הודעה לעיתונות של מרכז המידע של הפאלון דאפא (פאלון גונג), ניו יורק 19 בינואר 2011

לפני 10 שנים בוים בערמומיות אירוע קטלני בכיכר טיאננמן שבבייג'ינג. בהוראת המפלגה הקומוניסטית שבשלטון, חמישה אנשים הציתו עצמם כשמצלמות המשטר מוכנות ומופעלות.

כלי התקשורת המנוהלים על ידי המשטר הודיעו מיד שהאנשים המעורבים בהצתה היו מתרגלים של פאלון גונג, וטענו שאמונתם היא שדחפה אותם לכך. שניים מהמשתתפים מתו בעקבות האירוע. האירוע שימש להפוך את דעת הקהל הסינית והעולמית נגד הפאלון גונג, ולהצדיק את המעצרים ההמוניים והעינויים שהופעלו על מתרגלי השיטה.

מרכז המידע של הפאלון דאפא וארגונים אחרים הבחינו במהרה ב"חורים" גדולים בגרסה הרשמית של המשטר, ובפערים רבים, והודיעו מיד על כך שהפאלון גונג שולל מכל וכל כל צורה של הריגה, וזה כולל התאבדות. זמן קצר לאחר מכן נחשפה התרמית כשנתגלה שפע של ראיות שהרשויות ביימו את ההצתה כדי להשתמש בה כחלק מהתעמולה להצדקת הרדיפה נגד מתרגלי הפאלון גונג.

עיתונאי של ה"וושינגטון פוסט", פיליפ פאן, נסע אז לעיר מגוריהם של שניים מהמעורבים בהצתה אשר נספו בה. הוא גילה שהם מעולם לא תרגלו פאלון גונג.

למרות העובדה שאלו שהציתו את עצמם אינם מתרגלים של פאלון גונג, שודרה בסין כל ערב בכל הערוצים התעמולה הזו, וחזרו עליה בכל כלי התקשורת הכתובים כדי לעורר שנאה ואי-אמון כנגד מתרגלי הפאלון גונג בסין, קבוצה גדולה מאוד. התגברו העדויות על מאסרים ללא צווים חוקיים, עינויים ורצח של מתרגלי פאלון גונג. חוסר הנוחות של האזרחים הסינים לגבי מסע ה"השמדה" של המפלגה הקומוניסטית נגד הפאלון גונג התחלף באדישות או אפילו בתמיכה פעילה של האזרחים ברדיפה.

כישלון סוכנויות הידיעות המערביות להתנהל ברצינות ובחריצות הראויה בהערכת הטיעונים כנגד גרסת המפלגה הקומוניסטית לגבי ההצתה, הביא במקרים רבים לקבלה מלאה וללא ביקורת של גרסתה לגבי זהות המשתתפים באירוע. זה חיזק את האפקט של התעמולה בקרב אזרחי סין – שנאה כנגד מתרגלי הפאלון גונג.

ביום השנה העשירי לאירוע ההצתה-העצמית, מרכז המידע של הפאלון דאפא פונה לתקשורת העולמית להתבונן ביתר עמקות בראיות, ולדווח באופן אחראי על אירוע קטלני זה. אם התקשורת העולמית לא תעשה כן - המחיר האנושי יכול להיות גבוה מאוד.

ניתוח של הסרט שבוים וצולם על ידי המשטר עצמו באמצעות הילוך איטי

ניתוח של הסרט שבוים וצולם על ידי המשטר עצמו באמצעות הילוך איטי תוך חשיפת אי העקביות בינו לבין גרסת התעמולה של המשטר, כולל סיבת המוות של אחת המשתתפות ממוט ברזל שהושלך בכוח על ידי אדם הלבוש במעיל צבאי שפגע בראשה והפיל אותה ארצה.

בעברית: "הצתה עצמית או רמאות?"

באנגלית: http://www.falsefire.com/

דיווחי תקשורת רלוונטיים:

ה"וושינגטון פוסט" – "אש אנושית מציתה את המסתורין הסיני", פיליפ פאן, 4 בפברואר 2001. פיליפ פאן נסע לקאי-פונג לחקור את הרקע של שני הנספים באירוע. הגב' ליו צ'ון-לינג ובתה בת ה-12. כתבתו מטילה ספק רציני האם הקורבנות היו אכן מתרגלים של פאלון גונג "היה משהו לא מתאים בקשר אליה... היא היכתה את אמה, היכתה גם את בתה... איש מעולם לא ראה אותה מתרגלת פאלון גונג"

ה"וושינגטון פוסט" – "סין שוקלת להאשים עיתונאים זרים באשמות רצח", פיליפ פאן, 8 בפברואר 2001. המאמר הוא הראשון שהתייחס לשאלותיהם הנוקבות של מתרגלי פאלון גונג מחוץ לסין הכיצד היו למשטר מצלמות מוכנות ואנשי צוות במקום כדי להנציח את האירוע ממש מתחילתו. בכירים בסין טענו שהצילום הגיע מ-CNN, אך CNN הכחישה זאת, משום שהצלם שלה נעצר בכיכר באותו יום של האירוע.

ארגון הפיתוח החינוכי של האו"ם – הצהרה במהלך הדיון ה-53 בתת הוועדה לקידום והגנה של זכויות אדם, אוגוסט 2001: "המשטר [בסין] משתמש באירוע של הלכאורה הצתה-עצמית בכיכר טיאננמן ב-23 בינואר 2001 כהוכחה שהפאלון גונג הוא 'כת רעה'. אולם אנו קיבלנו וידיאו של האירוע שלדעתנו מוכיח שהאירוע בוים בידי הממשלה".

הבוסטון גלוב "הפאלון גונג עותרים לעזרה", צ'רלס א. ראדין, 19 באפריל 2001. תקציר: ראדין צפה בניתוח האיטי של הסרט וכותב: "הממשלה שידרה את הסרט חזור ושדר ללא הרף. בסלו-מושן של הסרט ניתן לראות שליו צ'ון-לינק, אחת משני האנשים שנספו, התמוטטה לא מהלהבות, אלא משום מכה שהונחתה עליה מאדם במעיל צבאי. מתרגלי הפאלון גונג זיהו את האיש כשוטר.