו מהפסדים כספיים. הסיבה היא שלאמת את הפא ולהבהיר את האמת הם דברים שמתרגלי הדאפא צריכים לעשות, ואינם המשימה של אנשים רגילים. אין להם המוסריות האדירה הזו, וזה לא יעבוד לא משנה כמה החברה הזאת גדולה. אם אינכם בטוחים איך לעשות דברים, תוכלו לבקש מהחברות האלו לתת לכם ייעוץ מקצועי, או לעשות איזשהו פרסום. זה בסדר. דברים יעבדו רק כאשר אתם תהיו אלו הממלאים את התפקיד המוביל.

תלמיד: בשעה שאני בא במגע עם מטפחים עמיתים שנוטים לשלוח פחות מחשבות נכונות, או שעוברים מבחנים ומצוקות, הגוף שלי מרגיש שלא בנוח, ולפעמים מצבי נעשה לא כל כך טוב.

המאסטר: יש תחושות שיכולות למעשה לא להיות אמיתיות. לדוגמה, תלמיד דאפא אולי טיפח היטב ממש, אבל לא משנה כמה טוב הוא טיפח זה עדיין בן אנוש המטפח, וכל עוד עליו עדיין להגיע לשלמות הוא יהיה מורכב ממה שמרכיב את הגוף האנושי בכל הרמות, וקארמה תימצא בגופו. אם תזדמן לסביבתו בשעה שהוא בתהליך של עלייה ברמה או השלת קארמה, אז במהלך השלת הדברים האלה תוכל לחשוב, "וואו, הגוף שלו מלא צ'י קר" או "צ'י שחור", וש"הוא טיפח ממש לא טוב". אבל זה לא כך. כשמטפח משיל קארמה, הקארמה עוברת טרנספורמציה, וכל מה שהמתבונן יכול לחוש הוא את השדה [של הקארמה]. בכל אופן אין לזה שום השפעה שלילית על אחרים. האדם המשיל את הקארמה נמצא בתהליך של עלייה, ויתרה מכך, זה קורה בדיוק משום שהוא כן טיפח היטב.

כרגע, כל מה שכמה אנשים יכולים לראות הם דברים של רמות נמוכות ביותר. אף אחד לא יכול לראות את המראה האמיתי של דברים או לראות באיזו מידה אדם טיפח היטב או לא. כל מה שיכול להיראות הוא הצד שעדיין לא עבר לגמרי את תיקון הפא או לא השלים את הטיפוח. זה בדיוק כמו שדנתי לפני רגע. מה ששאקיאמוני הבין כצורה הגבוהה ביותר של הקוסמוס היה "ארבעת האלמנטים הגדולים" – כלומר, אדמה, מים, אש ורוח. אבל מה מרכיב את "ארבעת האלמנטים הגדולים"? ומה היסוד הסופי של האדמה, המים, האש והרוח? היקום כבר לא היה טוב בשום מובן, והחל להתנוון ולהתבלות. מה שנראה הוא לא באמת מה שלמעשה מהותי לקוסמוס הגדול יותר, אלא רק מה שהיה מהותי למערכת קוסמית קטנה, יחידה, ברמה קטנה מסוימת. אבל הקוסמוס הוא כה ענק שאין שני לו, ויש אין-ספור מערכות כאלו. מי יכול לדעת מה יהיה הגורל הסופי של הקוסמוס הגדול ביותר? מי מסוגל לדעת מה תהיה התוצאה של כל מה שתלמידי הדאפא עושים? מי מסוגל לדעת את מצבם האמיתי, אך המוסתר, של תלמידי הדאפא שטיפחו היטב? אפילו כשהמאסטר מסלק קארמה לישויות חיות הוא סובל, והגוף שלו יהיה כולו שלא כשורה. אז האם אותם אנשים שרמתם מוגבלת עד מאוד, ושלא יכולים לראות את המראה האמיתי של דברים, יחשבו אז גם כן שלמאסטר יש בעיות? ובאותן פעמים אני נושא קארמת-חטאים עבור הישויות החיות, כולל עבור אלו שלא יכולים לראות את המראה האמיתי של הדברים אף על פי שיש להם היכולת לראות.

הטיאן-מו של כמה אנשים פתוחה, אבל זה למעשה גרם לכך שהטיפוח שלהם יהיה קשה יותר. הכוחות הישנים מארגנים קשיים ומבחנים עבורם כשהטיאן-מו שלהם במצב פתוח. וזה במיוחד נכון לאלו שאפשרו לעצמם להיות מופרעים על ידי דרכים פחותות, וחושבים שהם משהו מיוחד. אבל הם בכלל לא. הם לגמרי נשאבים להן ומכוסים בהן, ומתנהגים בחוסר רציונליות ובאקסצנטריות. אך המצב האמיתי של דברים הוא משהו שבהחלט אסור למטפחים לראות אותו. ובמיוחד במקרה של אלו המטפחים במצב לא נעול. הם רק מורשים לראות את הדברים שהם צריכים לראות ושתוכננו עבורם לראות; הם אינם מורשים לראות דברים שאינם מיועדים לעיניהם, כיוון שהם עדיין מטפחים. אם המטפח באמת יפסיק לטפח, אז זה יהיה משהו אחר לחלוטין.

שוב ושוב הסברתי שאף אחד לא יכול לראות את המצב האמיתי של דברים, משום שזה לא דומה למה שמתבטא פה ביקום הישן כשהוא עדיין בתוך מהלך המסלול של ההיסטוריה. שום דבר מזה כבר לא קיים. אתם יודעים, בעבר, כל יקום שהיה סוטה – לא משנה באיזו רמה הוא היה – כל עוד הוא לא היה טוב עוד, הוא היה מסולק, עם אסונות גדולים וקטנים הנופלים עליו. אבל כל ההתרחשויות מהסוג הזה היו חלק מהקוסמוס הישן, משום שבעת בריאת הקוסמוס הזה הדברים יוסדו מההתחלה ועד הסוף בבת-אחת, כשכל קיומו הובא לקיום בעת ובעונה אחת, כשכל הישויות החיות חיות את חייהן בתוך הטווח שלו. מהלך חיים הוא ללכת בנתיב, אשר מתחילתו ועד סופו כבר נוצר. החיים פרושם לצעוד בנתיב אשר כבר הוכן מתחילתו ועד סופו. בדיוק כמו תסריט במחזה, יש בו הכול, והאנשים פשוט משחקים את התפקיד שלהם מההתחלה ועד הסוף. זה רק שבגוף הקוסמי הענק יש זמנים שונים וממדים שונים. כשמישהו שגופו נמצא בממד איטי מסוגל לראות את החיים ואת מהלך החיים של ישות בממד מהיר, כל מה שנדרש הוא שבריר שנייה – ואפילו כל מהלך הקיום של אותו יקום של [הממד המהיר] יכולים להיראות, כיוון שהוא קיים סימולטנית שם במרחב ההוא. כל כולו קיים באותו הזמן. הזמן הוא זה שחילק זאת לזמני-מרחב ולאזורי-זמן שונים. אולם בזמן הנוכחי הדברים הם כבר לא כך. זה כיוון שהקוסמוס עובר את תיקון הפא. שום דבר ביקום לא עומד בסטנדרט, הכול גמור. מה שהיה טוב בעבר עבר הרמוניזציה ובנייה מחדש, ואילו מה שהיה רע – פורק. ובאשר לקוסמוס הישן ולחיים שבתוכו, כל מה שחדש לגמרי אין לו שום קשר אליהם. החיים שבקוסמוס הישן שלא יהפכו לחיים של הקוסמוס החדש לא ידעו לעולם איך הוא הקוסמוס החדש. במילים אחרות, כל עוד אתה בקוסמוס הישן לעולם לא תדע איך נראה הקוסמוס החדש. לא משנה כמה גבוהה הרמה של אלוהות בעולם של היום, כל עוד הוא לא עבר דרך תיקון הפא הוא לא יוכל להכיר [את היקום החדש]. אף אחד לא ראוי לדעת זאת חוץ ממי שמתקן אותו, כיוון שאפילו האלוהויות הגבוהות ביותר בקוסמוס עומדות בפני תיקון הפא ונבחנות האם הן יכולות להצליח ולהישאר. מנקודת הסתכלות זאת, אם כן, אלו המטפחים ברמות נמוכות, אבל הטיאן-מו שלהם פתוחה, הם באמת שום דבר. לבבות אנושיים, כשהם מתעוררים, יובילו אנשים להתנהג בחוסר רציונליות ולשכוח מי הם.

תלמיד: אפשר לשאול האם "התזמורת הצועדת של הארץ השמימית" באירופה היא חשובה?

המאסטר: כל עוד היא נחוצה להצלת אנשים, אז היא חשובה. כאשר היא לא נחוצה, היא לא חשובה. "התזמורת הצועדת של הארץ השמימית" היא חשובה כשהיא ממלאת תפקיד בתהליך של הצלת אנשים. אבל אל תלכו לקיצוניות במחשבתכם. אם עכשיו כששמעת את המורה אומר שהתזמורת היא חשובה להצלת אנשים תלך ותתאמן עכשיו בחצוצרה כל היום בכל יום, זה לא טוב. תלמידי הדאפא שלי, כשדברים הם נחוצים, לכו ועשו אותם. כשהם לא, וכשפרויקטים אחרים זקוקים, אז לכו לעבוד בפרויקטים האחרים האלה. זה איך שאני מסתכל על זה.

תלמיד: האם אפשר לנסוע עם "התזמורת הצועדת של הארץ השמימית " לעיר שה-Shen Yun עומד להגיע אליה, כך שהאנשים שם ידעו על הפאלון גונג?

המאסטר: אין עליכם לעשות זאת בחברה המערבית. אני מציג את ה-Shen Yun כלהקה עצמאית, ברמה עולמית, של אמנויות במה, אז לחלוטין אין עליכם להפוך את זה למין מוצר זול שאנשים יכולים להשיג בכיכר השוק. אני לא צריך שאתם תתקדמו לקו החזית לפני המופע, כי אני אטפל בעצמי בדברים בממדים אחרים.

כמובן, אין שום דבר פסול בזה שאתם רוצים להעלות מודעות לגבי הפאלון גונג באותו מקום, אבל אין עליכם לעשות את מה שתיארתם. אין עליכם להתעקש לספר לאנשים שה-Shen Yun קשור לפאלון גונג ולהכריז זאת בתרועת חצוצרות. אני לא מסתיר את הקשר, אבל גם אינני נכנס לזה יותר מדי במכוון. אתם יודעים שלפני שלושה או חמישה עשורים, כשמונים אחוז או יותר מאוכלוסיית העולם החזיקה באמונות דתיות, ולהקות מסוימות היו מורכבות כמעט כולן מאנשים שאמונתם קתולית או נוצרית. אבל מעולם הם לא הכריזו לפני המופע שלהם "אנחנו נוצרים שעומדים להופיע" או "אנחנו קתולים שבאו להופיע". האם מישהו מהם אמר דברים כאלה? אפילו הלהקות שפועלות בשם המשטר הדמוני והמרושע של המפלגה, שכל העולם יודע שהן עושות זאת, לא מגלות את השתייכותן המפלגתית לפני המופעים שלהן. אז למה אנחנו מרגישים דחף כזה לעשות זאת? האם אין זה לעשות אֵיפָה ואֵיפָה? נכון, קיימת הבעיה שהפאלון גונג נרדף. אבל בה בעת שאינני נמנע מהנושא, אני גם לא מדבר עליו באופן אקטיבי גם כן. אל תתנו לעצמכם להיסחף על ידי אנשים הנשלטים על ידי הכוחות הישנים. הדרך בה אני מטפל בדברים היא כלל לא איך שאתם, המתנדנדים בקלות.

תלמיד: איך בדיוק עלינו לטפל ביחס בין שלוש המדיות העיקריות שלנו לבין אגודת הדאפא? ואיך עלינו להתייחס לכך נכון בעבודתנו?

המאסטר: אם אתה באחת משלוש המדיות העיקריות, או בכל פרויקט אחר, כל עוד אתה תלמיד באזור של אותה אגודת דאפא, צריך שיהיו לך יחסים של שיתוף פעולה עם האגודה. אם האגודה מקיימת אירוע, לימוד פא קבוצתי, או מה שזה לא יהיה, ומבקשת ממך להיות חלק מזה, אז כל עוד אתה לא עסוק, עליך ללכת ולקחת חלק בזה. אם אתה מאמין שאתה באמת עסוק מדי, אז ניתן להבין זאת כמובן, וזה לא עניין גדול. אבל, כתלמיד של דאפא, אתה בכל זאת תלמיד מאותו אזור. המדיות שלנו הושקו ביוזמת התלמידים שלנו, ואפילו אני לא יכול לומר שהם צריכים להיות תחת תחום הסמכות של האגודה, כיוון שהאגודה רק משגיחה על הטיפוח. אז לגביך באופן אישי, אתה מטפח, אז באופן בלתי נמנע אתה כפוף לתיאום של אגודת הדאפא באזור שלך. זה אנלוגי ליחס שלי אליכם: האם אפשר לומר שכיוון שכל תלמיד דאפא יש לו פרויקט שהוא קשור אליו, שהוא שייך אליו, אז אין שום צורך שאני, המאסטר שלו, אשגיח עליו יותר? לא, זה לא כך. אתה עדיין מטפח, ולכן המאסטר עדיין חייב להשגיח עליך. זה איך שהדברים האלה מתייחסים זה לזה.

תלמיד: מתרגלי דאפא בטייוואן מתייחסים ללימוד הפא הקבוצתי כאל "כנס קריאה", האם זה הולם?

המאסטר: זה לא ממש הולם. עליכם לגשת לטיפוח בדאפא עם כל הרצינות הראויה. אל תנסו להיות שונים ולהציע רעיונות של מונחים חדשים כמו זה. אל תערבבו לתוך הפא מונחים שלא השתמשתי בהם, ובמיוחד דברים מדתות של העבר או של אנשים רגילים אחרים. גם אין עליכם להכניס לתוך הדאפא בפזיזות דברים שהוצאו מתוך צורות אחרות של טיפוח. כמה מהדברים עדיין נושאים מסרים, אשר יכולים להיות מנוצלים בקלות על ידי דברים רעים.

תלמיד: אחרי שהמאסטר דיבר על לשתף פעולה עם המתאם, כמה מתרגלים פירשו זאת שהם יפעלו רק עם התכנון של המתאם, וחושבים שהכול בסדר אם הם רק ימתינו למתאם שיארגן דברים. וכאשר שום דבר לא מתוכנן עבורם לעשות, הם לא מחפשים דברים שהם יכולים לעשות, ולא פועלים באופן אקטיבי בהצלת ישויות חיות.

המאסטר: המתאמים רק מארגנים דברים כפי הנדרש. הם לא יכולים לתכנן דברים בשביל כל אחד מכם לכל יום ויום. כמובן שעליכם להיות אקטיביים, על פי היוזמה העצמאית שלכם, בעשיית הדברים שתלמידי דאפא עושים כדי להציל ישויות חיות כאשר אין שום פעילות קבוצתית מאורגנת. אלו הם לא דברים שתוכלו לחכות שהמתאם יארגן. אני מדבר רק בנוגע ליחס בין המתאם לבין המתרגלים שלנו.

תלמיד: אני מתרגל המבהיר את האמת בצ'יינה-טאון בשיקגו. אני רוצה לשאול את המאסטר הנכבד, האם זה הולם לחלק את עיתון "האפוק טיימס" באתרים בהם אנחנו מבהירים את האמת ומעודדים אנשים לפרוש מהמפלגה?

המאסטר: כמה מגופי התקשורת [שלנו] לא מקדישים מחשבה למה שהם עושים, ותמיד שמים את הפאלון גונג בחזית, "האפוק טיימס של הפאלון גונג" "NTDTV של הפאלון גונג", פאלון גונג פה ופאלון גונג שם. כמה מתרגלים ממש מתעקשים לעשות זאת, כשבעצם הם לא צריכים לעשות זאת. ולמעשה, אפילו אם לא אמרת את זה, אנשים עדיין ידעו. אנשים רבים יודעים ש"האפוק טיימס" מנוהל בידי מתרגלי פאלון גונג. אבל האם אתם יודעים שכל הדיבורים על אנשים שלכאורה אומרים שאם לא תשים את הפאלון גונג בחזית אז יהיו לך בעיות כאלה ואחרות הוא משהו שלמעשה נדחף על ידי סוכנים חשאיים של המפלגה המרושעת? אז איך אתה תמיד מצטט את הדברים האלה? האם עדיין לא הקדשת לזה מחשבה? אם נסתכל כמה עשורים אחורה, הרבה גופי תקשורת, מהעומד בראשן ועד לצוות, היו מורכבים לגמרי מנוצרים. אבל אף אחד לא ניסה לגרום להם תמיד לפתוח בגילוי ש"אנחנו נוצרים" וכך וכך, "אנחנו קתולים" ויש לנו עיתון כזה וכזה (הקהל צוחק). האם הם היו עושים דבר כזה? האם זה לא היה נראה מוזר? למה אתם לא מוצאים זאת למוזר?

כמובן, אני לא מדבר על המתרגל ששאל את השאלה. מה שאני אומר הוא שכוח האדם שלנו הוא מוגבל כעת, לכן כשאתה רוצה לתת לאדם עיתונים יחד עם עוד [סוג אחר של חומר], ובאותו זמן לעודד אנשים לפרוש מהמפלגה ומבהיר את האמת, זה יוצר בעיה. אני לא יכול לומר האם זה בסדר או לא לעשות כך, אבל אני יכול לעודד אותך לנסות לטפל בזה היטב. זה בדרך כלל יותר הולם אם אתה משאיר את העיתונים בסופרמרקט, ואז מצטייד רק בחומר של הבהרת אמת כשאתה מעודד לפרוש מהמפלגה. המתרגלים המפעילים את גופי התקשורת האלה צריכים לחשוב איך למַצֵּב את גופי התקשורת המופעלים על ידי תלמידי דאפא כחלק מהחברה, ולהיות כלי תקשורת מקובלים בחברה הרגילה. אם כלי התקשורת שתלמידי הדאפא שלנו מפעילים הופכים להיות אמינים ביותר בעיני האנשים, יהיה לזה הרבה יותר עוצמה בהבהרת האמת. אבל אם אתם תמיד משתמשים בגישות לא מתאימות, זה אפשרי שתיצרו אצל האנשים רושם שאינכם מקצועיים. מעצם טבעו, העיתון נוקט בגישה שונה להבהרת האמת, שאיננה כמו להבהיר באופן ישיר את האמת. אז עליכם לטפל בזה היטב.

תלמיד: חברים רגילים אמרו לי שמאז שהגיעו לארה"ב יצא להם לפגוש במקרה ברחוב תלמידי דאפא שניסו להבהיר להם את האמת והתחילו ישר ב:"השמים ישמידו את המק"ס" וכדומה. לא רק שקשה להם לקבל זאת, זה גם מעורר בהם רגשות שליליים. אחר כך, כשמציגים בפניהם את האמת, זה משמש כמכשול. אני תוהה האם אנשינו יוכלו לשנות את גישתם ולעשות דברים בהדרגתיות, במקום לעשות דברים בלי לחשוב עליהם היטב.

המאסטר: אתה צודק. תלמידי דאפא צריכים להקדיש תשומת לב לגישה שהם נוקטים בה בשעה שהם מבהירים את האמת, כיוון שאנשים בחוץ יש להם צורות מחשבה מסוגים רבים ושונים. וזה במיוחד חשוב בנוגע לאנשים הסינים, שמוחם הוזן באופן המחשבה של תרבות המפלגה המרושעת, באוצר המילים ובהתנהגות של תרבות המפלגה, ושהם לכודים בתוך תחומי תרבות המפלגה המרושעת. אפילו כשאנשים סינים מסוימים מקללים את המפלגה המרושעת, הם עושים זאת מתוך הקונטקסט של אותה תרבות, מבלי להבין באמת מהי המפלגה המרושעת. אז הייתי אומר שעליכם לפעול ברציונליות ולא לעשות דברים רק באופן שטחי. אם אתם רוצים להציל אנשים, אז עליכם להשקיע בזאת יותר ולא לעשות את הדברים בשטחיות.

האמרה "השמים ישמידו את המק"ס" היא התוצאה הסופית שהמטפחים הגיעו להבין אותה. אל תעשה אותה למשפט הפתיחה שלך כשאתה מבהיר את האמת. אבל אם כבר באמת הסברת דברים לאנשים ואז אתה מגיע לכמה שהמפלגה היא מרושעת ושהשמים הולכים להשמיד אותה, אז זה בסדר. אבל כאשר עליך עוד להבהיר את האמת לאותו אדם ואתה פותח ב"השמים ישמידו את המק"ס" והאדם עדיין לא הגיע להבנת הדברים, אז הם יחשבו שאתה "מתעסק בפוליטיקה".

תלמיד: "אקדמיית פיי טיאן של האמנויות" מייסדת סניף בטייוואן. כמה מתרגלים מאמינים שמי שצריך להיות קהל היעד שלנו לגיוס הוא ילדים של תלמידי הדאפא. הייתי רוצה לשאול את המאסטר הנכבד שלנו מהי המטרה של הקמת סניף של "אקדמיית פיי טיאן של האמנויות" בטייוואן.

המאסטר: בית ספר אחד בארה"ב המיועד לתלמידי דאפא הוא די והותר; אין צורך שיהיו יותר בתי ספר המיועדים לתלמידי דאפא. למעשה אין צורך להשתמש בשם "פיי טיאן". מאחר שזה לגמרי תלמידי [דאפא] העושים זאת, למה לא לכוון לחברה הרגילה, לקבל את הבנים והבנות של אנשים רגילים, להבהיר להם את האמת ולהציל אותם, לפתוח ערוצים נוספים [שאנשים יתוודעו לאמת]. באופן זה זה לא יכלה את משאבי הדאפא. אז תקוותי היא שלא משנה איפה ייפתח בית ספר, הוא יוקם היישר בתוך החברה הרגילה, ובכך יביא ליותר אינטראקציה עם החברה הרגילה ויאפשר לנו להציל יותר אנשים. בואו לא נקים בתי ספר עבור תלמידי דאפא.

תלמיד: באזור שלנו יש חילוקי דעות אין-סופיים בין המטפחים בנוגע לאיך לאזן את הצורך לקדם את ה-Shen Yun ביתר מקצועיות לעומת הצורך במחשבות נכונות. הייתי רוצה לבקש מהמורה להבהיר שוב איך יש להתייחס לשני אלה זה ביחס לזה.

המאסטר: אין שום סתירה בין השניים. מדובר על מטפחים שצריכים להיעשות מקצועיים יותר, ולא על אנשים רגילים שיעשו את העבודה של מתרגלי דאפא עבורם. הדבר העיקרי הוא הגישה שיש לכם בשעה שאתם עושים דברים – מה מוביל אתכם לעשות אותם. מי שתמיד מחפש פגמים לגבי זה ולגבי ההוא כשאתם דנים על דברים, מעכב את עבודתכם, ויש לו בעיות. ואני לא מתייחס רק לקידום של ה-Shen Yun. זה נכון גם לגבי דברים אחרים. מה יש לנבור פה בפגמים? פשוט לכו ועשו את זה – באמת, ממש תתחילו לעשות דברים. כתלמיד דאפא, אם אתה מאתר משהו שלא נעשה היטב, אז פעל באופן פעיל שהדברים ייעשו טוב יותר. כאשר אתם דנים בדברים בפגישות, מי שתמיד נכנס לעימות עקשני עם אחרים, מטיל ספק בתקפות הרעיונות של אנשים, או לא מביט בתמונה הגדולה, מה שגורם לכל הפרויקט להסתיים בלא כלום – לאדם הזה יש בעיה. לא על כל דבר צריך לדון עד לנקודת השלמות. לפעמים אתם פשוט צריכים לנקוט בפעולה ורק לעשות דברים היטב בתהליך. אפילו אם אתה חושב שהרעיון שלך נפלא ושהוא יכול להציל מאות אנשים, אם אתם לא מבצעים אותו זה חסר תועלת. באותו זמן, אם משהו יכול להציל אפילו אדם אחד, אז מי שמבצע אותו משיג בעבור זה מוסריות אדירה באותה כמות.

תלמיד: אבקש לשאול את המאסטר, כיום, כשכלי התקשורת שלנו נזקקים למימון, האם נוכל לגייס תרומות בסכומים קטנים מאנשים רגילים לתמוך בפעילויות של העסק שלנו?

המאסטר: אין בעיה בגיוס תרומות תמיכה לחברת תקשורת, כיוון שאין זה תלמידי דאפא או אגודת הדאפא העושים את הגיוס, וזה גם לא ישמש לדברים של הטיפוח. טיפוח, כפי שאתם יודעים, אינו כרוך בשום הוצאות. אבל גוף תקשורת הוא חברה שמעצם טבעה נטועה בחברה האנושית הרגילה. חברות התקשורת שאתם מפעילים אינן כלי תקשורת שיוסדו על ידי הדאפא. זה משהו שאמרתי לכם כבר מזמן. הם כלי תקשורת שהוקמו על ידי תלמידי דאפא ויועדו להכות שורש בחברה הרגילה. לדאפא אין שום כלי תקשורת; דאפא הוא רק טיפוח. כיוון שאלו הם כלי תקשורת של חברה רגילה, והצורה שהם מאמצים היא אותה צורה של חברות רגילות, אז מה הבעיה [עם גיוס תרומות]? אין בעיה כלל, ואתם יכולים לנסות את מיטבכם בנוגע לזה. בדיוק כמו שעסקים רגילים זקוקים לסיוע, אתם יכולים לגייס תמיכה בדיוק כך. אין שום דבר מוטעה בעשייה כזו. אבל אתם לא יכולים לגייס תמיכה מבין המתרגלים שלנו.

תלמיד: ה-Shen Yun הציג בשלוש ערים באזור המפרץ של סן פרנסיסקו, ורק בסן פרנסיסקו ההכנסה הכספית הייתה דלה. בפעם הבאה כשהסיור מגיע לסן פרנסיסקו והלחץ הכספי ייעשה גדול למדי, ההבנה שלנו היא שעלינו לתת עדיפות להצלחת המופעים בסן פרנסיסקו, ולהניח באופן זמני לעבודתנו בערים השכנות. הייתי רוצה לשאול את המאסטר הנכבד שלנו האם ההבנה הזו נכונה?

המאסטר: דברים ספציפיים כמו אלו נועדו שאתם תחשבו עליהם. המאסטר לא מתנגד להצגת המופע בשום אזור כל עוד אין הפסד כספי. כמה אנשים אומרים: "כיוון שאנחנו עכשיו מכוונים למעמד הגבוה יותר של החברה, אז בואו נוציא יותר על פרסום". כאשר מחירי הכרטיסים עולים זה לא בהכרח אומר שהוצאות הפרסום צריכות לעלות באותו יחס. זה לא הרעיון. אין עליכם לבזבז בפזרנות כדי להתאים לאחוז מסוים מערך הכרטיס או מערך ההכנסה. פשוט עשו מה שעשיתם קודם לכן וזה צריך להיות בסדר. הגישה המתבססת על אחוזים שאנשים רגילים נוקטים בה לא עובדת עבורנו. מה שאנחנו עושים זה להציל אנשים, ואלוהויות משתתפות, אז מצבי הטיפוח של תלמידי הדאפא הם חשובים ביותר. לקיים הופעות [של ה-Shen Yun] זה גם כן טיפוח, ועליכם לשתף פעולה זה עם זה היטב. עליכם להבהיר את האמת לאנשים שאתם באים אתם במגע, כיוון שכל הישויות החיות מחכות להינצל.

תלמיד: כרגע "התזמורת הצועדת של הארץ השמימית" בניו יורק לומדת הרבה תיאוריה מוסיקלית, והאנשים אפילו צריכים לעבור מבחנים. האם זה בזבוז של זמן?

המאסטר: אתה אומר שיש הרבה תיאוריה מוסיקלית שהם נדרשים ללמוד? האם זה באמת המצב? כרגע זה לא בר-ביצוע לנסות להפוך למקצוענים. יש הרבה דברים שצריכים להיעשות כדי לאמת את הפא. כל עוד ברור לכם [איך לנגן את המוסיקה] זה מספיק טוב; אתה לא צריך להפוך למשתתף בסדר גודל מקצועי ב"תזמורת הצועדת של הארץ השמימית". תלמידי הדאפא נושאים על כתפיהם כל כך הרבה משימות בו זמנית. אפשר להבין אם אתם כולכם רוצים לעשות טוב יותר כל אחד מהדברים שאתם עושים, אבל אתם צריכים באמת לשקול בתשומת לב את סדרי העדיפויות שלכם.

תלמיד: בוועידות פא ובפגישות מצומצמות אין להקליט, אבל מתרגלים מסידני שעבדו בנושא ה-Shen Yun בכל זאת הקליטו, והם נותנים את ההקלטות למתרגלים אחרים שוב ושוב.

המאסטר: אף אחד לא התבקש להקליט בפגישות שקיימתי. מי שעשה הקלטות כאלה עשה משהו המערער את הפא. איך יכולתם לעשות דבר כזה? האם דברים אלו לא נדונו כבר מזמן? מי שעשה את זה צריך למסור את ההקלטות לאגודת הדאפא המקומית.

תלמיד: תלמידי דאפא באינדונזיה לא שיתפו היטב פעולה זה עם זה. אני רוצה לבקש מהמאסטר להנחות אותנו.

המאסטר: אני חושב שבעצם הרבה דברים נעשו היטב. למרות שבמספר מקרים שיתוף הפעולה אולי לא היה טוב. אני מאמין שבמהלך הטיפוח תגיעו בהדרגה לשתף פעולה היטב.

תלמיד: אני רוצה לשאול את המאסטר הנכבד, כשאנחנו מסקרים חדשות רגילות ומזדהמים מהן באופן יום יומי, האם נחוץ שננסה לדחות מעלינו את הזיהום כל יום באמצעות מחשבותינו? האם זה יצמצם את ההזדהמות?

המאסטר: לא, אינכם צריכים לעשות זאת. כל מה שאתה מניח עליו את עיניך מזהם. עליכם רק להגדיל את לימוד הפא וזה יהיה בסדר. ועם זאת, עליכם לתרגל את התרגילים במשך הזמן הסטנדרטי כל יום, ובשעה שאתה לומד את הפא עליך לוודא שהמחשבה שלך ממוקדת. כל בעיה יכולה להיפתר אם תוכל להתקדם באמת היטב בטיפוח שלך.

תלמיד: כשכמה אנשים אומרים לתלמידי דאפא שהם מסכימים לפרוש מהמפלגה ומארגוניה, זה רק משהו שנאמר כלאחר יד וללא מחשבה יתרה כדי להימנע מלהיראות באור לא טוב, וזה לא בא מכך שהם באמת רואים את המפלגה המרושעת כפי שהיא באמת. במקרים כאלה, האם האדם יינצל באמת?

המאסטר: כשהמחשבה של האדם מגיעה מבפנים אז הוא יכול להינצל. כשאנשים אומרים משהו כלאחר יד רק כדי להימנע מלהיראות באור לא טוב, אז זה תלוי במצב. בכך שיש להם האומץ לומר [שהם פורשים], לפחות זה אומר שאין הם שומרים בלבם מחשבות רעות על הדאפא, ובכך שיש להם האומץ לפרוש, לפחות זה אומר שאין להם רגשות חיוביים כלפי המפלגה המרושעת. כמובן, זה דבר לגמרי אחר אם הם אומרים דבר אחד בשעה שיש להם מחשבות הפוכות בפנים. אלוהויות יכולות לראות דברים כאלה. אבל כתלמידי דאפא, יש דבר אחד, עליכם לעשות דברים באופן יציב. לא לעשות דברים באופן שטחי בלבד. אין עליכם לגרום לאנשים להסכים על ידי כך שתגרמו להם להרגיש מבוכה [אם הם לא יפרשו]. אבל, ידוע לי שברוב הגדול של המקרים שאנשים פרשו, זה לא שהם עשו זאת רק כדי לחלץ את עצמם ממבוכה. ויתרה מכך, אם מסתכלים על מצב תיקון הפא והשינויים במין האנושי כיום, [אפשר לומר ש]שינויים מרחיקי לכת התרחשו. השינויים באנשים בסין היו גדולים מהשינויים שהתרחשו אצל סינים מחוץ לסין, כיוון שאלו שמחוץ לסין בעצם פוחדים מהקונסוליות הסיניות וממש מאוימים על ידי הסוכנים החשאיים מעוררי הרחמים האלה. אנשים בסין מקללים בְרֵיש גַלֵי את המק"ס המרושעת, ואין להם פחד בעשותם כך. זה דבר אחד לפחד מהמפלגה המרושעת כשהיא שולטת בך ואתה חי בסין, אבל להמשיך לפחד ממנה כשאתה חי בחו"ל מחוץ לתחום השליטה שלה... האם אין לך אומץ בכלל? האם אין המנטליות של האנשים האלה מוזרה במקצת?

תלמיד: לאחרונה המאסטר שוב ושוב ביקש מכולם ללמוד משיטות הניהול של אנשים רגילים ולשאוב רעיונות מהניסיון שלהם בתפעול חברות. כרגע, ההנהלה שוקלת האם ליישם גישות ניהול מסוימות, אבל כמה מטפחים עמיתים עדיין מסתייגים מזה ומעירים הערות כמו "ניהול באי-עשייה (וו וויי) הוא הרמה הגבוהה ביותר". (הקהל צוחק)

המאסטר: יש אנשים שיעלו כל תירוץ אפשרי (הקהל צוחק). איזה חברה "מתנהלת באמצעות אי-עשייה"? אם אתה אומר שהחברות המופעלות על ידי תלמידי הדאפא הן שונות, ויכולות להיות "מנוהלות באי עשייה", אז אני לא מאמין לך. אם אין לך שום החזקות אנושיות אז אתה אלוהות. אבל האם אין אתה עדיין בן אנוש המטפח? אז כאשר זה עדיין בני אנוש המטפחים, האם החלק האנושי שלך שלא טופח לשלמות הוא לא אותו דבר כמו בן אנוש רגיל? עדיין יש לך החזקות שיש לסלקן, רק שכמטפח, אתה אדם טוב והרמה שלך גבוהה יותר. אם לא יהיו לכם עימותים עם ההנהלה, או החזקות המובילות אתכם להיאבק אתם על התפקיד המוביל, או מקרים של שיתוף פעולה גרוע, וכולכם תוכלו באמת להסתכל פנימה ולחפש בתוך עצמכם, אז באמת תהיה לכם גישת ניהול טובה יותר מזו של כלי התקשורת הרגילים, ויעילות העבודה שלכם תהיה ראויה לציון. אבל אתם לא מסוגלים להשיג את זה עכשיו, וזה נגרם בדיוק בגלל ההחזקות האנושיות שלכם. במקום זאת יעילות העבודה שלכם התבררה כנמוכה.

תלמיד: תלמידי דאפא בסין, תלמידי דאפא בכל האזורים שמחוץ לסין ותלמידי דאפא בכל אחד מהפרויקטים של הבהרת האמת מחוץ לסין מבקשים לנצל את ההזדמנות של ועידה זו כדי למסור את ברכותיהם למאסטר הרחום, הנהדר והנכבד שלנו.

המאסטר: תודה לכולכם. (מחיאות כפיים) לא הקראתי רבים מהפתקים שמוסרים ברכות למאסטר, והיו עוד רבים שהוצאו על ידי מארגני הוועידה ולא הגיעו אליי. אבל בכל אופן, המאסטר יודע את אשר בלבכם, והמאסטר מתגעגע מאוד לתלמידי הדאפא בסין וגם לאלו שבכל אזור ברחבי העולם. (התלמידים מוחאים כפיים) תיקון הפא יצליח בוודאות. זו כבר עובדה שאין עליה עוררין. (התלמידים מוחאים כפיים) כשהתחלתי לראשונה במשימה זו, האלוהויות ההן אמרו לי: "בעתיד, המין האנושי יוכל לראות את כל מה שעשית". ביקשתי שיסבירו איך. הן ענו שאנשים יראו את ההתפוררות של הכוכבים וגם את השינויים בגופים השמימיים, ושאנשים יראו שהדברים האלה קשורים אליך. השינויים האלה יתקרבו עוד ועוד בהדרגה. הגופים השמימיים מעולם לא הראו שינויים כה דרמטיים קודם לכן. ואילו כעת הם מאיצים את התקדמותם לעבר המקום הזה, ואפילו בטלסקופ רגיל אפשר להבחין בשינויים שעוברים הגופים השמימיים. ומצב המין האנושי משתנה גם הוא. התפישה של האנשים את הדאפא משתנה גם כן, כמעט כאילו מחשבתם של האנשים מתבהרת בהדרגה. השינוי הוא כמו הפשרת קרח. בעתיד הקרוב אנשים יתחילו באמת לראות את פאלון גונג ואת תלמידי הדאפא באור חדש לגמרי, והאמת של מצב הדברים תוצג ממש לפני עיני האנשים. בנקודה זו אנשים יבינו שתלמידי דאפא הם תקוותם היחידה להצלה. לכן תלמידי דאפא פשוט חייבים לפעול היטב. אתם באמת נושאים על כתפיכם שליחות, ואתם באמת נושאים אחריות היסטורית גדולה כל כך. וזו הסיבה שאני אומר שאתם חייבים לפעול היטב.

כפי שאתם יודעים, תמיד הייתה השאלה מדוע יש כל כך מעט תלמידי דאפא חדשים מאז שהתחילה הרדיפה. זה בדיוק מפני שהכוחות הישנים נעלו את הכניסה, ולכן אף אחד לא יכול להיכנס, אלא אם היו להם נסיבות יוצאות דופן או שהייתי צריך אותם באופן מיוחד. זה משום שלפי ההיגיון של הכוחות הישנים, המבחן כבר הגיע לסיומו והתקופה הקשה ביותר כבר חלפה; אתה הגעת בשלבים האחרונים של הרדיפה, כשהסביבה המרושעת והמסוכנת ביותר שהמבחן הציג כבר חלפה ורבים מהאנשים הרשעים שהיו ממוקמים בה מתו. כשסביבה מרושעת שכזו לא קיימת יותר, לאלה שנכנסו לאחרונה [לדאפא] יהיה קשה להקים את המוסריות האדירה שאמורה להיות לתלמיד דאפא, ולכן [הכוחות הישנים] עושים כמיטב יכולתם לשלוט [באלה שנכנסו]. אתם יודעים, בשלב הקודם, כשהרדיפה הייתה חמורה, אנשים לא יכלו להיכנס משום שהיו מפוחדים או שהייתה להם אי הבנה של הדאפא. אז איך זה שעכשיו, כשהרדיפה נחשפה בכל מקום והאמת ידועה היטב והאווירה פחות מתוחה, עדיין קשה לאנשים להיכנס? עכשיו אתם יודעים למה.

המשימה של הצלת ישויות חיות צריכה להתבצע על ידכם. ולא רק שהיא חייבת להתבצע, היא חייבת להתבצע היטב. עם זאת, זה לא נעשה בשביל המאסטר. אף על פי שאנחנו קוראים לזה "הצלת ישויות חיות", זה גם לא נעשה לגמרי רק למענם. זה נעשה גם למענכם. משום שהישויות החיות שאתם מצילים, הכוללות את האנשים שאתם מבהירים להם את האמת, יהיו קרוב לוודאי יום אחד חלק מהישויות החיות בקוסמוס העצום שלכם. אתם מלטשים ומשלימים את עצמכם, ובאמצעות ההצלחות שלכם אתם משיגים את מה שתהפכו להיות, ובלעדי זה לא תוכלו לשמש שם בתפקיד המלך, וגם לא להשלים את המשימה שלכם ולהקים את המוסריות האדירה המפוארת הנדרשת. כך הדברים עובדים, ולכן אתם בהחלט חייבים לעשות עבודה טובה בזה. אל תיתן לעצמך להיתקע במצב שבו אתה תמיד מתווכח ללא סוף, אלא במקום זאת, עליך להיות יותר כמו תלמיד דאפא ולהתאמץ ברצינות, בענווה וביציבות לבצע היטב את מה שאתה אמור לעשות. בכל פרויקט או משימה, אם אתה מחליט לא לעשות אותו, אז אל תעשה אותו; ואם אתה מחליט לעשות אותו, אז אתה בהחלט צריך לעשות אותו היטב ולהתמיד בביצועו עד לסיומו. אם אתה פועל אחרת, איך יונצח בדברי ימי ההיסטוריה הזמן שבזבזת? כל מה שלא הובא לידי שלמות נחשב ככישלון. עם זאת, זה לא כדי לומר שמשימה מסוימת צריכה להתבצע לפי הרעיונות שלך ורק אם היא תצליח אתה תצבור מוסריות אדירה. אלא מדובר בפעולה של העבודה המשותפת שלכם ובמחשבות שלאחריה, ובדרך שבה אתם מטפלים בדברים בתהליך של העבודה ביחד, זה נחשב כתהליך הטיפוח. אם בעבודתך המחשבות שלך יוכלו להיות נכונות, ותהיה מסוגל להיות מודע לכך שאתה מטפח, כשאתה לא שוכח אף פעם את השליחות והאחריות שלך, ותביא לשלמות את אותו חלק של הדברים שאתה אמור לטפל בו, אז אתה מקים את המוסריות האדירה שלך, זהו תהליך הטיפוח שלך, וזהו התהליך שלך שבו אתה ממלא את השליחות ההיסטורית שלך כתלמיד דאפא. דברים רבים הגיעו לשלמות על ידי תלמידי דאפא ששיתפו פעולה יחד, ודברים רבים הושלמו על ידי תלמידי דאפא שעבדו באופן עצמאי. שום דבר שאתם נתקלים בו אינו מקרי, וייתכן בהחלט שכל דבר ודבר תוכנן בהיסטוריה להיות כפי שהוא. לכן אל תמעיטו בערך של מה שאתם עושים או עובדים עליו. אולי כל דבר נראה רגיל לגמרי, ולא נראה שיש לו משמעות מיוחדת, אבל, בממדים אחרים, הוא מחולל שינוי כביר.

אולם, בדיוק משום שאתם במקום הזה של האשליה ולא יכולים לראות את המצב האמיתי של הדברים, ולא את הקדושה של כל הדברים שעשיתם, ומאחר שלכל אחד מכם יש צד אנושי, קשה לבסס מחשבות נכונות כאלה ולכן אתם לא חווים תחושה של התרגשות, וחייבים להצליח לפעול היטב תוך כדי התקופות הקשות. רק על ידי היכולת לעבור הכול תחת התנאים האלה זה נחשב ליוצא מן הכלל. אם אנשים היו יכולים לדעת את ההוד של מה שהם עושים או כמה זה יוצא מן הכלל, אף אחד לא היה מהסס לעשות את הדברים האלה. אם כולם יכלו לראות ישות שמימית ממש מולם, בצבעים חיים, אז שום דבר אחר לא היה חשוב בעיניהם, והם היו מסכנים הכול כדי לנהוג על פי כל מה שהישויות השמימיות יגידו. כולם היו נוהגים באותו האופן, ולא הייתה מוסריות אדירה להשיג, כיוון שזה לא היה טיפוח. קסם האשליה היה פג, ולכן שום דבר לא היה נחשב. אבל, בדיוק מפני שהאדם נמצא בתוך הסביבה של אשליה, הוא לא יכול להבחין באמת של הדברים, ולכן אפשר לראות אם אתה מצליח לטפח, אם אתה מצליח לעשות זאת כל הדרך עד לסוף, ואם אתה יכול להצליח בטיפוח. לבן אנוש על כדור הארץ הזה קשה במידה עצומה להפוך לאלוהות, וזה כל כך קשה בשבילו לעלות לשמים.

אף על פי שאנשים רבים בהיסטוריה עשו טיפוח, אף אחד למעשה לא הצליח בכך. כפי שהסברתי בעבר, זה תמיד היה הפו-יואן-שן [שהצליח], בעוד שהג'ו-יואן-שן של האדם המשיך להתגלגל בעולם האנושי. וזה נכון לגוף האנושי של שאקיאמוני, לאו דזה וישוע, כולם הם עכשיו בין תלמידי הדאפא. המוסריות האדירה שהם צברו תספיק בשבילם כדי להגיע לשלמות, וזה נכון גם בנוגע לתלמידי דאפא אחרים – זה מספיק והותר בשבילם כדי להגיע לשלמות – ולכן אמרתי שהשלמות שלכם אינה שאלה. מה שהוא כן שאלה הוא [הגשמת] המשימה העצומה של הצלת ישויות חיות. רק השאלה הזו של ההצלחה שלכם להגשים את המשימה הזו היא הנחשבת כקריטית. ההשלמה האישית שלך אינה המטרה. כבר הקמת את המוסריות האדירה שלך בעבר, ועל סמך דברים אלו אתה ראוי להיות תלמיד דאפא.

המאסטר לא רוצה לומר יותר. אני מודע לכך שהטון שלי היה תקיף במקצת בשעה שדנתי בכמה בעיות, אבל במקרים כאלו זה תמיד שאני מעוניין שאתם תזהו אותן. למרות שהטון היה קצת קשה, אני יודע שאתם בסופו של דבר לא סתם מטפחים בדאפא ואתם עומדים על בסיס איתן יותר מזה, לכן לדבר בקצת יותר תקיפות יכול לעזור לכם עם כמה מהאתגרים הספציפיים שאתם עומדים מולם. כמובן, יכולות להיות שאלות רבות אחרות שלא הועלו. כשיש אנשים רבים כל כך אפשר להעביר רק כמות מסוימת של פתקי שאלות. אם ההזדמנות תאפשר, אדבר גם מאוחר יותר. זה הכול להיום. (כל התלמידים מוחאים כפיים בחום).

כיסיתי כל כך הרבה תחומים היום. אני לא בטוח כמה טוב קלטתם את זה. והיו דברים רבים שבוודאי לא דיברתי עליהם באופן מקיף. רבים מאלו שהשתתפו בוועידת שיתוף ההתנסויות הזו טיפחו באמת היטב, וכולכם תיטיבו אם באמת תתמקדו ותסתכלו איך אחרים טיפחו, איפה הפער ביניכם לבינם, ואיך תוכלו להפיק תועלת מהוועידה המפוארת כדי לדרבן עצמכם להשתפר, להפוך זאת לכוח מניע. זה חייב להיות שוועידות הפא שלנו לא יתקיימו לשווא. כפי שאתם אולי יודעים, כשכל כך הרבה תלמידי דאפא מתאספים כאן כך מכל רחבי העולם עלות הטיסות עוברת את ה-10 מיליון דולר. אין לנו כל כך הרבה כסף לבזבז בפזיזות, אז זה הכרחי שוועידת הפא הזו תניב פירות עבורנו. עליכם באמת, ממש, להשקיע מאמצים בטיפוח, ולא לשקוע בלעשות זאת רק באופן שטחי; אתם לא צריכים שיהיו לכם כל כך הרבה החזקות אנושיות. כמו שהמאסטר רואה זאת, כל מחשבה ומחשבה שלכם וכל פעולה ופעולה שלכם, חושפים בפניי את הלב שלכם. מה שאני הכי פחות אוהב הם אלו שאצלם הכול דיבורים ואין מעשה. גם אינני אוהב את אלו הערמומיים. מה שאני אוהב הם אלו שהם ישרים ופשוטים, כנים ומעשיים. אני גם מקווה שאתם יכולים כולכם, אחרי כל כך הרבה שנים של טיפוח, לצמוח ממש בתוך החוכמה ולא לצמוח כל כך במונחים של לדעת כיצד להתמודד עם ענייני העולם הזה, או כיצד להתנהל כבן אנוש המנהל חיים ארציים.

תודה לכולכם. זה הכול להיום (כל התלמידים מוחאים כפיים בחום).

תאריך עדכון אחרון: 29/11/2013