(Minghui.org)

התנסות שהוקראה בוועידת הפא של פאלון דאפא במערב ארה"ב 2013

מורה נכבד, מתרגלים יקרים,

אני מתרגלת מערבית מארה"ב. קיבלתי את הפא ב-2005. המאסטר ניקה וכיוונן את גופי וקיבל אותי כתלמידת דאפא שלו. נוכחתי לדעת שלנו לתלמידים יש משימה להציל את הישויות החיות , במיוחד אלה מבני העם הסיני.

מאז אפריל שנה שעברה, אני מבהירה את האמת לתיירים סינים המבקרים בעירנו.

בעבר, ניסיתי להבהיר את האמת לסינים קשישים הגרים בדיור מוגן בדאון טאון ותמיד היו לי חומרי הבהרת אמת רבים בשפה הסינית בתא המטען במכוניתי.

יום אחד עברתי על פני מסעדה אסיאתית והבחנתי בקבוצה גדולה של סינים במגרש החנייה. חלפה בי מחשבה שאולי הם תיירים מסין. החניתי את מכוניתי והלכתי לקראתם והצעתי לקבוצה קטנה בת 3 אנשים העתקים מהמהדורה הסינית של העיתון "אפוק טיימס".

אחד מהם אמר מייד": "פאלון גונג", כאילו להזהיר את האחרים. רק חייכתי ואישרתי שאני פאלון גונג. לאחר מכן הצעתי לו עיתון, אבל הוא לא רצה לקחת ממני. אולם האיש לידו לקח את העיתון. התיירים האחרים התקרבו אלינו וכל אחד רצה גם כן עותק לעצמו. היו לי גם כמה עיתונים נוספים על השערורייה של וואנג לי-ג'יון, (סגן ראש העיר צ'ונג-צ'ינג שנמלט בפברואר 2012 לקונסוליה האמריקנית בצ'נג-דו עקב מאבקים פוליטיים) והם התעניינו בכך במיוחד.

כמעט כולם התרגשו מאוד לקרוא את העיתון. אפילו האיש שסירב בתחילה בא ולקח עיתון. כשחזרתי למכוניתי, אחת מהתיירות ניגשה אלי והודתה לי באנגלית.

הייתי מרוצה מאוד והודיתי בלבי למאסטר על שתכנן עבורי דברים, כך שאוכל לפגוש את האנשים הסינים היקרים האלה. נוכחתי לדעת שהמסעדה הזאת הייתה יעד תיירותי פופולרי. מאז, אני מגיעה לחניון של המסעדה כ-5 עד 6 פעמים בשבוע למשך שעתיים כל יום וביום יומיים הנותרים של השבוע, מגיעות לשם 2 מתרגלות מערביות אחרות. במשך 16 החודשים האחרונים חילקנו עשרות אלפי עלוני מידע לעשרות אלפי תיירים סינים והתוצאות היו די טובות.

תיירים שואלים שאלות

תיירים רבים מופתעים לראות מערביים מתרגלים פאלון גונג. למדתי כמה מילים בסינית ובדרך כלל אני מברכת את כולם ב-"ני האו (שלום בסינית, המת'), עיתונים סינים בחינם" ומחייכת המון.

יש כאלה שמחזירים חיוך, יש שקדים בפניי כשהם לוקחים את העיתון ומודים לי. אחרים לא רוצים לקחת שום דבר. אבל לעתים קרובות אני מתעקשת קצת, או כשהם רואים מישהו אחר לוקח עיתון, אז הם משנים את דעתם וגם כן מקבלים חומרי מידע כלשהם.

יש גם כאלה עם גישה שלילית ואי אפשר לשכנע אותם. לאנשים כאלה אני אומרת בסינית: "פאלון דאפא הוא טוב, הרדיפה אינה טובה".

יש תיירים דוברי אנגלית והם שואלים אותי לפעמים שאלות.

איש אחד רצה לדעת למה אני מתרגלת פאלון גונג אם אני לא סינית. סיפרתי לו שאני מתרגלת כבר 7 שנים ואני בריאה מאוד, אני לא לוקחת תרופות כלשהן ואף פעם אני לא זקוקה לרופא, אף על פי שאני כבר בת 65. כששמע זאת חייך.

די הרבה אנשים שואלים אותי אם הייתי אי פעם בסין ולפעמים הם מוסיפים שסין שונה כיום וכדאי לי לנסוע לראות בעצמי. לפעמים אני שואלת אותם: "אם אני מתרגלת פאלון גונג האם אני יכולה לנסוע לסין? מה יקרה לי אם ארצה לתרגל בפארק?" בדרך כלל זה משתיק אותם.

לפעמים אני אומרת להם גם: "הייתי רוצה לבקר בסין, אולי כשג'יאנג דזה-מין יהיה בכלא אסע לשם".

אחרים רוצים לדעת כמה אני מרוויחה ומי משלם עבור החומרים. אני מספרת להם שאני מתנדבת ומכסה את ההוצאות על החומרים בעצמי וגם מתרגלים אחרים תורמים. בדרך כלל הם מסתפקים בתשובה הזאת.

אחד התיירים שאל אותי אם אני דוברת סינית. כשעניתי בשלילה הוא שאל: "אולי קצת?" אמרתי לו: "פאלון דאפא האו". הוא צחק וחזר על דברי: "פאלון דאפא האו".

הפרעות

בתחילה נתקלתי בדי הרבה הפרעות כמו תקלות שקרו למכונית שלי, הדרך הייתה חסומה, מזג אוויר גשום, או בעיות בעבודה, אבל מעולם לא נתתי לכך לעצור אותי להגיע למסעדה. כשהודעתי לבוס שלי שאצא לשעתיים כל יום ולא אוכל לענות לטלפון, הוא שאל אותי כמה זמן זה יימשך כך. עניתי לו: "עד שרדיפת הפאלון גונג תסתיים". הוא שתק לרגע ואמר: "כל אחד זכאי להפסקת צהריים".

במשך החורף, בימים הגשומים, היה מתחיל לרדת גשם בדיוק כשהייתי צריכה לעזוב את הבית. הייתי שולחת מחשבות נכונות ועד שהגעתי למסעדה, הגשם היה נרגע בדרך כלל ומפסיק לרדת.

נוסף על כך היה עלי לטפל בפחד של אי ידיעה במה אני עלולה להיתקל. באותו הזמן שמענו רבות על הפרעות של המק"ס למתרגלים בהונג קונג ואחד המתאמים המקומיים שלנו הזהיר שאם צצה בעיה כלשהי, עלינו להזעיק מייד את המשטרה. באותו ערב הבחנתי שהתחלתי לחוש קצת פחד. החלטתי לסלק אותו לחלוטין. אני מצילה ישויות חיות שזה הדבר הכי נכון ביקום. יש לי את ההגנה של המאסטר ואין לי צורך לדאוג לשום דבר. עם זאת במחשבתי נרגעתי והפחד נעלם.

אני עושה כמיטבי להישאר שלווה וידידותית. לעתים קרובות אני שולחת מחשבות נכונות ומבקשת עזרה מהמאסטר ומהאלוהויות הישרות. לפעמים אני מזמזמת את השיר "פאלון דאפא האו" כדי להימנע מלחשוב יותר מדי.

נהגי אוטובוס ומדריכי תיירים

למדתי שהיחס של נהגי אוטובוס כלפי הפאלון גונג עושה את כל ההבדל. כל נהגי האוטובוס הם סינים הגרים בארה"ב. בדרך כלל הם מעודדים את התיירים לקחת עיתונים, או שהם אומרים להם לא לקחת כלום. יש נהגים ששומרים על עמדה ניטראלית והם מאפשרים לתיירים לעשות מה שהם רוצים. לפיכך החלטתי שעלי להתיידד עם הנהגים ולהבהיר להם את האמת.

רבים מהנהגים ידידותיים מאוד ומסייעים אבל חלק אינם כאלה.

נהג אחד היה רגזן במיוחד. הוא צעק עלי ואמר: "למה את עושה זאת? למה את שונאת את סין? האם ביקרת פעם בסין?"

כשישה או שמונה תיירים עמדו סביבנו מאזינים בשקט.

אמרתי לו: "אני מתרגלת פאלון גונג. פאלון גונג הוא טוב. אני לא שונאת את סין. אני אוהבת את העם הסיני, אבל אני לא אוהבת את המשטר הסיני הנוכחי. הם מרמים ופוגעים באנשים".

הוא החל לצעוק עלי שאסתלק מהמקום. עניתי לו שזוהי המדינה שלי והוא צעק בחזרה: "זוהי המדינה שלי! אני הנשיא!".

נותרתי מוכת אלם לרגע וניסיתי להישאר רגועה, כשאני שולחת כל העת מחשבות נכונות חזקות. למרות שרעדתי קצת לא זזתי מהמקום ואמרתי לו: "עליך להיות אדם טוב".

הוא לא אמר דבר ואז הסתובב והתרחק משם כמה צעדים. כמה מהתיירים סביבנו הביטו בי וחייכו. אחת התיירות ניגשה אלי ואמרה לי תודה רבה.

מאוחר יותר חשבתי על התקרית הזאת והחלטתי שעלי לנסות כמיטב יכולתי להציל את האיש הזה.

ב-"הרצאת הפא בעיר שיקגו" (2005) המאסטר אמר:

"אמרתי לכם מזמן, שתלמיד דאפא, אדם שמטפח, אמרתי שלמטפח אין אויבים. יש לכם תפקיד רק להציל אנשים...".

כמה חודשים לאחר מכן פגשתי שוב את הנהג הזה. הוא הביט עלי בכעס ואמר לי: "הסתלקי מכאן, לכי הביתה לישון".

לא אמרתי דבר והמשכתי להציע עיתונים לקבוצה שלו, כשאני מחייכת כל הזמן. הנהג אמר משהו לתיירים, שגרם לאחד האנשים בקבוצה אחרת להחזיר לי את העיתון. אחר כך אמר הנהג כמה דברים מבישים על המאסטר.

אמרתי לו בשלווה: "פאלון דאפא הוא טוב והמאסטר שלי הוא אדם טוב". נתתי לו טפיחה קלה עם עיתון על הזרוע, אבל נותרתי רגועה מאוד בפנים.

שבועיים לאחר זאת ראיתי שוב את הנהג הזה. הוא התנהג הרבה יותר טוב ובירך אותי ואמר שאין לו שום דבר נגדי, אבל הוא לא אוהב את המאסטר.

שמרתי על חיוך ידידותי על פניי ואמרתי לו: "אתה צריך לומר דברים טובים על הפאלון גונג ואז המאסטר שלי יברך אותך. אם תאמר דברים רעים, יקרו לך דברים רעים".

הוא אמר שאינו מאמין בכך, אבל הפעם הוא לא התרגז. כשהתיירים על האוטובוס שלו לקחו קצת חומרי מידע הוא גם לא התערב.

בפעם הבאה שראיתי אותו בירכתי אותו לשלום כשאני אומרת: "מה שלומך ידידי?"

בפעם נוספת הופתעתי מאוד. הוא יצא מהמסעדה עם פחית שתייה קלה והציע לי אותה. חייכתי והודיתי לו מאוד. לחצתי את ידיי ביחד בתנועת הה-שי והנהנתי בראשי אליו עם חיוך גדול.

ב-"הרצאת פא וביאור פא בוועידת הפא באזור ניו יורק רבתי" (2003) המאסטר אמר:

"הכבוד של הדאפא הוא לא מה שמגינים עליו באמצעים של אנשים רגילים, זה בא מהחמלה האמיתית וההתבטאות הרחומה של כל אחד מתלמידי הדאפא שלנו ולא דבר שבוראים אותו, לא דבר שנברא מהתנהגות של בני אדם או באמצעים של בני אדם. הוא נוצר מתוך חמלה ובא לידי ביטוי בהצלת יצורים חיים ובטיפוח-תרגול שלכם. כשאתם מטפחים היטב במובן הגוף השלם, אנשי העולם יגידו שהדאפא הוא טוב וכולם יכבדו את הדאפא. בעבר דיברתי עם האחראים שלנו, אמרתי שאחראי של הדאפא אינו מסתמך על ניהול של אנשים רגילים, אלא מסתמך על הלב ההוא שלו כלפי הדאפא ונשיאת האחריות שלו כלפי הטיפוח-תרגול. הדברים מושגים על-ידי כך שאתה מטפח היטב את עצמך ואחרים מעריצים אותך ומכבדים אותך. אם אינך מכיר בטעויות שלך ואתה נוהג כאילו לא טעית כי אתה רוצה שאחרים ידעו שלא טעית, אז אף אחד לא יכבד אותך, כי אלה הם אמצעים של אנשים רגילים. אותו דבר לגבי הדאפא שניצב מול אנשי העולם. אם מישהו אומר שזה לא טוב ואתה משתמש בשיטות של אנשים רגילים כדי להתווכח אתו, סותם לו את הפה, או משהו כזה, זה יחמיר את הקונפליקט. אנחנו פשוט נתנהג היטב בעצמנו, נתייחס לכל דבר בחמלה, אין צורך שתיאבק או תתווכח אתו. לאנשים יש את הצד הצלול והם יושפעו אפילו על פני השטח האנושי ובאופן טבעי הם יגידו שאתה טוב".

חילקתי לנהגים שונים כ-100 תקליטורי DVD של "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית". אחד הנהגים אמר לי שהוא מחפש את התקליטור הזה כבר זמן רב.

יש נהגים שניגשים אלי ולוחצים את ידי. יש השואלים אם אני זוכרת אותם. נהג אחד ניגש אלי ונתן לי כמה עוגיות וחיבוק. יש כאלה ששואלים אם אכלתי צהריים, או שרוצים להביא לי מים כשהם מסבירים: "כל כך חם ואת עומדת כאן זמן כה רב".

היו קבוצות שהתקבצו סביבי והייתי משוחחת איתם בקצרה, כשאני אומרת שאני גרמניה נחמדה המתרגלת פאלון גונג, ושהעיתון "אפוק טיימס" הוא עיתון טוב וכדאי לכולם לקחת עותק.

הצלת אנשים סינים

חילקתי כ-1,500 חוברות של "תשעת הדיונים". יום אחד כמעט כל תייר מאחת הקבוצות הגדולות במיוחד, רצה חוברת.

יום אחד ניגש אלי נהג לפטפט אתי קצת. הוא סיפר שהוא חי באמריקה כבר 10 שנים ואוהב את החופש. שאלתי אותו אם הוא רוצה לפרוש מהמק"ס והוא השיב פשוט "כן" ומסר לי את שמו.

עוד נהג אוטובוס נוסף הסכים לפרוש מהחלוצים הצעירים, ארגון הנועד לילדים במק"ס.

יום אחד נדמה היה שמדריך תיירים צעיר מפריע לתיירים שאיתו לקחת עיתונים. ניגשתי אליו ושאלתי אותו בחיוך אם הוא אדם טוב או רע. הוא צחק ואמר: "אני משער שלעתים אני טוב ולעתים רע". הנדתי ראשי כלפיו וחייכתי חזרה. הוא חזר למחרת עם קבוצה נוספת ולא הפריע יותר לתיירים שלו לקחת עיתונים.

קבוצה של כשישה תיירים עמדה ועישנה. הם סירבו לקחת משהו מהחומרים. ואז ניגש למקום מדריך התיירים ונופף לי בידו. הצעתי לו עיתון והוא הצביע על קבוצת התיירים ואמר לי "תני להם". הוא הסתובב והחל להסביר להם בסינית שפאלון גונג וה"אפוק טיימס" זה טוב. אחרי זה כולם רצו עיתון. חייכתי וטפחתי למדריך על השכם ואמרתי לו שהוא אדם טוב ויהיה לו עתיד טוב. הוא הודה לי על כך.

פעם אחת ניסיתי לפתוח בשיחה עם אחת הקבוצות ושאלתי את אחד הצעירים אם הוא דובר אנגלית. הוא ענה בשלילה. כששאלתי אותו מהיכן הוא והוא אמר: גואנג-ג'ואו. אמרתי: "אהה, פרובינציית גואנג-ג'ואו" והוא אישר זאת. אמרתי לו: "וואנג X הוא המושל שלך" והוא צחק וסיפר לאחרים שאני יודעת מיהו וואנג X. כולם צחקו. ואז נהג האוטובוס ניגש אלי וביקש עיתון. זה היה ממש צירוף מקרים שבדיוק קראתי מאמר ב"אפוק טיימס" על וואנג X.

אחד התיירים סירב פעם לקבל עיתון ואמר שהוא בודהיסט והוא לא מעוניין בכל מה ששייך לפאלון גונג. הסברתי לו: "יכולות להיות לנו אמונות שונות ועדיין אנו יכולים לכבד אחד את השני. אבל אסור שמתרגלי פאלון גונג יירצחו רק בגלל מה שהם מאמינים בו". הוא הסכים איתי והחל לחייך אלי.

בתחילת נובמבר שנה שעברה, נערך קונגרס עולמי לכליות בעיר שלנו. מספר אוטובוסים עם רופאים סינים שנכחו בקונגרס הגיעו לאכול במסעדה. רבים לקחו מהדורות מיוחדות של העיתון. כל קבוצה לקחה כמה. אחד הרופאים שוחח עמי לאחר שקרא בעיתון. הוא היה רציני מאוד ושאל אם מה שכתוב בעיתון נכון. כשאישרתי זאת הוא אמר שקשה להאמין בכך. שוחחתי עמו למשך זמן קצר וכשהקבוצה שלו פנתה לעזוב הוא לחץ את ידי ועזב.

יום אחד הצעתי מהדורה מיוחדת לאחד הנהגים והוא אמר לי שהוא פוחד מה יחשבו עליו הנוסעים שלו כשיראו אותו קורא את העיתון.

אמרתי לו שאסור לו לפחד. זה טוב בשבילם לקרוא, אתה צריך לעודד אותם: "אני גדלתי בגרמניה. בתחילה היו הנאצים ששלטו שם. כולם פחדו מהם ולכן הם יכלו לשלוט על אנשים. אחר כך היה לנו הקומוניזם וזה היה אותו דבר. כשכולם פוחדים הם באמת יכולים לשלוט ולדכא אותך ולעשות מה שהם רוצים ולהשתמש בך".

הנהג אמר שאני צודקת.

כשהקבוצה שלו יצאה מהמסעדה, רבים לקחו חומרי מידע. הנהג חייך אלי ונראה די מאושר.

היו פעמים שכמה אנשים בקבוצה היו אומרים בקול רם: "פאלון דאפא האו".

אחד התיירים הציע לי סיגריה אחרי שקיבל עיתון וזה ממש גרם לי לחייך.

לאחרונה אחד הנהגים ניסה לשכנע אותי שהוא באמת תומך בנו: "אתם אנשים טובים. מה שאתם אומרים זו אמת".

קבוצה אחת של תיירים גברים סירבה לקחת חומרי מידע והיו כאלה שהסתכלו עלי במבט עוין. נותרתי קרובה אליהם והצעתי להם שוב ושוב את החומרים. אחד התיירים הביט בי במבט קשוח ואני ביקשתי בלבי עזרה ממאסטר. לאחר מכן הבטתי ישירות בעיניו של האיש וחייכתי. רגע לאחר מכן התרככה הבעתו והוא שאל אם אני מהפאלון גונג. הנהנתי בראשי ואישרתי זאת בקול. הוא הושיט את ידו לקחת עיתון. לאחר מכן עוד אחד מהקבוצה שלו לקח עיתון.

לאחרונה התחלתי לחלק לתיירים סינים או לנהגי אוטובוסים הדוברים אנגלית טובה, עלונים באנגלית המכילים מידע על קצירת האיברים. לכך גם היו תוצאות די טובות.

אחד הנהגים לא הסכים לקבל עיתון, לאחר שהראיתי לו עלון על קצירת האיברים ואמרתי: "זה מה שהמשטר הסיני עושה למתרגלי פאלון גונג בסין. הוא רוצח אותם כדי למכור את האיברים שלהם לאמריקנים עשירים ואחרים הזקוקים להשתלות איברים".

הוא אמר לי "אבל אני גר כאן". עניתי לו שזו הסיבה מדוע אני רוצה לתת לו עלון: "כדי שתוכל לבדוק באתרי האינטרנט ותחליט בעצמך. אלה הם אחיך ואחיותיך. אני גרמניה. למה אני מספרת לך על כך? מפני שזהו פשע כנגד האנושות. לנו היה את היטלר במדינה שלנו שהרג 6 מיליון יהודים. הגרמנים לא רצו להאמין שהממשלה שלנו תעשה זאת. אותו הדבר במדינה שלך". הוא לקח את העלון ואמר בסדר.

המאסטר אמר בשירו בהונג יין III:

"רק למען הפעם האחת הזאת"

"עובר את הזמן והמרחב, תיקון הפא דוהר קדימה, האתגר עצום, הנחישות לא מתערערת הרוע משתולל, לא תועים בדרך לסלק את הרוע זה כמו להסיר אבק תלמידים, לכו באופן ישר את דרך הדאפא הזוהר יאיר שמים וארץ, הרוע יסולק לחלוטין תלמידי הפא הנחושים – פרחי שזיף בצינת החורף הסבל של אינספור השנים הוא למען הפעם האחת הזו”

אני חשה שהבהרת אמת לתיירים סינים היא זכות גדולה. היא גם עוזרת לי לשפר את הסובלנות שלי ולהרים את השין-שינג שלי.

אנא ציינו כל דבר שאינו הולם.

תודה לך מאסטר! תודה לכם עמיתיי המתרגלים!