(Minghui.org)

צ'ינג צ'ינג בת 11 אינה רוצה ללכת עוד לבית הספר. היא ניסתה אפילו לברוח מהבית כדי להימנע מללכת. היא לא פוחדת מלימודים, למעשה ההיפך הוא הנכון. כשהיא בבית ספר היא יושבת לעתים קרובות ללמוד בשקט בספרייה, וייתכן שהיא יודעת לקרוא ולכתוב טוב יותר מילדים אחרים בגילה. הסיבה שהיא אינה רוצה ללכת לבית הספר היא הצלקת של הזיכרונות המפחידים הקשורים לבית הספר.

 תמונת ילדות של צ'ינג צ'ינג

מה שקרה בבית הספר גורם לה לרעוד עדיין מפחד. יום אחד ב-2008, מורתה של צ'ינג צ'ינג ניגשה אליה וביקשה ממנה להתלוות אליה למשרדה. צ'ינג צ'ינג הלכה אחרי המורה למשרד וגילתה שם מספר זרים ממתינים לה. הם שאלו אותה שאלות לגבי אמה, גב' הו הווי-פאנג, שהיא מתרגלת פאלון גונג.

אמה לקחה אותה עמה בראש השנה הסינית למחנה חורף בבית ההארחה בעיר וו-האן. כשגב' הו הווי-פאנג לימדה כיתה במחנה החורף, מספר שוטרים בלבוש אזרחי, ממחלקת הביטחון המדיני בוו-האן פרצו לכיתה ועצרו אותה עם מורה אחרת בשם צ'ן מאן שגם כן הייתה מתרגלת פאלון גונג. זו הייתה הפעם האחרונה שצ'ינג צ'ינג ראתה את אמה.

רק עכשיו צ'ינג צ'ינג מבינה מי היו באמת הזרים האלה. הם שאלו אותה שאלות ורשמו הערות בתשומת לב מרובה. בתום החקירה הם הורו לצ'ינג צ'ינג לחתום את שמה ואת טביעות אצבעותיה על ההערות שרשמו. כילדה בת תשע היא לא ידעה מה הם רשמו בהערותיהם.

ההערות שהשיגו השוטרים מילדי בית הספר, כולל ממנה עצמה, הפכו לאחר מכן ל"ראיות" שהוצגו בפני בית משפט במהלך המשפט של גב' הו, אמה של צ'ינג צ'ינג, מורתה הגב' צ'ן מאן ומר ג'ואו שיאו-ג'ון.

צ'ינג צ'ינג מפוחדת כעת שכל רגע היא עלולה להיתקל שוב בשוטרים האלה בבית ספרה. בית הספר הפך למקום ממש נורא עבורה. בכל פעם שהיא מתבקשת ללכת לבית הספר היא נכנסת לפאניקה.

בחייה הקצרים של צ'ינג צ'ינג היא למדה שהעולם הוא מקום מלא פחד וחוסר וודאות, והביטחון בו מועט. היא נעשתה לילדה עם דאגות לאין קץ. הזיכרונות הראשונים שלה הם שהיא והוריה חיים את חייהם במנוסה מתמדת.

אביה היה לפנים מהנדס ואיבד את מקום עבודתו בשנת 1999, כאשר המפלגה הקומוניסטית בסין (מק"ס) החלה ברדיפה נגד הפאלון גונג. צ'ינג צ'ינג גדלה בסביבה בה הוריה יכלו להיעצר בכל רגע. המציאות בה נמצאים שוטרים בכל מקום רק החריף את המצב.

מקור הדאגה העיקרי של צ'ינג צ'ינג היה משפחתה, במיוחד הוריה. ברגע מסוים בחייה הצעירים, כשרק למדה כיצד פועל העולם, היא גילתה שאותם אנשים שאמורים להגן עליך ולשמור על צדק, הם האנשים המאיימים ביותר על חיי משפחתה. זה משהו שמוחה הצעיר לא יכול היה להבין באמת. מדוע השוטרים האלה גרמו סבל רב כל כך לה ולמשפחתה. הוריה נעשו מודאגים ביותר אפילו מצלצול טלפון אחד מהמשטרה. שוטרים סמויים יכלו לעצור את הוריה בכל רגע נתון. יום אחד כשאביה סירב לשתף פעולה עם שוטרים הם תפסו אותו, ריתקו אותו לאדמה ועיקמו את זרועותיו מאחורי גבו. צ'ינג צ'ינג ראתה מבעד לשערותיו הסתורות את הבעתו. היא בכתה בכי תמרורים. היא הייתה רק בת ארבע אז.

לאחר מכן היא הייתה קופאת מפחד בכל פעם שמישהו דפק על הדלת. היא לא הייתה מעזה לפתוח את הדלת והייתה פשוט מתחבאת מאחוריה ומסתכלת החוצה. היא פחדה שהשוטרים עלולים להיכנס לעצור מישהו.

כדי לפרנס את המשפחה עבד אביה, ג'אנג ווי במקומות עבודה שונים כמחלק חלב והיה בעל ביתן בשוק. אחרי שאמה נעצרה ואביה נאלץ לעבוד עד אחת עשרה בלילה, צ'ינג צ'ינג נותרה לבדה בבית. היא הייתה ילדה חזקה מאוד וסבלה בשקט את כל הסבל של משפחתה.

ביוני 2009 אמה של צ'ינג צ'ינג ומורתה גב' צ'ן נעצרו. כשראתה את אמה בכלא במצב גרוע כל כך היא חשה במצוקה רבה.

ברדיפת הפאלון גונג בשתים עשרה השנים האחרונות, ועד לרגע זה, אזרחים מכל פלח של החברה סובלים מיד המשטר של המפלגה הקומוניסטית. הוא מפברק שקרים וגורם לנזקים עצומים למשפחות ובמיוחד לילדים.