(Minghui.org)

לחלק הראשון לחלק השני לחלק השלישי

15. לקיחת כסף ורכוש מאחרים מבלי להחזיר

בספר "ג'ואן פאלון" המאסטר סיפר לנו את הסיפור הזה:

"הוא נהג לקחת הביתה מגבות מבית החרושת לטקסטיל וכך עשו גם העובדים האחרים. אחרי שהוא למד את השיטה, לא רק שהוא לא לקח דברים הביתה, הוא גם החזיר את מה שלקח קודם לכן. כשאחרים ראו את מה שהוא עשה אף אחד לא לקח עוד דברים הביתה. עובדים אחרים גם החזירו את מה שלקחו. מצב זה קרה בכל בית החרושת." (הרצאה רביעית)

זהו סיפור שכולנו מכירים. לחלקנו היו גם כן בעיות דומות לפני שהתחלנו לטפח. אבל אחרי שקראנו את הקטע הזה, התחלנו לתקן את הטעויות שלנו, אף על פי שאולי לא הבנו אז את המשמעויות העמוקות יותר של הסיפור.

אולם היו כאלה שמסיבות שונות לא תיקנו את המעשים שלהם בהיבט זה מלכתחילה, בין אם זה בשל מבוכה, אדישות או סיבה אחרת כלשהי, ואחרי זמן מה שכחו מכך לגמרי. כשקראו את הקטע הזה, הם לא התייחסו אליו כרלוונטי עבורם.

לדוגמה, היה זוג מתרגלים שתרגלו דאפא במשך כעשרים שנה. הוא היה מנהל רכש במפעל והיא הייתה מנהלת חשבונות. שתי משרות העוסקות בכסף.

עוד לפני שהחלו לטפח הם לא היו ישרים בעשיית עסקים. היא מעלה בכסף בחברה שלה, והוא העלים יותר מ-100,000 יואן מארוחות העובדים במהלך כמה שנים. אבל אפילו אחרי שהתחילו לתרגל בדאפא הם לא כיפרו על השגיאות שלהם, ובחרו לא להחזיר את מה שגנבו.

היה ברור שהזוג הזה לא התייחס למעשים שעשו כאל הפשעים החמורים שהם היו, גם מבחינה של אנשים רגילים וגם מבחינת הטיפוח. ולבסוף הם נתקלו בתוצאות: אצל שניהם התפתחו מקרים חמורים של קארמת מחלה כרונית.

כשמתרגלים אחרים ניסו לעזור להם לגלות את ההחזקות שלהם, הם שמרו על שתיקה לגבי סוגיית הכסף והתנהגו כאילו הכול בסדר. כיום הם מתאשפזים באופן קבוע בבית החולים וכל הכסף שגנבו משמש לשלם את החשבונות הרפואיים שלהם. בנוסף לזאת, מצבם מתדרדר והם מיואשים.

לשניים אחרים היו בעיות דומות. אחד מהם היה מתרגל ידוע, והוא נפטר עקב קארמת מחלה. השני הוא אדם צעיר שהעלים כמה מאות יואן מארוחות העובדים אפילו אחרי שהחל לתרגל דאפא. הוא לא הבין את הבעיה שלו עד שהיה על סף מוות.

אם מתרגל יודע באמת שדבריו של המורה הם החוק של היקום, האם הוא יעז לפגוע בפא? זוהי פרצה שהכוחות הישנים יכולים לנצל, וכאשר הם מחליטים באמת לנצל זאת, אי אפשר לעשות כמעט כלום כדי לעצור אותם.

לכל אלה שמשיגים כסף ודברי ערך אחרים דרך אמצעים לא חוקיים, אם לא תשלמו הכול בחזרה, אתם פשוט משקרים לעצמכם ולאחרים. ואם לא תשלמו זאת בחזרה מרצונכם, תיאלצו לשלם זאת בסופו של דבר כחשבונות רפואיים או לכיסוי תאונות. אסונות אלה הם כאן כדי להעיר אותך - הכל הוגן ביקום, ומה שאתה לא בצדק לקחת בהחלט ייפרע בתקופת חיים כלשהי. אבל אתה מטפח, אז איך אתה יכול להצליח בטיפוח שלך אם אינך מחזיר את הכסף בגלגול הזה?

אני מתחננת לכל אלה עם בעיות דומות לנקוט בבקשה באמצעים מתקנים מהר ככל האפשר.

מה שהזכרתי זה רק מעילה בכספים מהחברה הרגילה. יש מתרגלים שהשתמשו במשאבי הדאפא כדי להעשיר את חייהם וזוהי בעיה גדולה הרבה יותר.

יש כאלה שעושים שימוש לרעה בכספי דאפא כדי לתמוך במשפחות שלהם, ויש כאלה הלוווים כסף ממתרגלים אחרים מבלי להחזיר במשך זמן ארוך, מה שגורם לצרות כספיות למלווים. וגרוע אף יותר, יש כאלה שהשתמשו בכסף לצרכים אישייםוסירבו בגלוי לשלם את חובם לכשהתבקשו.

כל המתרגלים האלה משתייכים לאותה הקבוצה. הכסף שאתה לווה ממתרגלים עמיתים הוא גם כן משאב של הדאפא. מתרגלים רבים המתקדמים במרץ משתמשים ברוב חסכונותיהם לפרויקטים של דאפא, כך שלבזבז על עצמכם חסכונות שמתרגלים אחרים חסכו בעמל רב, הוא חטא חמור. אם אתם נותנים את הכסף הזה לילדיכם, ייתכן שתגרמו לכך שהם ייענשו בסופו של דבר כשותפים לפשע. ואם אתם מבזבזים את משאבי הדאפא בפזרנות יתר , אתם עלולים בסופו של דבר לשלם בחייכם.

יש כמה מכם החושבים אולי: "אחרי שאצליח בטיפוח, אני אשלם להם בחזרה עם הדה האדיר שלי".

אבל קל לומר זאת מאשר לעשות. איזו רמה בשמים תעז לקבל מישהו שפגע בחוק הגדול של היקום?

אם אנשים אלה מפסיקים לטפח, חטאם יהיה אף גדול יותר. הקארמה שלהם תעבור לילדיהם ולנכדיהם וכל מורשת משפחתם תהווה דוגמה שלילית בעולם האנושי. הכוחות הישנים לא יעצרו עד שיוכלו לדחוף מתרגל כזה לקיצוניות הזאת ומעבר לכך.

הדרך היחידה עבור אנשים אלה לברוח מגורלם היא להביע חרטה כנה ולנקוט באמצעים מתקנים. המאסטר קרוב לוודאי ייתן תזכורות לתקן את הנזק. אבל כמה מהנזק הזה יפוצה, תלוי בלבו ובמאמציו של המתרגל עצמו.

16. מתאמי דאפא והתפיסה שהם מוגנים

זה קורה בסין והרחק משם, במקומות בהם מתאמים חושבים בסתר: "היות שאני עובד במשימות חשובות כאלה שיצילו אנשים רבים, המאסטר בטוח יגן עלי מפגיעה. עבודתי היא קריטית לביטחונם של מתרגלים רבים אחרי הכול". המחשבה המסוימת הזאת היא פרצה ענקית.

המאסטר אמר לנו:

"היה אדם שהלך ברחוב עם הספר שלי בידו, צועק: "יש לי הגנה של המורה לי, אז אני לא מפחד שמכונית תפגע בי". זה היה ערעור של הדאפא. לא מְגִנים על אדם מסוג זה. למעשה מטפח אמיתי לא יעשה דברים כאלה." ("ג'ואן פאלון" הרצאה שלישית)

המתאמים האלה חושבים כמו האדם שהוזכר ב"ג'ואן פאלון". זהו מושג מסוכן מאוד.

מתרגל ידוע נפטר עקב קארמת מחלה וקרוב לוודאי שזאת הייתה הסיבה.

הוא תמיד חשב: "כיצד המאסטר יכול לתת לי לסבול כך? זה לא מה שאמור לקרות, כנראה שאלה הפרעות. אני אשמיד אותן עם המחשבות הנכונות שלי. אסור שהרוע יוכל להזיק לי כך".

האדם לא הסתכל פנימה או ניסה לשפר את הטיפוח שלו. כששלח מחשבות נכונות חזקות, הגורמים המרושעים התחבאו מאחורי עקרונות היקום הישן כדי שהוא לא יוכל להשמיד אותם. הוא גם התחנן למאסטר לעזרה, אבל כל זה היה לשווא.

אם הוא היה משקיע מאמצים רציניים להסתכל פנימה, המאסטר יכול היה לעזור לו להתגבר על הקושי שלו והמחשבות הנכונות שלו היו אפקטיביות יותר. אבל, הוא רק דיבר על הסתכלות פנימה, ואף פעם לא ביצע זאת באמת.

ככל שהתנסה במצוקה המתמשכת, הוא החל לפקפק בדאפא: "אולי העקרונות אינם מתאימים למצב כמו שלי"?

הוא החל גם להעצים את עצמו: "הייתה לי אחריות גדולה כל כך. כנראה אני אדם עם איכות מולדת גדולה. כולם משבחים אותי על כך שאני מטפח טוב, אם כן אני באמת אדם עם איכות מולדת גדולה".

המאסטר אמר לנו:

"הסיבה העיקרית הייתה זו שאנשים כמו נזירים בכירים, אבות מנזר, או ראשי מנזר אינם בהכרח בעלי איכות מולדת גבוהה. אף על פי שהם ראשי מנזר או נזירים בכירים, אלה הם רק תארים של אנשים רגילים." ("ג'ואן פאלון" הרצאה שביעית)

כמו כן המאסטר גם אמר:

"גם בסמינר הזה יש אנשים שחושבים את עצמם למשהו והגישה שהם מדברים בה היא אחרת. מה הם ככלות הכול – אפילו בבודהיזם דבר כזה הוא טאבו. מה שעכשיו אמרתי הוא צורה אחרת של הפרעה שנקראת 'הפרעה דמונית מהמחשבה של האדם עצמו', או 'טרנספורמציה בעקבות המחשבה'." ("ג'ואן פאלון" הרצאה שישית)

וההפרעה הדמונית הזאת החלה להשתרש. במקום לחפש בעיות בתוך עצמו, הוא החל להאשים את הפא, כשהוא חושב: "אף על-פי שאני אדם עם איכות מולדת גדולה, עדיין איני יכול להיפטר מקארמת המחלה. היא קיימת במשך שנים, אולי לפא אין מספיק כוח לתקן זאת"?

הפרצה הזאת נתנה לכוחות הישנים עילה לרדוף אותו, אבל ראיתי שהמאסטר חוסם את ההפרעות ונותן לו עוד זמן להבין. אם הוא היה מנסה לוותר על המושגים שלו, הוא היה יכול להתגבר על הקושי.

לרוע המזל, הספק שלו הלך והתגבר עם הזמן. הכוחות הישנים הקיפו אותו במבוך בלתי נראה ולבסוף הרגו אותו. אחרי שאיבד את חייו, ההכרה העיקרית שלו (יואן-שן) ראתה את האמת, אבל היה כבר מאוחר מדי.

17.הכוחות הישנים יוצרים את האשליה של מחלה כדי לבחון אנשים

מאחר שמתרגלים מחוץ לסין אינם עומדים בפני מציאות קשה בדומה לאלה בסין, הכוחות הישנים אמרו שישתמשו בקארמת המחלה כמבחן הסופי לכולם, כדי לראות אם שחררתם באמת את הפחד מפני המוות.

המאסטר אמר: (תרגום זמני, לא רשמי)

" אתם יודעים אולי שמתרגלים ספורים שלנו נפטרו. חלקם הגיעו לשלמות המלאה, בעוד שחלקם [מתו] כדי לגרום לנו נזק. אז לא הערתי כלל על הנושא, ולא נתתי אף הסבר. אבל אני חושב שהדברים האלה היו מבחן של חיים ומוות עבור המתרגלים שלנו. על אף שהם לא קרו לכם באופן אישי, זה היה כמעט כאילו הם כן. בטוח הרגשתם כך. אז זה מבחן קריטי של חיים ומוות. אם האדם לא יכול לעזוב את הדאגה שלו לחיים ומוות, אז הוא בטוח לא יוכל להגיע לשלמות המלאה." ["הרצאת הפא בוועידה הפא בסיגפור" 22-23 באוגוסט 1998 (שאלות ותשובות)]

ממה שיכולתי לראות, לפעמים קארמת המחלה לא הייתה חמורה מאוד בממדים אחרים, זה רק הופיע באופן חמור ובלתי פרופורציונאלי כאשליה בעולם האנושי. אנשים שסבלו מסוג זה של צרה היו מבולבלים, ואם לאדם אין כלל הבנה ברורה של עקרונות הפא, הוא יוכרע בקלות.

זהו גם מבחן לקבוצת מתרגלים. אם כל אחד מגיע להבנה הנכונה ושומר על אמונה חזקה בדאפא, המבחן ייעלם במהירות. אבל אסור לנו להמעיט בערך התוצאות של האשליה. זהו עדיין מבחן המאיים על החיים.

אם אדם יכול לעבור את המבחן, תהיה לו השפעה חיובית על אחרים. באופן דומה, אם אלה הקרובים לו יכולים להרים את ההבנה שלהם בסוגיה הזאת, הם יכולים לעורר בו השראה לעבור את המבחן. כל אחד צריך להסתכל פנימה ולעבור את המבחן ברמה האישית שלו.

המאסטר אמר לנו:

" בתקופה מסוימת יגרמו לכך שלא תהיה בטוח אם זה אמיתי או לא, האם הגונג שלך קיים, האם אתה יכול לטפח, והאם אתה יכול בסופו של דבר להצליח בטיפוח-תרגול, או האם ישנם בודהות והאם הם אמיתיים. בעתיד המצבים האלה יופיעו כדי לתת לך את הרושם המוטעה הזה, ולגרום לך להרגיש כאילו הם לא קיימים והכול מזויף, כדי לראות אם תוכל להישאר נחוש. אתה אומר שאתה חייב להיות נחוש ויציב. עם לב כזה, אם תוכל באמת להיות נחוש ויציב ברגע ההוא, תפעל היטב באופן טבעי, כי השין-שינג שלך כבר השתפר. אבל עכשיו אתה בדיוק כל כך לא יציב. אם נותנים לך את הקושי הזה עכשיו, לא תתעורר לכך כלל ולא תוכל לטפח בכלל." (ג'ואן פאלון" הרצאה שישית)

אשליה היא מבחן ענק בכל טיפוח אמיתי. פשוט הסתכלו על סיפור הטיפוח של מילרפה. המאסטר שלו יצר כל מיני אשליות כדי לבחון את אמונתו.

מתרגלים רבים בסין עוברים באופן קבוע את המבחנים האלה המאיימים על החיים . אבל עבור מתרגלים במצבים בהם הלחץ אינו אינטנסיבי, ייתכן שהכוחות הישנים משתמשים עדיין בקארמת מחלה כדי לבחון אותם.

אנו צריכים שיהיו לנו ההבנה הנכונה והאמונה הנכונה, וצריכים לאמת את סטטוס הפרי האמיתי שלנו. הטאו הגדול הוא פשוט וקל לחלוטין והביטוי שלו לעיתים קרובות קשה לתפיסה. אסור שיהיו לנו ספקות לגבי הדאפא, או לאפשר לכוחות הישנים לנצל את ההחסרות שלנו.

המשך יבוא...