(Minghui.org)

לאחרונה שמעתי על הרבה מקרים של מתרגלים הסובלים ממחלה. אחדים הפכו לנכים, אחדים סבלו מגיבנת, אחדים נטלו תרופות, התאשפזו בבית החולים ועברו ניתוח וכמה שהיו בכלא ומתו ממחלה. אחדים אפילו עזבו את הדאפא או התחילו להאמין בדתות אחרות בגלל הכאב של כביכול "המחלה". הם השפיעו באופן שלילי על הדאפא והקשו על הפעולות להבהרת האמת ולהצלת אנשים.

בשנתיים האחרונות, הזדמן לי ליצור קשר עם מספר מתרגלים שסבלו מ"קארמת מחלה". בהדרכת הדאפא ועם ההגנה של המאסטר יכולנו להצליח להתגבר יחד על הקשיים.

מתרגלת א'

מתרגלת א', בת 78, המתגוררת בגפה הזמינה אותי לביתה בסוף האביב של שנת 2011. שמתי לב שמצבה היה גרוע. ראייתה ושמיעתה היו לקויים. היא לא יכלה לראות אנשים בצורה ברורה. היינו צריכים לדבר בקול רם אל תוך אוזנה. מישהו היה צריך לעזור לה ללכת (היה לה מטפל). היא יכלה לתרגל רק את התרגילים השלווים והייתה מנומנמת בעת שלמדה את הפא ושלחה מחשבות נכונות. לפעמים לא יכלה לזכור את המילים. היא הייתה זקוקה בדחיפות לעזרה ממתרגלים עמיתים.

דנתי על זה עם מנחה קבוצת הלימוד של מתרגלת א' והחלטנו שכל מתרגל מהסביבה יקח חלק כדי לסייע לה. בהתחשב בבטיחות וכדי לא להשפיע על הטיפוח הרגיל ועל עשיית שלושת הדברים, החלטנו שהמתרגלים יתחלקו לשתי קבוצות. שניים מאתנו, למדנו אתה פרק אחד מהספר "ג'ואן פאלון" ושלחנו יחד פעמיים מחשבות נכונות מדי יום בין השעות 9.00 בבוקר לצהרי היום. לפני שהתחלנו ללמוד את הפא שלחנו מחשבות נכונות כדי לנקות את הסביבה. ביומיים הראשונים, באנו לביתה מתרגל ח' ואנוכי. שאלנו אותה לעתים קרובות: "האם שמעת ברור?", היא הנהנה בראשה בחיוב. יומיים לאחר מכן היא כבר לא הייתה כל כך מנומנמת. ביום החמישי, השמיעה וגם הזיכרון שלה השתפרו והיא יכלה לשנן את נוסחאות תיקון הפא בעת שליחת מחשבות נכונות. ביום השישי, היא הייתה מסוגלת לעמוד ולבצע את התרגיל הראשון, השלישי והרביעי. היא לא התנדנדה כלל בעת ביצוע התרגילים. אמרתי לה: "את מרגישה יותר טוב עכשיו. אנחנו לא צריכים לבוא שוב. אנחנו מקווים שתוכלי לחפש פנימה ולשפר את השין-שינג שלך כדי שבעתיד תוכלי להציל אנשים".

מתרגל ב'

בקיץ 2012, מתרגל ב', בן ה-83, העביר מסר דרך מתרגל אחר שהוא מבקש לראות אותי. שמעתי שהוא כבר רתוק מספר שנים לכיסא גלגלים.

ראיתי אותו יושב על סלע כשכיסא הגלגלים שלו לצדו. הוא ראה אותי וחייך. קדתי לפניו ושאלתי אותו בשקט, "כיצד מתרגל דאפא יכול לשבת בכיסא גלגלים?". פתאום ראיתי שהוא הופך יותר אנרגטי. הוא סיפר לי על מה שחווה לאחר שנעצר ב-2001, בגלל שסיפר לאנשים על הפאלון דאפא. לאחר זאת פחד שמא הוא נמצא כל הזמן תחת מעקב. הוא איבד את ההזדמנות ליצור קשר עם מתרגלים אחרים. הוא למד פחות ופחות את הפא, ולבסוף הוא נעשה "חולה". הוא התאשפז בבית חולים ונשאר שם. לאחר זאת הרגיש שרגליו נחלשו והוא לא יכל לעמוד על רגליו, ולכן מאז היה עליו להשתמש בכיסא גלגלים.

אמרתי לו: "המאסטר דיבר על קארמת מחלה. מצבך עכשיו אינו מעיד על מחלה אמיתית. זו ההפרעה של הרוע כדי להפיל אותך למטה כדי שלא תוכל לעשות את שלושת דברים. אתה חייב להתנער מהתכנונים של הכוחות הישנים. אנחנו תלמידי דאפא של תקופת תיקון הפא ויש לנו משימה ואחריות להציל ישויות חיות. אתה לא יכול לשבת יותר בכיסא גלגלים - אתה חייב לצאת כדי להציל אנשים". הוא אמר שאינו יכול לעמוד על הרגליים. עודדתי אותו, "כן , אתה יכול. בקש עזרה מהמאסטר, אתה יכול לקום". אז הוא קם באיטיות והלך תוך שהוא נתמך בכיסא הגלגלים. מאוחר יותר, מתרגלים אחרים ראו אותו עושה קניות בשוק בעצמו.

מתרגלת ג'

מתרגלת ג' היא בת 77 ומבצעת היטב את שלושת הדברים. ביום החמישי, של השנה החדשה 2013, היא טלפנה אלי וביקשה ממני לבקר אותה. כשהגעתי, ביתה היה צפוף באנשים. בנה וכלתה היו שם. חלקם שיחקו מא-ג'ונג (משחק אבנים הדומה לדומינו, המת') ואחרים בישלו. מתרגלת ג' שכבה במיטה ואמרה, "אני כבר במיטה במשך שבוע. גבי כואב ואני לא יכולה לזוז. הילדים שלי ראו אותי במצב זה והם חשבו שחייבת להיות בעיה עם הגב שלי וביקשו ממני ללכת לבית החולים. פעם לפני שתרגלתי פאלון גונג סבלתי מבעיה כזו".

אחרי כן סיפרה לי שבנה קנה בית חדש ורק סיים לקשט אותו. הוא הזמין אותה בסוף השנה שעברה לבקר אותו. כשהגיעה, ראתה שאמה של כלתה כבר עברה לגור שם. באותו זמן חשה שזה לא הוגן והיא קנאתה. לכן הרוע ניצל את ההחזקה שלה וגרם לה לחלות. היא אמרה, "התכנית שלי להציל אנשים בתקופת חגי ראש השנה הופרעה. אני מתרגלת ואינני רוצה לחיות עם ילדי. מדוע עלי להיות קנאית?"

חשבתי שהיא מצאה את ההחזקה שלה. אמרתי לה: "את מתייחסת לכאבי הגב שלך כמחלה. המאסטר הרים את כולנו למיקום שלנו. הקארמה לא צריכה להיות בעיה עבור מתרגלי דאפא. כל מה שמפריע לתיקון הפא חייב להיות רע". חשבתי לעצמי, "אני חייב לעזור לה להתגבר על המצוקה הזו. אני חייב לאמת את נפלאות הדאפא לחברים ולמשפחה שלה".

ראיתי שמצבה משתפר, ולכן עודדתי אותה לסבול את המצוקות שלה, לצאת ולמלא את שליחותה בהצלת אנשים. עזרתי לה לשבת ושלחנו יחד מחשבות נכונות במשך כחצי שעה. לאחר זאת הרגשתי שהשדה התנקה מאוד. היא עדיין ישבה. אמרתי לה שלא צריכות להיות שום בעיות נוספות. גם אמרתי, "בקשי מבנייך לבוא לכאן. אני רוצה לספר להם את האמת".

שמעתי שכל ילדיה פרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס), אבל הם לא תמכו בתרגול הדאפא שלה. אמרתי לשני בניה, "מצב אמכם משתפר. למתרגלים אין מחלות אבל הם יפגשו מצוקות ויהיה עליהם לעבור מבחנים. בדיוק כמו הסיפורים ב"מסע אל המערב", הנזיר טאנג ותלמידיו היו צריכים לעבור בדרך 81 מבחנים כדי להשיג את כתבי הקודש. היום, ההחלמה של אמכם מכאבי הגב מעידה על גדולתה של הדאפא. תרגול הפאלון גונג חוקי בסין. מתרגלי הדאפא לא מפרים כל חוק. אתם יכולים לבדוק את החוקה ואת החוקים של סין - אין מונח או סעיף הטוען שפאלון גונג הוא בלתי חוקי. הכול הפללה של ג'יאנג זמין. הוא ניצל את כוחו. במדינות רבות, הוא נתבע על הפרת זכויות אדם. המשטרה מפרה את החוק. אני מקווה שכולכם תתייחסו למתרגלי פאלון גונג היטב ותגנו על אמכם. עליכם לכבד ולתמוך בבחירתה ללמוד דאפא". הייתי רציני והטון שלי היה שליו. שני בניה הנהנו בראשם.

למחרת בבוקר, הבנים שלה התקשרו אלי ואמרו לי שאמם יכלה לקום ממיטתה ושכל "המחלות" שלה נעלמו. בני משפחתה דיברו על הפלא הזה. חלקם שערו שנתתי לה לקחת איזושהי תרופה. עם זאת, כלתה, שהעמידה פנים שהיא משחקת מא-ג'ונג, אך למעשה פקחה עין עלינו אמרה, "אימא לא לקחה כל תרופה. היא אפילו לא שתתה מים. ראיתי אותם רק מדברים לזמן קצר ויושבים יחד (כששלחנו מחשבות נכונות). ואז היא הרגישה הרבה יותר טוב". הבנתי את דברי המאסטר:

"Calmly reflect on the attachments you have Remove your human thoughts and evil will naturally die out” (“Don’t be Sad” from Hong YinII)

ההבנות שלי בסיוע למתרגלים להתגבר על קארמת מחלה

זהו גם תהליך של הבנת עקרונות הפא. האם אין אנחנו צריכים לעזור למישהו כמו מתרגלת א' להתגבר על מצוקתה? האם אני יכול לעזור לה לבדי או שעלי לשלב את המאמצים שלי עם מתרגלים אחרים כדי לעזור לה? למעשה 'שקלתי דברים אלה כשעזרתי לה. המאסטר אמר,

"דיברתי על זה פעמים רבות בעבר, ומתרגלים רבים למעשה כבר הבינו את זה. כשמופיעה אצל מתרגלים קארמת מחלה חמורה, ללא ספק יש לכך שתי מטרות. הראשונה היא לגרום שיתבטא אצל האדם הזה מצב כזה ואז לראות כיצד מסתכלים על כך אנשים מסביבו. המטרה היא לראות כיצד והאם זה מזיז את הלבבות שלכם. האין זה כך?" ("ללמד את הפא בסן פרנסיסקו 2005")

"לא משנה מה קורה, אף אחד לא צריך להיות מושפע בפנים. כל מתרגל צריך לחשוב רק על לעזור כתלמיד דאפא כפי יכולתו, ואין צורך להילחץ. אפילו אם אתם לא יכולים לעזור לאדם ההוא, אתם עדיין צריכים להתמודד עם העניין הזה באמצעות מחשבות נכונות." ("ללמד את הפא בסן פרנסיסקו 2005")

בעיית מתרגלת א' גם משקפת את הצורך של המתרגלים באותה קבוצת לימוד, כמו גם מתרגלים אחרים שידעו על המצב, כדי שישפרו את עצמם. לכן, חשבתי שכולנו צריכים לקחת בזה חלק. למרות זאת, זה תלוי ברצונו של כל מתרגל ומתרגל. רק במצב הזה השדה יכול להיות טהור ויאפשר להביא לתוצאות טובות. המאסטר אמר,

"תלמידי הדאפא כגוף אחד, במהלך אימות הפא, כשפועלים בתיאום, כוח הפא יהיה מאוד גדול." ("הרצאת הפא במהלך חג הפנסים 2003 בוועידת הפא במערב ארה"ב" ,שאלות ותשובות)

בגלל שלמתרגלת א' הייתה ראייה לקויה, יצרתי עמה קשר כל יום. בעיקר אני משתף אתה את הרצאות הפא של המאסטר שנכתבו לאחר תחילת הרדיפה. אני חייב להיות ברור בנוגע לעקרונות הפא כדי לסייע לה לחפש פנימה ולהיפטר מהחזקות.

היו טובי לב למתרגלים החווים מצוקות

המתרגלים א', ב' וג', תרגלו עמי באותו אתר תרגול לפני שהחלה הרדיפה. שניים מהם לא ראו אחד את השני במשך יותר משש שנים. נראה היה שהם אלה שיצרו איתי קשר, אבל אני ידעתי שזה היה הסידור של המורה. נפגשתי איתם וניסיתי להתייחס למצב מנקודת המבט שלהם. קיימתי מחשבה אחת במוחי, "אני חייב לעזור להם להתגבר על המצוקות". הנושא של בטיחות ושל הטיפוח האישי שלי לא צריכים להיות מכשולים שמונעים מאתנו לשתף פעולה יחד. אני אף פעם לא מאשים מתרגלים שהם "חולים", במקום זאת, אני עוזר ומעודד אותם בסבלנות. במיוחד כשעזרתי למתרגלת א', ביליתי עשרה ימים ובאמת נתתי את כל זמני כדי לעזור לה. במהלך השנתיים האחרונות, עזרתי ליותר מאשר לשלושת המתרגלים האלה.

מדוע אורגן עבורי שאראה מתרגלים כאלה שוב ושוב, ומדוע הייתי מסוגל לעזור להם? לפעמים חשבתי, אולי היה זה בגלל שהם סמכו עלי, או מכיוון שהייתה לי היכולת להתמודד איתם. אבל אבל אני אף פעם לא התייחסתי לזה ברצינות, עד אשר כתבתי את המאמר הזה ואז הבנתי את מה שהמאסטר אמר,

"כל דבר שאתה, המטפח, יכול להיתקל בו יהיה קשור לטיפוח-תרגול שלך ולהגעה לשלמות, אחרת הוא בהחלט לא יקרה." ("הדאפא הוא שלם והרמוני" מתוך "יסודות להתקדמות במרץ II")

ב-18 השנים של הטיפוח שלי והיותי מתאם, חשבתי שיש לי הבנה ברורה של עקרונות הפא. אני משתמש בפא כדי לאמוד הכול וחשבתי שנהגתי היטב במשך 13 השנים האחרונות של תקופת תיקון הפא. עם זאת , חלק מהמתרגלים לא עבדו איתי היטב, חלקם אפילו לא הקשיבו לי. רק במשך השנה שעברה הבנתי שנימת הקול שלי בעת שדיברתי וחוסר טוב לבי הם הסיבה לכך. המאסטר אמר לנו,

"בזמן העבודה, בנוסף להיגיון, טון הדיבור וטוב-לב יכולים לשנות אל לב האדם". ("צלילות-דעת "יסודות להתקדמות במרץ).

"שָן הוא ביטוי של תכונת היקום ברמות שונות ובממדים שונים, והוא גם התכונה הבסיסית של ישויות מוארות גדולות." ("הסבר קצר על שָן (חמלה)" "יסודות להתקדמות במרץ)

תודה לך, מאסטר. תודה לכם מתרגלים עמיתים. הה-שי.