Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

טורונטו, קנדה: מורים ותלמידים משתפרים ביחד במחנה קיץ של ביה"ס Minghui

01/09/2013 |   ג'אנג יון

(Minghui.org)

ב-12 באוגוסט 2013 הסתיים מחנה קיץ בן שישה שבועות של ביה"ס Minghui שהתקיים בטורונטו, קנדה. האירוע השנתי הותיר רושם עמוק על התלמידים והמורים כאחד.

"הייתה לנו קבוצת לימוד ותרגלנו את תרגילים של הפאלון דאפא" אמרה מורה אחת. "כמו כן שלחנו מחשבות נכונות, כתבנו סיפורים ושיחקנו במשחקים לימודיים. השתפרנו יחד כגוף אחד".

"רק בסביבה של בית ספר Minghui אני יכול לטפח כל אחת ממחשבותיי" אמר אחד התלמידים. "זה משום שאפילו שיעורי הבית שלנו ממוקדים על טיפוח המחשבות שלנו".

 

 

קבוצת התרגול

 

לימוד הפא

 

הצגת התרבות הסינית המסורתית

 

לטפח כל מחשבה ומחשבה

במשך כמה השנים האחרונות סבתה של סאני הסיעה אותה ואת אחיה ממיסיסאוגה לטורונטו כדי להשתתף במחנה הקיץ של Minghui.

"אחי ואני מצפים בהתרגשות ללמוד בבית ספר Minghui", אמרה סאני בת ה-11. "שיעורי הבית שהמורה נותנת לנו קשורים בטיפוח כל מחשבה ומחשבה שלנו. כמה מחשבות יש לאדם בכל יום? אני חושבת שכנראה אלפים. הייתי רוצה לדבר על שלוש מחשבות שהיו לי היום.

"המחשבה הראשונה הייתה לי כשהלכתי לשירותים וראיתי שאינם נקיים כבדרך כלל. 'מדוע צוות בית הספר אינו דואג לכך?' התלוננתי ואמרתי: 'זוהי אחריותם לטפל בדברים כאלה'.

"ואז חשבתי 'אני בטוחה שהם פשוט עסוקים מדי לטפל בחדר השירותים האחד הזה'. לכן, לקחתי כמה דקות ליישר את ההדורים ושרתי שיר כשסיימתי לנקות.

"המחשבה השנייה שלי הייתה כשתרגלתי פעם אחת את תרגיל המדיטציה. רגלי כאבו כל כך חזק שדמעות החלו לרדת מעיניי. בדיוק כשעמדתי לשחרר את רגליי חשבתי: 'אני מתרגלת דאפא וצריך לפורר את הקארמה שלי. אם אשחרר את רגליי, מנגנוני האנרגיה לא ינועו חלק כל כך. עלי לסבול'.

"ברגע שהגיעה המחשבה הזאת, כל הכאב ברגלי נעלם. ידעתי שהקארמה התפוררה.

"המחשבה השלישית הופיעה אחרי השיעור, כשהמורה שלי שוחחה איתי באופן אישי על כיצד לשפר את מיומנויות המוסיקה שלי. הלכתי לאחר מכן לקפטריה וראיתי תור ארוך של תלמידים עומדים מול שני תנורי המיקרוגל. אני זוכרת שאמרתי לעצמי בתלונה: 'אם המורה לא הייתה מדברת איתי הייתי בראש התור במקום בסופו'.

"הבנתי שהמחשבה שלי לא הייתה נכונה ואין עלי להאשים את המורה על שניסתה לעזור לי. 'מי שמגיע לקפטריה ראשון, צריך לעמוד בראש התור', חשבתי לתומי. 'אם הייתי ראשונה בתור, אחרים היו צריכים לעמוד מאחוריי. על מתרגלים לחשוב קודם כל על אחרים'.

"נעמדתי בסוף התור עם חיוך גדול על פני. זו הייתה ארוחת הצהריים הכי טובה שאני זוכרת שהייתה לי.

"אני מאמינה שאשתפר מעתה ואילך בכל מחשבה שיש לי".

לצלצל לסין

"מתרגלים צעירים מטפחים במהלך תקופת תיקון הפא, אמרה יאן-זי, אחת המורות ב- Minghui. "כדי לעודד אותם להציל ישויות חיות, אני מכינה חומרי מידע ומבקשת אותם לצלצל לסין כדי לעזור לאנשים לעזוב את המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) וארגוניה. רבים עשו עבודה טובה".

אני מצלצל לסין כמעט כל יום" אמר דודו בן ה-11. "פעם אחת ניסיתי במשך 40 דקות לשכנע אדם לעזוב את המפלגה. הבהרתי את האמת בקיצור ואז שאלתי אותו מספר פעמים אם הוא חבר במק"ס. בכל פעם הוא שינה במהירות את הנושא. לאחר מכן איבד את הסבלנות ואמר שהוא כבר עזב את המפלגה.

"אמרתי לו שרק אם הוא עזב מעומק לבו, זה נחשב. הוא שוב החליף נושא, אבל המשכתי לשוחח איתו. בסופו של דבר, הוא הסכים בכנות לעזוב את המפלגה הקומוניסטית".

לינדה, תלמידה וותיקה גם היא צלצלה לסין. "פעם צלצלתי לעורך דין שאמר שהמשטר הסיני משלם לו היטב בעבור עבודתו", היא סיפרה. "ולכן לא היה לו כל תמריץ לעזוב את המפלגה.

"אמרתי לו שבמבט ראשון זה נראה שהמק"ס משלמת לו היטב, אבל למעשה, היא לוקחת הכול מהעם הסיני ופשוט מחזירה לו חזרה חלק מהכסף. לאחר מכן אמרתי לו שאם יעזוב את המפלגה הקריירה שלו לא תושפע כלל, מפני שהוא צריך רק לעזוב את המפלגה בלבו ובמחשבתו. הוא הסכים מיד לפרוש מחברותו במק"ס ובארגוניה".

"אחרי שתליתי את השפופרת נוכחתי לדעת שלא אמרתי לו לזכור ש'פאלון דאפא הוא טוב ואמת-חמלה-סובלנות הוא טוב'. צלצלתי לו בחזרה ואמרתי לו זאת".

המורים בבית ספר Minghui מרוויחים באותה מידה כמו התלמידים

"אני מלמדת קבוצת ילדים בני 8 עד 12", אמרה יאן-זי. היה לי קשה מאוד להטיל עליהם משמעת משום שלא הקשיבו לי והיו לפעמים חצופים. ניסיתי להשתמש באמצעים רגילים לשנות את התנהגותם אבל זה לא עבד אף פעם.

"ככל שהכרתי אותם יותר כיחידים, שיניתי את השקפתי עליהם ואת השיטות שהשתמשתי לתקשר איתם. וכך אנחנו ממשיכים כולם להביא תועלת אחד לשני.

"כשהחלו לראשונה לתרגל את תרגילי הדאפא, הבחנתי שהם תמיד מתנועעים בעצבנות. אחד גירד כאן את האוזן, השני נגע שם בפניו. לא משנה כמה התלוננתי היה להם קשה לשבת בשקט.

"פעם אחת כשישבתי איתם במדיטציה, הרגשתי שדה אנרגיה שליו מאוד סובב אותנו. למרות שלילדים קשה לפעמים לשבת בשקט, יש להם טבע טהור. אחרי שהשתדלתי להבין אותם, הפסקתי להתלונן והתחלתי לעודד אותם.

"לפעמים כשהילדים אינם מרוכזים כשהם קוראים את הפא, אני מזכירה להם כיצד גבישי מים מושפעים ממחשבות נכונות.

"'כאשר מדברים באדיבות ובחמלה לגבישי קרח, הצורה והמבנה שלהם מושפעים בצורה חיובית. אותו דבר כאשר אנו קוראים את הדאפא, עלינו להיות במצב נפשי הטוב ביותר שאנו יכולים להיות בו'. כתוצאה מכך, הילדים מגלים עניין יותר ויותר בקריאת ספרי הדאפא".

 

תלמידים במחנה הקיץ  של בית ספר Minghui בטורונטו

וון וואנג, המתאמת של בית ספר Minghui בטורונטו נוכחת בכל מחנה קיץ מאז החל בית הספר את דרכו ב-2007. "אני מרגישה מאושרת לראות את הילדים גדלים ובשלים", היא אמרה.

"מחנה הקיץ אורך רק שישה שבועות כל שנה. שאר הזמן הילדים עם הוריהם. אני מקווה שההורים יקדישו קצת זמן לעזרה לילדים לקרוא את הפא ולתרגל את התרגילים. בדרך זו כל המשפחה תשתפר ביחד".