(Minghui.org)

מתרגלת א' נעצרה באופן בלתי חוקי. כדי לעורר מחלוקת בין מתרגלים, השוטרים ספרו למתרגלת שמתרגלים מאזור אחר הודו שמסרו לה חומרי הבהרת אמת. המתרגלת התרגזה והתלוננה שמתרגלת ב'. מהאזור שלנו, לא אספה את החומרים בזמן, דבר שהוביל למעצרה. תחת לחץ וחקירה מסרה מתרגלת א' לשוטרים מידע על מתרגלת ב'. בעקבות זאת מתרגלת ב' הופללה. המתרגלת חשה רגשות אשמה רבים על כך והייתה מלאת ייאוש ובושה. היא איבדה את התיאבון והפסיקה לטפל בעצמה. היא לא רצתה לעשות דבר ואבדה את הרצון לחיות.

אחרי ששוחררה ממרכז המעצרים מתרגלים רבים ניסו לעזור לה, אך מצבה לא השתפר. הג'ו יואן שן שלה היה חלש והיא לא יכלה ללמוד את הפא היטב. מסרים מממדים אחרים גרמו לה הפרעות קשות. היו לה קונפליקטים עם משפחתה והיא לא יכלה לפרוץ דרך מהמצוקות שלה.

כמובן שיש סיבות נוספות מדוע היא נרדפה, אבל אני חושבת שההחזקה להתלונן גרמה לה לקשיים אלה. המקרה הזה מזכיר לי שגם אני מתלוננת על דברים רבים. אף על-פי שאינני מביעה אותם במילים, אני מתלוננת  על הילדים שלי שאינם עוזרים בעבודת הבית, על עמיתיי לעבודה שמקשים על עבודתי, על חוסר יעילותם של עובדים בבנק ועל הולכי רגל שלא ניתן לשלוט בהם בשעות העומס. אני נוחה לכעוס ולאבד את השלווה והחמלה להם זקוק מתרגל, ומאפשרת לטבע הדמוני להתבטא.

מדוע אני מתלוננת? הסיבה הבסיסית היא שכשאני נתקלת בקונפליקטים אני עדיין לא מחפשת פנימה על בסיס עקרונות הפא. סיבה נוספת היא שיש לי עדיין החזקה לקנאה. לדוגמה, אני מרגישה שזה לא נכון כשאני עובדת יותר ומקבל פחות שכר, או כשאחרים אינם מבצעים את עבודתם כראוי. הסיבה השלישית היא ההחזקה שלי לנוחות, אני תמיד מקווה שדברים יסתדרו כדי שלא אצטרך לסבול קשים כלשהם.

הבנתי את רצינות הבעיה אחרי שפגשתי במתרגלת א'. כמו כן הבחנתי שכמה מתרגלים שנתקלו בקשיים שמרו בליבם כעס כלפי אחרים. הם מחזיקים בהחזקות שלהם אפילו יותר חזק, ולכן אינם מסוגלים לפרוץ את המצוקות שלהם כשהן הופכות גדולות יותר. אני מכירה מתרגלת שהתלוננה על בנה שהוא חצוף וחסר כבוד כלפיה. בנה העליב אותה לעתים קרובות ואפילו הרביץ לה. היא הביטה פנימה וגילתה כעס כלפי בנה וניקתה את ההחזקה הזאת. היא הבינה שהוא נמצא תחת לחץ רב עקב הרדיפה, ולכן ריחמה עליו. היא כתבה לבנה מכתב מלא חמלה, ואמרה שיקבל מזל טוב על התייחסות בנדיבות כלפי מתרגלי פאלון דאפא, וכמו כן כתבה לו על ערכי התרבות המסורתית הסינית. יחסו של בנה כלפיה השתנה בין לילה.

כיצד אנו מסלקים את ההחזקה של הרצון להתלונן?

המאסטר אמר:

"אם אנחנו נתקלים בבעיות אלה אין עלינו להתחרות ולהילחם כמו אחרים. אם אתה עושה את מה שאותו אדם עשה האין אתה אדם רגיל? לא רק שאין עליך להתחרות ולהילחם כמוהו, אלא שעליך גם לא לשנוא אותו בלבך. באמת אין עליך לשנוא את אותו אדם. אם אתה שונא אותו האם אינך כועס? אז לא התנהגת לפי ה"רֶן". אנחנו מדגישים ג'ן-שן-רן ואצלך אפילו עוד יותר לא יהיה שָן. כך שאין עליך להיות כמוהו ובאמת אין עליך לכעוס עליו אף על פי שהוא שם אותך במצב הנורא הזה, שבו לא יכולת אפילו להרים את הראש. לא רק שאין עליך לכעוס עליו, עליך להודות לו בלבך, אתה באמת צריך להודות לו." ("ג'ואן פאלון" הרצאה רביעית, "הפיכה של הקארמה")

להתלונן ולקטר הם צורות של כעס שעלולות לגרום לנו להיות חסרי סבלנות ורעים. אם אנו חושבים שאנו צודקים ואיננו דוחים ומסלקים זאת, זה יכול להתבטא בתרעומת. ההחזקה הזאת יכולה להוביל בקלות לקנאה. אם נפתור את הבעיה תוך שימוש בשיטה לא נכונה, אנו עלולים להפוך בעיה קטנה למצוקה גדולה.

עלינו להיזהר מהנטייה שלנו להתלונן ולסלק זאת מייד, לנסות לשמור על לב רגוע ומלא חמלה ולאמוד את המחשבות והמעשים שלנו על-פי העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות, כדי שנוכל לצעוד על נתיב הטיפוח שלנו ביציבות ולהציל עוד ישויות חיות.

אלה הן ההבנות שלי. אנא ציינו בחמלה כל דבר שאינו הולם.