(Minghui.org)

באמצעות לימוד ושינון הפא אשתי (שגם היא מתרגלת) ואני יכולנו להתגבר על מבחן הנמנום במהלך לימוד הפא, תרגול התרגילים ושליחת מחשבות נכונות חזקות. במשך שנים רבות רצינו תמיד לשנות את המצב של נמנום והירדמות אבל לא היינו מסוגלים לפרוץ זאת. לאחרונה התחלנו לשנן את הפא בחריצות ואז סוף סוף יכולנו להתגבר על המבחן הזה.

הפרעות של נמנום

לפני מספר שנים כששמרתי על מצב ערנות בתרגול התרגילים, נראה לי מגוחך שכמה מתרגלים הזכירו שהם נרדמים לעתים קרובות בתרגיל החמישי, או שהספרים שלהם צונחים לרצפה כשהם לומדים את הפא. חשבתי לעצמי: "כיצד זה יכול להיות אפשרי?" אולם מאוחר יותר התנסיתי במצב כזה בעצמי. גם אני נרדמתי כששלחתי מחשבות נכונות חזקות. ואז חוויתי את הקושי להתגבר על המבחן הזה.

במשך שנים רבות הייתי במצב הזה של נמנום. ב-2011 נהגתי ללכת לישון אחרי שסיימתי לשלוח מחשבות נכונות חזקות בחצות. אחר-כך התעוררתי ב-3:40 לפנות בוקר כדי לתרגל. אבל נרדמתי בזמן תרגול התרגילים. מאוחר יותר כעסתי על עצמי: "להירדם בזמן התרגול? זה לא ייעשה!" הבנתי גם שאם מצב הטיפוח שלנו אינו טוב, לא משנה כמה עבודה נעשה, זה יהיה אדם רגיל העושה את עבודת הפא. אם איני יכול להגיע למצב של רוחניות מלאה אחרי שאני ישן שעתיים עד שלוש שעות בלבד בלילה, אז אני לא צריך להתעקש על כך. לכן ב-2012 הלכתי לישון בשעה 22:00 או 22:30 בלילה והתעוררתי בחצות לשלוח מחשבות נכונות חזקות. חשבתי שעל ידי הגדלת שעות השינה, התופעה של נמנום בזמן לימוד הפא, התרגול ושליחת מחשבות נכונות תסולק. בהתחלה היה לכך השפעה כלשהי, אבל זה לא פתר את הבעיה היסודית. יותר מכך, במשך הזמן חזרתי למצב המקורי של נמנום. אשתי הייתה חרדה מאוד כשראתה אותי מנמנם. אולם גם היא החלה לאחר מכן לנמנם.

באמצעות לימוד הפא ידענו שאלה הן הפרעות של הרוע. זהו הרוע שדוחף את היד הזקורה שלכם למטה בזמן שליחת מחשבות נכונות חזקות וגורם לכם להירדם וכך מביא אתכם למצב שאינכם יכולים לקבל את התוצאה הנכונה. שלחנו מחשבות נכונות חזקות לסלק את ההפרעות האלה, אבל עדיין לא היינו מסוגלים להתגבר על כך.

בספר "ג'ואן פאלון" המאסטר אומר:

"אבל אין עליך להירדם או להיעשות מטושטש, אחרת ייתכן שמישהו אחר יטפח את הדברים הטובים". (הרצאה שמינית, "ההחזקה של קורת-הרוח")

לפעמים אנחנו משתמשים בטלפונים הניידים שלנו לצלם או להסריט בוידיאו אחד את השני. היינו בהלם כשראינו את עצמנו מנמנמים בזמן התרגול ושליחת מחשבות נכונות. זו הייתה ממש בושה. בתחילה הג'ו יואן-שן שלנו התחזק אחרי שראינו את התמונות של עצמנו והנמנום פחת. אולם אחרי תקופת זמן הפכנו חסרי תחושה לראות זאת. מכאן שהנמנום לא הפסיק והרגשנו חסרי אונים.

ללמוד ולשנן בע"פ בשקדנות את הפא

לאחרונה, מלבד הקריאה בספר "ג'ואן פאלון" כל יום, אני קורא פעם אחת בשאר ספרי הדאפא. בזמן שקראתי את הרצאות המאסטר, ראיתי שמוזכר שתלמידים נרדמים בזמן לימוד הפא ותרגול התרגילים. הרגשתי על אחת כמה וכמה שעלי לפרוץ מיידית את מצב הנמנום הזה.

ב"הוראת הפא בוועידת הפא לסייעים בצ'אנג-צ'ון" המאסטר אמר בתשובה לשאלה של תלמיד על הנושא הזה: (תרגום לא רשמי)

"אתה נרדם בשעה שאתה לומד את הפא, אתה נרדם כשאתה קורא את הספר, אתה נרדם גם כשאתה מבצע את התרגילים. לא פרצת אפילו את שלב ההתחלה עדיין. זה עניין של כוח רצון! כפי שאתם יודעים, במהלך הטיפוח שלכם, לא רק אלמנטים המרכיבים את האנוש שלכם ינסו לעצור בעדכם לצאת מהאנוש, אלא גם כל דבר המרכיב את הסביבה האנושית לא יאפשר לכם לצאת. עליכם לפרוץ את הכול ולהתגבר על כל סוגי המבחנים. ההתבטאות הגדולה ביותר היא הסבל שהם יוצרים לכם. סבל בא בצורות שונות, והירדמות היא אחת מהן. אלה שאינם מסוגלים לטפח, או שאינם חרוצים, אינם מבינים שזוהי צורה של קושי. אינך יכול להשיג את הפא – זה לא נותן לך ללמוד את הפא – ועדיין אינך אפילו מודע לכך שזהו מבחן. אם אין זה מצב שלבך אינו בפא או שאינך רוצה לטפח – אז למה לא להתגבר על זה? חזק את כוח הרצון שלך. אם אדם יכול להפוך לבודהא רק בכך שיתגבר על הירדמות, הייתי אומר שזה קל מדי. איך תטפח את עצמך אם אינך יכול אפילו לעבור משוכה קטנה כזו?"

זה מסוכן מאוד לנמנם בזמן התרגול. אחרי שקראתי את כל ספרי הדאפא, אשתי ואני התחלנו לשנן את כל הכתבים של המאסטר על נמנום בזמן לימוד הפא. התחלנו לשנן את הפא אחרי שסיימנו לתרגל ולשלוח מחשבות נכונות בבוקר. שיננו את הפא בשקדנות וברציפות והשגנו הבנה טובה יותר על הגורם לנמנום בזמן לימוד הפא, תרגול התרגילים ושליחת מחשבות נכונות והתוצאות של אי התגברות על המבחן הזה. דרך זה השגנו את צעקת ההתעוררות שלנו.

הוארנו לכך שעקב קארמת המחשבה שלנו, או הפרעות חיצוניות, אנחנו מנמנמים בשעת לימוד הפא, תרגול התרגילים ושליחת מחשבות נכונות. ההפרעות באו כדי למנוע מאיתנו את השגת הפא ועליה ברמה. זהו חוסר כבוד כלפי המאסטר כאשר אנו מרגישים רדומים במהלך לימוד הפא ולא נוכל להשיג את הפא במצב זה. כשהרגשנו רדומים לא היינו מסוגלים לקרוא יותר מכמה משפטים במשך זמן ארוך. כשתרגלנו את התרגיל החמישי, היד העליונה שלי נפלה לעתים קרובות על ברכי כשמצב הנמנום התרחש. גופה וראשה של אשתי נטה בדרך כלל בזווית של 90 מעלות כשהיא הייתה בתרגיל החמישי. כשאנחנו שולחים מחשבות נכונות במצב של נמנום, כפות הידיים שלנו נעות קדימה ואחורה כמו מניפה. הבנו שאם אנחנו רוצים לשנות את המצב, עלינו להגביר את הנחישות שלנו ללמוד את הפא.

השיפור יגיע כשנטפח באמת

בתחילה לא הרגשתי מנומנם כשהתחלתי לתרגל את התרגילים ולשלוח מחשבות נכונות חזקות. אולם כשעצמתי קמעה את עיניי, עדיין נרדמתי ללא יודעין. יום אחד לפני כשעמדתי להתחיל בתרגיל החמישי, הבנתי לפתע שהפא נמצא כאן כדי להנחות אותנו בטיפוח. זה לא יעבוד אם רק אשנן את הפא, אבל לא באמת אטפח את עצמי.

המאסטר אמר ב"הוראת הפא בוועידת הפא לסייעים בצ'אנג-צ'ון": (תרגום לא רשמי)

"אינני מאמין שאם תחזיק את עיניך פקוחות עדיין תירדם! אם אינך יכול לשלוט בכך, פקח את עיניך במהלך התרגילים. עליך לעבור את המשוכה הזו."

רק כאשר נוהגים לפי הפא של המאסטר, אדם יכול לטפח באמת. החלטתי שאתחיל לתרגל עם עיניי פקוחות. אפילו אם ארגיש מנומנם עדין אשמור על עיניי פקוחות. אשתי ואני הגענו להסכמה שרק כשנעשה זאת נוכל להתגבר על ההפרעות של נמנום.

כתוצאה מכך כשתרגלנו את התרגיל החמישי, הצלחנו להישאר ערניים, דקה אחר דקה, כשאנו עוקבים אחר קולו של המורה והמוסיקה של התרגיל. במשך התקופה הזאת הפכתי מנומנם מספר רב של פעמים. חשבתי לעצמי: "אם אעצום את עיניי, אני אאפשר להפרעות לנצח, לכן אני אתעקש לשמור על עיני פקוחות ולהאזין לדבריו של המאסטר". בעקבות הגישה הזאת אשתי ואני לא נמנמנו והיינו מודעים בבירור שאנחנו מתרגלים את התרגילים יום אחר יום.

מלכתחילה לא נהגנו להפגין כבוד למאסטר ולפא בזמן לימוד הפא. אשתי נהגה לשבת על המיטה כשגבה על המחמם והיא נמנמה אחרי לא יותר מחצי שעה שהייתה לומדת את הפא. כשהפכה מנומנמת מאוד, היא הייתה נכנסת למיטה, אחרי שלמדה לא יותר ממחצית הרצאה בספר "ג'ואן פאלון". כעת אנחנו יושבים על כסאות, או בתנוחת הלוטוס על ספה. אם יש סימן כלשהו של נמנום, אני נעמד ולומד את הפא בעודי עומד, כשאני מונע מהאלמנטים המפריעים הזדמנות כלשהי לנצל את הפרצה שלי. לכן אני מסוגל אחרי ארוחת הערב לקרוא הרצאה אחת של "ג'ואן פאלון" מהתחלה ועד הסוף מבלי להיחלש. הכמות והאיכות של לימוד הפא שלי משתפרים נהדר.

בנוגע לשליחת מחשבות נכונות, המאסטר אמר ב"מחשבות נכונות":

(4) "כששולחים מחשבות נכונות, התוצאה היא זהה בין אם עוצמים את העיניים או לא".

סוף סוף היינו מסוגלים לפרוץ דרך המצב של נמנום בזמן לימוד הפא, תרגול התרגילים ושליחת מחשבות נכונות חזקות.

הפא הוא אוניברסאלי

המפתח לכך שתהיה לנו פריצת דרך בכל מיני מבחנים הוא ללמוד יותר את הפא ולהשתפר על בסיס הפא. רק על ידי לימוד הפא, הכוח של הפא יתגלה בעצמו. כאשר אנו לומדים באמת ומשננים בחריצות כמות ניכרת של הפא, הפא יגרום לנו להבין איך לנהל דברים ונוכל להיות מסוגלים להתגבר על מבחנים.

בעבר, כשישנתי חמש עד שש שעות בלילה, הזמן הרב ביותר שישנתי, לא שמעתי מייד את הצלצול של השעון המעורר בבוקר. אולם מאז התנסיתי בפריצת הדרך שתיארתי למעלה, אפילו אם הייתי צריך לישון מעט, עקב סדר יום עמוס, יכולתי להתעורר בקלות חמש דקות לפני צלצול השעון. אני חושב שזה מפני שהמאסטר מעודד אותי להיות שקדן יותר. תודה רבה לך מאסטר המכובד!

אשתי ואני מקווים שהשיתוף בהתנסות שלנו יעזור למתרגלים עמיתים שעדיין מתנסים בהפרעות של נמנום.