Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

מתרגלת פאלון גונג ששלטונות דרום קוריאה גירשו חזרה לסין מספרת על מה שעברה

מרץ 9, 2013 |   כתבה יין שיאנג-זי

(Minghui.org)

שמי יין שיאנג-זי ואני מתרגלת פאלון גונג שגורשה מדרום קוריאה חזרה לסין בינואר 2010. אחרי שחזרתי לסין ערכו סוכני ביטחון המדינה חיפוש בלתי חוקי בביתי, הצמידו לי מעקב, שטפו את מוחי, הציקו לי ואיימו עליי בכל מיני דרכים. אחרי שעברתי דרך חתחתים הצלחתי להימלט מסין. אני רוצה לפרסם את התנסותי האישית ולחשוף את טבעה המרושע של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס).

התחלתי לתרגל פאלון גונג ב-1997 אחרי ששכנה הציגה בפניי את השיטה. באותו זמן היה מצב בריאותי בכי רע. במשך שנים סבלתי מגידול בשחלה, דלקות גרון, דלקת פרקים (ארטריטיס), נדודי שינה ומחלות נוספות. חודש לאחר שהתחלתי לתרגל הרגשתי טוב יותר, וכל הסימפטומים של המחלות שפירטתי פה נעלמו בהדרגה.

במארס 1999 נסעתי לקוריאה בענייני עסק. כשהמק"ס פתחה ברדיפה שלה נגד הפאלון גונג ביולי אותה שנה, החלטתי להישאר בקוריאה כדי שאוכל לתרגל את השיטה בחופשיות. הגשתי בקשה למעמד פליטה. בסופו של דבר פנייתי לא אושרה ואיבדתי את מעמדי החוקי שם. ממשלת דרום קוריאה גירשה אותי ב-30 בינואר 2010 חזרה לסין.

לאחר שחזרתי לסין לא העזתי לנסוע הביתה. פניתי לביתה של קרובת משפחה בצ'ינג-דאו שבפרובינציית שאן-דונג. לא היו לי תעודות זיהוי כלשהן [הערת המערכת: כאשר מתרגלי פאלון גונג השוהים מחוץ לסין פונים לשגרירות סין באותה מדינה להאריך את שהותם, מסמכיהם נלקחים ואינם מוחזרים להם] ולא יכולתי להוכיח את זהותי. אחרי חודש החלטתי לחזור לעיר מגוריי יאן-ג'י בפרובינציית ג'ילין כדי להגיש בקשה לכרטיס זיהוי למגורים ולדרכון. זיכרונות עצובים של שנות מצוקה ואי וודאות הציפו אותי והחלטתי לשנות גם את שמי.

על אף שהיה לי שם חדש והסתתרתי בבית קרובים מחוץ לעיר, המשטרה הצליחה לאתר אותי. ב-25 באוגוסט 2010 פרצו לבית שוטרים ממשטרת צ'ינג-דאו, ערכו חיפוש בבית והחרימו עותק של הספר "ג'ואן פאלון", נגן MP3 ותקליטורים. נעצרתי לחקירה תוך שימוש בכוח. החקירה ארכה 72 שעות ללא הפסקה. הם החרימו את כרטיסי הזיהוי שלי ואיימו עלי שאם אשאר בצ'ינג-דאו אני אהיה בבעיה רצינית. הם דרשו ממני לחזור ליאן-ג'י ואמרו שההחלטה שלהם תהיה תלויה בגישה שלי.

תחת הלחץ הזה חזרתי ב-30 בספטמבר ליאן-ג'י, שם עברתי שוב חקירה של 72 שעות. לאחר מכן הכניסו לחדר מתרגל לשעבר שעבד בשירותם, כדי לשטוף את מוחי. אדם זה היה חד, קר ומחושב. הוא כל הזמן המשיך ושטף את מוחי בפירושים ערמומיים שלו לפאלון גונג. הייתי עייפה מאוד מהחקירה, כמעט לא ישנתי במשך 72 שעות ומחשבתי לא הייתה בהירה. חתמתי על הצהרת ערבות המבטיחה שלא אתרגל יותר פאלון גונג. לאחר מכן שוחררתי. השוטרים דרשו ממני לדווח להם על כל תנועותיי. הם החלו לצותת לטלפון שלי. נוכחתי בחומרת הרדיפה של המק"ס נגד הפאלון גונג.

במהלך 72 שעות החקירה נוכחתי לדעת שלמערכת המשטרה יש ידע נרחב על מתרגלי פאלון גונג בדרום קוריאה הם הזכירו בהזדמנויות שונות שמות של מתאמים רבים בדרום קוריאה ושמות של מתרגלים מיאן-ג'י שנסעו לשם. הם דרשו לדעת אם אני מכירה אותם. הם הציגו בפניי תמונה של "התזמורת השמימית הצועדת" של מתרגלי דרום קוריאה שצולמה במהלך תהלוכה. זיהיתי את עצמי בצילום. הם דרשו שאזהה מתרגלים בתמונה. כמו כן הראו לי רשימת מתרגלים המסייעים למתרגלים סינים לזכות במעמד פליט שם. הסוכנים החשאיים שלהם היו אפילו באתר התרגול שבו תרגלתי בדרום קוריאה. לאחר מכן שאלו אותי אם אני יודעת שהמתרגל שו יואן-ג'ונג נעצר גם כן בדרום קוריאה עקב מעמדו הבלתי חוקי. אמרתי להם שאינני יודעת מפני שנעצר לאחר שגורשתי משם.

אחרי ששוחררתי מהחקירה הייתי במצוקה נוראה, גם אם לא הייתי במאסר. פאלון גונג לא רק שיקם את בריאותי, אלא העניק לי גם מחשבה בריאה. ואני בגדתי בפאלון גונג בניגוד למצפוני. הרגשתי ייאוש, השפלה וחרטה.

חודש לאחר מכן החלטתי שאחדש את התרגול בפאלון גונג שכבר היה חלק מחיי. לא יכולתי לוותר על הטיפוח-תרגול. ניסיתי ליצור קשר עם קרובה רחוקה המתרגלת פאלון גונג וביקשתי ממנה את הספרים. פרסמתי באתר Minghui הצהרה בשמי האמיתי, בה הצהרתי שכל מה שחתמתי תחת לחץ החקירה בטל ומבוטל, ושרצוני להתחיל לתרגל פאלון גונג מההתחלה. כמו כן הצטרפתי לקבוצת לימוד הפא בביתה של קרובה רחוקה. כמה שבועות לאחר מכן נראו במקום אנשים חשודים שערכו מעקב על ביתה של קרובתי והיה עלינו להפסיק להיפגש בקבוצת הלימוד. למדתי ותרגלתי את הפא בביתי. מכיוון שהייתי תחת מעקב ועקב ההחזקה שלי לפחד, לא יצאתי לספר לאנשים אחרים את העובדות על הפאלון גונג.

באמצע מארס 2011 התקשרו אלי מ"משרד 610" (המכונה "הגסטאפו של סין") ביאן-יי ודרשו להיפגש עמי אישית בבית תה. הפגישה ארכה כ-30 דקות. הם נתנו לי אישור לצאת לדרום קוריאה בתנאי שאסייע בעדם לאסוף מידע על מתרגלי פאלון גונג בדרום קוריאה. הם רצו לגייס אותי כסוכנת מיוחדת של המק"ס וללמד אותי מיומנויות מחשב כדי שאוכל לשלוח באינטרנט מידע מודיעיני על הפאלון גונג. סירבתי להצעתם במקום. הם איימו שאם אסרב לשתף פעולה אין סיכוי שאוכל לעזוב את סין. שמי היה ברשימה השחורה ליציאה מסין. בחודשים הבאים לא שמעתי מהם. חייתי בפחד מתמיד. עברתי ממקום למקום מספר פעמים, אבל הפחד ליווה אותי עדיין. החלטתי לברוח מסין.

זוהי ההתנסות האישית שלי אחרי שגורשתי חזרה לסין. זה די ברור שהסוכנים החשאיים של המק"ס יודעים היטב מה מתרחש אצל מתרגלי פאלון גונג מחוץ לסין. בה בעת המק"ס חוסמת כל מידע לגבי הרדיפה של אלה שגורשו חזרה לסין. מכאן אני רוצה לעתור לממשלת דרום קוריאה ולממשלות במדינות אחרות: אנא מכם, אל תלכו שולל אחר שקריה של המק"ס ואל תקבלו החלטת לא הומניטאריות לגרש מתרגלי פאלון גונג אל מחוץ למדינתכם.