(Minghui.org)

אני אישה קשישה הגרה בכפר מרוחק. הורי נפטרו כשהייתי בת שלוש ולאחר זאת אימצו אותי. אמי המאמצת לא הייתה אישה טובת לב. התחלתי לעבוד בחווה בגיל עשר. כשלא מצא חן בעיניה כל דבר שעשיתי הייתה אמי המאמצת מקללת ומכה אותי לעתים קרובות. הייתי עצובה תמיד והימים נראו לי ארוכים מאוד.

כשהייתי רק בת 16 ארגנה אמי המאמצת את נישואי לאדם עני. מאחר שלא יכולתי להביע את דעתי לגבי חיי, היה עלי להינשא לו. הוא היה עצלן ולא רצה לעבוד. לעתים קרובות הרביץ לי, דבר שגרם לי פעמיים לאבד את ההכרה. יום אחד הוא אפילו פצע אותי עם סכין. ניסיתי לעצור אותו, אבל הסכין פגעה בזרועי והותירה פצע גדול.

גם חמי וחמותי לא היו מאושרים ממני ולעתים קרובות התלוננו עלי. כשהרגשתי שאיני יכולה לשאת זאת עוד, לקחתי את בני בן השישה חודשים לביתה של דודתי כדי לגור אצלה. היא אמרה לי שלא היה עלי לעזוב כך את ביתי בצורה זו. היא המשיכה ואמרה שהאדם היחיד שיכול להציל את כולנו הוא מר לי. לא הייתה לי ברירה אלא לחזור הביתה. עברו כבר 33 שנים מאז היא אמרה זאת. לא הבנתי את המשמעות האמיתית של מה שהיא ניסתה לומר לי.

כשחזרתי הביתה הכו אותי וקללו אותי לעתים קרובות. הכו בי במטאטאים עד שהידיות נשברו. לא יכולתי להבין מדוע חיי כל כך מרים. הורי מתו כשהייתי עדיין תינוקת ואף פעם לא זכיתי כילדה לאהבה, וברגע שנישאתי בעלי והוריו התעללו בי. ניסיתי להתאבד מספר פעמים, אבל ניסיונותיי כשלו. רציתי לתלות את עצמי אבל החבל נקרע. חיפשתי חומר הדברה לשתות, אבל לא יכולתי למצוא. ניסיתי אפילו להידרס, אבל אחרים עצרו בי. נראה שאלוהים הגן עלי.

בשנת 1998 הכרתי את הפאלון דאפא. כשראיתי בפעם הראשונה את תמונתו של המאסטר בספר "ג'ואן פאלון" הרגשתי מייד קרובה אליו כאילו הוא היה כבר מוכר לי. עיניי התמלאו בדמעות והרגשתי בפעם הראשונה בחיי שאוהבים אותי. לבי התמלא באושר ובחום.

בערב צפיתי בהרצאות הפא, בוידיאו. כשהמאסטר אמר שהוא יתקין פאלון בגופם של כל המתרגלים בזה אחר זה, הרגשתי פאלון מסתובב בבטני. הייתי נרגשת וכשחזרתי הביתה סיפרתי על כך לבעלי. הוא לא האמין לי וחשב שאני מדברת שטויות. אבל הוא ידע שלא אשקר לו מפני שהייתי אדם ישר. מאוחר יותר הוא ניגש אלי ואמר שגם הוא הרגיש משהו מסתובב בבטנו. אמרתי לו שייתכן שהמאסטר התקין פאלון גם בגופו. עודדתי אותו ללמוד את הפא ביחד איתי והוא הסכים.

כל יום הלכתי לאתר התרגול כדי ללמוד את הפא ולתרגל. ביולי 1999 החל משטרו של ג'יאנג דזה-מין ברדיפת הפאלון גונג בהיקף חסר תקדים. כלי התקשורת גויסו להשמיץ את הפאלון גונג וסיפרו שקרים כדי להרעיל את הציבור. אנשים היו מפוחדים. כל המדינה הייתה במערבולת, מהרמה הפרובינציאלית ועד לרמה הכפרית. תלמידי הדאפא נרדפו בכל מקום. רוב המתרגלים בכפר שלי הפסיקו לתרגל, אבל אני עודדתי את עצמי להמשיך ולתרגל משום שהתרגול היה כל כך טוב.

יום אחד בסוף שנת 2000 קראתי את הפואמה "למתן את הרצון והלב" מ- "הונג יין". הבנתי שעלי לנסוע לבייג'ינג כדי לעתור צדק למאסטר. הרשויות תקפו את המאסטר שהציל אותנו. אני כתלמידת דאפא שזכיתי לתועלת מהפאלון דאפא, הרגשתי צורך לעצור את הרוע מלהשמיץ את המאסטר. החלטתי לנסוע לבייג'ינג. באותו לילה חלמתי חלום בו ראיתי סירת פא גדולה ונוצצת יורדת מהשמים. ידעתי שהמאסטר מעודד אותי. למחרת נסעתי לבייג'ינג כשבכיסי כרזה "פאלון דאפא הוא טוב".

להשיג את הפא, ללמוד את הפא ולהאמין בפא

לאחר שחזרתי מבייג'ינג, נעצרתי ודנו אותי באופן בלתי חוקי לשנה עבודה במחנה עבודה בכפייה. אחרי ששוחררתי וחזרתי הביתה אתר התרגול וקבוצת לימוד לא התקיימו יותר. לא יכולתי למצוא מתרגלים כלשהם ללמוד ולשתף איתם. בעלי אינו יודע לקרוא וגם אני בקושי קראתי, אבל עדיין עבדתי על לימוד הפא מדי יום. כתבתי אותיות על כפות ידיי ויצאתי החוצה לשאול אחרים מה הפירוש. כשלמדתי את הפא, המאסטר היה נותן לי רמזים לעתים קרובות. זכרתי בעל-פה את הפא הלכה למעשה. להלן כמה דוגמאות כיצד חיסלתי קארמת מחלה בעזרת מחשבות נכונות.

יום אחד סבלתי מכאב ראש. מיד שלחתי מחשבות נכונות חזקות. חשבתי על דבריו של המאסטר:

"נדבר על המחלות הנפוצות ביותר, אולי באיזה מקום בגוף יש גידול, דלקת, זיז גרמי וכו'. זה בעצם משום שבממד אחר רובצת שם ישות. יש שם ישות בממד עמק מאוד". ("ג'ואן פאלון" הרצאה שביעית, "הנושא של טיפול במחלות")

עשיתי את תנוחת היד האנכית כדי להשמיד את הישות בממד העמוק. ראיתי ישות שהייתה בעלת משטח עגול עם שיער שחור בורחת מבטני. אחרי שסיימתי לשלוח מחשבות נכונות חזקות ראשי התבהר לחלוטין.

יום אחד לא שמרתי על השין-שינג שלי וכעסתי על בעלי. הרגשתי כאב בחזי. הכאב הלך והחמיר מיום ליום. יום אחד זכרתי לפתע שפא הבודהא הוא הכל יכול, והמאסטר יכול להעניק לנו כוחות על טבעיים. נזכרתי בפא של המאסטר:

"נניח שלמישהו יש מחלה בלב. כשהיד הזאת נעה בכיוון הלב כדי לתפוס את הישות הזאת, היד שבממד אחר נכנסת פנימה. בין רגע היא תתפוס אותה במהירות רבה מאוד, ואז היד בחוץ תופסת, ושתי הידיים מתאחדות ותופסות אותה". ("ג'ואן פאלון" הרצאה שביעית, "הנושא של טיפול במחלות")

לכן תפשתי פעמיים בחזי וזרקתי אותה משם. מיד לא חשתי יותר כאבים בחזי.

הייתי רוצה להזכיר למתרגלים כשאנחנו חשים בכאב, או מרגישים לא טוב בחלק כלשהו בגוף, אין עלינו להתייחס לכך כמחלה. המאסטר אמר שלמטפחים אין מחלות. כשאתם נתקלים בכך, אתם מנקים זאת בעזרת הכוחות השמימים שמאסטר העניק לנו ובעזרת מחשבות נכונות.

המשך יבוא.....