(Minghui.org)
כמה מתרגלים עמיתים עובדים אתי ביחד באותה סוכנות במשך שנים רבות. בדרך כלל היו לנו קונפליקטים רבים, בחלקם היו די רציניים. לקראת סוף השנה שעברה, לשניים מהם היו בעיות והם ביקשו את עזרתי. בו בזמן שעל פני השטח עזרתי להם, המקרה עורר אצלי מושגים שליליים ואנוכיים רבים. הבנתי שעלי לשפר את האופי שלי.
שפע של מושגים אנוכיים
היו מושגים רבים שהצטרכתי לסלק. הראשון היה פחד מבושה. חשבתי שעלי להתרחק מהקונפליקט ורק להישאר כמשקיפה מהצד. השני היה חשש שאנשים לא יבינו מה אני עושה. זה התבטא בחשיבה שייתכן שאני עושה דבר לא נכון.
יום אחד הבחנתי שהבוס נותן לי סימן עידוד. מזה הבינותי שהמאסטר משתמש בו כדי לעודד אותי והדאגה שלי חלפה ונעלמה.
אולם זה לא היה סוף דבר. כעת אני פוחדת שאולי אנשים לא ירצו להתחבר אלי עוד. זה אילץ אותי להעמיד פנים ולהיות נחמדה. אבל אז חששתי שאולי יצחקו ממני.
בסופו של דבר הגעתי להבנה שכל המחשבות והרגשות השליליות האלה הן תכנונים של הכוחות הישנים, כדי למנוע ממני להיות מתרגלת פאלון דאפא העומדת בדרישות. חשבתי שאם אשחרר את המושגים שלי, החיים יהיו שונים ואוכל באמת לעזור לאנשים.
השינוי בתוכי לא הושלם
השחרור מהרגשות השליליים שינה את הסביבה. אנשים רבים שהתעלמו ממני בעבר התיידדו איתי. בעקבות כך חשבתי שהם ישויות ראויות, כאשר בעבר התעלמתי מהם. בעבר, טעיתי בבירור, אך המחשבה שלי התרחבה ועכשיו יכולתי לקבל גם אנשים אחרים .
אולם בהשקפה האישית שלי על מתרגלים עמיתים לא חל שינוי. המשכתי לראות בהם את המקור לבעיה. למעשה, בחלום, נאבקתי איתם וכעסתי כל כך שהתעוררתי בוכה. היה לי קושי רב אף יותר בלעבוד איתם ויכולתי לעשות זאת רק משום שהבנתי שהסביבה הזאת יכולה לעזור לי להשתפר.
ניסיתי טקטיקות שונות כמו העתקת ספרי פאלון דאפא ביד. מתרגלים ניסו לעזור לי אבל שום דבר לא עזר לי להיפטר מרגשות הטינה ששמרתי להם. אפילו רציתי להתפטר ממקום עבודתי ובכיתי פעמים רבות. במשך כל המבחן הזה ידעתי שאני צריכה לשפר את אופיי.
מציאת דרכים להשתפר
אני פשוט לא יכולתי לשחרר את הרגשות השליליים שלי ופניתי למאסטר לעזרה. באותו הלילה היה לי חלום. אדם אחד הצביע עלי ועל המתרגלים ושאל על מה אנחנו מתווכחים. כשהתעוררתי נראה שנפשי נרגעה.
קראתי גם את המאמר: "אחרי שנים רבות אני יודעת עכשיו איך לטפח באמת" וניסיתי ללכת בעקבות הגישה במאמר הזה. בכל פעם שהתקבצו במוחי מחשבות קנאה, תחרותיות וכדומה, דחיתי אותם על הסף ואמרתי להן בנחישות שהן לא חלק ממני. הטקטיקה הזאת הביאה לתוצאות במשך הזמן.
טקטיקה נוספת שהשתמשתי בה הייתה לצפות במחשבות שלי כמו בצפייה בסרט. זה עזר לי בסופו של דבר להבין שאני מעמידה פני אדם נדיב, במקום לטפח ולהיות כזאת באמת. נתתי לאנשים רושם מוטעה שאני באמת נדיבה.
הבנתי שהתחריתי במתרגלים עמיתים על תהילה ורווח. ההחזקה הזאת הייתה הסיבה לקונפליקטים שהיו לי עם המתרגלים. עם ההבנה הזאת הרגשתי שכל מה שהיה שלילי נעלם והייתה לי תחושת שלווה ושקט. באותה נקודה גם רגשות הטינה שלי נעלמו כמעט לגמרי.
להסתכל פנימה
בידיעה שהדרך לשפר את עצמי היא לאתר ולשחרר את המחשבות והרגשות השליליות שלי, המשכתי להסתכל פנימה. גיליתי שרציתי גם להתחרות בעמיתיי לעבודה בעבור כוח, תועלות וכדי לנצח ותמיד להיות בצד הנכון של הויכוח. ככל שחפרתי עוד פנימה, גיליתי גוש של מושגים שעלי לנקות וזה דרש הבנה של עיקרון חדש.
הגעתי למסקנה שעלי לעזוב את עבודתי כדי שאוכל ללמוד את הפא בשלווה, מה שיעזור לי לשחרר החזקות המקובעות עמוק עמוק. אבל אחת המתרגלות ביקשה ממני להמשיך לעבוד מפני שהיא חלמה עלי בלילה הקודם. הבנתי שהמאסטר מעודד אותי להמשיך ולכן ביקשתי יום חופשה.
בבוקר, למדתי את הפא, תרגלתי ושלחתי מחשבות נכונות חזקות אבל לא הבחנתי בהתקדמות כלשהי. אחר הצהריים הלכתי לדון בבעיה שלי עם שתי מתרגלות מבוגרות ואחר-כך הרגשתי הרבה יותר טוב.
בערב קראתי את "הוראת הפא בוועידת הפא בניו יורק רבתי 2013". כשקראתי את הפסקה השנייה, נראה שהרעיון של הפסקה הגיע לכל חלק בגופי. הבנתי את הבעיה שלי, אבל לא יכולתי להביע זאת במילים. כל רגשות הטינה נעלמו וידעתי שהשתפרתי בהבנה שלי את הפא.
סוף סוף הגעתי להבנה שלסלק את ההרגלים השליליים האלה, זה לשאול האם זוית הראיה שלי או המעשים שלי עולים בקנה אחד עם הפא.
החלטתי ללכת על-פי הפא צמוד ככל האפשר. ליתר דיוק, אני רוצה להשתמש בהצהרות הבאות של המאסטר כמדריך שלי.
המאסטר אמר ב-"יסודות להתקדמות במרץ I" :
"... לאמוד את עצמם לפי הדרישות של הפא ברמות השונות". "זה יהיה טוב אם הם יוכלו לחפש בעצמם את מה שהם מוצאים באחרים." (שיחה עם הזמן")
מה שכתבתי היא ההבנה שהוארתי אליה לאחרונה. אני מקווה שהשיתוף שלי יוכל לעזור למתרגלים עמיתים להתקדם בטיפוח שלהם.
אנא ציינו כל דבר שאינו הולם ואני אעבוד על שיפור האופי המוסרי שלי.