שיתוף התנסות מתוך ועידת פאלון דאפא השמינית לשיתוף התנסויות בישראל

עוד שנה חלפה ביעף מאז הוועידה האחרונה בישראל. זה נראה לי כמו אתמול.

המורה אומר ב"הרצאת הפא בוועידת הפא באזור האגמים הגדולים בצפון אמריקה", 2000 :

"נשיאת הסבל היא רק בהרף עין ובנוסף, הזמן הוא במהירות מוגברת. בעתיד כשתסתכל לאחור, אם תוכל להגיע לשלמות, תגלה שזה לא היה כלום, כמו חלום."

אני מרגישה שבשנה הזו לא היו בשבילי שום אירועים גדולים ש"משנים את החיים", אלא שהיו בה מבחנים קטנים, אירועים קטנים וכל יום לימד אותי משהו וקידם אותי הלאה בנתיב. אני מרגישה שהאתגר הגדול ביותר בשבילי בנתיב הוא ויתור על סנטימנטליות ועל מגוון  הביטויים שלה.

המורה אמר: (לימוד הפא בניו יורק, 1997) (תרגום זמני):

"אז מה ההבדל בין בן אנוש לאלוהות? לבן אנוש יש רגש (צ'ינג) – רגש חזק מאוד. בני אדם חיים בעולם הזה בדיוק בגלל הרגש הזה. בלי רגש אתה לא תוכל לחיות בעולם הזה"

המורה אמר שחמלה מופיעה כאשר זונחים את הצ'ינג. אני רואה את הביטויים של הצ'ינג הזה יום-יום, בין אם בהעדפה לעבוד על פרויקט מסוים או מאמר מסוים, בתשוקה לראות מישהו, או בהחזקה לסוגים מסוימים של אוכל – כולם נובעים מצ'ינג. אני מתבוננת על הצ'ינג הזה. בנוסף, אחד הדברים המאתגרים בשבילי הוא לא רק לעבוד על ההחזקה הזו בתוכי, אלא גם לטפל היטב ביחסים עם אנשים בעולם הזה שגם להם יש את ההחזקה הזו. למטפח עמית שלי גם יש צ'ינג, אז בפעמים שהצ'ינג מתבטא חזק במיוחד, אני מתרגזת כי אני מרגישה שזה מפריע לי בנתיב שלי. אבל האם הכעס עצמו אינו נובע מצ'ינג? והאם הפרעה מכל סוג מצביעה על כך שלי עצמי יש החזקה?

המורה אמר בג'ואן פאלון: (הרצאה שישית):

"במהלך התרגול, בכל פעם שמופיעה הפרעה מסוג זה או אחר עליכם לחפש את הסיבות בעצמכם ולהבין מה עדיין לא שחררתם".

אלוהויות צריכות להיות טובות לב, חומלות וסובלניות מאוד.

המורה אמר: (הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפייה, ארה"ב בשנת 2002)

"מהו המצב המנטלי שלהם? זוהי סובלנות, סובלנות אדירה מאוד, שיכולה לקבל יצורים חיים אחרים ולהיות מסוגלת להתחשב ביצורים חיים אחרים מנקודת המבט שלהם. זה מה שרבים מכם עדיין לא השיגו במהלך הטיפוח-תרגול. אבל אתם מבינים ומשיגים את זה בהדרגתיות. כשאלוהות אחת מציעה רעיון, הן לא ממהרות להכחיש אותו, לא ממהרות לבטא את הרעיונות של עצמן ולא חושבות שהרעיונות שלהן הם יותר טובים. במקום זאת הן מסתכלות על התוצאה הסופית של הרעיון שהאלוהות השנייה הציעה. המסלול הוא שונה - המסלול של כל אחד הוא שונה, וכל העקרונות שהיצורים החיים אימתו והתעוררו אליהם הם שונים, אבל ייתכן מאוד שהתוצאה היא זהה. לכן הן מסתכלות על התוצאה. אם אפשר להשיג את זה, באמת אפשר להשיג את מה שרוצים להשיג, כולן יסכימו. כך חושבות כל האלוהויות. בנוסף לכך, אם יש חוסר במשהו, הן משלימים אותו ללא תנאי ובשקט, כדי שיהיה מושלם יותר. כך כולן מטפלות בדברים."

לפעמים כשעובדים על פרויקטים, קל להשלים בשקט את החלקים החסרים, אבל בחיים האישיים זה לא כך. עדיין לא הגעתי לרמה הזו. כאשר מטפח עמית אינו עושה עבודה טובה במשהו, אני מצביעה על כך במקום להשלים ולעגל את הפינות בשקט בעצמי. לפעמים אני עושה זאת גם עם תלונות.

לעבוד בפרויקטים של המדיה שלנו

כחלקיק דאפא, אני עובדת כעורכת באתר הרוסי של Pure Insight. אני נהנית מאוד מהעבודה הזו, ומגלה שבכל מאמר אני מקשיבה לעולמו של הכותב, שהוא תלמיד דאפא, אני נכנסת לעולם חדש ולומדת דברים חדשים. העבודה על כל מאמר היא תהליך של שיפור עצמי, של התבוננות פנימה. הפרויקטים האחרים העיקריים שלי הם עבודה כמתרגמת לעיתון א.ט. ברוסית ולפעמים ל-NTD. עבור מתרגל, התוכן של המאמרים האלה כמובן אינו מעניין. עם זאת, כל פעם שאני עובדת על מאמר אני אומרת לעצמי: "את עושה זאת למען ישויות חיות, את חייבת לעשות את עבודתך היטב". אני מנסה לתרגם את המאמר בדרך המעניינת והמושכת ביותר לקוראים, לחשוב על נקודת המבט שלהם, האם הם ייהנו מקריאתו, האם הוא יתפוס את תשומת לבם.

מאז תחילת הטיפוח נהייתי מודעת מאוד לתנועת הפאלון בבטן שלי. כשאני נתקלת בדברים שיש בהם אלמנטים לא טהורים, כמו דברים מדעיים, מסרים משיטות תרגול אחרות, מושגים אנושיים חזקים, רגשות אנושיים חזקים המגיעים ממוסיקה או אפילו צילומים וכו', הפאלון של מתחיל להסתובב מהר מאוד. אני מבינה שמשמעות הדבר שהוא שובר את האלמנטים האלה לצ'י ראשוני, מגן עלי כתלמידת דאפא מפניהם. לכן כשאני עובדת על מאמרים של "אפוק טיימס", היות שהם מיועדים לאנשים רגילים, כמה מהם נושאים את המסרים האלה, והפאלון שלי מתחיל להסתובב מהר, גורם לי להרגשה מאוד לא נוחה. אני ממשיכה לעבוד על המאמר, משום זה למען ישויות חיות שכאן היום, העורך הראשי של האפוק טיימס ברוסית ואני הגענו להסכם שלעת עתה אעבוד על מאמרים במדור "תרבות מסורתית". הצוות של Pure Insight ברוסית משתף פעולה היטב עם עורך א.ט. ברוסית ואנחנו מפרסמים מאמרים רלוונטיים בשני האתרים.

המורה אמר: (ביאור הפא בחג הפנסים בשנת 2003 בועידת הפא במערב ארה"ב)

"כשהיא באה אתה יכול להמס אותה ולהפוך אותה לצ'י ראשוני לשימוש עצמך."

בהרצאות המופיעות בקלטות שמע, המורה אומר גם שהפאלון יכול להפוך אנרגיה רעה לצ'י ראשוני.

אני גם מאמתת את הפא על  ידי כתיבת מאמרים. פעם אחת כתבתי מאמר באנגלית על בן-האלמוות ג'אנג שאן-פנג. כתבתי מאמרים על כמה מקומות ואנשים המוזכרים ב"הונג יין", כדי לתת לקוראים הבנה טובה יותר של הרקע מאחורי המקומות האלה. כמה מאמרים פורסמו, והמאמר הספציפי הזה פורסם כ"סיפור ראשי" באתר באנגלית Pure Insight. מתרגל מטורונטו כתב לי, וביקש ממני ליצור קשר עם העורך כי המאמר מכיל בתוכו אלמנטים רעים. ושכמה מהציטוטים על בני האלמוות נכתבו על ידי מאסטרים של צ'יגונג שהיו לא נקיים. בהתחלה חשבתי שהמתרגל הזה לא כל כך רציונלי, משום שעל פני השטח לא היה שום דבר לא תקין במאמר, זה היה רק תיאור היסטורי. אבל כשהתחלתי לתרגם את המאמר לרוסית, הפאלון שלי התחיל להסתובב מהר מאוד, אז ידעתי מיד שהיה משהו לא בסדר. כתבתי לאותו מתרגל ולעורך, התנצלתי והסברתי את עצמי וביקשתי להוריד את המאמר מיד כדי שלא יגרום נזק למתרגלים אחרים. אחרי כן חשבתי על כך, הבנתי שתוך כדי שעשיתי מחקר לצורך כתיבת המאמר, השתמשתי במידע על ג'אנג שאן-פנג שהיה באינטרנט. לא הבנתי שהמידע יכול להיות לא נקי. אני לא יכולה לומר מה בדיוק היה לא בסדר אתו, אני מניחה שזה היה צירוף של "ערבוב שיטות אחרות" משום שמדובר בג'אנג שאן-פנג, מייסד הטאי-צ'י והכותבים באינטרנט היו בוודאי לא כל כך נקיים. למרבה המזל העורך הוריד את המאמר תוך זמן קצר. זה לימד אותי שיעור חשוב. קודם כול להיות אחראית לדברים שאני כותבת, ודבר שני, תמיד להסתכל פנימה כשמתרגלים מראים לנו דברים.

ב"לימוד הפא בוועידה בסינגפור",  1998, המורה אמר (תרגום לא רשמי) :

"איש אינו רוצה תוך כדי בעיות לגלות פגמים בעצמו. שאדם מרגיש פגוע, או כשהוא נתקל בצרות, זה באמת קשה לו בכל זאת לבחון את עצמו ולראות אם הוא עשה משהו לא נכון. אם אדם יכול לעשות זאת, אז הייתי אומר שהוא על הנתיב הזה, על הנתיב הזה של טיפוח, ולאורך כל הקיום שלו, דבר לא יוכל לעצור אותו. זה באמת כך."

לא משנה מה אנחנו פוגשים בנתיב, אנחנו חייבים להסתכל פנימה.

חלומות

בספר "ג'ואן פאלון" הרצאה תשיעית, המורה אומר:

"יש סוג אחד של חלום הקשור אליך ישירות. אנחנו לא יכולים לקרוא לסוג הזה "חלום". הג'וּ-אִי-שְה שלך, כלומר הג'ו-יואן-שן, רואה בחלום קרוב משפחה בא אליך; או באופן ממשי חווה משהו; רואה משהו או עושה משהו. המקרים האלו הם בעצם הג'ו-יואן-שן שלך שבאמת עשה או ראה משהו בממד אחר, כי הכרתך הייתה ברורה וממשית. הדברים האלו קיימים באמת, אלא שהם קורים בממד אחר והם קורים בזמן-מרחב אחר. האם אפשר להגיד שאלו חלומות? לא. הגוף הפיזי שלך פה באמת ישן, כך שאתה יכול רק לקרוא לזה חלום. רק חלומות מסוג זה קשורים אליך ישירות".

לאחרונה המצבים בחלומות שלי הפכו חיים יותר. בחלומותי אני לעתים קרובות מוצאת עצמי בממדים אחרים מבהירה את האמת. לפעמים זה נראה כמו חברה של הזמן העתיק, לפעמים חברה מודרנית, אבל המקומות לא דומים לשום מקום שראיתי בחיי הנוכחיים. אני פוגשת אנשים שלא ראיתי מעולם בחיי הנוכחיים ומדברת אתם, וכשאני מתעוררת אני זוכרת את פניהם בבהירות רבה. במצב החלום אני לפעמים מודאגת לגבי ישויות חיות ואני להוטה להציל אותם. בחיי המציאות שלי אני עובדת במשרה חלקית בחנות רהיטים. אני מנסה להבהיר את האמת לכל לקוח, בין אם הוא קונה משהו או לא. פעם העובד שעובד אתי ראה אותי עושה זאת ואמר: "אם הבוס יראה שאת מפיצה פה דברים של הדאפא, הוא בטוח יפטר אותך". הוא התחיל לאיים עלי, אבל אני לא נבהלתי. הבהרתי לו את האמת לעומק ואמרתי לעצמי שכל ישות חיה באה לכאן בשביל הפא, הם כולם מחכים להיות מוצלים וכל דבר קיים בשביל הפא. אני חושבת שמאחר שאני מנסה לעשות את עבודתי היטב, אין שום דבר רע בזה שאני מציעה ללקוחות לקרוא עלון בדרכם הביתה.

מזה הבנתי שזה חשוב מאוד להבהיר את האמת לעומק, ולתת עלון אינו מספיק. לכן עתה, לא משנה כמה אני עסוקה, אני מנסה להבהיר את האמת באופן הכי מפורט שאני יכולה, כך שאנשים יקבלו את ההזדמנות להינצל. בדרך כלל הלקוחות שואלים אותי שאלות מהירות ואני עונה להם לפני שאנחנו נפרדים. כל אחד מלא תודה, כי הצד היודע שלהם מבין דברים.

במצב החלום אני לעתים קרובות נבחנת על החזקות שונות, ואני מתעוררת בדיוק בזמן לזכור את המבחן ולחשוב עליו במצב של ערות. לפעמים אני נבחנת על הקנאה שלי, לפעמים על רגשות ועל תשוקה. לפעמים אני מוצאת עצמי במקום שם הבהרת האמת היא מסוכנת ביותר, כמו בסין – ואז נבחנת לגבי האם עדיין אפחד. לפעמים מראים לי קשרים גורליים מהעבר כך שאבין למה דברים קורים בחיים האלה כפי שהם קורים. אפילו ראיתי את אבא שלי כבן שלי בעבר, והוא אומר לי: "ולמה שאני אקשיב לך, אני יודע בעצמי מה לעשות". האם לא אמרתי את אותן המילים לאבי בחיים האלה?

להבהיר את האמת לאנשים טיבטיים ולעם הטיבטי

אני רוצה לשתף על פרויקט קטן שאני ומטפח עמית לקחנו על עצמנו. שלחתי אימיילים עם חומרי הבהרת אמת למספר מנזרים, כנסיות, מוסדות דת ורוח ברחבי העולם, וסיפרתי להם על היופי של פאלון דאפא ועל הרדיפה המרושעת בסין. בנקודה מסוימת היה לי רעיון לנסוע לטיבט כדי להבהיר את האמת, מפני שאין באזור זה מתרגלים רבים והייתי מודאגת בקשר לעם הטיבטי. אבל אחרי ששיתפתי בנושא עם כמה מתרגלים הבנתי שכרגע זה לא הדבר הנכון לעשות. כשהסתכלתי פנימה ראיתי בתוכי גם העדפה להצלת אנשים דתיים ורוחניים ורצון ליידע אותם על על הדאפא. חשבתי שיהיה נעים יותר לבוא אתם במגע, משום שהאמנתי שהם פחות מזוהמים. מתוך לימוד הפא ושיתוף עם מתרגלים הבנתי שהמושג הזה שגוי. בני אנוש מתגלגלים בסמסארה, אלה שלובשים גלימת נזיר אינם בהכרח בעלי שין-שינג גבוה יותר מאשר אנשים אחרים. יתר על כן, להבנתי, לתלמידי דאפא לא צריכה להיות העדפה כלשהי בהצלת אנשים או בהפצת הפא. כל אדם שיש לו קשר גורלי יקבל את הפא. ראיתי בתוכי גם תשוקה לנסוע למקומות מרוחקים ולברוח מהרעש של חיי העולם הזה. ראיתי בטיבט סוג של מפלט. חיפשתי הרפתקאות וגם זה מושג אנושי.

המורה אומר ב"ג'ואן פאלון":

"אתה צריך לטפח פנימה ולא לחפש בחוץ. אנשים רבים כל כך רודפים בחוץ אחרי דברים, היום אחרי זה ומחר אחרי ההוא."

מתרגל עמית שיתף אותי בציטוט שבו מתרגל שואל את המורה על הפצת הדאפא במקומות מרוחקים. המורה ענה:

"זאת אינה בעיה. בואו לא נשכח שבנוגע לדברים רבים, האם אין את גופי החוק של המאסטר? ויש אלוהויות רבות הממלאות תפקיד חיובי ומסייעות גם כן. יותר מכך, יש כל כך הרבה תלמידי דאפא בסין, והם יעשו דברים רבים. אפילו אם אנשים אלה באמת לא יכולים לגשת למידע, עדיין יש דרכים לטפל בדברים. ואם באמת יקרה שיפסחו עליהם, אז יש דרכים לטפל בכך. אולם למעשה לא יפסחו עליהם. האם ידעתם שלאחר ש"תשעת הדיונים" יצאו לאור, תוך חודש בלבד כל סין ידעה עליהם? כיוון שהם מיועדים לכל האנשים – ובייחוד לאנשים הסינים – בטוח שלכולם תינתן הזדמנות (מחיאות כפיים). כמה כפרים מרוחקים אכן די מבודדים, אולם אלוהויות עוזרות להפיץ אותם. וכאשר הם מופצים, אנשים ישמעו עליהם במהירות, כיוון שבעת הקריטית הזאת כולם חייבים לתת את עמדתם." (ללמד את הפא בוועידת הפא הבין-לאומית במערב ארה"ב)

המורה אמר גם:

"לגבי האנשים שבתוך דת, אל תעשו שום דבר יוצא דופן להבהרת אמת, אל תכוונו לקבוצה מסוימת, כוונו רק ללב האדם והסתכלו רק על מה שאדם בעצמו בוחר." ("פוררו לחלוטין את כל האלוהויות המפריעות בשלושת העולמות, הלוקחות חלק בהפרעה לתיקון הפא")

אספתי כתובות אימייל רבות ככל שיכולתי מטיבט, ושלחתי להן מכתבי הבהרת אמת. לאנשים דתיים צירפתי גם את ה"לון יו" בטיבטית וקישור לשני פרקים של "ג'ואן פאלון" שתורגמו לטיבטית. עשיתי זאת לאחר שקראתי כמה שיתופי התנסויות בקלירויסדום על הונג פא בטיבט. היות שטיבט נמצאת תחת דיכוי של המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) זמן ארוך כל כך, יש לטיבטים הבנה נכונה על הרשעות שלה. בעת כתיבת השיתוף הזה, כמה מתרגלים ציינו שאין עליי לשלוח את ה"לון יו" ואת הקישור לפרקים מה"ג'ואן פאלון", משום ששליחת אימיילים שונה מהפצת הפא פנים אל פנים, שאז אפשר להבחין מה נכון לומר ומה לא.

המורה אמר:

"גם כאשר אתם מבהירים את האמת לאנשים מאמינים, אל תדברו ברמה גבוהה. רק תדברו על הרדיפה שסבלנו. אם הם לא רוצים לשמוע על אמונות רוחניות אחרות, אז תאמרו להם שאנחנו רק עושים תרגילים. זה קשה להציל אנשים בימינו. למען הצלתם, אל תיצרו להם מכשולים." (סיור בצפון אמריקה ללמד את הפא, מארס 2002)

לעתים קרובות אני רואה פאלונים בתמונות של אנשים רוחניים, ואני משתמשת בזה כדרך להפצת הדאפא בכך שאני מסבירה לאנשים אלה מהם הדברים העגולים בתמונות שלהם ואומרת שהבודהא הכביר נמצא עכשיו בעולם, מציל ישויות חיות.

מיסוד חוקי של מערכת יחסים

לפני שפגשתי את בן זוגי (מטפח גם הוא) קיבלתי מספר רמזים שאפגוש בו בקרוב. כשנפגשנו, שנינו הרגשנו שזה קשר גורלי ושעליי להישאר אתו כאן בישראל. שאלתי אותו האם הוא רוצה להתחתן, משום שכתלמידי דאפא עלינו לעשות דברים בדרך ישרה, אבל באותה תקופה הוא לא היה עדיין מוכן. שמרנו על מערכת יחסים טהורה, ולכן לא דאגנו יותר מדי בנוגע להיבט החוקי של הקשר. הזמן חלף וכמה מתרגלים עמיתים העלו את הנושא שוב. כתלמידי דאפא אנחנו עסוקים ומקדישים את שעות הפנאי לפרויקטים של הדאפא ולתרגול. בכל פעם שאנשים העלו את הנושא של הנישואין, סירבתי להקשיב, משוב שחשבתי שזה נטל, הן מבחינת הזמן (החתונה, עבודת ניירת, האזנה לברכות מבני המשפחה וכו') והן בשל העובדה שמעולם לא באמת רציתי להתחתן, לא באמת הבנתי את הרעיון של נישואין. חשבתי שלהישאר יחד בגלל חוזה, לא משתווה ליופי שבלהישאר יחד מתוך הבנה, מתוך חופש ומתוך כבוד וחיבה הדדיים זה כלפי זה. גם לא כל כך נוח לי עם גילויי רגש מכל סוג שהוא, וראיתי בחתונה חיזוק של ההחזקה הזו. לא רציתי גם לאבד את תחושת החופש, אף על פי שאני מרגישה לגמרי בנוח עם בן הזוג שלי. היו לנו כמה שיחות פתוחות על כך. אמרתי שאני מרגישה שהגעתי למצב שלא אהיה מסוגלת ליחסים אינטימיים עמו גם אם נהיה נשואים, ושאם הוא רוצה מערכת יחסים נורמלית עליו לשקול בכובד ראש לאן הוא נכנס. לא רציתי שיתאכזב, ולא רציתי שיכפה עליי משהו שלא אוכל לעמוד בו. גם אני הסתכלתי פנימה וחשבתי שישות שבאמת ויתרה על ה"אני" לא תהיה לה החזקה לסביבת טיפוח מכל סוג שהוא, יהא זה מנזר או חיי נישואין. אני מרגישה בלבי שהתעליתי מעבר לעניינים האנושיים האלה ושלוותר על ההחזקה של "לא לרצות להתחתן" הוא הדבר הנכון לעשות. הרגשתי גם שכתלמידי דאפא עלינו להיות אחראיים לאיך שאנשים רואים את תלמידי הדאפא, וכיוון שהדורות הבאים ילכו בעקבותינו עלינו לעשות כל דבר נכון.

לפני שהחלטנו להתארס, בן הזוג שלי קיבל רמז מעניין. עובד הניקיון במקום עבודתו ניקה את הרצפה ומצא טבעת פלסטיק של ילדה. הוא נתן לו אותה. בן זוגי שאל: "למה אתה נותן לי את זה?" ועובד הניקיון ענה: "זה בשבילך, כדי שתתחתן". הסיבה שאני כותבת את החלק הזה בהתנסות היא משום שהתבקשתי על ידי מתרגלים לשתף על התהליך שעברתי כיוון שזה נוגע בנושא הרגיש של יחסים בין גבר ואישה. אני מקווה שכל המתרגלים יטפחו את עצמם בחריצות ויעשו דברים כיאות.

אינני רוצה לקחת יותר מזמנכם. בואו נפעל היטב בשלב האחרון של המסע, אין-ספור ישויות חיות סומכות עלינו. אנחנו חייבים להקריב, לשאת ולסייע למורנו הרחום בכל דרך.

אסיים את ההתנסות בשיר של המורה:

"פרח השזיף (חריזה בסגנון לירי של שושלת יואן)

בעולם הכיאוטי, כמו פרחי לוטוס טהורים – פרחי שזיף, מאה מיליון רוחות קרות אך מדגישות את יופיים השלג והגשם הבלתי פוסקים הם דמעות האלוהויות, המחכות בערגה לשובם של פרחי השזיף. לעולם אל תלך לאיבוד בעניינים האנושיים חשל את מחשבותיך הנכונות כי כל [מה שעברת עד היום] מהזמנים הקדומים, הכול לא היה אלא בשביל הפעם הזאת."

תודה, מתרגלים עמיתים. תודה, מורה רחום.