(Minghui.org)

התנסות מהוועידה האינטרנטית האחת-עשרה לשיתוף התנסויות של מתרגלי פאלון דאפא מסין

 ברכות למאסטר המכובד! ברכות למתרגלים העמיתים!

התחלתי לתרגל פאלון גונג בתקופה הקשה ביותר בחיי, בשנת 1995. מאז שהייתי ילדה קטנה, הייתי נכה ברגלי. עברתי שני ניתוחים אבל הם היו לשווא. היו לי קשיים בהליכה וכאבים חזקים אפילו כשהייתי זזה כמה צעדים. ובכל זאת החלמתי לחלוטין אחרי תרגול בפאלון גונג. יכולתי לעלות ולרדת במדרגות ולא לחוש עייפות אפילו לאחר הליכה למרחק רב. אנשים סביבי יכלו לראות כיצד בריאותי השתפרה, והבינו שפאלון גונג הוא הסיבה לכך.

כשהמפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) החלה לרדוף את הפאלון גונג ביולי 1999, הפסקתי לתרגל מפני שפחדתי מהרדיפה. לא הבנתי את המשמעות העמוקה של הדאפא. באמצעות קריאה במינג-הווי השבועי ומידע נוסף, למדתי את האמת על הרדיפה ומחשבתי הפכה לצלולה וחידשתי את התרגול בפאלון גונג.

ב-2006 שוטרים באו ועצרו אותי בביתי והחזיקו אותי במרכז מעצרים במשך 15 יום. לאחר מכן נשלחתי למחנה עבודה בכפייה ונאמר לי שאצטרך להיות כלואה שם יותר משנה. אולם בעלי הצליח לשחרר אותי משם אחרי יומיים.

בעודי מתנסה ברדיפה, חיפשתי פנימה והבנתי את הרצינות שבטיפוח. נרגעתי ולמדתי את כתבי המאסטר בצורה שיטתית. התחלתי להבין יותר על הטיפוח. התייחסתי אל עצמי כמתרגלת אמיתית הנוהגת על-פי עקרונות הדאפא ומטפחת את מחשבותיי בכל רגע.

הקמת אתר לימוד קבוצתי

ראיתי שמצב הטיפוח הכללי של מתרגלים באזור שלי לא היה טוב. עקב הפחד מרדיפה לא הייתה סביבת לימוד קבוצתית, ולכן המתאם היה תחת לחץ גדול. כמה מתרגלים מקומיים עברו הטרדות או נעצרו ובתיהם נבזזו על ידי המשטרה.

חשבתי מה אוכל לעשות בנדון. זכרתי את לימודי המאסטר:

"כך חושבות כל האלוהויות. בנוסף לכך, אם יש חוסר במשהו, הן משלימות אותו ללא תנאי ובשקט, כדי שיהיה מושלם יותר." ("הרצאת פא בוועידת הפא בפילדלפיה, ארה"ב בשנת 2002")

לכן הקמתי אתר קבוצת לימוד בביתי.

בתחילה בעלי ובני לא תמכו כלל ברעיון. יכולתי להבין זאת מפני שהיו מעט מתרגלים שהבהירו את העובדות לגבי הפאלון גונג באזור שלי, סביבת הטיפוח לא הייתה טובה והרדיפה המשיכה.

כמו כן, למתרגלים שהגיעו להשתתף בקבוצת הלימוד היו בעיות שונות. אחדים מהם דיברו בקול רם במסדרון או דפקו ברעש על הדלת. השכנים שלי יכלו לראות אותם בבירור היות שחלק מהשכנים היו משאירים את הדלתות פתוחות. לא התלוננתי, אבל היו לי גם קצת חששות . שיתפתי עם המתרגלים העמיתים לגבי נושא הביטחון והזכרתי להם שלהתחשב באחרים זה גם נושא בטיפוח. שמתי לב לטיפוח האישי שלי, ובחמלה שיתפתי אותם בנקודת המבט שלי.

כמה משכניי שוחחו איתי על הביטחון. חייכתי ואמרתי שיש לי יחסים טובים עם האחרים ושאין עליהם לדאוג. שוחחתי איתם לגבי הפאלון גונג וסיפרתי להם שמתרגלי דאפא הם אנשים טובים.

כל אחד בשכונה שלי ידע שאני מתרגלת פאלון גונג. קרוב לוודאי שהשכנים ידעו שאלה שבאים לביתי היו מתרגלים. לאט לאט, יום אחר יום, הם התרגלו לכך. לא הייתה בי כל מחשבה על רדיפה ולא חשבתי על להיות נרדפת. במקום זאת חשבתי: מה שלא בסדר יתוקן בטיפוח הדאפא.

כמה מתרגלים עמיתים העלו את הבעיה שאין לנו מספיק שיתוף בהתנסויות בקבוצה שלנו וזה משפיע על מצב הטיפוח הכללי. בעקבות זאת התחלנו לקיים בביתי לימוד שבועי קבוצתי שכלל גם שיתוף התנסויות. בעיות רבות נפתרו והשין-שינג השתפר. עוד ועוד מתרגלים מקומיים החלו להגיע ללימוד. לפעמים היו יותר מ-30 איש שהגיעו להשתתף בלימוד.

תיאום ושיתוף פעולה

ניהלתי חנות קטנה בשכונה שלי למכירת משקאות קלים ואלכוהוליים. מתרגלים היו מגיעים לביתי בכל פעם שהיו זקוקים להביא או לקחת חומרים של פאלון גונג. היו ביניהם מקומיים והיו אחרים שבאו מהכפר. ניסיתי כמיטבי לעמוד בצרכים שלהם בכל פעם שהזדקקו לכך.

בכל פעם שמתרגלים היו זקוקים לשיתוף פעולה ולתיאום במהלך השנים האחרונות, לא היססתי לעשות זאת. הם אהבו לשתף עמי פעולה ולשתף אותי בהתנסויות שלהם. היו כאלה שהביאו אנשים שתרגלו לפני הרדיפה. בהדרגה היה עלי לדאוג לעוד דברים.

לגבי אלה שחידשו את התרגול, חלק מהם לא העז להשתתף בלימוד הקבוצתי, או לקחת ספרי דאפא הביתה. אמרתי להם לקרוא ספר אחד ולהחזיר לי אותו כשהם מסיימים. נתתי להם גם את המינג-הוווי השבועי וחומרי מידע אחרים של הפאלון גונג. בדרך זו, כמה מהמתרגלים האלה הביעו רצון לקרוא. אמרתי להם שיבהירו לאט לאט את העובדות על הפאלון גונג לאחרים. וכך בהדרגה הם משתפרים באמצעות עידוד ושיתוף.

לשחרר את הפחד

במאמציי לתאם התעוררו לאורך הדרך קונפליקטים רבים . זה דרש ממני יותר, אבל חשתי באמת בלחץ. הסתכלתי פנימה וגיליתי שהייתה לי החזקה לפחד. פחדתי שאירדף, מה שגרם לרבים מהקונפליקטים שהיו לי להתעורר. במחשבתי אמרתי למאסטר: "מאסטר, היחסים שלי עם השוטרים נועדו כדי להציל אותם. למרות שמצב השין-שינג הנוכחי שלי אינו יכול להציל אותם, אין עלי למשוך אותם לבצע מעשים רעים. לא משנה מה מצב הטיפוח שלי המאסטר דואג לי. אין לזה ולכוחות הישנים מאומה. הכוחות הישנים לא יכולים לעשות שום דבר, כל עוד אני לא זזה מהמחשבה הנכונה".

פעם, אחת המתרגלות צלצלה אלי ואמרה שכל המתרגלים בקבוצת הלימוד שלי נלקחו למעצר בתחנת המשטרה. כמו כן סיפרה שכנראה אחת המתרגלות כבת 80 סבלה מהתקפת לב והיא שוכבת על רצפת התחנה. היא ביקשה ממני להגיע לתחנה. הייתי בחרדה. צעדתי הלוך ושוב בבית ושאלתי את עצמי: "ממה את פוחדת? החיים שלך ניצלו על ידי המאסטר. אינך יכולה להישאר בבית כשמתרגלים עמיתים זקוקים לך. עלייך ללכת לשם".

בתחנת המשטרה הבחנתי שהשוטר היה מבולבל ולא ידע מה לעשות. אמרתי לו שיבקש מבנה לקחת אותה הביתה מהר ככל האפשר. "מי עוד יכול לטפל בה בגילה?". שלחנו מחשבות נכונות ובסופו של דבר היא והמתרגלים האחרים שוחררו.

המתרגלים שנעצרו, היו איתי בקשר ישיר בעבר, אבל לא היו לי מחשבות כלשהן שהמעצר שלהם יסבך גם אותי. כל עוד יש לי מחשבות נכונות, ואני עושה מה שהמאסטר מבקש מאיתנו, אני אהיה בטוחה. לא התלוננתי על מעשיהם הבלתי הגיוניים של מתרגלים.

הצלת מתרגלים עמיתים ובני משפחתם

בתהליך הצלת מתרגלים עמיתים נחלתי חלק הצלחה וחלק כישלון, אבל מעולם לא נרדפתי בעת התהליך. פשוט הסברתי את העובדות לשוטרים, לשופטים ולתובעים. כתוצאה מכך שיפרתי את השין-שינג שלי. כמה מבני משפחתם של המתרגלים הכלואים וכמה שוטרים, שופטים ותובעים ניצלו. המתרגלים בכלא התעודדו והשיגו מחשבות נכונות.

בתחילה היה קשה להציל מתרגלים עמיתים. בני משפחתם הולכו שולל על ידי השקרים של המק"ס ולא קבלו אותנו כמתרגלים. חלקם זרקו את המתנות שהבאנו להם. היו כאלה שאיימו עלינו בטלפון והיו שקיללו אותנו. לא הרפינו ולא התייאשנו והמשכנו לבקר אותם ולנחם אותם. ליווינו אותם בביקורם במשטרה, אצל השופטים או התובעים. בסופו של דבר חל שינוי אצל כמה בני משפחה והם החלו לתמוך בנו ולשתף עימנו פעולה.

בהתחלה, כשביקרתי שוטרים, שופטים או תובעים לא העזתי להסביר להם את העובדות לגבי הפאלון גונג. אבל במחשבותיי חשבתי על המאסטר ועל הפא. ההחזקה שלי לפחד נעלמה בהדרגה. יכולתי להיכנס למשרדים האלה כמו למקומות ציבוריים אחרים. ללא פחד ובטבעיות יכולתי להסביר את העובדות על פאלון גונג.

פעם אחת שיתפתי עם מתרגלים אחרים בקבוצת הלימוד שלנו, כיצד לדבר עם השוטרים. חלק אמרו שזה קשה מדי. להבנתי, אם נקודת הפתיחה שלנו היא להציל אותם, אין כל סיבה לפחוד שנירדף.

פעם נאמר לי ששתי מתרגלות נעצרו על ידי המשטרה, כשחילקו חומרי פאלון גונג באחד הכפרים. זה היה בסביבות השעה 10 בבוקר. נפגשנו כמה מתרגלים ודנו במה לעשות הלאה. הסכמנו שאנו זקוקים למידע יותר מדויק לגבי המעצר. כשאף אחד לא אמר מילה, אמרתי "בואו לביתי יהיה יותר קל לתאם שם את הפעולות".

בעלי הסיע אותנו במכונית הביתה. אחרי ששיחה עם בעלי, החלטנו ששנינו נלך לתחנת המשטרה המקומית לגלות מה קרה. נכנסתי לבדי לתחנה, והוא שלח מחשבות נכונות חזקות בקרבת מקום.

השעה הייתה כבר 11 בוקר. בתחנה נמצאו שני שוטרים צעירים. אחד מהם היה אדם טוב לב שכבר הכרתי. הוא הצטרף לתחנה לפני כמה ימים. חשבתי בלבי "תודה לך המאסטר מלא חמלה". שלחתי מחשבות נכונות חזקות בעודי משוחחת אתם. הסברתי להם מיד את מטרת ביקורי. השוטר אמר שיברר מה קרה ונתן לי את מספר הטלפון של מפקד הסניף של אותו כפר. חזרתי הביתה ושיתפתי עם האחרים שיש לנסוע לתחנת המשטרה בכפר ולדרוש את שחרורן של שתי המתרגלות העצורות. אחד המתרגלים אמר שהוא מכיר את מנהל תחנה המשטרה ויצלצל אליו להסביר לו את העובדות.

השוטר שהכרתי צלצל אלי ואישר ששתי המתרגלות עצורות בתחנת המשטרה. צלצלתי למפקד הסניף ואמרתי לו שאני מתרגלת פאלון גונג. שאלתי היכן עצורות שתי המתרגלות. הדגשתי " למעשה אני דואגת לו עצמו ולשוטרים האחרים, אל לכם לפעול באופן שלילי!". הוא ידע שכמה שוטרים שהיו מעורבים ישירות ברדיפת פאלון גונג נפטרו. הוא ביקש שאגיע תיכף ומיד.

מפקד הסניף צלצל אלי שוב אחרי השעה 5 אחר הצהריים וביקש ממני ללכת. הייתי נחושה וביקשתי ממתרגל נוסף להתלוות אלי. בעלי אמר "תביאי את בננו הוא ידאג אם ישאר לבד בבית.

אחרי שהגענו לכפר, נכנסנו שלושתנו לתחנת המשטרה, בזמן שהאחרים שלחו מחשבות נכונות חזקות במכונית. הבחנו באחד המשרדים בכמה ספרי דאפא על השולחן והבנו שאחת המתרגלות כבר שיתפה פעולה עם השוטרים. נכנסתי למפקד הסניף ויכולתי לראות שהוא מסתייג ממעורבות ברדיפת הפאלון גונג.

עלינו למעלה למשרדו של מנהל התחנה ושוחחנו איתו. המאסטר העניק לי חכמה. נזכרתי לפתע שאחד מקרוביו היה פעם המורה שלי. ניצלתי את ההזדמנות לשאול לשלומו של המורה הזה והתחלתי לדבר בטבעיות. לאחר מכן הסברתי לו את העובדות לגבי הפאלון גונג.

הוא אמר ששתי המתרגלות תהיינה עצורות למשך חצי חודש. לא הסכמתי. זמן קצר לאחר מכן הוא התפשר ואמר שהן תהיינה עצורות שבוע אחד. לא וויתרתי. בסופו של דבר אמר שהן תיעצרנה לשלושה ימים. גם לזאת לא הסכמתי. חשבתי "כל עוד המתרגלות העמיתות כלואות אפילו לרגע אחד, בכך השוטרים עושים מעשה רע". אמרתי למנהל: "אסור לך לשלוח אותן למרכז המעצרים. לא תוכל לשחרר אותן ברגע שהן תהיינה כלואות שם. הן יכולות לשאת את הכליאה הארוכה כמה שנדרש, אבל הנקודה בנוגע אליך. אני לא רוצה שתסבול השלכות גרועות כלשהן מכך". הוא הסכים לשחרר אותן בשעה תשע בערב. שתי המתרגלות חזרו לביתן בשלום.

אחד השוטרים שהכיר אותי שאל אחר כך מדוע אני תמיד מופיעה כשאחרים נעצרים. למעשה, הוא שאל מדוע אני לא מפחדת שאיעצר. אמרתי לו שנעצרתי בעבר ולכן אני מבינה את המתרגלים ואת בני משפחתם. "כבן אדם עלי לעזור לחבריי כשהם בצרה. כמו כן, לתרגל פאלון גונג זה לא משהו רע".

המשכתי להסביר לו על החסד של הדאפא: מדוע אנו מצילים אנשים; שרדיפת הפאלון גונג פוגעת בחוקה; ושהפושעים יקבלו את גמולם. עודדתי אותו שיהיה לו עתיד טוב. הוא התפלא למה אמרתי זאת, והוספתי מפני "שמתרגלי דאפא הם אנשים טובים וגם השוטרים הם אנשים טובים כשהם עוזרים למתרגלים. כך יהיה לכם עתיד בטוח". הוא נרגע והתמלא באמוצינליות. הוא העריץ את מתרגלי הדאפא.

אני ברת מזל שאני מתרגלת פאלון דאפא ומסייעת למאסטר במהלך תיקון הפא. אני מודה להצלה רבת החסד של המאסטר.

אני מלאת הערכה לבעלי, לבני ולעמיתיי המתרגלים על תמיכתם ושיתוף הפעולה שלהם. תודה לכם.