(Minghui.org)
יאן שו-פנג בן ה-15 מפרובינציית היילונג-ג'יאנג לקה בהתמוטטות נפשית ב-30 במארס 2013. הוא ברח החוצה, מחפש את אמו וקורא בשמה בכל מקום, כשהוא רודף אחרי אנשים. המשטרה נעלה אותו בבית כשהבית נעול ב-3 שרשראות ברזל. בודד וקפוא, בילה שוב את הלילה לבדו בבית. למחרת הוא הצליח לפרוץ את השרשראות וברח שוב החוצה.
יאן שו-פנג לפני שלקה בהתמוטטות נפשית
על קירות הבית, התקרה, הדלתות ותמונות המשפחה כתב הנער משפטים כמו: "אני מתגעגע לאבא", אני רוצה לראות את אימא", "אנחנו משפחה של שלושה", "אתמול בלילה כמעט קפאתי מקור", "אף פעם לא ניפרד שוב".מה דחף את הנער הזה בן ה-15 להתמוטטות נפשית?
האב מת כתוצאה מהרדיפה
הוריו של שו-פנג הם מתרגלי פאלון גונג. ילדותו הייתה מאושרת כשבני משפחתו חיו ביחד מאושרים ושמחים, לא אכפת היה להם אם היו עשירים או עניים.
תמונת הוריו של שו-פנג ועליה משפטי געגועים אליהם בכתב ידו
עם תחילת רדיפת הפאלון גונג ביולי 1999 על ידי משטרו של ג'יאנג דזה-מין, המשפחה החלה במסע ארוך וקשה כמו מיליוני משפחות אחרות שתרגלו פאלון גונג.בשנת 2000 נסעו ההורים לבייג'ינג לעתור למען הפאלון גונג ונעצרו למשך 15 יום במרכז המעצרים שואנג-צ'נג. הם שוחררו לאחר שסחטו מהם 6,000 יואן. שו-פנג היה אז בן 7.
שנה לאחר מכן נסע האב מר יאן שאן-ג'ו שוב לבייג'ינג ונעצר בדרכו לשם והוחזק שוב במרכז המעצרים. הוא הועבר משם למחנה העבודה הידוע לשמצה צ'אנג- לין-זי בחרבין לאחר שנגזרו עליו 3 שנות מאסר בלתי חוקי. הסוהרים עינו אותו לעתים קרובות משום שסירב לוותר על אמונתו. הם הכניסו אותו לתא מבודד, חשמלו את פניו באלות מחשמלות וכשפתח בשביתת רעב למחות על ההתעללות בו, האכילו אותו בכפייה. כתוצאה מעינויים והתעללות חלה בשחפת חמורה.
בתום תקופת המאסר ב-2003 היה האב חלש מאוד. הוא יצא לעבוד למרות מצב בריאותו הגרוע כדי לפרנס את משפחתו. הוא נפטר ב-3 באוקטובר 2004 בגיל 36. שו-פנג היה אז בן 11.
האם נעצרה והוכתה
גם האם, וגב' צ'ן שיו-מיי סבלה רדיפה פעמים רבות. בדצמבר 2000 פרצו שישה פקידי ציבור לביתה בעיירה דאן-צ'נג ועצרו אותה, בטענה שהיא מתרגלת פאלון גונג. היא הוצאה מביתה בכוח והותירה בו את בנה ואמה שלא יכלה לטפל בעצמה. היא הוכתה באכזריות באולם הוועידות של העיירה לשם הובאה.
10 ימים לאחר מכן הגיע שוטר למקום עבודתה ודרש ממנה לוותר על אמונתה. גב' צ'ן סירבה ואמרה שכל עוד היא חיה היא תמשיך לתרגל. בתגובה הוריד את מעילו, הפשיל שרווליו והחל להכות אותה תוך כדי צעקות שיכה אותה עד מוות. הוא סטר לה ללא הפסק עד שהתעייף ולאחר הפסקה הכה אותה והפיל אותה לרצפה כשהוא בועט בה ודורך עליה. אחד מעובדי המפעל שלא יכול היה לשאת את המראה, בא לעזרתה ועזר לה לצאת מהחדר.
מוקף בטרור
מות אביו הותיר את שו-פנג מלא ברגשות צער ואבל. מאחר שלא יכול היה להביע את מחשבותיו בפומבי, קבר עמוק פנימה את רגשותיו. הוא ידע שהוריו היו אנשים טובים שלא ביצעו כל פשע, אך קשה היה לו להבין מדוע מישהו רודף אותם שלא כדין ושובר את משפחתו.
כשהוא פוחד לאבד גם את אמו, החל הלחץ הנפשי לתת אותותיו בשו-פנג. בגיל 14, עקב חוסר היכולת לעמוד בלחץ, וחוסר הוודאות לטרגדיות בחייו, לקה בהתמוטטות עצבים. מצבו השתפר כששהה עם אמו, אולם כדי להתפרנס לאחר מות אבי המשפחה, נאלצה אמו לנסוע לערים אחרות ולהשאיר אותו בבית.
ב-16 במאי 2012 כשהאם מסרה ליד מקום עבודתה חומר המספר את העובדות האמיתיות לגבי רדיפת הפאלון גונג, עצרו אותה כוחות ביטחון פנים וגזרו עליה 18 חודשים במחנה עבודה צ'יאנ-ג'ן בחרבין.
קרובי המשפחה והשכנים לא העזו לספר לשו-פנג על מאסרה של אמו מחשש שילקה שוב בהתמוטטות, אך צערו על מות אביו ואי הוודאות לגבי אמו המשיכו להוסיף ולהגביר את הלחץ בו היה נתון. כדי להביע את רגשותיו כתב על הקירות התקרה הדלתות התמונות כמה הוא מתגעגע להוריו. השכנים והקרובים שראו את מה שכתב התרגשו מאוד וחששו לו.
ב-30 במארס השנה הכריעו אותו הייאוש והדיכאון והוא התמוטט נפשית בבית קרוביו.
קרובי משפחה ושכנים שדרשו לשחרר את גב' צ'ן נענו בשלילה
קרובי המשפחה ביקשו עזרה ואנשים רבים התנדבו לעזור. משרד העיירה וכ-100 מתושביה חתמו בשמם ובטביעת אצבע על דרישה לשחרר את גב' צ'ן. אחד מבכירי העיירה בליווי קרובי משפחה פנו למחנה העבודה צ'יאן-ג'ין לבקש את שחרורה של גב' צ'ן.
הם נענו שלא ניתן לשחרר אותה ללא אישור מ"משרד 610" (המכונה "הגסטאפו של סין") בשואנג-צ'נג.
לאחר טרטורים של "לך ושוב" קיבלו הקרובים את המסמכים הדרושים מכל הגורמים. אולם במחנה העבודה התעקשו לקבל מסמך רפואי המאשר את התמוטטותו של שו-פנג. הקרובים הסבירו שאין מי שיכול לטפל בכך ולשלם לבדיקה כזאת מאחר שהאב מת והאם במחנה העבודה. במחנה התעקשו לקבל ביטול גזירת העונש ממחלקת הביטחון שעצרה את גב' צ'ן.
האחראי במשרד ביטחון הפנים סירב לדבר עימם פנים אל פנים והכחיש בטלפון את מעורבותו בעניין. הקרובים לא יכלו לעשות דבר. הם נסעו בפעם הרביעית למחנה ונתקלו באיומים למאסר על הפרעה לחוק.
לנוכח כל הקשיים איבדו קרובי המשפחה את תקוותם לשחרורה של גב' צ'ן. שו-פנג שלא ידע על המהלכים לשחרור אמו ברח מבית הקרובים ובסופו של דבר נשלח לבית חולים לחולי נפש.
זוהי רק דוגמה אחת בין מיליוני מקרים בהם נרדפים מתרגלי פאלון גונג ומשפחותיהם. משפחות רבות נקרעו לגזרים והורים רבים נאלצו להיפרד מילדיהם.