בגדי מותגים המיועדים לייצוא מיוצרים בעבודת עבדים בכלא הנשים בשאן-דונג
(Minghui.org)
כלא הנשים בשאן-דונג חתם על מספר חוזים למסחר תחת השם : "חברה לפיתוח בע"מ, שינג-יה, שאן-דונג". לפני שעבר למיקומו הנוכחי הכלא מנה תשעה אגפים בהם כפו על אסירים עבודת עבדים. באגף 6 שהו אסירים בני שישים ומעלה עם בעיות רפואיות ונכויות ומכסת עבודתם הייתה קלה יותר משל השאר. אבל כל אחד היה צריך עדיין לעמוד במכסת העבודה, ובכללם חולי נפש ומוגבלויות פיזיות.
רשויות הכלא מינו שוטרים להביא עוד חוזים. רוב החוזים הגיעו מחברות בין-לאומיות וספקים מהשורה הראשונה לחברות המסחריות האלה. כמות גדולה של בגדים וצעצועים (שהוכנו באגף 2) יוצאו לארה"ב, יפן, דרום קוריאה, רוסיה, גרמניה ועוד. מספר מותגים כמו "פייר קרדן" למשל הם תוצרת הכלא הזה. בתקופה של שפל בחוזי סחר זרים, הכלא עבד על חוזים לייצור מקומי ובכלל זה הצבא והמשטרה, להם סיפק הכלא מדים וסחורות שונות.
אני זוכרת לפחות שלושה שמות של מותגים עם הזמנות גדולות. אחד מהם הוא בגדי ילדים ABC, חברה שהוקמה בטייוואן ב-1983 ומפורסמת מאוד בסין.
 |
 |
 |
המתרגלות עברו סבבים רבים של שיטות לשטיפת מוח. כל מתרגלת חדשה שהגיעה הייתה במעקב סביב השעון על ידי אסירות פליליות, כשהיא מבודדת בתוך תא מאסר. התא שימש כמקום לינה, ארוחה ושירותים. מתרגלות שסירבו לוותר על אמונתן סבלו מעונשי עמידה ארוכים מהרגיל, הכו אותן, קיללו אותן, תלו אותן ומנעו מהן שינה והליכה לשירותים.
אחרי שכפו על מתרגלות הפאלון גונג לחתום על הצהרת וויתור על אמונתן הפנו אותן לעבודת עבדים. העבודה החלה ב-5:00 בבוקר והסתיימה ב-10:30 בלילה. היה עליהן לשיר "שירים אדומים" של המפלגה, לכתוב יומנים שבועיים ודיווחי סיכום חודשיים. בדיווחים האלה היו צריכות להשמיץ את המאסטר של השיטה ואת השיטה. אפילו זקנות שלא ידעו לכתוב היו צריכות להשמיץ בעל פה ואחרות כתבו זאת.
במחנה זה ייצרו וילונות, מחרוזות זכוכית, חולצות סרוגות ללא שרוולים, תיקים, שמיכות, צעצועים, עצי חג המולד, שום קלוף וחבילות עפרונות. הייתה גם עבודה ידנית רבה בתיוג, אריזה, רחיצת כלי זכוכית, ואזות, ואריזת סלילים חשמליים. כמו כן היו למחנה חוזים עם חברות בגדים בוויי-צ'יאו בשאן-דונג.
