(Minghui.org)
בדיקות גופניות ובדיקות דם התבצעו לעתים קרובות במתרגלי פאלון גונג הכלואים במחנות עבודה ובבתי סוהר בסין. תוצאות הבדיקות לא נמסרות למתרגלים.
חקירות רבות שנערכו מאז 2006 מראות שמתרגלי פאלון גונג היו, והם עדיין, מושא לקצירת איברים בכפייה.
איור: קצירת איברים בכפייה ממתרגלת פאלון גונג
להלן עדויות אישיות של מתרגלים על בדיקות גופניות ובדיקות דם שנעשו להם בעודם כלואים.
בדיקות דם במחנה עבודה בכפייה לנשים באן-צ'יאו בטיאן-ג'ין
ב-2004 בעודי במחנה העבודה לנשים באן-צ'יאו לקחו אותי לחדר גדול בקומה הראשונה, שם רופאים הוציאו לי בכוח כמויות גדולות של דם.
במשך 4 השנים שהייתי כלואה שם עברתי בדיקות גופניות רבות והייתי די מבולבלת מדוע הסוהרים דואגים כל כך לשלומי. רק מאוחר יותר נודע לי על קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג, המתבצעת על ידי המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). אני בת מזל מאוד שהצלחתי לצאת חיה מאותו מחנה עבודה.
בדיקות דם חשודות בכלא הנשים בליאו-נינג
שמי צ'ן יאן-לי והייתי כלואה בכלא הנשים בפרובינציית ליאו-נינג ממאי 2005 עד אוקטובר 2010. הסוהרים עינו אותי חמורות, עד לפגיעה חמורה ברגליי וידיי. במשך תקופה ארוכה נזקקתי לכיסא גלגלים.
פעמים רבות דרשתי טיפול רפואי עקב מצב בריאותי הקשה, אבל הכלא דחה את בקשותיי. הם סירבו לשלוח אותי לבית החולים לטיפול, אבל נהגו לערוך לי בדיקות דם לעתים קרובות ולפעמים כפו עלי בדיקות גניקולוגיות.
זה נראה לי מוזר שאנשים שלא אכפת להם מחיי, גם כשהייתי במצב קריטי, דואגים לבדיקות דם שלי ולמצבי הגינקולוגי. כמו כן לא הייתי מסוגלת להבין כיצד קשורה בדיקה גינקולוגית לפגיעות בידיי וברגליי.
רק אחרי שחרורי ב-2010 נודע לי על קצירת איברים שמבצעת המק"ס. אני מאמינה שמה שחוויתי בכלא היה קשור לקצירת האיברים.
בדיקות דם במחנה עבודה בכפייה הואה-יואן בהיילונג-ג'יאנג
בעודי כלואה במחנה העבודה הואה-יואן נאלצתי לעבור בדיקות דם לפחות 3 פעמים. נראה היה שהמחט בה השתמשו לשאוב לי דם הייתה כבר בשימוש ולא חוטאה. נאמר לי שרק מתרגלות פאלון גונג צריכות לעבור בדיקות כאלה. התוצאות לא נמסרו לנו.
מתרגלות נאלצו לעבור בדיקות דם שלוש פעמים באותה שנה
באוגוסט 2008 הועברו 18 מתרגלות למרכז המעצרים השני בחרבין. הן נאלצו לספק דגימות דם לרופאי הכלא מייד עם הגיען.
מאוחר יותר הועברו המתרגלות למחנה העבודה בכפייה וואן-ג'יאה, שם היו כלואות כ-70 מתרגלות. בוקר אחד בתחילת 2009 הסוהרים כינסו את כל המתרגלות בחדר הוועידה ולקחו בכוח דגימות דם מכל אחת מהמתרגלות. על כל מבחנת דם צוין שם המתרגלת. הסוהרים לא הסבירו למתרגלות מדוע נערכו בדיקות דם ולא סיפקו להן תוצאות.
באפריל 2009 הועברו 18 המתרגלות למחנה העבודה צ'יאן-ג'ין, שם הוחזקו 50 מתרגלות. כשניסו הרופאים לערוך בדיקות דם למתרגלות אמרה אחת מהן שכבר ערכו להם בדיקות דם במחנה וואן-ג'יאה. אחד רופאים ענה שזוהי בדיקה לגילוי איידס. למרות שמחינו על הבדיקות הוציאו לנו דם בכוח.
נאלצתי לעבור כמה בדיקות דם בבית החולים הכללי של המשטרה הצבאית
ב-15 בספטמבר 2008 נעצרתי בדרך לעבודתי על ידי יותר מתריסר שוטרי ביטחון פנים, שוטרי "משרד 610" (המכונה "הגסטאפו הסיני") המקומי ושוטרים מקומיים. הועברתי למרכז מעצרים שם לקחו ממני טביעת אצבעות וצילמו אותי.
כשניסיתי למחות נגד הרדיפה הזעיק אחד הסוהרים כמה אסירים שהקיפו אותי. הם כפתו את ידיי ורגליי, הכו אותי ובעטו בי. פתחתי בשביתת רעב כדי למחות על היחס כלפי, אולם הם המשיכו לענות אותי עד שהייתי במצב קריטי. לקחו אותי לבית החולים הכללי של המשטרה הצבאית בגואנג-ג'ואו. הקומה השישית נערכה במיוחד לאסירים מבתי כלא, ממרכזי מעצרים ומחנות עבודה בפרובינציית גואנג-ג'ואו. אף על-פי שהייתי בבית חולים המשיכו סוהרים ממרכז המעצרים לשמור עליי מקרוב. הצוות הרפואי הגיע לבדוק אותי כל יומיים. האחיות ערכו חיפוש על כל חולה פעם בשבוע. הייתי צריכה להתפשט תחת עיניהם הפקוחה של הסוהרים. כאישה, הרגשתי מושפלת מאוד וחשתי לחץ רב מכך. שהיתי במעצר בבית החולים במשך 6 חודשים. במהלך אותה תקופה נאלצתי לעבור בדיקות דם פעמים רבות, אך לא קיבלתי אף פעם את תוצאות הבדיקות. כששאלתי מדוע לוקחים ממני דם שוב ושוב אמרה לי האחות שהיא רק מצייתת להוראות.
בדיקות גופניות ובדיקות דם בכפייה
כשנעצרתי ב-8 באפריל 2002 נשאלתי על ידי אחד השוטרים אם עברתי אי פעם ניתוח. כשביקשתי לדעת מדוע הוא שואל זאת, הוא לא ענה והועברתי מאוחר בלילה למרכז מעצרים.
בחורף של 2002 הודיע לי הסוהר שעלי לעבור בדיקה גופנית והוביל אותי לאחד המשרדים. שלושה רופאים ערכו בי בדיקה גופנית יסודית. הם בדקו לי את הלב, לחץ הדם, את העיניים ורצו לדעת את ההיסטוריה הרפואית שלי. הייתי באמצע שביתת רעב במחאה על הרדיפה והייתי חלשה מאוד באותו זמן. לרופאים לקח זמן מה לסיים את הבדיקה ולבסוף שלחו אותי חזרה.
ב-17 בינואר 2003 גזרו עלי 4 שנות מאסר בכלא הנשים בחרבין. בעודי כלואה שם עברתי שוב ושוב בדיקות גופניות, בדיקות דם וקיבלתי זריקות חיסון. כשסירבתי לשתף פעולה, החזיקו בי סוהרים ביחד עם אסירים בכוח ואז הוציאו לי דם וקיבלתי זריקות.
אחרי שחרורי ב-2006 נודע לי על קצירת האיברים ממתרגלי פאלון גונג. בכל פעם שאני חושבת על אותה תקופת זמן אני חשה בהלה ופחד נוראיים.
כפו עלי לעבור בדיקות דם במרכז "שיקום מסמים"
אני גרה בעיר דא-צ'ינג ונעצרתי בספטמבר 2001 בנסיעתי לבייג'ינג לעתור לצדק למען הפאלון גונג. הועברתי לאחר המעצר למרכז שיקום מסמים.
ברגע שהגעתי לשם שאלה אותי הסוהרת לגילי. כשהשבתי שאני בת 56 היא אמרה לי מיד לא להיכנס לחדר ולהמתין בחוץ. שמעתי אותה אומרת למישהו: "אנחנו לא צריכים אנשים בגיל כזה".
אולם למרות כל זאת התקבלתי למרכז. בעודי כלואה שם אילצו אותי לתת דם כמה פעמים. פעם אחת הם לקחו ממני בקבוק עם 200 סמ"ק דם, אבל אף פעם לא אמרו לי את תוצאות הבדיקות.
בדיקות גופניות חשודות של מתרגלות פאלון גונג בכלא הנשים בשנחאי
במחצית הראשונה של 2003 הודיעו למתרגלות הכלואות בכלא הנשים בשנחאי שעליהן לעבור בדיקות גופניות. גילינו שזה נועד רק למתרגלות פאלון גונג. אף אחת מהאסירות האחרות לא קיבלה הודעה כזאת. הם בדקו כל חלק בגופי. הרופאים לקחו לי דם ובדקו בקפדנות את השתן שלי, הלב, הכבד, הכליות ומצבי הגינקולוגי.
היו שם יותר מ-100 מתרגלות כלואות. הבדיקות ערכו כמה ימים ולא ידענו מהיכן הגיעו הרופאים. הסוהרים שמרו עלינו שלא נשוחח אחת עם השנייה. אחרי הבדיקות הועברו כמה מתרגלות מהכלא ואיני יודעת מה עלה בגורלן.
הסוהרים בכלא הנשים בשנחאי התעניינו במצב העיניים שלי
מייד לאחר שהועברתי לכלא הנשים בשנחאי הורו לי לעבור בדיקת עיניים. הייתי די מבולבלת לגבי מה הצורך בבדיקה כזאת. לשאלתי, אמר לי הסוהר שאני זו שביקשתי את הבדיקה. התפלאתי מאוד. עיניי בסדר גמור ואני לא זקוקה כלל לבדיקה. למרות סירובי לערוך את הבדיקה הובילו אותי הסוהרים בכוח להמתין בחוץ להסעה שתיקח אותי לבדיקה. עברו 20 דקות והמכונית לא הגיעה. כשהמשכתי שוב ושוב לשאול מדוע הם רוצים לבדוק את עיניי, הסוהרים לא ענו לי. בסופו של דבר ההסעה לא הגיעה והם לקחו אותי חזרה לתא שלי.
במבט לאחור, לאחר שנודע לי על קצירת האיברים, אני פוחדת ממה שעלול היה לקרות לי.
בדיקה גופנית מלאה
בספטמבר 2002 כשהייתי כלואה במחנה העבודה בכפייה בוו-האן בהו-ביי, זומנתי לבדיקת דם ובדיקה גופנית. הם לקחו לי מבחנה מלאה בדם, אבל לא יידעו אותי לאחר מכן בתוצאות הבדיקה.
בוקר אחד בסוף אוקטובר הסוהרת ליו יאן באה לתאי בזמן ששאר האסירות עבדו ואמרה לי שהיא שמעה שעקב התרגול בפאלון גונג אין לי מחלות ושהיא רוצה שאעבור בדיקה רפואית מיוחדת. אם יתברר שאין לי אף מחלה היא תשחרר אותי, אחרת איאלץ לחתום על הצהרת ערבות (שאני מוותרת על הפאלון גונג). עניתי שאין לי שום מחלה. היא ועוד סוהרת העלו אותי למכונית והסיעו אותי לבית החולים.
אחד הרופאים שם ערך לי בדיקה יסודית בכל גופי ושאל אותי כמה זמן אני מתרגלת פאלון גונג ואיזה מחלות סבלתי לפני שהתחלתי לתרגל. סיפרתי שהייתה לי דלקת הסמפונות ושזה תורשתי, שאמי מתה ממחלת ריאות ואבי מת ממחלת כבד. כמו כן אמרתי להם שסבלתי מדלקת ריאות ומדלקת כבד. אחרי שהבדיקה הסתיימה, שוחחה ליו עם הרופא ונראתה מודאגת, אבל היא לא סיפרה לי דבר לגבי תוצאות הבדיקה.
לפני שנתיים כשבני חלה, הוא נשלח לבית חולים ועבר חלק מהבדיקה שעברתי בהיותי בכלא ושילם כמה מאות יואנים עבור הבדיקה. בהתחשב בכך שאני עברתי בדיקה מקפת כזאת, אני חושבת שעלות הבדיקה שלי הייתה כ-1000 יואן לפחות. מדוע בזבזה הסוהרת ליו כל כך הרבה כסף כדי לבדוק את מצב בריאותי בה בשעה שהיא רודפת ומענה אותי?
מסקנות
ביולי 2006 פרסמו דיוויד קילגור, לשעבר תת שר החוץ הקנדי לענייני אסיה פסיפיק, ודיוויד מטאס, עורך הדין הקנדי לזכויות אדם, את דו"ח החקירה הראשונה שלהם בשם "דו"ח בנוגע להאשמות של קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג בסין". בדו"ח נאמר: "מאז 1999הממשלה הסינית והסוכנויות שלה בחלקים רבים במדינה, במיוחד בבתי חולים, אך גם במרכזי כליאה ובבתי דין עממיים, רצחו מספר גדול אך אינו ידוע של אסירי מצפון שהם מתרגלי פאלון גונג. האיברים החיונים שלהם ובכלל זה לבבות, כליות, כבדים וקרניות, נלקחו למעשה סימולטנית ללא רצונם, למכירה בעבור מחירים גבוהים..."
ב-31 בינואר 2007 פרסמו השניים גרסה מעודכנת של הדו"ח בה נאמר: "מתרגלי פאלון גונג בכלא עוברים באופן שיטתי בדיקות דם ובדיקות גופניות. אבל מאחר והם גם מעונים בצורה שיטתית, לא יכול להיות שהבדיקות האלה מגיעות מדאגה למצב בריאותם".
ראה קישור: http://www.dafoh.org/evidence/matas-kilour-report/
דיוויד מטאס כינה את הפשע הזה נגד האנושות: "צורה חדשה של רוע על פני כדור הארץ הזה".