(Minghui.org)

הסינים ידועים ככאלו המוקירים ערכים כמו טוב לב, נדיבות וסובלנות. הם מתביישים כשהם נוהגים בקנאה. כשאדם נדיב רואה את איכויות הזולת, הוא מחמיא לו על כך, בודק היכן ההחסרות שלו עצמו, ולומד לפעול טוב יותר. רק אנשים צרי מוחין ואנוכיים, מחמת ראייתם הצרה, מקנאים בהישגיהם של האחרים. הם מודאגים ממי שעולה מעליהם היום, ומאלו שהם יפסידו להם מחר. הם מרגישים רע כשאחרים מפגינים אופי יוצא מן הכלל. אנשים פחות מוסריים אפילו מרחיקים לכת ומפלילים בהאשמות שווא אנשים טובי לב. לזמן מה נראה שהם מצליחים, אך בסופו של דבר, הם מאבדים את כל התמיכה בהם ומקבלים גמול רע על מעשיהם, כי הכול נשלט על ידי עקרונות שמימיים.

סופו של שן גונג-באו, לסתום בגופו את החור בים הצפוני

שֵן גוֹנג-בָאו הוא דמות בספר "הכתרת האלים". הוא וגִ'יאָנג דזִי-יָא היו תלמידים של האל הקדמון שבשמים. כששן גילה שהמאסטר שלהם שלח את ג'יאנג דזי-יא לעזור לייסד את שושלת גוֹאוּ, המחליפה את שושלת שָאנג, ולתת תארים לאלים, הוא התמלא קנאה. הוא לחץ על ג'יאנג לענות לשאלתו: "על איזה מלך אתה אמור להגן?" וג'יאנג השיב: "משימתי היא להגן על המלך ווּ משושלת ג'וֹאוּ שמידותיו הטובות הן בשיעור קומה כמו של הקיסרים יָאוּ ושוּן, שטוב ליבם הוא בהתאמה לעקרונות האוניברסליים, ועלייתם לשלטון מתאימה באופן מושלם לאקלים הקוסמי. המלך ג'וֹאוּ משושלת שאנג חסר כל איכות; הוא בדרכו החוצה והוא יהיה השליט האחרון של שושלת שאנג".

שן אמר: "אני אגן על היריב שלך ואסכל את תוכניותיך". ג'יאנג נזף בשן בחומרה: "איך אתה מעז! אף אחד לא יכול להפר את הוראות המאסטר שלנו. וגם אנשים לא יכולים להפוך חזרה שינויים שנקבעו על ידי השמים". שן התרגז והשיב: "ג'יאנג דזי-יא, אתה רוצה להגן על אנשי ג'וֹאוּ? איזה יכולות יש לך? אתה למדת בקושי 40 שנה. איך אתה יכול להשתוות לי? אני יכול לכרות את ראשי, לזרוק אותו באוויר והוא ייפול חזרה על צווארי בדיוק במקום שהיה קודם. איך אתה מעז להתנגד לי?" ג'יאנג התעלם משן, ושֵן עזב בכעס.

שֵן החל לחבל במאמציו של ג'יאנג. הוא זימן אלוהויות שונות כדי להרוג את ג'יאנג. יום אחד הוא נתפס על ידי האל הקדמון שבשמים, שעמד לזרוק אותו תחת הר עצום. שן התחנן בפני המאסטר שלו שיסלח לו ונשבע: "אם אמשיך לקרוא לאלוהויות לסכל את מאמציו של ג'יאנג דזי-יא, אני מוכן לסתום בגופי את החור של הים הצפוני". שן שוחרר.

אך הוא לא התחרט באמת. הוא המשיך לגרום לחוסר הרמוניה. הוא ביקש ממנהיג של כת לשלוח 10,000 אלוהויות שגרמו צרות רבות למלך ווּ, בן חסותו של ג'יאנג. האל הקדמון שבשמים הפיל את שן ארצה והרג את הנמר שעליו הוא רכב. הוא אמר לשן: "נשבעת שאם תמשיך לחבל בעבודתו של ג'יאנג, תסתום את החור של הים הצפוני. זה הזמן למלא את שבועתך". זה היה סופו של שן, בקרקעית הים, שם לא יוכל לראות שוב את זריחת השמש לעולם.

אדם אינו יכול להערים על השמים

בספר "דוגמאות לתופעות על- טבעיות", סוּ דָה-ג'אנג, שעבר את הרמה הראשונה של הבחינות הקיסריות, עמד להשתתף בבחינות הרמה השנייה. סו, שחי בתקופת שושלת סונג, היה מפורסם בהבנתו הנפלאה את ספר התמורות (אָי-צִ'ינג). לילה אחד הוא חלם כי הוא דורג במקום ה-11 בבחינה הבאה. הוא סיפר על החלום לעמיתו לכיתה שעמד אף הוא להשתתף באותה בחינה. אותו תלמיד קינא על שלא היה לו חלום שאפתני כזה בעצמו. הוא הלך לפקידים שפיקחו על הבחינות וטען בפניהם כי סו בוודאי שיחד את אחד הפקידים ששמרו על דפי הבחינה, אחרת איך הוא היה יכול להיות בטוח כל כך שהוא במקום ה-11?

לאחר שכל דפי התלמידים דורגו, הממונה הראשי הוציא את דף הבחינה שמספרו 11. כמקובל אז, שם התלמיד שעל דף הבחינה כוסה כשנמסר לבוחן. הממונה קרא את הדף  והתרגז. נושא הבחינה היה ספר התמורות (אָי צִ'ינג) – תחום מומחיותו של סו. הוא תיחקר את הפקידים שדירגו את הבחינה, "איך אתם מסבירים  את זה עכשיו? האם מישהו מכם לקח שוחד מסו, המומחה לאָי צ'ינג, שהיה בטוח כל כך שהוא ידורג במקום ה-11?". הפקידים היו נסערים. הם היו צריכים למצוא דף בחינה אחר מבין הנבחנים הנותרים כדי להחליף את דף הבחינה הזה על האָי צִ'ינג.

לבסוף, ביום בו הוכרזו התוצאות, כשכל שמות הנבחנים נחשפו, לתדהמתם של הפקידים הממונים, דף הבחינה שדורג מחדש למקום ה-11 היה של סו, כאשר דף הבחינה של התלמיד הקנאי שהפליל את סו במתן שוחד, הוזז ממקומו המקורי במקום ה-11. כתוצאה מכך, סו עבר את הרמה השנייה של הבחינות הקיסריות. בשנה שלאחר מכן סו עבר את הרמה השלישית והאחרונה של הבחינות הקיסריות, בשעה שהתלמיד הקנאי שהעליל על סו הושפל ולא היה זכאי יותר להיבחן בבחינות הקיסריות.

קנאה היא רגש שלילי הנובע מחוסר קבלת העובדה שאחרים יכולים לעלות עלינו באופיים, ביכולותיהם, בהישגיהם או במצבם. כאשר אדם משמיץ אנשים אחרים, או פוגע באחרים מתוך קנאה, זה מראה שלבו של האדם חסר טוב לב. זה גם יוצר קארמה עבור אדם זה, וכתוצאה מכך הוא יקבל גמול רע. להיות בעל כבוד ובעל חמלה הוא עיקרון בסיסי. כשאחרים מגיעים להישגים, אנו שמחים עבורם. כשאחרים עולים עלינו, אנו לומדים מהם. כשאחרים זקוקים לעזרה, אנו עושים את מיטבנו לעזור להם. כדי באמת להתייחס לאחרים בטוב לב כך שהם יכולים להרגיש את כנותנו, עלינו להיות נדיבים, שזה ההיפך מלהיות בעלי קנאה.