(Minghui.org)

הדאפא התפשט באופן נרחב ויכול להציל את כל הישויות החיות שניתן להציל. התואר: "תלמיד דאפא של תקופת תיקון הפא" הוא יקר ביותר. אבל יש תמיד אנשים ממקומות שונים שאינם מוכנים להיות רציונליים ולטפח עצמם באמת.

הם קוראים לעצמם תלמידי דאפא, אבל הם מבולבלים כבר זמן רב. בכל הזדמנות הם הופכים ללא רציונליים ומוזרים, מתפארים, מנסים לנצל מצבים, ממציאים משהו חדש רק כדי להתבלט, או משתמשים בגישות אחרות כדי לספק את התשוקות האנושיות שלהם דרך הדאפא. כתוצאה מכך, לא רק שאינם מצליחים להשיג את המהות האמיתית של טיפוח בדאפא, אלא גם משמשים כהפרעה פנימית (בקרב המתרגלים) והורסים את המוניטין של הדאפא ושל תלמידי הדאפא כלפי חוץ. בכל שלב היו אנשים כאלה במקומות שונים וביסודו של דבר הם פעלו בצורה שסייעה לסוכנים המיוחדים של המק"ס, לבריונים ול"משרד 610" – הנמצאים תחת שליטת הכוחות הישנים – ועזרו לישויות האלה להשיג את מטרותיהם.

לדוגמה, כשסוכני המק"ס חסרי הבושה בנו אתרי אינטרנט מרושעים, האנשים האלה הלכו אחריהם מיד לאורך כל הדרך. לא רק שהם הרסו את עצמם, אלא שהם גם עזרו לקדם את האתרים המרושעים האלה ולהרוס אנשים אחרים. כשבריוני המק"ס הקימו פורומים, בלוגים, חדרי צ'טים (QQ) כביכול וכדומה, היו אנשים שהלכו אחריהם מיד והחלו ליפול לכתות של פולחן אישיות, תרמו כסף למישהו כדי ש"ינקה מהם את החטאים" כביכול, או שיאסוף כסף בשמם... כשלאנשים יש החזקות לבני משפחה של המאסטר, ואחרים הרימו את עצמם בשם הבת של המאסטר ורימו אחרים לעשות מעשים רעים. כשהחזקת הפחד של אנשים מסוימים לא מסולקת, בריוני המק"ס "עוזרים" להם לעזוב את הדאפא ולעבור לדתות שמאפיינות את סוף הדהרמה. דברים כאלה נותנים במה להפרעות של הרוע והופכים את הרוע ליעיל. הסוכנים חסרי הבושה של המק"ס יהיו חייבים לקצור מה שהם זורעים, וזה משהו המוכתב על ידי חוקי הפא של הקוסמוס. אבל מה לגבי אותם אנשים שהשיגו את הפא אבל נהרסו מפני שאינם יכולים להיות רציונליים, האם הם לא יקצרו גם כן מה שהם זרעו? האין הם יוצרים מחסומים להצלת אנשים? האם זה מה שהאני האמיתי שלך וההכרה העיקרית שלך היו רוצים אילו היו צלולים? מדוע אתם מתעקשים לצעוד בנתיב ההרס שאחרים צעדו בו לפניכם במקום ללמוד את מהלקח שלהם?

המאסטר אמר ב" יום השנה ה-20 להוראת הפא" (2012):

"לא משנה באיזה יום ההיסטוריה אמורה להסתיים, את היום הזה לא ניתן לדחות לא משנה מה. יכולים רק להיות שינויים לדברים ספציפיים או למה שמתרחש בתהליך. דברים שלא נעשים היטב ישפיעו על דברים מאוחר יותר, אבל את מסגרת הזמן הכוללת הזאת לא ניתן להאריך. זה לא עניין שהמאסטר רחום או לא. המצב הוא שאם בסופו של דבר משהו שהוצל או שהורכב מחדש אינו מה שאני רוצה, או שהוא לא מגיע לסטנדרט שלי, אז זה היה לשווא, משום שהוא יהיה צריך להיהרס. את הזמן הזה אי אפשר לעבור. אז באשר לישויות שלא יכולות להינצל, כך הם פשוט פני הדברים".

כל עוד תיקון הפא לא מסתיים, יש עדיין הזדמנות לאלה שלא פעלו היטב, לחזור [לדאפא] ולפעול היטב. אבל עליהם לדעת להוקיר את הזמן שניתן להם, ולהבין שרק אם ילמדו איך מטפחים על בסיס הפא הם יצליחו לפעול היטב באמת.

המאסטר אמר לנו שוב ושוב שבטיפוח הדאפא, ההכרה העיקרית צריכה להיות חזקה ושצריך לטפח עם מחשבות נכונות. אחרת, אי אפשר לטפח. תלמידי הדאפא שעושים טיפוח אמיתי יודעים שלעשות אחרת יהיה שווה ערך לא ללכת על הנתיב הנכון שהמאסטר תכנן, אלא רק לצעוד על הנתיב אותו תכננו הכוחות הישנים. אם זה יקרה, לא רק שלא יוכלו להינצל, אלא שלא תהיה להם גם דרך להגשים את השבועות הקדושות שנשבעו למאסטר לפני זמן ארוך. אנחנו מקווים שכל המתרגלים ותלמידי הדאפא ילמדו את הפא וישיגו את הפא וישלחו מחשבות נכונות לעתים קרובות, מפני שרק כאשר ההכרה העיקרית שלך חזקה ואתה רציונלי וצלול, תוכל לטפח באמת את לבך; תוכל לשלול את התכנונים של הכוחות הישנים; לא תהיה עוד מתופעל על ידי סוכני המק"ס חסרי הבושה; ואתה תפעל ביציבות ותעשה היטב את שלושת הדברים הנדרשים על ידי המאסטר.

12 ביולי 2012