(Minghui.org)
מר קונג הוא אחד ממאות אלפי מתרגלי הפאלון גונג שנחטפים מבתיהם ומעבודתם ונכלאים שלא כחוק מבלי ליידע את בני משפחתם
מר קונג העובד בחברה לדקורציה לו-יא, קיבל שיחת טלפון למשרדו בצהריים של ה-18 בדצמבר 2010. הוא עזב את עבודתו ולא חזר. בסביבות השעה 15:30 הגיעו שוטרים למשרד החברה ולקחו את חפציו האישיים של מר קונג ובכללם שני מחשבים, ארבעה טלפונים ניידים חבילה והמעיל שלו. השוטרים השאירו רשימת מצאי של חפצים שהוחרמו בחתימת השוטר האחראי, מס' תעודת הזיהוי שלו ומספר הטלפון הנייד שלו. בזמן שערכו חיפוש בחפציו של מר קונג, עדכנו השוטרים את נשיא החברה שמר קונג עצור במשטרה ואסרו עליו לומר דבר בעניין מאחר וזוהי בעיה משטרתית. נשיא החברה, שהיה בעבר עורך דין, אמר לשוטרים שעליהם ליידע את משפחתו של מר קונג בתוך 48 שעות, אבל השוטרים התעלמו ממנו.
7 ימים אחר-כך ניסתה אמו של מר קונג לאתר את בנה, אך מאמציה היו לשווא. היא צלצלה לנשיא החברה לשאול אם ידוע לו מה קרה לבנה. הנשיא שהבין שהשוטרים לא יידעו כלל את משפחתו של מר קונג, סיפר לאם ששני שוטרים לקחו אותו ונתן לה את מספר הטלפון שהשאיר השוטר לבירור.
גב' קונג צלצלה מיד ושאלה את השוטר: "האם עצרתם את בני?" האדם בצידו השני של קו הטלפון לא ענה לשאלתה אלא תחקר אותה מהיכן קיבלה את המספר. האם שאלה לאיזו תחנת משטרה עליה להתקשר וכיצד ליצור קשר עם בנה. האדם עמו שוחחה ניתק את השיחה.
ב-26 בדצמבר היא פנתה שוב לחברה בה עבד בנה. נשיא החברה הוציא את המסמך שהשאירו שוטרי דא-ליאן עם פרטי השוטר האחראי.
גב' קונג הלכה מייד למחלקת המשטרה בעיר ותחקרה את השוטרים המקומיים לגבי המקרה. לאחר מכן עשתה מאמצים רבים להגיע לתחנת המשטרה פו-גואו-ג'ייה וגם שם שאלה לגבי מקום הימצאו של בנה. השוטרים אמרו שאינם יודעים היכן הוא.
האם חזרה לביתה והמתינה עוד שלושה ימים. לאחר עשרה ימים, כשלא התקבל מידע כלשהו על בנה היא צלצלה שוב לשוטר שעצר אותו ושאלה אם הוא זה שעצר את בנה. השוטר ג'ו לא ענה על שאלתה אלא שוב תחקר אותה מהיכן קיבלה את מספר הטלפון. היא השיבה שקיבלה את המספר מנשיא החברה ושאלה כל אחד שיכלה כיצד תוכל למצוא את בנה.
על-פי סטטיסטיקה חלקית, עד ה-31 בדצמבר כ-200,000 מתרגלי פאלון גונג מאזור דא-ליאן עדיין עצורים בבתי סוהר, מחנות עבודה בכפייה, מרכזי מעצר ומרכזי שטיפת מוח. בדא-ליאן עצורים 40 מתרגלים מערים אחרות.