הם מתחילים לפחד.

לא ייאמן, אבל ראשי המשטר בסין התחילו להבין שאי אפשר לנסות לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה.

נכון, העוגה שלהם כל כך גדולה, שזה לקח לעולם האטום ותאב-הבצע 13 שנים ארוכות ומייסרות לקלוט שהעוגה הסינית נאכלת.

בשנות שלטונה רצחה המפלגה הקומוניסטית הסינית 80 מיליון בני אדם.

80 מיליון.

יותר מהרוגי מלחמות העולם הראשונה והשנייה גם יחד.

והעולם שתק.

והעולם עדיין שותק.

הם מתחילים לפחד, אבל לא מאתנו.

אנחנו לא עושים עליהם שום רושם. שנה אחרי שנה קומץ אנשים נטולי כוח פוליטי נעמדים בפינות רחובות בערים ברחבי העולם, ומבכים את גורל הסינים ומתרגלי שיטת הפאלון גונג.

עוברי אורח מסתכלים עלינו ותוהים מה אנחנו עושים.

אין מדינה היום שלא נמצאת היום בסוג של כאוס:

משבר כלכלי עולמי.  מוסריות מתפוגגת. שליטים רודפי בצע ותאבי כוח.  עוני.  רעב.  מחירי הדלק. פונדמנטליסטים שמטיסים מטוסים אל בנייני מלאי אדם.

כל אחד מנסה לעשות סדר בריבוע הקטן שלו.

מה לנו, פה בישראל מוכת המלחמות והבעיות החברתיות ולסין – המעצמה הגדולה בעולם?

למה אנחנו צריכים לעזור להם?

למה האמריקאים צריכים לעזוב הכול ולעזור להם?

בכירי המשטר הסינים יודעים את זה.

הם סמכו במשך יותר מ-60 שנה על זה.

הם ידעו שאף אחד לא ייגע בהם – כי הם יפגעו לו בכיס.

הם מתחילים לפחד. אבל לא מאתנו.

מעצמם.

לא ההבנה שמעשיהם בלתי נסלחים היא שתגמור את הרדיפה.

לא מוסר.

לא נקיפות מצפון.

הפחד שלהם, כמה אירוני, הוא מעצמם.

היה צריך שרק אחד מקודקודי הגיהינום ינסה לחמוק מעונש, כדי שגלגל התופת יצא לדרך.

ועכשיו – כל שיטות הרדיפה, ההכפשה והעינויים שהמפלגה הקומוניסטית בסין נתנה להם חסות, הסתירה והכחישה – מופנות כלפיה עצמה.

בכירים במפלגה נרדפים, נאסרים, מעונים ונרצחים. הם ובני משפחותיהם.

בדיוק כמו שעשו הם למתרגלי הפאלון גונג.

צדק פואטי?

לא אם תשאלו אותי.

גלגל הרוע הזה לא יוכל להפסיק אם הרוע הזה יופנה כלפי קבוצות אחרות.

אין איש במפלגה הקומוניסטית שנקי מהרצח.

אני מאחלת לבני העם הסיני את הכוחות להפיל את המשטר האפל הזה, ולמצות אתו את הדין, לא בשיטותיו – אלא באנושיות.

אני מאחלת לעם הסיני חיים.