תלמידי הדאפא חייבים ללמוד את הפא

לי הונג-ג'י, 16 ביולי 2011 - וושינגטון DC

שלום לכולכם! (תלמידים: שלום מאסטר!) כולכם עבדתם קשה! (תלמידים: המאסטר עבד קשה!) אני שמח לראות אתכם. לא היו לנו ועידות פא רבות כל כך בשנים האחרונות, במיוחד בקנה מידה גדול. משמעות הדבר היא שהיו לי פחות הזדמנויות לראות אתכם פנים אל פנים. אף על פי כן, אני יודע בוודאות שתלמידים רבים עשו עבודה מצוינת ופעילה בנוגע להבהרת האמת, הצלת אנשים והתנגדות לרדיפה, והייתה לכך באמת השפעה גדולה למדי. אז בהיבט הזה ניתן לומר שמילאתם את האחריות של תלמיד דאפא. אבל, עם השינויים שמתרחשים במצב הכולל, אתם יודעים, הגורמים של הרוע פוחתים ופוחתים, הכוח העצום של תיקון הפא דוחף קדימה ומסיר ומדלל את השכבות על גבי שכבות המפרידות אותו מן העולם האנושי. לפיכך, הוא מתקרב עוד ועוד לעולם האנושי, והרוע בשכבות הממדיות השונות מושמד בקנה מידה עצום, שכבה אחר שכבה. אז נוכחותם של דברים רעים כאלה בעולם האנושי הולכת ופוחתת, והולכת ונעשית חלשה יותר, ויכול להיות שמצב העניינים יעבור שינוי עצום. אבל לגביכם, תלמידי הדאפא, אינכם יכולים להרפות במה שאתם צריכים לעשות – כלומר שלושת הדברים. בהחלט אין עליכם [להרפות]. המוסריות האדירה שלכם, הטיפוח שלכם, וכל מה שאתם נושאים על כתפיכם – כולם כרוכים בכך.

עבור תלמיד דאפא, טיפוח הוא בעדיפות הראשונה. הסיבה לכך היא שאם לא תצליח לטפח היטב, לא תהיה מסוגל להשיג את מה שאתה אמור לעשות; ואם לא תצליח לטפח היטב הכוח שלך להציל ישויות חיות לא יהיה כה עצום. ואם תטפח קצת פחות טוב, אז תתבונן ותשקול בעיות באופן בו עושים זאת אנשים רגילים, וזה יהיה אפילו גרוע יותר. אז לחלוטין אין עליך להרפות או לא לעמוד על המשמר. ההזדמנות הקבועה מראש הזו בת עשרות מיליוני השנים, או אפילו בת עידנים, וההמתנה הזו, כמו גם כל הסבל שנשאנו לאורך ההיסטוריה – כל זה היה למען היום. אם בזמן הקריטי הזה אתה לא מצליח לעשות היטב את מה שאתה אמור לעשות, אחרי שהדברים יתבהרו בעתיד, זו תהיה עבורך ועבור הישויות שלך ייסורים גדולים כל כך. אז אתם חייבים להיות כל הזמן על המשמר. הדבר נכון במיוחד לגבי לימוד הפא: אתם באמת צריכים ללמוד את הפא עם רצינות מוחלטת. אתם יודעים מה קרה ללימוד הפא במקומות רבים? באזורים מסוימים הוא התדרדר לפורמליות בלבד. כשאנשים מסוימים קוראים את "ג'ואן פאלון" הם לא מתרכזים אלא חושבים על דברים אחרים, ולא מסוגלים למקד את תשומת לבם בטיפוח. זה שווה ערך לבזבוז זמן. וזה לא רק בזבוז זמן – במקום שזה יהיה הזמן שבו הם יתרוממו, הם משתמשים במחשבתם לחשוב על עניינים ודברים שהם לא צריכים להטריד את עצמם בהם, וכך, לא רק שהם לא מתרוממים, אלא להיפך, הם פעמים רבות נופלים ברמה. אם לא תלמדו את הפא היטב, יהיו דברים רבים שלא תהיו מסוגלים לעשות היטב.

כפי שהבנתם, בפרויקטים הרבים שתלמידי הדאפא יזמו כדי להתנגד לרדיפה, להבהיר את האמת ולהציל ישויות חיות, הדבר החשוב ביותר הוא שתלמידי הדאפא ישתפו פעולה ביחד היטב, ורק כאשר אנשים יעבדו היטב ביחד, הדברים ילכו היטב. אמרתי בעבר שכל תלמידי הדאפא היו מלכים בהיסטוריה, או מלכים בשמים, ושבהתאם, לכל אחד יש השקפה משלו ויכולת לבצע דברים באופן עצמאי, אך כשהדבר מגיע לשיתוף פעולה זה קשה. הקושי טמון בכך שלכל אחד יש הדעות שלו, לכל אחד יש רעיונות מצוינים, ובמקרה זה שיתוף הפעולה לא יהיה טוב אם כל אחד יתעקש על הרעיונות שלו. אבל אחרי הכול אתם מטפחים ותלמידים של הדאפא, ובסופו של דבר כשנמצאות מולכם המשימות שיש לבצע, המחשבות הנכונות של מטפח הן אלו שצריכות להדריך אתכם. אני חושב שהמפתח הוא, למעשה, שכל עוד לימוד הפא שלכם והטיפוח שלכם עומדים בקצב, ניתן למעשה לפתור את כל העניינים האלה של שיתוף פעולה. כבר במשך זמן די רב יש אזורים, או אנשים, שלימוד הפא שלהם לא עמד בקצב; שהם לעתים קרובות משתמשים באמצעים אנושיים; ושכאשר שיתוף הפעולה לא הולך היטב אנשים אפילו נעשים שליליים, ופועלים לבדם, או שאנשים אפילו ניגשים לדברים בגישה הערמומית הזו של אנשים רגילים. במקרים כאלה המצב הופך להיות כזה של אנשים רגילים העושים את הדברים של דאפא, וזה לא אמור להיות כך. הדבר הזה בולט מאוד באזורים מסוימים ואצל אנשים מסוימים. בעוד שאתם אולי חושבים: "הֵי, לא משנה מה, אני עושה דברים של דאפא!" למעשה זה לא כך. אתם למעשה מקיימים רק את הצורה של זה, ואתם לא מצליחים להציל את האנשים שאתם אמורים להציל, וגם ההשפעה של הדברים שאתם עושים שדורשים מכם לשתף פעולה אינה משיגה את האפקט. בהחלט אין עליך להיות כך. אתה בהחלט צריך לטפח את עצמך היטב; להיות באמת כמו תלמיד דאפא; להתמודד עם דברים כשאתה ניגש אליהם כפי שתלמיד דאפא אמור לגשת; ולעבוד ביחד. רק אז הדברים יצליחו.

דבר נוסף הוא, בגלל העובדה שהמשאבים של תלמידי הדאפא מוגבלים עכשיו, ובמיוחד שתלמידים רבים מחוץ לסין מעורבים בפרויקטים שונים, הם משתתפים לעתים נדירות בלימוד הפא הקבוצתי שמארגנת אגודת הדאפא המקומית. ויתרה מכך, המתרגלים האלו לא לוקחים יוזמה ללמוד את הפא בעצמם גם כן, ואפילו יש כאלה שלא למדו במשך זמן ארוך. אבל חישבו על מה שאמרתי: אם הדבר שאתם עושים אינו מבוסס על הפא, אם אין לו הכוח של הפא, ואם לא טיפחתם היטב, אתם לא תעשו את הדברים האלו היטב. למרות שאולי עשיתם את הדבר ההוא, הוא לא השיג כלל השפעה והוא פשוט לא יכול להציל אנשים, משום שאתם לא אפקטיביים בפֵרור הגורמים הרעים. זו הסיבה שלימוד הפא הוא עדיין הדבר הכי, הכי חשוב – הוא הערובה הבסיסית לכל מה שאתם עושים. אם אתם לא יכולים לעמוד בקצב בלימוד הפא, אז אין תקווה.

כשאתם לא מתמידים לפעמים בלימוד הפא, יהיו לכם החזקות רבות של אנשים רגילים, ואפילו כל מיני מחשבות אנושיות אולי יעלו. אם תשתמשו בחשיבה אנושית כדי לגשת וכדי לעשות את מה שאתם עומדים מולו - כולל אפילו דברים בעלי חשיבות אדירה - הדבר יגרום, עם הזמן, לכך שיהיה קשה להצליח בפרויקטים שאתם עושים. אם אתם לא לומדים את הפא, מספר ההחזקות האנושיות שלכם יגדל, וייעשה יותר ויותר בולט, ואתם גם תיעשו דומים יותר ויותר לאנשים רגילים. והרושם שתתנו לאחרים לא יהיה של מטפח. לא משנה כמה עסוקים תהיו, אתם עדיין חייבים ללמוד את הפא. זו הסיבה שאני ממליץ שתלמידי הדאפא שבפרויקטים השונים שלנו ימצאו זמן להשתתף בלימוד הפא המקומי. זה משום שבעבר פרויקטים רבים שאלו אותי אם זה יהיה בסדר עבורם למצוא זמן ללמוד את הפא במסגרות שלהם, ואני התבוננתי לראות אם הם יוכלו לטפל היטב בטיפוח שלהם ולעמוד בסטנדרט כאשר הם לא משתתפים בלימוד הפא הקבוצתי הגדול. גיליתי שהתוצאה הייתה שהם לא יכלו. ולא רק שהם לא עמדו בסטנדרט, גיליתי שהם דורכים במקום; הם טיפלו בדברים רבים בצורה איומה; ואנשים רבים השתמשו בחשיבה אנושית כדי לשקול, להתבונן ולטפל בדברים, ונותרו מאחור מבחינת הטיפוח. ראיתי את חומרת הבעיה הזאת, וזו הסיבה שאני אומר לכם שעדיין הכי טוב שתשתתפו בלימוד הפא המקומי. לא משנה מה, אתם חייבים לא להרפות בלימוד הפא שלכם, משום שזאת הבעיה הגדולה ביותר, זהו נושא מהותי.

אתם יודעים, כשהטיפוח של אדם לא מצליח לעמוד בקצב, חשיבה אנושית תצוף, וכולם יראו את זה משתקף בפעולות שלו. וכל הרעיונות האנושיים ומגוון המקורות שמהם הרעיונות באים, הקשורים לחשיבה האנושית הזאת, ישמשו להפריע לאדם הזה. איזו צורת חיים שהחשיבה שלך מתאימה לה, היא זו שמיד תשפיע עליך. זה משום שהקוסמוס הזה מורכב עד לדרגה שלא ניתן לתאר בשפה אנושית, הוא מורכב כל כך. אפילו רק על מישור אחד של קיום יש ממדים רבים מאוד, גם אנכיים וגם אופקיים, המורכבים ממגוון אלמנטים מכל סוג. ובתוך הממדים האלו של הקוסמוס המורכבים מחלקיקים שונים, יש טווח רחב של ממדים הנוצרים מסוגים רבים, רבים, של אלמנטים; והחלקיקים האלו, שיש להם מאפיינים ייחודיים בעצמם ושהם שונים בסוג וגם בגודל, מרכיבים ישויות באין-ספור גדלים וצורות – הן פשוט לא ניתנות למדידה. ברגע שהחשיבה שלך מתאימה לסוג מסוים של ישות, היא מיד תוכל להפעיל עליך השפעה. אבל אתה לא תהיה מודע למקור של המחשבות שלך, ועדיין תחשוב שזה הרצון שלך עצמך. למעשה, זה רק כיוון שההחזקות שלך גרמו לכך שהדברים האלו משפיעים עליך, וכך הם מחזקים את ההחזקות שלך.

אז מבחינת המקור של מחשבות האדם, יש אנשים רבים, או מדענים, החוקרים את הנושא הזה ומנסים להבחין כיצד נוצרות היכולות והמחשבות של המוח. כפי שציינתי בעבר, המוח הוא למעשה מפעל לעיבוד המיועד לבנות מחשבות ולבטא דברים כאן במישור של המין האנושי. זו הפונקציה שהוא משרת בין אם מדובר בכל אחת מהמחוות הפיזיות שלך או התנועות, משהו שאתה רוצה לבטא באופן מילולי, או איך שאתה בונה משפט שאתה אומר – הוא מעבד את זה באופן הנותן לו צורה. יש מחשבות שמקורן במושגים שנוצרו בחיים האלו בזמן שנמצאים בעולם הזה, בעוד שיש כאלו שמקורן בהחזקות הקשורות במה שאתה אוהב. אבל מהיכן באות מחשבות על דברים משמעותיים יותר? מה המקור שלהן? הן לא באות מהממד הזה. ליתר דיוק, ברגעים הקריטיים, העצמי הבסיסי הוא שפועל. אבל בדרך כלל, במצבים רגילים, המחשבות שבאות לחזק את המושגים ואת הדברים שאוהבים באות מכל מיני ממדים. בנוסף, זה קשור לרמת המוסריות של האדם. המחשבות של אנשים מסוימים מגיעות מתחומים שהם גבוהים יותר במידת מה, בעוד שהמחשבות של אנשים אחרים באות מרמות שהן נמוכות למדי. אז ההבדל ברמת המוסריות מביא עמו פער בסטנדרט שלפיו עושים דברים וחושבים על עניינים. מורכבות הרמות היא פשוט עצומה, ויש ממדים רבים בכל אחת מהרמות, מהנמוכה עד הגבוהה, ומספר אפילו גדול יותר של ממדים אופקיים, מספר הזהה לזה של הממדים האנכיים. הצפיפות של כל הסוגים השונים של חיים היא עצומה, וכולם יכולים להפריע לאדם – כולל למטפח שהחשיבה שלו אינה מבוססת על הפא.

אם לדבר באופן יחסי, הצורה והמבנה של הגוף האנושי בקוסמוס היא גדולה. כפי שאתם יודעים, ככל שהחלקיק מיקרוקוסמי יותר, כך האנרגיה שלו גדולה יותר – האם המדע המודרני לא גורס שהרדיואקטיביות שלו גדולה יותר? ישות המורכבת מחלקיקים אטומיים, היות שהחלקיקים שלה קטנים, הישות שהם מרכיבים היא כמובן קטנה. כמובן, באשר לחיים הגדולים יותר המתקיימים בכל המישור המיקרוקוסמי עוד יותר, יש חלקיקים מיקרוקוסמיים ברמות שונות המרכיבים חיים שונים גדולים יותר. אבל אם לדבר באופן השוואתי זה ממש אותו מספר חלקיקים שמרכיבים גוף אנושי – אם לדבר רק על כמות החלקיקים ולא על גודל החלקיקים – אז צורת חיים המורכבת מאותו מספר חלקיקים תהיה באופן יחסי קטנה יותר. גופים הם אפילו קטנים עוד יותר ככל שזה יותר מיקרוקוסמי, קטנים יותר ויותר כאשר הם נעשים מיקרוקוסמיים יותר, אבל חוכמתם של ישויות כאלו נעשית גדולה יותר משום שהרמה גבוהה יותר. יש גם בודהות ואלוהויות זעירים רבים בממדים שהם מיקרוקוסמיים ביותר, אם כי כשבודהא כזה יתגלה הוא יהיה עצום. בכל הממדים המורכבים מחלקיקים בגדלים שונים יש בודהות, וסביר מאוד שחלק מהם באו מממדים קטנים יותר, קטנים כל כך שאפילו לא ניתן להבחין בהם. כמובן, כל ממד וממד הוא שונה בגודלו, ובממדים בגדלים שונים יש בודהות, טאואים ואלוהויות המורכבים מחלקיקים בגדלים שונים. זה מה שאני מנסה להסביר. הישויות של הממדים המיקרוקוסמיים האלו אינן רק בודהות, טאואים ואלוהויות. כפי שאתם יודעים ישנן ישויות מכל סוג, מכל מין ומכל צורה, והמורכבות שלהן היא עצומה. אפילו בעולם האנושי יש אנשים מגזעים שונים, ומגוון רחב של קבוצות אתניות. ממדים אחרים הם אפילו מורכבים יותר, וההיסטוריה שלהם הולכת אפילו יותר אחורה. אז למי שאתה מתאים, הישות הזו תשפיע עליך. זה עניין אחד.

עניין נוסף קשור למבנה של הגוף האנושי. כל החלקיקים החומריים הנמצאים בשלושת העולמות הם הגורמים שיוצרים את כל האובייקטים בשלושת העולמות, והם גם החלקיקים המרכיבים את הגוף האנושי. אז הם רבים מאוד. המולקולות, האטומים, הקוורקים, הנויטרינו והפרוטונים שאנשים מדברים עליהם הם כולם רק חלקיקים שבתוך שלושת העולמות, והם החלקיקים המרכיבים את הממד הזה של פני השטח בתוך שלושת העולמות שבו בני האדם מתקיימים. החלקיקים המרכיבים דברים בתוך שלושת העולמות שונים, גם במבנה שלהם, מהחלקיקים שמחוץ לשלושת העולמות, אבל [אפילו כאן בתוך שלושת העולמות] החלקיקים הם רבים ומגוונים מאוד. כיוון שהגוף שלכם מורכב ממולקולות, והמולקולות מרכיבות תאים, והתאים מרכיבים אתכם, אז מה נמצא [ברמה] שמתחת למולקולות שלכם. כפי שאתם יודעים, אלו הם אטומים המרכיבים [את השכבה המולקולרית], ומתחת לרמה של האטומים קיימים גרעיני האטומים, הפרוטונים, והנויטרינו, וזה ממשיך למטה לקראת מה שעבור המין האנושי יהיה תגלית חדשה. אבל לא משנה כמה המין האנושי יתפתח עוד, הוא אף פעם לא יצליח לגלות את מה שבסופו של דבר מרכיב את החלקיקים של הגוף האנושי – כלומר הרמה הגבוהה ביותר של חלקיקים שבשלושת העולמות. אבל בקוסמוס, החלקיקים האלו הם רק אחת מהרמות הכי הכי נמוכות של חלקיקים שקיימים.

המטרה של מה שזה עתה אמרתי הייתה לספר לכם שהמקורות של המחשבות של האדם הם למעשה מורכבים מאוד. בעולם הזה אדם רק נהנה ממהלך חייו. אמרתי בעבר שאנשים הם מעוררי רחמים, משום שכל מה שאדם עושה בעולם הזה הוא רק ליהנות מההרגשות והתחושות במהלך חייו. הניסוח הזה שלי הוא די מדויק. ומדוע אני אומר זאת? אף על פי שאנשים חושבים שהם שולטים בעצמם, שהם מחליטים מה הם רוצים לעשות, האמת היא שהם רק רודפים אחרי רגשות מסוימים כתוצאה מהרגלים והחזקות שנוצרו לאחר הלידה, הנובעים מהדברים שהם אוהבים. וזה כל מה שזה; מה שבאמת פועל, ומוביל את האדם לרצות לעשות משהו, הם גורמים שמאחורי הקלעים, המשתמשים בהרגלים, בהחזקות, במושגים, בתשוקות ובדברים כאלה של האדם. זהו המצב האמיתי של הגוף האנושי, שבו האדם רק נהנה מההרגשות והתחושות המופיעות כתוצאה מתהליך החיים: כשנותנים לך משהו מתוק, אתה חווה את המתיקות; כשנותנים לך משהו מר, אתה חש את המרירות; כשנותנים לך משהו חריף, אתה טועם את החריפות; אתה מרגיש נורא כשנופל בגורלך סבל; ואתה חש שמחה כשאתה מבורך במזל טוב.

האני האמיתי של תלמידי הדאפא באים מרמות גבוהות. אני פשוט דנתי בבני אדם ובמבנה של הגוף האנושי. רק דיברתי על המקור של המחשבות האנושיות. יש מצב שהבחנתי בו במשך תיקון הפא: בממדים שאליהם תיקון הפא עדיין לא הגיע, לפעמים כשהמחשבות של תלמיד דאפא הן די נכונות, יש אלוהות נכונה או שיש אלמנטים נכונים, המשפיעים ומחזקים את המחשבות הנכונות שלו. בזמנים אחרים, כשתלמידי דאפא לא משתפים פעולה היטב, או שהם מאבדים את מזגם ונעשים כועסים, אני יכול לראות שישויות מנוונות מסוימות, שחלקן די גדולות, מוסיפות על זה, ופועלות גם שכבות על גבי שכבות של ישויות רעות ברמות נמוכות שונות ש[המחשבות של המתרגלים] התאימו להן. האם לא לימדתי שלאנשים יש גם צד טוב וגם צד רע? אז חישבו על זה, כשמחשבה של האדם מופיעה, הגורמים הפועלים הם מורכבים ביותר. אבל כתלמידי דאפא לכולכם יש אני אמיתי, ובין אם המטרה שלך בירידה לכאן לעולם הזה הייתה כדי לקבל את הפא, לעזור למאסטר לתקן את הפא, או כדי להציל את הישויות של גן-העדן שלך מהעבר, כשבאת לכאן כשאתה נושא את המחשבה האחת הזאת, אז הגֵנו על האני האמיתי הזה, והאני האמיתי שלך שימש בהתחלה בתפקיד מוביל. אבל, כפי שאתם יודעים, אחרי שנכנסים לשלושת העולמות זה כמו להיקבר באדמה, ובהדרגה [האני האמיתי] הזה כבר לא מצליח למלא את התפקיד המוביל – או אפילו איזשהו תפקיד בכלל. האם אלוהים לא אמר שהוא "ברא את האדם מאדמה"? והאם הסינים לא מאמינים שנוּ-וָוא השתמשה באדמה כדי ליצור את האנשים הסינים? כפי שזה נראה מממלכות שמימיות, כל המולקולות על הארץ, ואפילו אטומים – כל החלקיקים שבתוך שלושת העולמות, כל מה שמרכיב את העולם הזה – נראה לאלוהויות מלוכלך, כמו אדמה או בוץ. החלקיקים בתחומים השמימיים הם זעירים יותר, טהורים יותר, ובעלי אנרגיה גדולה יותר. אז כפי שהם רואים את זה, המקום האנושי הזה הוא באמת בדיוק אדמה או בוץ. לפיכך הגוף האנושי מורכב ומעוצב בדיוק מהחלקיקים האלה של שלושת העולמות שהאלוהויות רואות כאדמה או כבוץ. לכן האלוהויות אמרו שהן השתמשו בחומר או באדמה כדי ליצור את בני האדם. זה הרעיון. כמובן, כשאלוהות יוצרת אדם אי אפשר לחשוב על הפעולות שלה כדומות באיזושהי צורה לדרך בה בן אנוש עושה משהו. המשימה מושלמת באמצעות מחשבה אחת בלבד, ואין צורך בפעולה פיזית. אבל כשמדובר בגוף האנושי הנמוך וחסר היכולות, הדבר שהמחשבות של האדם מתאימות לו ישלוט על האדם. במילים אחרות, כשישויות ברמות שונות מבחינות שאתה רוצה משהו, או שיש לך החזקה למשהו, ושהוא בדיוק מתאים להן, תהיה להן השפעה והן אפילו יובילו אותך. כשאדם אינו רציונלי, או כשהוא משחרר את הכעס שלו, אלמנטים שליליים מפעילים השפעה. כל דבר הוא ישות חיה, הדברים האלו כוללים רשעות, תשוקות ושנאה, בין היתר. אז במצבים כאלה באופן טבעי יש להם השפעה.

הדבר נכון במיוחד בתקופת תיקון הפא, בה כל הישויות של הקוסמוס, גם חיוביות וגם שליליות, רוצות להינצל. ונכללות בכך אפילו האלוהויות העצומות במידה שלא ניתן לדמיין הנמצאות ברמות הגבוהות ביותר, ובמיוחד, הישויות החיות של העולמות שלהן. ולכן הן הצליחו להכניס רגל לתוך העולם האנושי ולשלושת העולמות. האם הן יוותרו על ההזדמנות הזו של פעם בעידנים להינצל? "אתה חייב להציל אותי", כולן מפצירות "אתה חייב להציל אותי, אתה חייב להציל אותי". אבל הדרך בה זה מתבטא אינה כפי שניתן לצפות מתוך ההיגיון וההבנה הקיימים בעולם האנושי, כמו למשל שצריך להיות מנומס וצנוע כשמבקשים עזרה: "אתה מציל אותי, אז אני צריך ראשית להכיר לך תודה ולהקל עליך" – זה בכלל לא כך. כפי שהן רואות את זה: "אם אתה אמור להציל אותי, קודם עליך להגיע לרמה שלי, וחייבת להיות לך המידה הזו של מוסריות אדירה לפני שתוכל להציל אותי. בלי מוסריות אדירה שכזו, ובלי שהגעת לגובה שלי, איך תוכל להציל אותי?" אז הן יגרמו לך למעוד וליפול, לסבול, ולסלק את ההחזקות שלך. ואחרי כן, כשהמוסריות האדירה שלך כבר הוקמה, אז כבר טיפחת לרמה הזאת ותוכל להציל אותן. כך הן עושות.

לפיכך אמרתי בעבר שתלמידי הדאפא, בהיותם מטפחים, צריכים להסתכל על עניינים באופן הפוך מזה שבני אדם מסתכלים עליהם. יש אנשים שלא מרוצים כשהם נתקלים בדברים לא משמחים. אז האם אתה לא בן אנוש? במה אתה שונה? כשאתה נתקל בדברים לא משמחים, זה בדיוק הזמן לטפח את עצמך, לטפח את הלב שלך. האם הדתות לא לימדו שצריך לטפח פנימה ולעבוד על הלב? אל תקשיבו לדרך בה אנשים של ימינו מפרשים זאת – הם לא בהכרח יודעים את המשמעות האמיתית. לך וטפח את עצמך באמת – כשאתה נתקל בקונפליקט או נתקל בבעיה עליך להסתכל איפה אתה עצמך לא בסדר, ולשאול את עצמך איך עליך להתמודד עם זה, כשאתה משתמש בפא כדי לאמוד את הדברים. אז חישבו על זה כולכם, האין זה בדיוק טיפוח? בין אם אתה מטפח מחוץ לעולם החילוני או בתוך החברה הרגילה, האם אדם רגיל מסוגל לעשות זאת? הוא לא יוכל. אז האין אתה בדיוק מטפח את עצמך? כשאתה נתקל במשהו לא משמח, או במשהו שמרגיז אותך, או כשרווח אישי עומד על כף המאזניים, או כשהאגו שלך חוטף מכה, האם אתה מסוגל להסתכל פנימה ולטפח את עצמך, לחפש את ההחסרה שלך, ואפילו כשאתה מוצא את עצמך במצב מהסוג הזה וזו לא אשמתך, האם אתה מסוגל להחזיק בגישה של: "אה, אני מבין – בטח לא פעלתי היטב בהיבט מסוים. אבל אפילו אם באמת לא עשיתי שום דבר לא בסדר, אולי העניין הוא שאני משלם קארמה שאני חייב. אני עומד להתמודד עם זה היטב ולשלם את מה שאני אמור לשלם". וכשללא הרף אתה כל הזמן נתקל בבעיות כאלה וכשללא הרף אתה נתקל בעניינים כאלה, עליך ללא הרף לטפח את עצמך. אז אם מטפח יכול להתמודד עם דברים באופן הזה, כשהוא משתמש בעקרונות נכונים לטפח את עצמו, אז האם הדברים הלא משמחים שאתה נתקל בהם בעולם הרגיל אינם דברים טובים? אם אתה רוצה לטפח, אם אתה רוצה להשתחרר משלושת העולמות, אם אתה רוצה לחזור למקום המקורי שלך, ולהציל את הישויות החיות השייכות לגן-העדן שלך, אם אתה באמת רוצה לעזור למאסטר לתקן את הפא, אז האם [הדברים הקשים האלה] לא מקדמים את כל זה עבורך, לא מאפשרים לך לטפח את עצמך באמת? האם זה שאתה נתקל בדברים קשים כאלה לא סולל למעשה את הדרך עבורך? אז למה אתה לא מרוצה?

למעשה אמרתי דברים כאלה ב"ג'ואן פאלון", ובשנים שלאחר מכן דיברתי על זה שוב ושוב. יש אנשים שברגע שהם נתקלים בבעיות קונקרטיות אין להם עניין להתגבר עליהן, משום שהם רק רוצים להיות שמחים; כשיש בעיות בינם לבין אחרים, הם לא מחפשים בתוך עצמם, והם לא יודו בטעות אפילו כאשר הם טועים. אם אתה לא מטפח את עצמך איך תוכל לעזור לי לתקן את הפא? איך אוכל להיעזר בך? אם מה שאתה רוצה זה שכל היום תיתקל בדברים משמחים, אז בתהליך של לעזור למאסטר לתקן את הפא אצטרך לתת לך לעשות דברים משמחים, לתת לך לקבוע מה יהיה, ולהפוך אותך למרכז העניינים כדי שתסכים לעשות זאת. אבל אין דבר כזה. אתם ראיתם איך אנשי העולם הם היום. אתמול התבדחתי עם אנשים על כך שהשחקנים היום, בין אם זה בסרטים או בתיאטרון, לא באמת צריכים לשחק כדי למלא את התפקיד של האיש הרע (צחוק). בגילי אני יודע, כמו שיודעים אלו המבוגרים ממני, שבזמנים ההם אנשים היו טובים ונדיבים מאוד – מההתנהגות שלהם כלפי חוץ ועד לדברים שהם היו אומרים. אז עם ההתנהגות שלהם והנורמות שהיו כך בין האנשים, אם היה עליהם לשחק את התפקיד של האיש הרע הם היו צריכים באמת להקדיש מחשבה כיצד לעשות את זה, ללמוד את התפקיד ולעשות עליו חזרות לפני שהם היו מצליחים להיראות מספיק רעים. איך תוך עשורים בודדים בלבד האנשים השתנו הרבה כל כך? האנשים של ימינו, אם הם אמורים לשחק תפקיד של אדם טוב, הם צריכים להקדיש לכך מחשבה, ולהעמיד פנים, וזה עדיין לא משכנע. במילים אחרות, אנשי העולם התדרדרו מטה כל כך, ועדיין אתה רוצה לטפח במצבים משמחים? הצדדים האנושיים של תלמידי הדאפא מטפחים בתוך המציאות של בני אדם ויש להם החזקות אנושיות, ורק כך הם יכולים לטפח. וכך, יהיו זמנים שבהם אנשים לא ישתפו פעולה היטב, וזמנים שבהם לבבות אנושיים יפריעו – זה נכון לגבי כל אחד מכם. אם לדבר על זה מהכיוון ההפוך, האם העובדה שאנשי העולם התדרדרו מטה רחוק כל כך, והקושי העצום שזה מביא לכם, לא מספקים לכם הזדמנויות לטפח? זה בדיוק מה שהכוחות הישנים עושים, וזה איך שהם חושבים – הם בכוונה משנים אנשים לכיוון הרע כדי לספק לתלמידי הדאפא את התנאים לטפח. אבל הם הורסים את העולם ואת אנשי העולם. אך האנשים של ימינו, כפי שאתם יודעים, הם לא כל כך פשוטים. אמרתי שכל העניין העצום של תיקון הפא של הקוסמוס תוכנן לפני עידנים, אז כשמישהו מסוגל לבוא לכאן ולהיות בן אנוש במשך התקופה הזאת, במשך תיקון הפא של הקוסמוס, האם זה יכול להיות דבר פשוט? ומדוע האנשים של ימינו מדגישים כל כך הגנה על הסביבה? לפני מספר שנים, אפילו לפני שהסביבה הטבעית הושפעה קשה כל כך, היו אנשים שדגלו בהגנה על הטבע והגנה על בעלי חיים. שום דבר לא קורה במקרה. ישויות רבות מרמות גבוהות יותר רצו לבוא למטה ולהתגלגל, רצו ליצור קשר קארמתי עם הדאפא. בה בעת, בני אדם התגלגלו במחזור הלידה מחדש. אבל יש רק מספר מסוים של בני אדם ושל עורות אנושיים. אם יהיו יותר, אז כדור הארץ לא יוכל להכיל את כולם. לפיכך, חיים ממישורים גבוהים יותר התגלגלו כחיות, ואפילו כצמחים. רבים מן החיים כאן במקום האנושי הזה אינם פשוטים, הם לא ישויות רגילות. ובנוסף, לא משנה איך נראה העולם, כולו בידיהן של האלוהויות, ובכל דבר יש סדר. גם מצב של אנדרלמוסיה נעשה לכזה על ידי האלוהויות, ויש סדר בתוך האי-סדר. אם אינכם מאמינים, אז התבוננו בכל זה היטב ותראו. אבל כאן, תלמידי הדאפא הם שאמורים למלא את התפקיד המוביל. כל הישויות מחכות לכם שתצילו אותן. הן מספקות לכם נסיבות לטיפוח, ובה בעת מחכות שתצילו אותן.

הבה נאמר שאינך מטפח היטב, וכשאתה נתקל בדברים לא משמחים אז אתה לא מרוצה עד כדי כך שאתה מוותר על עשיית דברים של הדאפא, וכשמישהו אומר כמה דברים שאתה לא אוהב לשמוע, אתה חושב: "אז אני פשוט לא אציל אותך". (צחוק) אבל האם אתה מבין שהם כולם באו לכאן למען הפא, רק שהם התקלקלו – בידיהם של הכוחות הישנים, של גורמים רעים, כמו גם של הדרקון האדום ההוא שבעולם הזה הוא המק"ס המרושעת, של ישויות מנוונות, של השטן ושל שדים – והוטמעו בהם דברים שמשמיצים את התרבות המסורתית, האמיתית, של המין האנושי, והוטמעה בהם התרבות המרושעת של האתאיזם שמובילה אנשים "להיאבק נגד" אנשים אחרים, נגד הארץ ונגד השמים, ושבכוונה פוגעת בתרבות המסורתית של סין – משהו שנוצר על ידי השמים. המפלגה המרושעת ופילוסופיית ה"מאבק" שלה מחדירות רוע לתוך האנשים, היא נגד הקוסמוס, ואפילו שדים היו רוצים להשמיד אותה. לולא תיקון הפא, שדים היו משמידים אותה משום שהיא משהו מעוות ומשהו שבאופן בסיסי לעולם לא צריך להתקיים בקוסמוס. זה בשל תיקון הפא שהכוחות הישנים משמרים אותה, והם משתמשים בה לבחון את תלמידי הדאפא. הסיבה שהמאסטר מתנגד לכוחות הישנים היא רק על בסיס זה שהמאסטר אינו מסכים עם הגישה הזו שלהם, למאסטר יש גישה אחרת. אבל לא משנה מה, היום העולם הפך להיות מה שהוא. כתלמידי דאפא אתם חייבים לא להרפות בטיפוח שלכם. אתם חייבים לתפוס את ההזדמנות לטפח את עצמכם. ככל שהדברים כאוטיים יותר, כך אתם יכולים לטפח את עצמכם יותר בתוך הכאוס; ככל שאתם נתקלים יותר בקשיים, או בדברים לא משמחים, כך זו הזדמנות גדולה יותר עבורכם להסתכל על הבעיות בצורה הפוכה: "כל הדברים האלו מספקים עבורי קרש קפיצה לטיפוח וקרש קפיצה להשתפרות". האם לא תגידו שזה כך? (התלמידים משיבים: "כן", ומוחאים כפיים).

כולכם אוהבים לשמוע את המאסטר מלמד את הפא ומבהיר את הדברים האלה, נכון? (התלמידים עונים: "כן"). אני יכול לומר לכם שהישות המהותית שלכם מבינה דברים אפילו יותר בבירור מאיך שאני אומר אותם. הסיבה היא שהמאסטר משתמש עכשיו בשפה של בני האדם כדי לדבר, בעוד שהאני האמיתי שלכם מודע מאוד, רק שהגורמים שלאחר-הלידה שבשלושת העולמות והדברים הרעים ההם גרמו לכך שנוצרו אצלכם מושגים, חוויות, והצטברות של דברים שקוברים אתכם כמו הייתם קבורים בעפר, ומונעים מהמחשבות האמיתיות שלכם לחזור אל פני השטח. אז אתה צריך לטפח. אתה צריך לטפס החוצה, לסלק את הדברים המזהמים ההם, לנקות את עצמך היטב. זה בדיוק מה שאתם עושים בתהליך הטיפוח, ובאותו זמן, בזמן שאתם בתוך הקשיים, אתם חייבים להציל אנשים. אל תשכחו שהכוחות הישנים הרסו את האנשים שבעולם של ימינו, במיוחד את האנשים הסינים, ושאף על פי שהם טוענים שזה נעשה כדי לספק סביבת טיפוח, אחרי שתצליחו להשלים את הטיפוח שלכם, הקוסמוס הזה לא יתקיים – אתם תהיו כמו גנרל ללא צבא, לא משנה איפה תהיו. אז אתם חייבים להציל אנשים, אפילו בתוך הקשיים שאתם עומדים מולם, משום שזו המוסריות האדירה של תלמידי הדאפא ומשהו שאף אדם רגיל – או אף אחד בהיסטוריה – לא יכול היה אף פעם להשיג! בעוד שרבים זעקו וזעקו "להציל ישויות חיות", אף אחד מהם למעשה לא עשה זאת, אבל אתם עושים זאת! (מחיאות כפיים).

עם זאת, אמרתי שתיקון הפא בטוח יצליח, נכון? (המאסטר צוחק) כשהגענו לנקודה בה אנו נמצאים היום, הסיום קרב. בכל מקרה, מדוע אני אומר ש"תיקון הפא בטוח יצליח"? הסיבה היא שהפא כבר הושלם, מההתחלה ועד הסוף, ומה שנותר הוא רק לבצע את הצלת הישויות החיות. כשזה עתה דיברתי על מבנה הקוסמוס, המטרה הייתה לספר לכם על המקור של ההפרעה למחשבה שלכם המגיעה מכל מיני ישויות במישורים שונים. אני יכול לומר לכם שאף על פי שהאני האמיתי שולט עליכם, הוא לא מספיק חזק או שהוא אפילו חסר אונים, משום שהכוחות הישנים של הקוסמוס הם גדולים יותר באופן משמעותי, ויתרה מכך, אתם קבורים בעקרונות ההפוכים של שלושת העולמות, אז המאסטר חייב לדאוג לכם, לעזור לכם, ולהיות בשליטה על הכול. וזה לא הכול. ברמה היסודית ביותר, אני שולט בכל דבר, כולל כל דבר, כל הדרך מהאַיִן עד המשהו. זה לא דבר שניתן להסביר באמצעות דוגמאות הקיימות בשפה האנושית. לא ניתן להסביר אותו בבירור לא משנה באיזו שיטה משתמשים. הכוח הוא העצום ביותר, תומך ונושא את כל הישויות, כל דבר מהמיקרוקוסמוס עד המאקרוקוסמוס הנרחב ביותר, וכל מה שקיים נמצא תחת שליטתו – כולל אפילו אלוהויות בגבהים הגבוהים ביותר. כל מצב שרוצים שיופיע, שרוצים שייעשה – לא משנה אם הוא קשור לצורה של הקוסמוס או למצב העניינים בעולם הזה, או לכל דבר שקיים מגבוה עד נמוך – הוא יקרה מיידית. אתם כבר יודעים מדוע תיקון הפא נעשה בדרך שבה הוא נעשה – כדי לשַמֵר את החיים המקוריים. הסיבה שקשה לעשות זאת היא שהישויות שאמורות להינצל חייבות להבחין בין טוב לרע בזמן שהן נמצאות בעולם הכאוטי הזה, ולהפוך לטובות; ותלמידי הדאפא, באותו הזמן, חייבים להצליח בטיפוח שלהם בתוך העולם הכאוטי הזה, ולנקות את עצמם, כדי שזה יעבוד.

אמרתי לכם בעבר שכשאלוהות יוצרת משהו נדרשת רק מחשבה אחת ומיד זה יתבצע. לאלוהויות הגבוהות ביותר, אפילו כשהן יוצרות יקומים, נדרשת רק מחשבה אחת כדי שזה יושלם מיד. הסיבה היא שגובה החוכמה שלהן הוא כזה ועוצמת הכוח שלהן היא כזו, וקיים שדה כזה ענק בתוך התחום שלהן, ורמות רבות כל כך של חלקיקים נמצאות בתוך השדה הזה. אם החלקיקים הפרושים בכל אחת מן הרמות, מהגדולה ועד הקטנה, אכן חיים, אז חישבו על זה: ברגע [שהאלוהות] יוצרת איזושהי כוונה במחשבה שלה, כל המולקולות האלו, כל הכוח הזה, וכל החלקיקים האלו חיים, וכולם, לא משנה כמה גדולים או זעירים, באותו הרגע ממלאים את חלקם ופועלים לפי הפקודה שניתנה. ויתר על כן, משום שזה נעשה מעבר לכל מרחב או זמן, האם זה לא מושלם ברגע? זה פלאי, וכך אלוהויות יוצרות דברים – עם מחשבה אחת דברים יושלמו מיד. אלוהויות ובודהות אינם צריכים לזוז, משום שמה שבאמת פועל הם כל החלקיקים האלה, שבהֶנד עפעף יוצרים ובוראים דברים – אחד יוצר את המישור הזה ואחר יוצר את המישור ההוא, אחד יוצר את הדבר הזה והאחר יוצר את הדבר ההוא, ומה שנוצר הוא בעל דחיסות עצומה. אבל לבני אדם אין יכולת וכישרון כזה. בני אדם צריכים לעשות פעולות פיזיות כדי לבצע דברים, משום שהם מוגבלים לזמן של הממד הזה וחייבים להשיג את מה שהם רוצים לעשות צעד אחר צעד. כך הם בני אדם.

לגביכם, התלמידים של הדאפא, ככל שמתקרבים יותר לסוף כך עליכם ללכת טוב יותר את הנתיבים שלכם, כשאתם מנצלים את הרגע לטפח את עצמכם היטב. אחרי שאתם עושים המון דברים, יכול להיות שכשתסתכלו עליהם אחורה תגלו שהכול נעשה עם חשיבה אנושית. כאשר זה בן אדם שעושה דברים אנושיים וכאשר דברים לא נעשים באמצעות מחשבות נכונות, לא תהיה בדברים האלו כל מוסריות אדירה של תלמיד דאפא. במילים אחרות, כפי שאלוהויות רואות זאת, זה רק בזבוז זמן – לא מוסריות אדירה או טיפוח – אף על פי שאתם אכן עשיתם את זה. אז האם תגידו שזה נעשה לשווא? אתם חייבים ללמוד את הפא היטב משום שזו הערובה היסודית לכך שתחזרו למקום שלכם (התלמידים מוחאים כפיים). זה לא פשוט משהו שחשבתי עליו כלאחר יד: מה שהמאסטר מעביר לכם הוא הפא של הקוסמוס. מה שעכשיו אמרתי היה כדי להגיד לכם שאתם בהחלט חייבים לא להרפות בטיפוח שלכם, ובהחלט חייבים לא להרפות בלימוד הפא שלכם ושאתם בהחלט חייבים לעשות את זה במלוא הרצינות. אם עד כה לא למדת היטב, אז אחרי שתצא מכאן היום, אחרי ששמעת את המאסטר מתייחס לזה שוב, בטוח שעליך באמת לקרוא ולטפח בכנות, ולא לתת למחשבה שלך לנדוד (התלמידים מוחאים כפיים).

אולי יש לכם מחשבות רבות על נושאים הקשורים ל-Shen Yun, אז בהזדמנות זו אומר על זה כמה מילים. כפי שאתם יודעים, תלמידי הדאפא מפעילים פרויקטים רבים, והמטרה היא לחשוף את הרדיפה של הרוע, ותוך כדי כך להבהיר את האמת ולהציל את אנשי העולם שהורעלו והלכו עם הרוע בגלל ההשמצות שלו ורומו על ידו, דבר המציב אותם בסכנה חמורה – לכן אתם צריכים להציל את אנשי העולם ולהבהיר את האמת, וזה מה שאתם צריכים לפעול בו היטב עכשיו. ובאשר לפרויקטים שאתם מפעילים, באמת ניתן לומר שהייתה להם השפעה גדולה, ולא רק זה – הם גם מילאו תפקיד קריטי. אז ה-Shen Yun מציל אנשים באמצעות הצורה של האמנויות, ואינני צריך לפרט. כולכם כבר מודעים לכך היטב, ודיברתי על זה בעבר. אז באשר לאמנות של ה-Shen Yun, משום שהיא משהו שיוצג ברחבי העולם, דרישות הבסיס ממנה חייבות באופן טבעי להיות גבוהות מאוד. גבוהות באיזה מובן? מה שחשבתי בהתחלה היה: אם לא נפיק מופעים ברמה עליונה אז לא נוכל לרגש אנשים או להציל אותם. כל קבוצה אתנית חושבת שרמת האמנות שלה היא טובה, וזה לא שאני מבקר קבוצה אתנית זו או אחרת. [מה שאני אומר הוא] שכל קבוצה אתנית מעריכה את רמת האמנות של האנשים שלה, ואי אפשר להאשים את בני האדם בכך. אז לעתים חשבתי, אלו הזוכים להכרה הנרחבת ביותר ברחבי העולם הם מוסיקה תזמורתית, בלט ואופרה איטלקית. ברחבי העולם הם הפכו למודל המופתי ביותר, לבולטים ביותר, והם נחשבים כצורת האמנות הגבוהה ביותר. זה במיוחד נכון לגבי אלו שהם חלק מהזרם המרכזי של החברה, שבאמת אוהבים לצפות בדברים האלה ולחוות אותם. ואילו המופעים המודרניים האלה שהולכים באמת לכיוון אוואנגרד מושכים רק מספר קטן יותר של השכבות הבינוניות והנמוכות ושל הצווארון הכחול, וגם סטודנטים. והסטודנטים האלה נפרדים מזה ברגע שהם מסיימים את לימודיהם, ובאופן טבעי הם נכנסים לזרם המרכזי של החברה. אז זה המצב.

כפי שאתם מבינים, אם אנחנו משתמשים בצורה של האמנויות להציל אנשים, אז כדי שזה יצליח האמנות שלנו צריכה להיות נהדרת. מדוע? כי אם אלוהויות פועלות על הבמה, עוזרות במהלך ההופעה, אבל עדיין מה שאנשים בקהל חושבים הוא: "אוי, המופע הזה הוא אסון", או "זה ברמה לא מספקת" והם עושים מזה כל הזמן צחוק... חישבו על זה, אלו הן אלוהויות שעוזרות למופע, ולא רק שהן לא יוכלו להציל אנשים, אלא שאנשים אפילו יבצעו חטא. זה לא יעבוד. אז הביצוע האמנותי צריך להיות נהדר. אם סוג האמנות שלנו, או האיכות שלנו, יהיו פחות מנהדרים, אז כשה-Shen Yun יסייר במדינות רבות ברחבי העולם, לא נעמוד בסטנדרטים שלהן, ואנשים לא יקבלו אותנו, ובמקרה זה לא נוכל להצליח להציל אנשים. אז צריך להיות לכם משהו נפלא ונהדר. רק כאשר כולם יגידו עליכם דברים טובים, ולאף אחד לא תהיה מילה רעה לומר עליכם, תוכלו להציל את האנשים האלה. לפיכך הכרחי של- Shen Yun Performing Arts יהיה סטנדרט גבוה כנקודת התחלה. אני בכוונה בחרתי ללכת על שירה וריקוד, סוגי האמנות שכל קבוצה אתנית ברחבי העולם יכולה להעריך, לקבל ולהבין. גם רציתי לתת דוגמה לפרויקטים אחרים, ולאפשר לכם לראות איך ה-Shen Yun עושה דברים – כך שתהיה לכם נקודת התייחסות. לפיכך, באמת התייחסנו ברצינות לאיכות של ההופעות ולאימון המשתתפים, והתוצאות שם בחוץ היו מעולות. בהתחלה, בכל פעם שעסקתם במכירת כרטיסים במקום כלשהו, לא הייתם מעזים לומר שהוא הטוב ביותר. אבל ההשפעה המעולה של הופעות ה-Shen Yun נתנה לכם ביטחון, ובמשך הזמן, ככל שעשיתם יותר, כך היה לכם יותר ביטחון בלבכם – עד כדי כך שאתם מעזים לומר שהוא הטוב ביותר (מחיאות כפיים).

כמובן, אני לא מנסה לומר לכם כמה הוא נהדר. אני מנסה להעביר לכם שהתוצאה הנפלאה שהמופע מביא, שבנוסף עליו יש סיוע מאלוהויות, היא לא משהו שאנשים רגילים יכולים להשיג – האנרגיה שנפלטת היא כולה ג'ן-שן-רן. כך היא האנרגיה הנכונה המוכלת בכל קטע ריקוד, בכל מילה ששרים, ובכל תו שמנגנים; אפילו הצבעים על הבמה פולטים אנרגיה חיובית (מחיאות כפיים). כל דבר הוא חומר, וכשההשפעה הכוללת היא כה חיובית, אנשים מפיקים ממנה תועלת. וזו הסיבה שיש אנשים שאחרי שהם רואים את המופע הם מחלימים ממחלה; או אחרי שהם יוצאים מהאולם הם מקבלים למרבה הפתעתם שיחת טלפון עם חדשות טובות, שבעיה מרכזית בחייהם פתאום נפתרה מסיבות שאינן ידועות להם. בכל מקרה אנשים שמחים אחרי שהם רואים את המופע, והרבה דברים משתנים לטובה. היות שהצרות של אנשים נובעות מקארמה, והיא משהו המצטבר מכך שבעבר עשו דברים רעים, ככל שמישהו צובר ממנה יותר, המצוקות שלו חמורות יותר, וכמויות גדולות שלה מובילות לאסון גדול. המצוקות האלה יכולות אולי לגרום לבעיות גדולות להופיע במלוא עוצמתן בחייו של האדם, או שהם יגרמו לגוף של האדם לסבול או לחלות. אחרי שהם צופים במופע ה-Shen Yun, הקארמה הזו סולקה. לאנרגיה החיובית של המופע יכולה להיות ההשפעה הזאת, ובמקרה כזה, האם לא תגידו שהצרות שהוא עמד מולן הסתיימו? הן נעלמו, משום שזו הייתה קארמה שגרמה להם. אז זו הסיבה שאנשים יכולים להפיק תועלת בו ברגע.

וזה לא הכול. כפי שאתם יודעים, התרבות הסינית היא תרבות שהועברה מהאלוהויות. כפי שסיפרתי לכם, המושג הסיני של "שושלת" שונה מזה של "מדינה", והמושג "קיסר" שונה מהמושג של "מלך" הקיים בארצות אחרות. "שושלת" מייצגת תקופה בהיסטוריה של המין האנושי, ויש הבדל גדול בין "קיסר" לבין "מלך". קיסר הוא השליט של החצר הקיסרית, המלך של מלכים, תחתיו נמצאים מלכים. כל עוד מדינה הייתה תחת שלטון קיסרי, המלך שלה מונה לתפקיד באמצעות צו מהקיסר, ואפילו היורש שלו היה צריך להתמנות על ידי הקיסר כדי שהוא יהיה לגיטימי. זה נובע מהעובדה שסין הייתה השער שדרכו ממלכות שמימיות שונות ירדו לארץ כדי להפוך לאנושיות; היא הייתה החצר המרכזית שאליה הן באו כדי לבסס קשרים קארמתיים וכדי למשול. לאחר מכן, בשלב הסופי, הן יוכלו להתחבר לקשרים הקארמתיים האלו ולהגשים את הנדרים שלהם. התרבות של כל שושלת הייתה קשורה לקבוצה אחת של ישויות שמימיות, שהביאה אתה צורות של לבוש והתקשטות, הרגלים ומאפיינים, ואפילו אוכל, בגדים ובתים משלה. ההיבטים האלה השתנו בכל פעם ששושלת התחלפה. כמובן, כשמדברים על חילופי שושלות, יש עיקרון כאן בין בני האדם שאפשר "לכבוש את העולם בעזרת כוח צבאי", ו"המנצח שולט במדינה". אבל זה עיקרון הפוך, לא עיקרון נכון. העקרונות של האנשים הפוכים משום שהם חייבים להתאים לאיך שבני האדם כאן. ולפיכך יש מלחמות המפילות את אלה שבשלטון, כי אחרת הם לא היו עוזבים. אז לאן הלכו כל האנשים מהשושלות הגדולות של סין? אם כולם היו מחכים בסין אז הם היו עוברים את הקיבולת שלה, אז הם הלכו לארצות אחרות. וכך יש מדינות רבות ועמים רבים. ההבדלים בין הגזעים נובעים מכך שאלוהויות שונות יצרו סוגים שונים של עורות אנושיים, והנשמה של האדם לא בהכרח שייכת לגזע שלו [כאן על הארץ]. כשהחיים האלה הגיעו לראשונה לכדור הארץ והתגלגלו, הם תחילה באו לסין, וכשהתגלגלו שם הם יצרו שושלת. אחרי כן, הם התגלגלו בארצות ובאזורים אחרים, ויצרו מדינה או קבוצה אתנית, בזמן שהם מחכים לשלב הסופי שבו הדאפא יופץ בצורה נרחבת ותיקון הפא יתחיל.

אז חישבו על זה: מי כונן את התרבות בת חמשת אלפי השנים של סין? כל המין האנושי. האלוהויות תכננו להשתמש בתרבות הסינית במשך תיקון הפא, והיא הייתה משהו שאלוהויות יסדו. היא אחרי הכול תרבות חצי אלוהית. מה שיש לתרבות הזאת הוא פשוט יוצא מן הכלל, והדוגמאות של דברים מרהיבים בחמשת אלפי שנות התרבות – כולל הסיפורים ההיסטוריים שלה שהם פשוט רבים לאין-ספור – הן כולן נקודות זוהרות של תרבות שהועברה מהאלוהויות, וזאת תרבות שיוסדה תוך כדי התהליך שבו האדם טופח ממה שהוא היה בזמנים העתיקים הרחוקים לאדם שיש לנו היום, בעל צורת חשיבה מודרנית. אז, כשמציגים תרבות כזאת לאנשים, האם לא תגידו שיהיה נהדר לצפות בזה? האם זה לא קלאסי? האם אנשים לא יאהבו לצפות בזה? לא משנה באיזו פינה של העולם האדם חי, כשרואים את התרבות הזאת ואת מה שהיא מכילה, כל האנשים מרגישים אליה קשר כאילו שהם בעבר חוו אותה באופן אישי או שהם היו שם. לכולם יש ההרגשה הזאת. אכן, זה כך, משום שלא משנה לאן האדם התגלגל מאוחר יותר, עדיין יש לו הזיכרון הזה. זה כמו תקע חשמלי – תוקעים אותו והחשמל זורם דרכו. אבל, עם חלוף הזמן, העקרונות ההפוכים שבעולם האנושי מייצרים התנהגויות, מושגים ודרך חיים הקוברים את האני האמיתי של האדם. בנוסף, קיים מגוון ההחזקות והתשוקות האנושיות הנוצר אחר הלידה, מושגים שונים ומה שהאדם לומד בחיים האלו בעולם, וכולם מסתירים את כל מה שיש לך מהעבר. כשהאדם קבור כך, הוא לא יכול להבין מה העניין, אבל לאדם יש באמת תחושה של התרגשות. הצד היודע שלו מתרגש, והוא יכול לראות דברים ברור מאוד ולהבין, כלומר, אפילו אם האני שעל פני השטח לא יכול להסביר זאת בבהירות, האני האמיתי של האדם יודע. המוח לא יכול לעבד את זה בעזרת ההיגיון העומד לרשותו; מפעל העיבוד הזה לא יכול לבסס או לנסח מה בדיוק התחושה הזאת. אז מבחינת האדם היא נשארת רק תחושה. זו הסיבה ש-Shen Yun הוא כוח רב עוצמה כזה בהצלת אנשים.

תוך כדי כך, ה-Shen Yun מיידע את הקהל שלו על השקרים הרבים שהמק"ס השתמשה בהם לרדוף את הפאלון גונג. ולמעשה זו תמיד הייתה הטקטיקה של המפלגה גם בכל אחד מהמהלכים הפוליטיים שלה בעבר. היא מתחילה בכך שהיא ממציאה עליך סבב של שקרים, ואז היא עוברת להשתמש באנשים סינים לרדוף אנשים סינים אחרים, מעוררת באנשים זעם זה נגד זה. בשיטת ה"קול אחד" שלה אי אפשר להגיד שום דבר, וכך אף אחד לא יכול לומר אם אתה טוב או רע. המפלגה מכריזה שאתה רע, ואז המדיה של המדינה, המודפסת והמשודרת, הנשלטת כולה על ידה, מציפה את החברה במסר הזה. האם היה מישהו שהם תקפו במהלך ההיסטוריה שהצליח להחזיק מעמד יותר משלושה ימים? כתבה אחת בעיתון יכולה להפיל מישהו. האם זה לא תמיד עבד כך תחת המק"ס המרושעת? אבל מה שיש לנו כאן הוא קבוצה של מטפחים, אז הגישה הזאת לא תעבוד. אבל, הרעל של המפלגה נכנס עמוק והוביל את אנשי העולם לעמוד לצדה ולגנות את הדאפא ואת התלמידים של הדאפא. אבל זוהי קבוצה של מטפחים, ויתר על כן הם שואפים להציל את אנשי העולם, חישבו על זה, האם האנשים ההם לא ביצעו חטא? במילים אחרות, זהו פשע משום שמי שהם מכוונים אליו הם מטפחים. אז מנקודת המבט הזאת, האם תלמידי הדאפא יכולים להחליט לא להציל אותם? אנחנו עדיין חייבים להציל אותם. ההופעה של Shen Yun Performing Arts, מה שהאמנים מציגים, העלילה בקטעים המוצגים, אפילו תנוחה בודדת של רקדן, המילים ש-Shen Yun שר, המוסיקה ש-Shen Yun יוצר – הם כולם תרבות סינית מסורתית, נאותה וטהורה. כשהמורשת התרבותית בת חמשת אלפי השנים שנוסדה על ידי אוכלוסיית כל העולם מוצגת מול עיניו של אדם, הוא תופס את זה במהירות – בדומה לאיך שמישהו אומד אדם אחר וכל מה שצריך הוא מילים ספורות ומבט, ואז אתה יודע אם הוא טוב או רע. אחרי שהם מופיעים על הבמה במשך יותר משעתיים הקהל מבין איזה מין אנשים הם. הטוּב הטהור והיופי הטהור של ההופעה הם לא משהו שאדם ממוצע של ימינו יכול להשיג. לפני רגע אמרתי שהאנשים של ימינו צריכים באמת לשחק כדי לגלם תפקיד של אדם טוב, אבל [מה שקורה עם Shen Yun] הוא לא משהו שאפשר להשיג באמצעות משחק; הוא ביטוי טבעי ולא מכוּון של עולמו הפנימי של האדם. דבר נוסף הוא, הגוף של המטפחים הוא טהור מאוד. אנשים רבים בקהל רואים את הטוּב של המבצעים, יכולים להבחין שהחיוכים שלהם אינם החיוכים של חנופה והתרפסות של המופיע הטיפוסי. היא פשוט ביטוי טבעי של הטוּב הטהור המאפיין את העולם הפנימי של מטפח. האם לא ברור לאנשים ברגע שהם רואים את זה איזה מין אנשים הם מתרגלי הפאלון גונג? כמובן, התוכנית כוללת טוּב ויופי קלאסי אותנטי המאיר ומעניק השראה לאנשים. ויש קטעים המתארים מתרגלי פאלון גונג שנרדפים. אלו הן הסיבות שבזכותן, כפי שראיתם, ההשפעה של כל זה הייתה חיובית בהחלט, ויותר מ-95 אחוז – וזו הערכה שמרנית – משבחים את המופע אחרי שהם רואים אותו, והוא אפילו מרגש אותם עמוקות. הסיבה היא שיש מעט מאוד שהוא חיובי במופעים של ימינו. אמנם איננו יכולים להגיד שאין שום דבר חיובי, אבל אנחנו יכולים לומר שיש מעט מאוד.

אבל רק לתת הופעה טובה זה לא מספיק. כשה-Shen Yun רק התחיל, באזורים רבים לא הכירו אותו. לא משנה באיזו קבוצה אתנית מדובר, כשה-Shen Yun בא להופיע כל מה שהאנשים שם הכירו זה להקות בלט, בית האופרה או התזמורת הסימפונית, הם לא ידעו מהו ה-Shen Yun. אז זו הייתה תקופת הזמן שבה תלמידי הדאפא יכלו למלא תפקיד משמעותי, ובאמת הייתה להם השפעה עצומה בזמן שהם קידמו את ה-Shen Yun – כלומר, הם עזרו ל-Shen Yun להציל אנשים. כשאומרים שאתם עוזרים ל-Shen Yun משמעות הדבר היא, למעשה, שאתם עוזרים לעצמכם, משום שבכל מה שאתם עושים אתם מטפחים את עצמכם, ויתרה מכך, בין האנשים הניצלים על ידי ה-Shen Yun יש גם החלק שלכם, זה בטוח. והמוסריות האדירה נמצאת בתוך מה שעשיתם. בשלב הנוכחי הפרויקט הזה נעשה על ידי כך שכולכם עובדים קשה ביחד כדי להציל אנשים. אבל למאסטר הייתה כל הזמן מחשבה, שזה לא מספיק שאנחנו מסתמכים רק על כך שהמבצעים שלנו יעשו עבודה טובה. אם תלמידי הדאפא המקומיים לא ישתפו פעולה היטב ולא יפעלו היטב, הקהל שלנו לא יבוא; אם כולכם תוכלו, בשלב הנוכחי, לעבוד ביחד ולעשות פריצת דרך, ולשנות את המצב במהירות כפי שעשו במזרח קנדה ובטייוואן, אז, אתם יודעים, כשה-Shen Yun ישוב, כבר לא תצטרכו להשקיע כמויות גדולות כל כך של זמן, של כוח אדם או של משאבים חומריים. יש דברים רבים שעליכם לעשות בפרויקטים הרבים שלקחתם על עצמכם, ובטווח הארוך המאסטר באמת לא רוצה לראות אתכם זונחים את הכול ובאים לעבוד על ה-Shen Yun. אבל בשלב הנוכחי מה שאני רוצה לראות אתכם עושים הוא בדיוק למקד את המאמץ שלכם כדי לעשות פריצת דרך.

ארבע שנים חלפו. אזורים מסוימים הצליחו לפרוץ דרך בעוד שאזורים אחרים לא רק שלא פרצו את הדרך, אלא שמצבם הולך ונעשה גרוע יותר, ובעיות רבות שלא היו צריכות להופיע מופיעות. זה קשור להבדלים בטיפוח; זו השתקפות של הלבבות השונים שיש לכל אחד כשהוא הולך להציל אנשים. במקור תכננתי שתוך שלוש שנים נפתח את הדרך עבור המופע, ולאחר מכן כבר לא נצטרך להשתמש בתלמידי דאפא רבים כל כך. כדי שהגישה הזו תעבוד, קודם כל צריך לפתוח את הדרך לזרם המרכזי של החברה לפני שמגיעים לכל החברה. למעשה זו רק טקטיקה כזו. אבל אי אפשר להגיע לזרם המרכזי של החברה אם רק מדברים על זה, ואם האנשים האלה לא יבואו, האם בסיכומו של דבר לא תגיעו לאותו מצב? האם אתם חושבים שאתם פשוט יכולים לצאת ולהצליח בכל מקום שאתם רוצים? זה לא כך. עליכם לאמץ גישות מסוימות. ואילו גישות בדיוק? מחירי הכרטיסים שלכם צריכים להיות כאלו של הזרם המרכזי של החברה, ואנשים יבואו; עליכם להשתמש בגישות ובשיטות הקידום של הזרם המרכזי של החברה. זה לא יעבוד אם לא תעמדו בסטנדרט בהיבט הזה. אמרתי לכם להתמקד בזרם המרכזי של החברה, אבל כבר במשך מספר שנים המתרגלים יוצאים לרחובות לחלק עלונים ולמכור [כרטיסים] בצ'יינה טאון כשהם צועקים לעוברים ושבים כדי לתפוס את תשומת לבם, וזה מה שהם התרגלו אליו. כן, קצב מכירת הכרטיסים היה די טוב, אנשים אכן באו [למופע], ומספרם לא היה קטן, והתפוסה באולמות הייתה די טובה. אבל האם אתם מבינים מה היה נדרש כדי להביא את האנשים האלו לשם? היינו צריכים להשתמש בכל כוח תלמידי הדאפא שלנו. האם אנחנו יכולים להמשיך כך לטווח הארוך? אנחנו לא יכולים! אז עלינו לחשוב איך לפתוח את הדרך הזאת. אז זו הסיבה שהמאסטר רוצה קודם לעבוד על הזרם המרכזי של החברה. אבל מתרגלים רבים לא יכולים להבין את זה, וחושבים: "אבל למה? בעבר מכרתי כרטיסים די טוב..." מחירם של חלק מהכרטיסים שלנו היה די נמוך ולפעמים חילקו כרטיסים בחינם. האם אנחנו יכולים להמשיך כך לנצח?

בחברה המערבית זהו עיקרון בסיסי ש"אתה מקבל את מה שאתה משלם עליו". אבל כאן יש לנו מופע ברמה גבוהה כזו, ואתם מתעקשים למכור אותו כמו רוכל ברחוב הפורש את הסחורה שלו על האדמה. זה לא מה שהמאסטר רוצה, וזו הסיבה שאמרתי לכם לכוון אל הזרם המרכזי של החברה. למעשה, כשהמאסטר רוצה שמשהו ייעשה בדרך מסוימת, זה לא שהוא פשוט חשב על משהו וזהו זה. עלי לעשות כמות עצומה של הכנה שאתם לא יכולים לראות, וגם כל האלוהויות האלו עובדות על זה. צריך להכין את הכול, וכל מה שנשאר הוא שאתם תבצעו זאת. אבל אתם לא רוצים לעשות את הצעד הזה, [ואתם חושבים]: "איך אני יכול לעבוד עם הזרם המרכזי של החברה? אני לא יודע מה לעשות!" כשאתם הולכים אל קהילות שהן מבוססות יותר, אתם מפחדים מכדי להגיד משהו, ומחזיקים בהססנות את העלון בפחד גדול. האם אתם חושבים שזה יכול להציל אנשים? באותו הרגע האדם עומד לחשוב שאי אפשר לסמוך עליכם, נכון? אתם באמת לא צריכים לחשוב על זה כל כך הרבה, אלא, לכו על זה בביטחון ובאצילות. אתה תלמיד דאפא, האם אתה לא מבין שאתה מציל אנשים? האם הכרטיס של ה-Shen Yun באמת לא שווה את המחיר הזה? הוא כן! אומר לכם (מחיאות כפיים), אם להקה בזרם המרכזי של החברה המערבית תעלה מופע ברמה מעולה כמו זה, האם אתם יודעים כמה הם יקחו עבור כרטיס? בכל עיר המחיר הנמוך ביותר יהיה 500 דולר לכרטיס (מחיאות כפיים). אנחנו לא קבענו את המחיר גבוה כל כך, אז ממה אתה מפחד? אתה לא מנסה להוציא מאנשים יותר כסף. אלא, אתה באמת מציל אותם. אבל כשהביטחון שלך מעורער, אתה נוהג לאזור [המבוסס יותר הזה] אבל אין לך האומץ לצאת מהמכונית. אתה רק נוסע כדי לצאת ידי חובה ואז אומר לעצמך: "טוב, נסעתי לשם". או שכשאתה נמצא בקהילה המבוססת יותר הזו, אתה בחמקנות זורק עלון לפה ועלון לשם, ואתה מתנהג כאילו אתה מתבייש שיראו אותך עושה זאת. נכון, יש אנשים ששונאים דואר זבל וכדומה, תמיד יהיו גישות מסוימות שאנשים מסוימים לא יתחברו אליהן. אבל עליכם לעשות הבחנה: זה משהו עצום כל כך – כולם מחכים להינצל! – אז כל עוד אתם לא מגזימים, אנשים יבינו. באמת יש לנו אנשים שעשו עבודה נהדרת, שהתנהלו באופן טבעי מאוד ובוטח בשכונות יוקרה. וכשהם דיברו עם אנשים הם הרגישו די בנוח. בִּן רגע הצד השני שמח מאוד, ממש כאילו הם חיכו לכם. זה באמת כך. באמת נעשתה מראש הרבה מאוד עבודת הכנה. כל מה שהיה חסר הוא שתבצעו את הדברים עם מחשבות נכונות. אבל לא היו לכם המחשבות הנכונות הנדרשות.

אז עכשיו אתם יודעים מה הסיבה שבעטיה זה היה באמת מאבק למכור כרטיסים בשנה שחלפה. דבר נוסף הוא, חלק מהמתרגלים שלחו מחשבות נכונות כקבוצה [כדי לעזור למצב]. שליחת מחשבות נכונות נעשית כמובן כדי לסלק את הרוע שחוסם אותנו מלהציל אנשים, ולמעשה נותר רק מעט מן הרוע. כמובן שלסלק את הרוע זה דבר טוב. האם כשכל כך הרבה אנשים שולחים מחשבות נכונות אין לזה השפעה? יש לזה השפעה. אבל, צריך להסתכל על מה שחלק מהאנשים שלחו בעת שליחת המחשבות הנכונות . הם ישבו שם עם כף היד ישרה, אבל המחשבות שלהם לא היו נכונות: "לָמה אנחנו מאמצים את הגישה הזאת השנה? עשיתי עבודה מצוינת במכירת כרטיסים בשנה שעברה. למה הם אומרים לי לשלוח כאן מחשבות נכונות כשאני יכול להיות שם בחוץ ולמכור כרטיסים? לָמה עלינו לכוון לזרם המרכזי של החברה? הכרטיסים יקרים כל כך – מי יקנה אותם?!" (הקהל צוחק) למרות שזה נשמע מצחיק לשמוע את זה עכשיו, זו למעשה הייתה תופעה נפוצה ביותר. האם אתם יודעים שכששלחו את כל הדברים האלה, זה התהווה בכל רחבי העולם לחומר דביק, כמו דבק, והספיקו ישויות רעות בודדות בלבד כדי להפריע לכם. זה לא היה משהו שיכולתם לנקות, והוא חסם ישירות את מכירת הכרטיסים על ידי תלמידי הדאפא שלנו, ואת תלמידי הדאפא ששלחו מחשבות נכונות אמיתיות. זה לא היה משהו שניתן היה לנקות. כשהרוע מנסה לעשות בלגן, שליחת המחשבות הנכונות שלכם מיד מסלקת אותו ומשמידה אותו, ומפחידה אותו כך שהוא מסתובב ובורח; אבל לגבי תלמידי דאפא, אנחנו בטוח לא יכולים להשמיד אותם. מה אפשר לעשות כשאדם עושה טעות רגעית בגלל הבנה לא מספקת של העניין הזה? אי אפשר לעשות שום דבר – אפילו המאסטר לא יכול לעשות שום דבר, כי אני חייב לחכות שהמתרגלים האלו שלנו שטיפחו היטב, יטפחו אפילו טוב יותר תוך כדי ההזדמנות הזאת, וישלימו את קטע הנתיב הזה של עצמם. בכל אופן, היה חלק שפעל היטב, אז הייתי חייב להמשיך בזאת למרות הקשיים, וצלחנו את זה. אבל האם אתם מבינים משהו? אלו שבמקור היו אמורים להינצל בשנה שעברה [על ידי ה-Shen Yun, אבל לא באו למופע], איבדו לנצח את ההזדמנות. הדבר נובע מכך שתיקון הפא פורץ קדימה ללא הפסקה, צעד אחר צעד, וכשהוא מגיע לרמה קוסמית מסוימת, אז זה הזמן לאנשים של הרמה הזאת, וכשהוא מגיע לממלכה שמימית מסוימת למעלה, או לשכבה מסוימת של גוף קוסמי, אז זה הזמן של הקבוצה הזאת של האנשים לבוא לצפות [במופע] ובפעם הבאה [שה-Shen Yun יופיע], המושב הזה יהיה שייך למישהו אחר. האם אתם מבינים כמה חיים אבדו?! האם אתם יודעים איך אני מרגיש כשאני רואה את כל המושבים הריקים האלו באולם?

תלמידי דאפא רבים מדברים על: "לעזור למאסטר לתקן את הפא", או על "מה שהמאסטר רוצה, זה מה שנעשה". וזה נאמר בנחישות; אבל ברגע שהמאסטר ממש אומר לכם ללכת ולעשות משהו שלא מסתדר עם החשיבה שלכם, או כשהדברים הם קצת מאתגרים, אתם מאבדים לגמרי את המחשבה הנכונה הזאת של לעזור למאסטר. כשבחשיבה שלכם מעורבת תרעומת, המחשבות שאתם פולטים מהוות מכשול. אמרתי בעבר שאף אחד לא יכול לפגוע בתלמידי הדאפא. אתם יודעים כמה רעה היא המק"ס המרושעת. אם היא רוצה להפיל מישהו, הוא לא יוכל להחזיק מעמד אפילו שלושה ימים. אבל האם היא יכולה להפיל תלמידי דאפא? ככל שאתם מטפחים טוב יותר, כך אתם יציבים יותר, חזקים יותר ובשלים יותר. זה, פחות או יותר, היקף התפקיד [של המק"ס]. במילים אחרות, אף גורם חיצוני לא יכול לפגוע בטיפוח שנעשה בדאפא, לא משנה איזו הפרעה מופיעה. האם כנופייה מסוימת של סוכנים מיוחדים של המק"ס בניו זילנד לא ניסתה בחשאי לגרום למתרגלים שהתעוררו לדרך רעה לעורר צרות? תנו להם לנסות את מזלם ופשוט תראו מה יקרה להם. מי יכול לפגוע בדאפא? אף אחד לא יכול. אף אלמנט או גורם חיצוני לא יכול להשיג שום דבר; אבל אם תלמידי דאפא שבאמת מטפחים לא מצליחים לפעול היטב, ההפסדים שנסבול יהיו חמורים. מי למעשה יכול לפגוע בפא? האם מישהו בכלל יכול לפגוע בפא של הקוסמוס? התרחשויות כאלה הן לא יותר ממבחנים עבורכם, ומטרתן היא לחשוף את המחשבות וההחזקות האנושיות שלכם. האם כל האלמנטים שאתם נתקלים בהם, ששואפים להפריע לתלמידי הדאפא, לא מכוונים למעשה למתרגלים שלא היו נחושים ושמקרטעים לאורך הדרך? זה בדיוק כמו שקרה לפני זמן מה עם אתרי האינטרנט המרושעים שגררו אחריהם אנשים מסוימים, כשחלק מהאנשים אפילו נשבו בקסמם [של האתרים] ונעשו לא רציונליים כאילו שהם כבר לא עצמם, ואפילו הפיצו את האתרים המרושעים האלה. אז איך זה קרה? האם זה לא בגלל שהדברים האלה שהיו לכם – ההחזקות האלו, המחשבות האנושיות האלו, ההרגל הזה של לשקר, או החיבה הזו לרכילות – הועלו אל פני השטח ונחשפו? האם זה לא היה כדי לגרום לכם למעוד וליפול כדי שתוכלו לראות את ההחסרות שלכם וכדי שאלו שבאמת לא מתאימים ינופו? הכוחות הישנים ניצלו את הדברים הרעים של האנשים הרעים האלה וגרמו להם לצוץ. האם זה לא היה השימוש של זה? זו הסיבה שאני אומר שאף אחד לא יכול באמת לגרום לנו צרות, אלא יכולים רק לעזור לנו להיעשות יותר ויותר טהורים. כפי שאתם יודעים, בכל רחבי העולם הסוכנים החשאיים הגנגסטרים של המק"ס, ניסו לשחד את האולמות, התקשרו בטלפון, כתבו מכתבים מאיימים, או שהתחזו למתרגלים של פאלון גונג וכתבו מכתבים לא רציונליים כדי לגרום לאנשים להיות נגד הפאלון גונג. הם באמת ניסו כל דבר אפשרי. אבל אחרי שאנשים הבינו היטב מי הם, באמת לא נותר להם שום דבר שהם היו יכולים לנסות. כשה-Shen Yun היה אמור להופיע בקוריאה, האנשים הרעים שנשלחו במיוחד על ידי המק"ס כדי לגרום הפרעה התחייבו בביטחון שה-Shen Yun לא יצליח להופיע. אבל בסופו של דבר המופע כן התקיים בהצלחה והסוכנים נחלו תבוסה מוחצת. בסופו של דבר לא היה שום דבר שהם יכלו לעשות, הם לא יכלו להפריע. אבל, אף על פי שהם הפסיקו להפריע, אתם בעצמכם בסופו של דבר גרמתם להפסדים משמעותיים.

אחריותם של תלמידי הדאפא היא להציל ישויות חיות, אבל האם חשבתם על זה: אפילו אם ה-Shen Yun מציל הכי הרבה שהוא יכול, כמה אנשים יכול להכיל אולם אחד? יש 7 מיליארד אנשים בעולם, כמה אפשר להציל עם ה-Shen Yun? עם כל כלי התקשורת שלנו וכל הפרויקטים שתלמידי הדאפא עושים שמצילים אנשים, אפילו אם תקדישו את כל כולכם, יש עדיין מספר עצום של אנשים שאי אפשר להציל. כפי שאמרתי לכם בעבר, אתם למעשה לא מצילים את האנשים האלה בשביל המאסטר, וגם לא מצילים אנשים בשביל אחרים. אתם מצילים אותם בשביל עצמכם, משום שבהחלט ייתכן שהם יהיו הישויות החיות העתידיות של גן-העדן שלכם, או שהם ישתייכו לתחום שלכם. אתם לא יכולים לתת לזה לקרות שכשתחזרו למקום הראוי לכם תהיו כמו גנרל בלי צבא, שיהיה לגמרי ריק שם ורק דמות אחת בודדת תשכון בגוף הקוסמי העצום הזה. בודהות לא אמורים להיות בדַלוּת; הם אמורים להיות בשפע. הישויות שחיות שם הן העושר שלכם, ורק איתן גן-העדן שלכם יוכל לשגשג. כולן נחשבות כעושר – כל ישות חיה נחשבת כעושר.

אני יודע שבין אלו שיושבים כאן היום יש כמה בני משפחה של תלמידי דאפא, ויש גם כמה חברים של תלמידי דאפא שאינם מתרגלים שנכנסו לאולם. אני יודע את זה משום שהשדה כאן הוא לא כל כך נקי. כמובן, יש גם אנשים ספורים שנשלחו לכאן על ידי הבריונים הקומוניסטים. אבל בכל מקרה, אומר לכם: זה שבאתם לכאן היא הזדמנות הנובעת מקשרים קארמתיים. לא משנה מי אתה או מה המניע שלך – לשמוע את הפוא פא, להיות בעל הקשר הגורלי הזה, אינו דבר פשוט. על פני השטח נראה שמישהו הזמין אותך לכאן, אבל לא היית יכול להיכנס בכלל אם האלוהויות לא היו רוצות שתיכנס (תלמידים מוחאים כפיים). באתי להציל אנשים (תלמידים מוחאים כפיים), וכולכם יודעים שאני נושא סבל עבור הישויות החיות כדי שהן תוכלנה לזכות בהצלה. אינני מחפש שום דבר אישי מזה. אני יכול לוותר על הכול, ואין לי החזקות אנושיות. כיוון שבאתי להציל ישויות חיות אני לא יכול להיות בררן. אני מציל את כל אנשי העולם, וזה כולל את כולכם היושבים כאן (מחיאות כפיים חמות).