(Minghui.org)
התנסות מהוועידה האינטרנטית האחת-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין
למרות שאינני בוגרת קולג', ניהלתי בית מלון גדול ומכרתי מכוניות יוקרתיות. בהשוואה לבוגרי קולג' רבים בסין, ההתנסות שלי נשמעת כמעט כמו נס.
אחרים אומרים לעתים קרובות שאני "אדם טוב". אני יודעת שאני אדם טוב בזכות המאסטר. לא יכולתי להיות טובה כפי שאני לולא ההדרכה של עקרונות הפאלון גונג: אמת-חמלה-סובלנות.
התמזל מזלי כל כך - קיבלתי את הפא של היקום.
"מעשה האן שין"
האן שין היה גנרל שתרם רבות לייסודה של שושלת האן (מת בשנת 196 לפני הספירה). הוא היה ידוע ביכולתו לשאת מה שאחרים לא יכולים, ולהבליג.
האגדה מספרת שהוא פגש בשוק נוכל שאִתגר אותו להילחם. האן שין סירב להילחם, אז הבריון דרש ממנו לבחור בין שתי אפשרויות: להילחם בו או לזחול בין רגליו. האן שין בחר באפשרות השנייה.
בגיל 19 הגעתי לדרגת מנהלת. לבשתי חליפה והכשרתי עובדים הבוגרים ממני ביותר מעשר שנים. הייתי יותר מנפחדת. המנהלת הראשית אמרה שהיא רוצה לקדם אותי כאחראית צוות, כי אני אדם טוב.
עובדת ותיקה אחת לא חיבבה אותי במיוחד. היא חלקה עלי ברוב העניינים. היא התגרתה בי בפומבי וניסתה להסית אחרים להיות עוינים כלפי. לא לקחתי את זה אישית ועדיין התייחסתי באדיבות. בדרך כלל אני נשאתי את הסבל וחיפשתי פנימה. שיפרתי את עצמי.
יום אחד העובדת הזאת חלתה. הבאתי לה מנות מיוחדות שהזמנתי ממסעדת המלון. היא שכבה במיטה ולא יכלה לאכול או לשתות. הלכתי לחדר השינה שבמעונות העובדים והבאתי לה קופסת פירות משומרים ששמרתי, והאכלתי אותה. זה נגע מאוד לליבה והיא התנצלה בפני בכנות. לאחר מכן היא הפכה לעוזרת הטובה ביותר שלי.
אני מספרת לצוות שלי כיצד להיות אנשים טובים, ושאופייו של אדם חשוב יותר מכל דיפלומה. שיתפתי אותם בחלק מהעקרונות שלמדתי מהדאפא.
בהדרגה חברי הצוות שלנו הפסיקו להציק לי, ושיתוף הפעולה בינינו השתפר. הם אהבו לשתף אותי בכל דבר ולעשות איתי סיעור מוחות למציאת פתרונות. הם כינו אותי "אחות גדולה", למרות שהייתי צעירה לפחות בעשר שנים מכל אחד מהם.
בהשוואה לצוותים אחרים במלון, הביצועים של הצוות שלנו היו טובים מאוד. עקב כך המוניטין שלי גדל. הבנתי שזה בזכות החוכמה שהוענקה לי מהפא ומיחסי האדיב.
לאחר זמן מה העבירו אותי למחלקת המכירות. יום אחד פרופסורית מהאוניברסיטה ביקרה עם בתה הקטנה בחברה שלנו. היא שוחחה עם האחראי עלי בענייני עסקים, ואני שיחקתי עם הילדה הקטנה. כשהטלפון צילצל הרמתי את השפופרת, אך הילדה ניתקה את השיחה.
בטלפון לא היה זיהוי של מקור השיחה, והשיחה יכלה להיות מלקוח חשוב מאוד, חייכתי אל הילדה ואמרתי: "אל תעשי זאת בפעם הבאה, זה לא מנומס".
הפרופסורית שהייתה בחדר הסמוך שמעה אותי. היא מיהרה לבוא והתחילה לצעוק עלי. מנהל המחלקה שלי ניסה להרגיע אותה, ואני הלכתי הביתה.
כשהגעתי לביתי, קיבלתי שיחה מהמשרד וביקשו ממני לחזור מיד. הפרופסורית התלוננה למנהלת הראשית וניסתה לגרום לפיטוריי.
לא יכולתי שלא לחשוב שזה לא הוגן, אבל אז נזכרתי מיד בסיפור על האן שין ב"ג'ואן פאלון". אמרתי לעצמי שעלי להתגבר על המבחן הזה כראוי.
"כשקשה לסבול, אתה יכול לסבול את זה."
המילים האלו מ"ג'ואן פאלון" עלו במחשבתי.
כשחזרתי לשם הפרופסורית עדיין המשיכה להתלונן במשרדה של המנהלת. מנהל המחלקה התנצל בפניי, "אני מצטער שהיית צריכה לחזור לכאן בזמן ההפסקה שלך". הוא גם העיר כמה הערות שליליות על הפרופסורית.
לא הושפעתי מדברי מנהל המחלקה. המנהלת הראשית קראה לי למשרדה ואמרה לי שהלקוחה רוצה שאתנצל. הייתי רגועה ואמרתי לה: "כן, אני מתנצלת".
הפרופסורית אמרה "לא, זה לא מספיק". היא העמידה שני כסאות זה לצד זה, ישבה באחד מהם וביקשה מבתה הקטנה לשבת בשני. היא הורתה לי לעמוד זקוף לפניהן, לקוד להן, ולהתנצל בפני כל אחת מהן. לאחר שקדתי, היא אמרה שאני במיוחד צריכה לבקש מהילדה הקטנה שתסלח לי. ואם הילדה, שהייתה כבת שלוש או ארבע, לא תסלח לי, עליי להמשיך עד שהיא תסלח.
מעל עשרה אנשים היו נוכחים במקום, כולל המנהלת הראשית, מנהל המחלקה וחלק מעמיתיי. הייתי קצת מוטרדת, אבל אמרתי לעצמי לטפל במצב בצורה גלויה ומכובדת.
עמדתי זקופה, קדתי והתנצלתי בפניהן כפי שהפרופסורית דרשה. הילדה לא בדיוק הבינה מה קורה. היא רק אמרה: "אני עדיין רוצה לשחק עם הדודה (כלומר איתי)".
העימות הקשה הזה נפתר.
למחרת, המנהלת הראשית הסתכלה בקטע המוסרט במצלמת הביטחון כדי לוודא את מה שקרה. היא אמרה לי, "אני מעריצה אותך מאוד. את לא אדם רגיל. היית מסוגלת לשאת את זה בצורה רגועה. זה ממש לא רגיל. מישהי אחרת בטח הייתה רבה עם הפרופסורית אפילו אם זה היה אומר שתפוטר".
חשבתי על איך רוח הסובלנות של מטפח יכולה לגעת בלב האנשים. שיתפתי את המנהלת לגבי הספר "ג'ואן פאלון". היא לא התחילה לתרגל פאלון גונג, אולי הזמן שלה עדיין לא הגיע.
המנהלת שלי מתעקשת שאשאר לעבוד אצלה
בעבודתי הנוכחית אני מתעסקת בעיקר עם סוכנויות ממשלתיות ובמשימות ברשויות המדינה. לאור העובדה שהכל מושחת ורקוב, הבוסית שלי אינה בוטחת באיש. לפני שהיא יוצאת לחופשה, היא בודקת פעמיים את רשימת המלאי, מפחד שמא העובדים יגנבו את הסחורה או את התשלומים.
לאחר שהצטרפתי לחברה ניהלתי את כל החשבונות. אפילו שילמתי על כמה פריטים כשגיליתי שהם חסרים. העדפתי לספוג את ההפסד מאשר לנצל אחרים לרעה. האחרים אמרו עליי "היא כל כך פיקחית ונראית כמו טיפשה".
בהדרגה השגתי את אמונה של הבוסית. היא אמרה לי: "במשך חיי לא יכולתי לבטוח באף אחד, חוץ מבכמה בני משפחה. אבל בך אני בוטחת". היא אמרה שהיא מעדיפה להעסיק מתרגלי פאלון גונג.
אמי גם מתרגלת פאלון גונג, לפני כמה שנים נעצרה באופן לא חוקי. הצלחנו להציל אותה. אך המשטרה שמרה עליי "תיק" בנפרד. מתרגל אחר נעצר לאחר מכן. באותה תקופה קרובת משפחה שלו גרה איתי, לכן הלכתי אתה כדי לדרוש את שחררו.
המשטרה איימה לפרסם את ה"תיק" שלי כדי להשפיל את מעמדי בפומבי. הם גם הגיעו למקום עבודתי ודרשו מהבוסית שלי לפטר אותי.
באותו הזמן אביה של הבוסית שלי אובחן עם מחלת סרטן. אמרתי לו לומר שוב ושוב: "פאלון דאפא הוא טוב. אמת-חמלה-סובלנות הם טובים" וזה עזר להחלמתו. לבוסית שלי היה קרוב משפחה שהיה פקיד רם דרג במפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס). הוא התווכח עם הבוסית שלי ודרש שתפטר אותי, ואמר שהוא ידאג שיעצרו אותי.
באותה תקופה בעלי ניסה להתגרש ממני וכבר עזב את הבית. אם לא תהייה לי עבודה איך אוכל להתפרנס? חוויתי באמת איך ההרגשה כש:
"מאה קשיים נוחתים בבת אחת". ("לחשל את הלב ואת הרצון", הונג יין).
כל הקונפליקטים והצרות התרחשו בבת אחת. הקושי והלחץ היו מעבר לכל דמיון.
הדבר היחידי שיכולתי לעשות זה ללמוד יותר את הפא. גם הבוסית שלי הייתה תחת לחץ רב.
היא אמרה לי, "המצוינות שלך בולטת. לאחרונה הופעל עלי לחץ רב כדי שאפטר אותך. חשבתי על זה במשך כמה ימים והחלטתי שאני היא המחליטה מי עובד אצלי, ולא אף אחד אחר. קרוב שלי ביקש ממני לפטר אותך. האם הוא יוכל למצוא לי בצוות העובדים מישהו כמוך? האם יש לו יכולת כזו? אני לא מעוניינת באף אחד אחר. אני רוצה שרק את תעבדי פה".
כמעט בכיתי. בלבי הודיתי למאסטר. גם שמחתי שהבוסית שלי עשתה את הבחירה הנכונה. היא עמדה בלחץ שהגיע מגורמים שונים ובחרה לעצמה עתיד טוב.
מתפטרת ושבה לעבוד – נוהגת לפי המסלול הטבעי
בנה של הבוסית בא לעבוד בחברה וניסה להיפטר ממני. החלטתי להתפטר. חשבתי שאולי זה הזמן להתפטר מהחברה, אז התפטרתי, למרות שהבוסית שלי רצתה שאשאר. היא שכרה שני אנשים למלא את מקומי, אך לא הייתה מרוצה מעבודתם.
לאחר ראש השנה הסיני היא התקשרה אלי וביקשה שאחזור לעבוד בחברה שלה. היא הציעה לי חופשה כפולה ומשכורת גבוהה. היא אמרה שאוכל להגיע מאוחר לעבודה ולעזוב מוקדם, ושאוכל לצאת במשך היום אם יהיו לי דברים דחופים לטפל בהם. היא גם אמרה שאוכל לשמור על העבודה הנוכחית שלי כך שיהיו לי שתי משכורות באותו הזמן.
היא המשיכה: "יש אנשים מעטים שאני בוטחת בהם. בך אני הכי בוטחת. אם לא תחזרי, אשאיר את התפקיד פנוי עד שתחזרי".
היא החלה להתקשר אלי מדי יום. בכל פעם שוחחנו כחצי שעה עד שעה. התייעצתי בנושא עם מטפחים עמיתים. כולנו חשבנו שזה לא מקרי, לכן חזרתי לעבוד בחברה.
מאוחר יותר הבן של הבוסית התנצל ואמר: "אני יודע שעזבת את החברה בגללי. זה גרם לאמי לכעוס עלי במשך זמן רב. בכל פעם שראתה אותי היא היתה מתרגזת מאוד. לא יכולתי לשאת את המחשבה שאני צריך להתנצל בפניך".
"אך היום אני רוצה להתנצל בפניך. אני מצטער. אני מקווה שתוכלי לעבוד פה הרבה זמן. אם יהיו לך בעיות בבית או בעבודה, פשוט דברי איתי ואעזור לך. אמא שלי לא נותנת לי יותר לבקר בחברה. היא דואגת שמא אגרום לצרות".
"זה לא שאינני מחבב אותך, רק שהייתי נתון ללחץ רב כשביקשתי ממך לעזוב. אני יודע שאת אדם טוב מאוד. פשוט תעבדי פה וכולנו נתנהג אליך יפה".
אמרתי לו, "אתה לא הסיבה שבגללה עזבתי את החברה. זה קרה כי לא טיפחתי היטב והיכולת שלי לסבול לא הייתה מספקת. אל תדאג. בכל מקום אני עושה עבודה טובה, כי המאסטר שלי מבקש מאיתנו להיות אנשים טובים. החברה שלכם משלמת לי, איך לא אעשה את מיטבי? אם אתנהג בצורה גרועה, לא אהיה אדם טוב".
הוא אמר "אהה, פאלון גונג נשמע די נחמד".
הוא שירת בצבא, כך שהוא הושפע על ידי התעמולה של המק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית). בעבר כבר הבהרתי לו את האמת על הפאלון גונג, אבל הוא סירב להקשיב. הפעם הזאת ליבו נפתח.
הבוסית שלי עדיין חששה שאעזוב שוב את החברה. לפני כמה ימים היא אמרה לי: "תעבדי כאן ומאמציך לא יהיו לשווא. בסופו של דבר יצא לך מזה משהו טוב. את יודעת למה אני מתכוונת".
היא התכוונה לחנות הכל-בו שלה. היא אמרה יותר מפעם אחת בעבר שהיא מחפשת אדם טוב לנהל את החנות. לבן שלה היה מפעל משלו והוא לא רצה לנהל את החנות, לפיכך היא קיוותה שאוכל לעבוד שם וללמוד את העבודה. היא רמזה לי כמה פעמים שהיא תקדם אותי למנהלת.
ידעתי שהיא מדברת מהלב, אך לא הושפעתי. המסלול שלי תוכנן על ידי המאסטר. הצרכים של תיקון הפא הם החשובים ביותר בנתיב העתידי שלי. אך שמחתי לשמוע מה שהיא אמרה. זה הראה איך היא מיקמה את הפאלון גונג בליבה.
פעם מישהו מתחנת המשטרה המקומית הגיע לחברה שלנו. הוא הצביע עלי ואמר: " אני מכיר אותך". זה היה הזמן שבדיוק עשינו מאמצים להציל את אמי מהמעצר. הבוסית שלי ניגשה אליו כשהיא רומזת לי לצאת; היא ניסתה להגן עלי.
לפעמים היא גם עוזרת למאמצי הבהרת האמת שלי. היא אומרת לאנשים: "בכל הארצות בעולם כולו מותר לתרגל פאלון דאפא (פאלון גונג). סין מתפתחת גם כן. אנשים חכמים לא עוצרים אנשים טובים. האין זה טוב שכולנו הופכים להיות אנשים טובים?"
מתרגלת עמיתה הציעה שאשתף את חוויותיי בעבודה. חשבתי על הצעתה והסכמתי. ללא הוראותיו של המאסטר וללא הדרכתו, איך יכולתי להישאר בלתי מושפעת מכל השחיתות וה"חוקים שמתחת לשולחן" שבסין של היום?
החלטתי לכתוב את הסיפור שלי כדי להראות איך הדאפא מלמד אנשים להיות טובים. רק מטפחים של פאלון דאפא יכולים לפעול כנגד ההתדרדרות המוסרית של החברה היום. אנחנו פועלים כמו פרחי הלוטוס הצומחים מתוך הבוץ, לא מושפעים מהזוהמה.