(Minghui.org)

סוגיית קצירת איברים מאסירי מצפון בסין זוכה לאחרונה לתשומת לב גדולה בקהילה הבין-לאומית. ביולי השנה פרסם המגזין היוקרתי בתחום ההשתלות " American Journal of Transplantation" מאמר בשם "לקיחת איברים מאסירים המוצאים להורג בסין". המאמר מציין ש"פרקטיקה זו ממשיכה ללא הפוגה ב-2014".

במאמר נדונו 3 סתירות בסוגיית השתלות איברים בסין. הסתירה הראשונה נוגעת בחוסר התאמה בין מספר תורמי איברים לבין מספר השתלות האיברים. הסתירה השנייה מעלה תהיות לגבי קיומם של מאגרי אסירים שהפרטים הרפואיים שלהם נסקרו מראש. והסתירה השלישית דנה בזמן ההמתנה לאיבר בסין, שהוא בדרך כלל עד כמה שבועות בלבד.

בניתוח הנתונים על מקורות האיברים מאסירים המוצאים להורג והנושא של סחר איברים בסין, מחברי המאמר יישבו את הסתירות האלה והסיקו שאסירי מצפון, במיוחד מתרגלי פאלון גונג, הם מקור איברים שאין עדיין מספיק הכרה בו או בהקף שלו.

המאמר מציין שב-2005 סגן שר הבריאות דאז הואנג ג'יה-פו הודה שיותר מ-90 אחוז מהאיברים מגיעים מאסירים המוצאים להורג. אולם כפי שציינו המחברים, מספר האיברים מאסירים אלה לא יכול להסביר מספר כה גדול של השתלות איברים מדווחות בסין, המדורגת שנייה במספר ההשתלות בעולם אחרי ארה"ב. [כידוע יש צורך בהתאמה של תורם ומקבל, לא כל אחד יכול לתרום לכל אחד איבר].

על-פי נתוני מספרים שהוצגו על ידי בכירים סינים, "כ-10,000 השתלות מבוצעות כל שנה בסין". אולם שיעור תרומות האיברים בסין נמוך באופן מסורתי – "בין השנים 2003 ל-2009 היו רק 130 תרומות איברים מרצון בקרב אוכלוסיית ענק של יותר מ- 1.3 מיליארד".

מכאן ציינו המחברים: "אם נתייחס לחבורת האסירים, עבור שיעור ממוצע של הסכמה מרצון של האספסוף הסיני, יידרשו מיליוני הוצאות להורג כל שנה כדי לוודא כמות מספיקה של תרומות איברים ל-10,000 השתלות המבוצעות כל שנה".

יותר מכך, אפילו אם כל האסירים המוצאים להורג שהם בין 3,000 ל- 5,000 בשנה היו מסכימים לתרום איברים: "מאיזה מקור מגיע המספר הנותר של איברים, כדי להשיג כמות גדולה כל כך של השתלות המבוצעות כל שנה?", שאלו המחברים.

בהמשכו מציין המאמר: "כמו כן, נראה בלתי סביר שכל אסיר שהוערך כבריא מספיק לתרום איברים ברי קיימא מוצא להורג במקרה באותו יום בו זמין המקבל התואם של האיבר".

לדברי המחברים, השאלה הזאת מדאיגה במיוחד, מפני שהיא מעלה תהייה "אם עונש המוות בא בעקבות הביקוש לרכישת איברים מתוך מאגר אסירים שכבר נסקרו לשם כך".

התשובה שהמאמר מציע היא: "קבוצות מיעוט מיוחדות בסין נרדפות כדי לסייע לקידום השתלות. החקירות המקיפות ביותר בהאשמות לכאורה של לקיחת איברים בכפייה מקבוצות מיעוט שמתמקדות על מתרגלי פאלון גונג הגיעו למסקנה שמספר גדול של אסירי מצפון של הפאלון גונג מוצאים להורג על בסיס עבירות שלא ניתן לאמת"

מלבד מתרגלי פאלון גונג, גם קבוצות מיעוט אחרות כמו אוייגורים מוסלמים, טיבטים ונוצרים משמשות כקורבנות.

ניתוח נתוני מערכת מחנות העבודה בסין (לאו-גאי) במאמר מעלה את התהייה בנוגע לזמן ההמתנה הקצר לאיבר בסין. מערכת הלאו-גאי מאפשרת "מלאי נגיש ומוכן של איברים על-פי דרישה".

המחברים מצביעים על כך שלרשויות הסיניות טיעונים סותרים בנוגע לרפורמה בהשתלות, מה שמראה שאסירים מהווים עדיין את מקור האיברים ב-2014.

על-פי המאמר, החלטת האנג-ג'ואו שהוכרזה ב-2013 בקונגרס ההשתלות בסין טענה שעד יולי 2014 יבטלו בהדרגה שימוש באיברים מאסירים.

אולם, ציינו המחברים, "התפתחויות אחרונות הורסות כל תקווה לשינוי חיובי, הואנג ג'יה-פו אומר בראיון שלקיחת איברים מאסירים המוצאים להורג תימשך, והיא תוגדר כתרומה מרצון כמו מכל אזרח אחר".

יותר מכך, מנהל מרכז המחקר של מערכת המוקד להשתלות איברים במשרד הבריאות וואנג האי-בו "אישר גם הוא לאחרונה בראיון לעיתונות שאין לוח זמנים כלשהו להפסקת לקיחת האיברים מאסירים המוצאים להורג".

בהתבסס על ממצאים אלה, הסיקו המחברים: "ההכרזות של סין לא מכבר על יוזמות כמו למשל מחשוב מערכות הקצאות איברים, הן מנגנונים להערים, להתיר ולאפשר הקצאות יעילות יותר של השגת איברים בלתי מוסרית. כפי שנרמז, המערכת החדשה הופכת פשוט צורה נרחבת ומתוחכמת של "מכבסת איברים" מאסירים, כדי לספק ביקוש מקומי ובין-לאומי הולך וגדל".

המחברים מציעים המלצות לעצירת רכישת איברים בכפייה ופונים בקריאה לקהילה הבין-לאומית "לאמץ גישה עקבית כלפי העיסוק הנתעב של לקיחת איברים בכפייה ודורשים עצירה מיידית ומוחלטת לכך".

המאמר נכתב על ידי המחברים הבאים: א. שריף מבית החולים "המלכה אליזבט" בבריטניה; מ. פיאטארון סיין מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת סידני; ט. טריי מ-DAFOH; יעקוב לביא מהמרכז הרפואי שיבא בתל-אביב. הראשון השלישי והרביעי מבין המחברים מכהנים גם במועצה המייעצת של DAFOH.