(Minghui.org)

בריאיון באחד מכלי התקשורת האוסטרליים הגדולים Fairfax – – סיפר הנפרולוג ד"ר דיוויד גודמן ממלבורן כי לפני חמש שנים נסעה קבוצה שלמה של אוסטרלים להשתלת כליות בסין לאחר שכבר הותאמו להם מראש "תורמים" והותאמו דגימות דם ורקמות מראש לפני נסיעתם. ה"תורמים" כפי שנמסר היו "נידונים למוות". באופן בלתי ישיר זה מעיד על קיום של "בנק איברים" וסימון של "תורמים" מראש על פי דרישה. בהתחשב בצורך בהתאמה ייחודית של דם ורקמות של התורם והמקבל, לא ניתן להסביר את מספר ההשתלות שנעשו בסין במספר הנידונים למוות הרשמי במדינה, שביצעו פשע חמור.

ב-5 באוקטובר השנה שני עיתונים במלבורן: The Age, ו- The Sydney Morning Herald, פרסמו מאמר שנכתב על ידי מאנדי סאייר. המאמר מציין כי "כיום יש כ-1,600 אנשים הממתינים באוסטרליה לאיברים, וב-2010 היו רק כ-14 תורמים לכל מיליון איש". זאת כיוון שאוסטרליה היא רב-תרבותית, ויש בה קהילות שאין בהן היענות רבה לתרום איברים. לכן זמן ההמתנה להשתלת כליה באוסטרליה היא 4 שנים. "הסיבה שרשימת ההמתנה ארוכה היא משום שניתן להחזיק את החולים בחיים באופן בלתי מוגבל בעזרת דיאליזה", אומר ד"ר גודמן, "אבל כשיש דיאגנוזה של כשל בלב, כבד, או לבלב, אין מערכת שתספק סיוע ורבים ימותו במהלך ההמתנה".

חולים נוסעים מאוסטרליה לסין להשתלות כליה

בזמן ההמתנה לאיבר מתאים, החלו להסתובב שמועות שבסין ימצאו לך איבר מתאים במהרה. הכתב של Fairfax שאל את ד"ר גודמן על תיירות ההשתלות, ואם "היו לו חולי דיאליזה שנעלמו ופתאום הופיעו שבועיים אחר כך עם צלקת באזור המותניים". "הרבה מאוד פעמים" ענה ד"ר גודמן. "לפני חמש שנים קבוצה שלמה שלהם נסעו יחד לסין וחזרו עם כליות מושתלות. התורמים היו אסירים שנידונו למוות, וסוג הדם והרקמות הותאמו מראש".

"יש לי התנגדות עזה לתיירות השתלות. התורמים מרגישים מנוצלים. אין טיפול המשכי בסין ובארצות אחרות. המטופל מקבל תרופות לחמישה ימים אחרי הניתוח כדי שיוכל לטוס חזרה לאוסטרליה ולקחת מונית ישר מנמל התעופה לחדר המיון".

קווין (Kevin) גרין, יו"ר עמותת ההשתלות באוסטרליה הוא בעצמו חולה כליות. היה עליו להמתין עם דיאליזה שמונה שנים לפני שקיבל כליה ב-2009. הכתב שאל אותו האם הוא שקל אפשרות להיות תייר השתלות במשך ההמתנה הממושכת, וקווין אמר שכן.. "אחרי חמש שנים עם דיאליזה כמעט התייאשתי והיה הפיתוי לנסוע לסין".

אבל אז הוא שינה את דעתו "קודם כל, המחיר היה 25 אלף דולר לתשלום מראש. זו אופציה רק לבעלי ממון. ודבר שני, אם הגוף דוחה את האיבר המושתל, לעולם לא תוכל להיכנס חזרה לרשימת ההמתנה האוסטרלית", אמר.

התקשורת האוסטרלית חושפת "הריגה לפי דרישה" של אסירים כדי לקחת את איבריהם

החולים מאוסטרליה לא חלמו שהם הפכו ללקוחות של "הריגה לפי דרישה" של אסירים כדי להשתמש באיבריהם. המשטר הסיני מוציא להורג 2000 עד 3000 אסירים כל שנה. הנתונים הרשמיים שהוא מפרסם מראים שב-2005 היו 20,000 השתלות איברים בסין. ב-2008 היו 86,000 השתלות כליה ו- 14,643 השתלות כבד – זה רחוק מאוד מהמספר הרשמי של המוצאים להורג.

מאיפה המספרים האלה?

ה- News Weekly האוסטרלי פרסם מאמר פרשנות שכתב ג'פרי באב (Babb) ב-11 במאי 2013. כותרת המאמר היא "זכויות אדם: שוד האיברים המזוויע של סין הוא הפשע שלהם והבושה שלנו".

המאמר הצביע על כך ש"אף אחד לא עוזב את בית המטבחיים הזה בחיים. זאת הסיבה מדוע אף אחד לא מדבר על זה. אף אחד לא יודע כמה ממתרגלי הפאלון גונג בסין היו נתונים לקצירת האיברים הזאת שנכפתה עליהם בניגוד לרצונם"

מר באב כותב "איך אנחנו יודעים שזה אכן קורה? ראשית, יש לנו דיווחים אמינים שזה קורה. שנית, סין מציעה שירותי השתלה כאלה שניתן לספקם רק אם התורמים 'נטבחים על פי דרישה'".

קצירת איברים בכפייה היא הפרה של הזכויות הבסיסיות ביותר של האדם

פרופ' מאריה פיאטרונה סינג (Fiatarone Singh), שהיא מרצה למדעי הספורט, האימון והרפואה באוניברסיטה של סידני, ואחת הכותבות בספר  State Organs:Transplant Abuse in China  אמרה "הריגה של מישהו כדי למכור את האיברים להשתלה... זוהי הפרה של הזכות האנושית הבסיסית ביותר – הזכות לחיים עצמם".