Falun Dafa Minghui.org www.minghui.org הדפס

שלוש התנסויות של מתרגלות

14/09/2014 |   אתר מינגווי

1. לפורר את הטינה בחמלה באמצעות חיפוש פנימה

(התנסות זו תומצתה מההתנסות המקורית באנגלית)

בשנה שעברה בשיתוף עם מתרגלת עמיתה, היא סיפרה שמפני שלא טיפחה היטב את צורת הדיבור כששוחחה עם בעלה, לפעמים שיניה התרופפו והייתה סובלת מכאבי שיניים. הבנתי שהמתרגלת הזאת היא הבבואה שלי, כך שעלי לחפש פנימה. התחלתי לחפש בתוכי. גם שיניי כאבו לפעמים. האם גם לי יש בעיות בטיפוח הדיבור. אחרי שחיפשתי מצאתי.

לאחר שנים כה רבות טיפחתי ממני והלאה את התרעומת שהייתה לי כלפי בעלי. אבל בזמן שקונפליקטים היו מתפרצים, הייתי נזכרת בעבר והתרעומת שלי צפה ועלתה. כדי להשתחרר מרגשותיי, הייתי נוהגת להתלונן על המגרעות שלו לפני חבריי וילדיי.

עקב כך, קרוביי וילדיי שנאו אותו. איך הוא לא יגיב אם כולם שנאו אותו? תמיד אמרתי שאיני פועלת היטב והכול באשמתי אבל לא טרחתי לחפש היכן לא פעלתי נכון והיכן טעיתי. הפעם הגעתי לשורש הבעיה. פניתי למאסטר ואמרתי: "טעיתי! טעיתי! זו אני שבאמת לא פעלה נכון. אנו תלמידי הדאפא מטפחים על-פי העקרונות הגבוהים ביותר של היקום: 'אמת-חמלה-סובלנות', כך שעלינו להיות נקיים משנאה.

ברגע שהוארתי לכך, המאסטר הסיר מעלי אבן עקשנית. הרגשתי לפתע שלבי התנקה וגופי שקוף. חשתי באושר גדול.

2. ישויות שמימיות מתנגדות לרדיפה ומצילות ישויות חיות בעולם האנושי

(התנסות זו תומצתה מההתנסות המקורית באנגלית)

מאת מתרגלת פאלון דאפא מצ'ונג-צ'ינג, סין

הייתה שנה שהרוע היה חסר מעצורים ואני נעצרתי ונכלאתי בגוב אפל עקב הרשלנות שלי בלימוד הפא. בכלא התנגדתי לרדיפה וסירבתי לתרגל את התרגילים שלהם בבוקר, או ללמוד בעל-פה את תקנות הכלא. לפיכך, כפו עלי לעמוד בתא מ-7:00 בבוקר עד חצות הלילה. התחלתי לשנן את הפא ושלחתי מחשבות נכונות חזקות. לאחר שעמדתי במשך יום שלם, הגב התחתון שלי כאב ולא יכולתי לעמוד ישר. הרגשתי בחילה והקאתי. הוארתי לכך שזוהי רדיפה על ידי הרוע ועלי להתנגד לה ולהעביר את הכאב הזה לסוהרים המרושעים. לכן שלחתי מחשבה אחת: "אלה הרודפים אותי יצטרכו לשאת את הכאב". הכאב נעלם כהרף עין. ידעתי שהמאסטר עזר לי ותמיד יהיה לצידי. ידעתי מה עלי לעשות.

מאז לא חשתי יותר כאב ברגליי, אף על-פי שאילצו אותי לעמוד במשך כל יום. ועדיין הייתי במצב רוח טוב. ניצלתי את הזמן לשנן את הפא ולשלוח מחשבות נכונות חזקות. כשהגיעה העת לשליחת המחשבות הנכונות על-פי השעה העולמית, ראיתי מזווית העין פאלון מסתובב, כאילו הודיע לי על השעה. ידעתי שהמאסטר נתן לי רמז לא להחמיץ את זמן שליחת המחשבות הנכונות. לכן, הגברתי את מחשבותיי ושלחתי מחשבות נכונות כדי להשמיד את הרוע.

כמה ימים לאחר מכן, אחת הסוהרות שעינתה אותי ונקראת סרן יאנג, לא יכלה לסבול זאת יותר. רגליה כאבו והיא יכלה לנעול רק נעלי בד. הבנו שזו לא היא שרוצה להיות רעה, אלא אלה הם הגורמים הרעים שהפעילו אותה וגרמו לה לבצע את פעולת הרוע. רציתי להצילה ולשכנע אותה שלא תרדוף תלמידי דאפא. לכן פניתי למנהיגת הצוות להודיע לסרן יאנג שאני מבקשת לשוחח איתה ביחידות. היא קראה לי ואמרה ביהירות רבה שהיא לא מתכוונת לדבר איתי ביחידות. אמרתי לה "אני יודעת שרגליך כואבות", עוד לא סיימתי את המשפט והיא קפצה כנשוכת נחש ואמרה שדרכה על משהו חד כשהייתה בחוף בחופשה והרופא מטפל בה. חייכתי למראה תגובתה. ואמרתי לה "אני יודעת מדוע רגליך כואבות", אך היא הורתה לי להסתלק.

מאוחר יותר היא זימנה אליה את מנהיגת הצוות וכשזו חזרה, היא הודיעה לי שהעלבתי את סרן יאנג לכן, מעתה ואילך עלי לעמוד עד השעה 2:00 לפנות בוקר. אחת האסירות הפליליות סיפרה לי בחשאי: "הם מתכוננים לענות אותך הלילה". השבתי שזה בסדר מפני שמישהו אחר יסבול את הכאב עבורי. באותו רגע שלחתי מחשבה אחת: "היא תסבול כאבים כל עוד יאלצו אותי לעמוד. היא לא תוכל לישון אם לא יאפשרו לי לישון". בדרך זאת רגליה כאבו אף יותר מבעבר. ניצלתי את המקרה הזה כדי לספר לאסירות על סיבה ותוצאה.

יום אחד שתי אסירות ששמעו את הסיפור ראו את המפקדת מוזנחת ומרושלת במראיה ונועלת נעליים מיוחדות. הן עשו עצמן כלא מודעות מהעניין ושאלו אותה מה קרה לרגליה. המפקדת ענתה שמתרגלת הפאלון גונג הזאת קיללה את רגליה. כעת, האסירות מאמינות שזה נכון ושפאלון גונג הוא מופלא. אחדות ניגשו אלי בשקט וביקשו שאלמד אותן כמה טכסיסים איך לטפל בסוהרים. הבנתי שהגיעה השעה להתחיל להבהיר להן את האמת ולעודד אותן לפרוש מהמפלגה.

אמרתי להן: "אתן יכולות להפוך אסונות לברכות בזמן שאתן משננות בכנות: 'פאלון דאפא הוא טוב. אמת-חמלה-סובלנות הוא טוב' ועליכן גם לפרוש מהמפלגה". כמו כן סיפרתי להן את האמת על הדאפא, שתקרית ההצתה העצמית הייתה מבויימת, ושהשמיים יחסלו את המק"ס, וגם על קצירת האיברים ממתרגלי פאלון דאפא חיים. בה בעת אמרתי להן שכשתחזורנה לביתן עליהן לבקש מבני משפחתן לבצע את "שלושת הפרישות" (מהמק"ס ומארגוניה: ליגת הצעירים והחלוצים הצעירים) כדי שגם בני משפחותיהן יהיו בטוחים מכל רע.

אחדות מהאסירות החמיאו לי על גוון הפנים שלי שהוא וורוד ומלא חיות. באותו הזמן הייתי כלואה כמעט חודשיים. הסוהרת סבלה כאבים נוראים, בה בעת שאצלי הכול היה כשורה. בסופו של דבר היא התפשרה והניחה לעניין. פעם נוספת הייתי עדה לכך:

"הקשר שבין המורה לתלמיד"

"אם לתלמידים יש מחשבות נכונות חזקות, למאסטר יש הכוח להפוך את השמיים על פיהם" (הונג יין 2, תרגום זמני)

דברים מיסתוריים כאלה אפשר לראות רק בסיפורת או בסרט. ובכל זאת זה קרה לי. האין אלה ישויות שמימיות בעולם האנושי? זה טבעה הפלאי של הדאפא?

3. יותר ויותר אנשים מתעוררים

(התנסות זו תומצתה מההתנסות המקורית באנגלית)

מאת מתרגלת מפרובינציית היי-לונג-ג'יאנג

יום אחד מתרגלת אחת באזור שלנו נעצרה, כשחילקה חומרי הבהרת אמת. עבדנו קשה במשך חודש ימים כדי לשחררה אך הכול היה לשווא.

בעודי שולחת מחשבות נכונות חזקות לנקות את הגורמים הרעים מאחורי מנהל מחלקת ביטחון הפנים המקומי, צצה החמלה שבי. יכולתי לראות בבהירות את ראשית חייו. שכשהיה רק בן כמה חודשים נפטר אביו מלוקמיה ואמו נישאה מחדש. סבתו גידלה אותו בבית דודו. כשחשבתי על חייו והסבל שעבר התחלתי להתייפח, ידעתי שעלי להבהיר לו את העובדות אחרת הוא יושמד עקב השתתפותו ברדיפה.

החלטתי לכתוב למנהל מחלקת ביטחון הפנים המקומי מכתב כנה מלבי. עיניי דמעו כשכתבתי על משפחתו. נתתי לו להבין את ההשלכות של רדיפת מתרגלי הדאפא. סיפרתי לו איך האו פנג-ג'יון, מפקח המשטרה מ"משרד 610" בטיאן-גין, וצ'ן יונג-לין לשעבר דיפלומט סיני, פרשו בגלוי מהמפלגה. סיפרתי לו על תקרית ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן, על הסלע בפרובינציית גווי-ג'ואו שעליו חקוקות האותיות הסיניות "השמים ישמידו את המפלגה הקומוניסטית הסינית" ועל הפאלון דאפא שמתורגל ביותר מ-100 מדינות ברחבי העולם. כתבתי את המכתב על שמונה עמודים. כתבתי לו בכנות ובלב טהור והאצתי בו לשחרר את המתרגלת.

יומיים לאחר מכן, צלצלתי אליו ושאלתי אותו אם קיבל את מכתבי. סיפרתי לו שכתבתי כשדמעות בעיניי. הוא ענה שקרא את המכתב מתחילתו ועד סופו. כששאלתי אם ישחרר את המתרגלת הוא ענה שכבר שחרר אותה. היא שוחררה יום לפני שקיבל את מכתבי. הודיתי לו ואמרתי לו שהוא עשה את הדבר הנכון וכך יצבור מוסריות רבה על מעשיו.

הבנתי שבזמן שכתבתי לו את המכתב יומיים קודם לכן, פוררתי את הכוחות הישנים שהפעילו אותו. תודה רבה לך מאסטר על שאתה מחזק מתרגלים ומגן עליהם.