(Minghui.org)
ב-25 באפריל 1999 התכנסו 10,000 מתרגלי פאלון גונג למחאה שקטה בבייג'ינג כדי לבקש מהממשלה להכיר בזכותם לתרגל, ולשחרר מתרגלים שנעצרו באלימות בטיאן-ג'ין הסמוכה. אירוע זה היה העמידה הלא-אלימה היחידה בקנה מידה גדול אל מול השלטון הרודני של המפלגה הקומוניסטית הסינית (מק"ס) מאז תפסה את השלטון ב-1949. (ראה: 25 באפריל 1999 – היום בו הטוֹב ניצח)
האומץ המוסרי של המחאה הזאת ממשיך להוות ציון דרך בולט במשך 16 שנים לאחר האירוע הזה.
בסין, אנו חיים כיום בעידן של התדרדרות מוסרית וערכים כאוטיים. הסיבה העיקרית לתופעה הזאת היא השלטון האלים של המק"ס וזרם השקרים הבלתי נדלה של התעמולה שלה. כתוצאה מכך התפתחו אצל סינים רבים תסמינים של סינדרום שטוקהולם, תופעה בה בני ערובה מביעים אהדה ורגשות חיוביים כלפי שוביהם. המחשבה הבלתי רציונלית הזאת נובעת גם מתוך הפחד לאבד אינטרסים אישיים, אף על פי שהעם בסין מודע לחלוטין להיסטוריה האלימה ולשקרים של המק"ס.
כדי להצדיק את הרדיפה וכדי להחדיר ולהפיץ פחד ושנאה בצורה נרחבת נגד הפאלון גונג, ביימה המק"ס ב-2001 את תקרית ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן (ראה: תרמית ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן) ושידרה את תמונת הסצנה הזאת שוב ושוב בכלי התקשורת הסינים שבשליטת המדינה.
אולם בכל 16 השנים של שקרים, הכפשות והשמצות, ממשיכים מתרגלי הפאלון גונג לשמורעל אמונתם ב"אמת-חמלה-סובלנות" ולהתמיד בהתנגדות לא אלימה לרדיפה הבלתי אנושית של המפלגה. זהו באמת אוצר רוחני של העידן שלנו.
במשך 16 שנים הראו בכירי מק"ס המעורבים ברדיפה, אכזריות שאי אפשר להעלות על הדעת, תאוות בצע והתנהלות בלתי מוסרית. הבולטים במיוחד ביניהם כוללים את ג'ואו יונג-קאנג, לשעבר מנהל הוועדה-הפוליטית-משפטית, ואת לי דונג-שן, לשעבר ראש "משרד 610 "ומנהל תחנת הטלוויזיה המרכזית של המק"ס.
גם בעמדם מול סכנת מעצר, מכות וכליאה בכל זמן נתון, יוצאים מתרגלי פאלון גונג החוצה לספר לאנשים על הפאלון גונג ועל הרדיפה נגדם. הם רוצים להביא את היופי של השיטה לכל האנשים, ובכלל זה לשוטרים ולבכירי ממשל הרודפים אותם.
מאז הוצא לאור הספר "תשעת הדיונים אודות המפלגה הקומוניסטית" ממשיכים המתרגלים לעורר מודעות בקרב הסינים על חשיבות הפרישה מהמק"ס וארגוניה המסונפים אליה: "ליגת הנוער", "החלוצים הצעירים". עד כה פרשו יותר מ-200 מיליון סינים מחברותם במפלגה.
למתרגלי פאלון גונג אין כל עניין בשלטון פוליטי. הפרישה מהמפלגה היא דרך שקטה עבור סין להפוך לחברה טובה יותר ללא המק"ס.
עתידה של סין תלוי באנשים בעלי מצפון ובעלי ערכים מוסריים גבוהים, בדיוק כמו הערכים שהפגינו מתרגלי פאלון גונג במחאה של ה-25 באפריל.