(Minghui.org)

אחותי ואני מתרגלות של פאלון דאפא. היגרנו לארה"ב במאי 2012. בסין נרדפתי ועברתי עינויים, אבל נותרתי נאמנה לשיטה. מייד אחרי הגיעי לארה"ב התחלתי להבהיר את האמת לגבי הפאלון דאפא למבקרים הסינים באתרי תיירות פופולריים.

חוויתי כמעט 15 שנות רדיפה

מאז 1999 נתון הפאלון דאפא בסין לרדיפה אכזרית ביותר וחסרת התקדים. אני בעצמי חוויתי כמעט 15 שנה  של רדיפה. נעצרתי 5 פעמים, פעמיים גזרו עלי מחנה עבודה בכפייה והייתי כלואה 5 שנים ו-3 חודשים במחנה העבודה הנודע לשמצה מא-סאן-ג'יאה שבפרובינציית ליאו-נינג. למרות העינויים שעברתי סירבתי לוותר על אמונתי במאסטר לי, מייסד השיטה, ובעקרונות הדאפא.

במאמר זה הייתי רוצה להודות למאסטר שהעניק לי את ההזדמנות הנדירה והיקרה להפוך לתלמידת דאפא בתקופת תיקון הפא.

לאחותי ולי גם הייתה ההזדמנות להשתתף בשנת הגעתנו לארה"ב בוועידת פא לשיתוף התנסויות, ולשמוע את הרצאתו של המאסטר. כשנכחתי אישית בהרצאתו של המורה בוועידה במערב ארה"ב בשנה שעברה, יכולתי לחוש את הדחיפות שבהצלת אנשים.

לא ברחנו מהרדיפה כדי לחיות חיי נוחות

עבור מישהו שהוא בלי רשיון נהיגה וגם לא מדבר אנגלית, קשה להגיע לאתרי תיירות, אך הבנתי בבירור שלא ברחתי מהרדיפה לארה"ב רק כדי לחיות חיי נוחות. אני יודעת ששום דבר לא יכול לעצור בעדי לעזור לבני עמי הסינים להבין את הפאלון דאפא.

כמו כן, הייתי בת מזל שבמהלך שנותיי הרבות בטיפוח השגתי בסיס טוב בהבהרת העובדות פנים אל פנים ובעזרה לאנשים לפרוש מהמק"ס (המפלגה הקומוניסטית הסינית) וארגוניה. לכן עבורי ועבור אחותי, להגיע לאתרי התיירות שבהם אפשר למצוא אוטובוסים מלאים בסינים, זוהי ההזדמנות המושלמת.

כך הפכה הבהרת העובדות לבני עמנו הסינים לייעוד שלנו. התחלנו ללכת  לאתרי התיירות 3 פעמים בשבוע וכעת העלינו זאת ל-4 פעמים בשבוע.

הקיץ של 2012 היה חם מאוד. עמדנו תחת השמש הקופחת במשך 6 עד 7 שעות כל יום. אבל לא הרגשנו מרירות או עייפות, אלא מלאות בחמלה לאלה הזקוקים לשמוע את העובדות.

במשך החורף לאחר מכן היה כל כך קר שהאוכל שהבאנו קפא. אולם דבריו של המאסטר בשיר הבא הביעו את מצב הרוח שחשתי באותו הזמן:

“מראים לך נתיב של תקווה” ("הונג יין" III)

"גם רוח גם גשם לא עוצרים בעדנו, עבור מי כל זה?

אוכלים וישנים ברחוב, עבור מי כל זה?

תלמידי דאפא עומדים על המדרכה

העלונים שבידיהם – פרי חמלה ועבודה מאומצת

רק כדי להציל אותך מהאסון

רק אם תדע את האמת תוכל לראות בבהירות את העתיד

איננו רוצים דבר בתמורה

אנחנו רק רוצים לתת לך נתיב של תקווה"

להתגבר על קשיים כד להבהיר את האמת עם חמלה

אחותי ואני שכנענו מדי יום כ-40 עד 50 סינים לפרוש מהמק"ס ולפעמים אפילו עד 70 איש ליום במהלך הקיץ או חופשות החורף. במשך השנה שעברה שכנענו כ-10,000 איש לפרוש מהמק"ס וארגוניה.

יום אחד כ-6 נשים בגילאי ה-30+ עברו באתר שלנו. ניסיתי לדבר איתן אבל הן היו תוקפניות מאוד וחלקן עשו תנועות גסות לעברנו. לאחר מכן הן ביקשו כסף ואמרו: "אתן אמרתן שפאלון דאפא הוא טוב אז אתן צריכות לתת לנו כסף. תנו לנו דולרים. אנחנו רוצות כסף".

הפסקתי לדבר ובמקום זאת השמעתי להן הקלטות של הבהרת העובדות. הרמתי את הווליום בנגן ה-MP4 שלי וחיברתי אותו לרמקול כדי לנקות את הסביבה מהשפעות הרוע. השמעתי את ההקלטות על פשעי קצירת איברים של המק"ס מאסירי מצפון ועל ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן.

כשהנשים המשיכו ביחס הלוחמני שלהן כלפינו, זכרתי את מה שמאסטר אמר ב-"הונג יין II" (בשיר "הפא מתקן את היקום"):

"מחשבות נכונות יכולות להציל את אנשי העולם."

המילים חיזקו את המחשבות הנכונות שלי. אמרתי לעצמי שעליי לבטא כלפיהן את החמלה הגדולה ביותר כדי לעורר את מצפונן. חייכתי והמשכתי לשלוח מחשבות נכונות חזקות ופוררתי את כל הגורמים המרושעים שהופעלו על הישויות האלה כדי שלא תקשבנה לאמת. בסופו של דבר הן הפסיקו להתנגד כל כך.

ליוויתי את הנשים לאוטובוס התיירים שלהן ושם ראיתי כ-20 עד 30 אנשים עומדים סביב האוטובוס. היו שם כל כך הרבה אנשים. הודיתי להן מקרב לב שהובילו אותי למקום הזה. השמעתי  לאנשים שעמדו שם מספר הקלטות והם הקשיבו בתשומת לב רבה.

כשהתחלתי לחלק חומרי מידע שמעתי את מדריך התיירים צועק שאסור להם לקבל חומרים ומי  שייקח לא יוכל לחזור לסין. ניסיתי לדבר עמו בהיגיון אבל הוא איים לצלם אותי ולשלוח זאת לסין כדי שייגזר עליי עונש מאסר אם אסע לשם. ניסיתי להמשיך לדבר עמו בהיגיון אבל הוא כעס.

הנהג, אמריקני בשנות ה-30 מיהר לעברי וסגר את נגן ה-MP4 שלי. הוא הורה לי ללכת משם מפני שהם אינם רוצים לשמוע את ההקלטות שלי. הרגשתי שעליי להבטיח שהתיירים האלה לא יחשבו שארה"ב מתנגדת לפאלון דאפא רק מפני שהנהג גירש אותי משם.

שלחתי מחשבות נכונות חזקות וביקשתי את עזרתו של המאסטר לחזק אותי. פתחתי שוב את הרמקול שלי והמשכתי להשמיע את ההקלטות. הנהג התקרב אלי פעם אחר פעם כשהוא נראה מודאג, אבל פעם אחר פעם התרחק. הוא לא ניסה לעצור אותי עוד.

ראיתי אדם שישב באוטובוס ליד החלון והרים את אגודלו בעידוד. כשהחל האוטובוס לנסוע  נופפו לי האנשים בידיהם והאדם הזה הרים שוב את אגודלו בעידוד.

פרחי אדומבארה על עצי אתר התיירות

פעם אחת עברה אישה בשנות ה-30 באתר תיירות שלנו. היא לא רצתה להקשיב לי, אבל לא נרתעתי ואמרתי לה שאני שמחה שהגיעה למדינה הזאת כדי לשמוע את העובדות הנכונות, ושיותר מ-150 מיליון אזרחים סינים פרשו מהמפלגה. אמרתי שאני מקווה שהיא לא תחמיץ את ההזדמנות לכך.

סיפרתי לה על סרטון התעמולה המבוים של "ההצתה העצמית בכיכר טיאננמן", על השיטפון הגדול בפו-שון, על הערפיח בבייג'ינג ועוד.

שלחתי מחשבות נכונות חזקות ודיברתי איתה על הרדיפה שחוויתי בסין. סיפרתי שהייתי כלואה במחנה העבודה בכפייה מא-סאן-ג'יאה והראיתי לה את פרקי ידיי, שאפילו גם אחרי 5 שנים נותרו עליהן סימנים של אזיקים.

היא שאלה אותי אם האישה המצולמת על לוח התצוגה היא משן-יאנג. לא ציפיתי אפילו שהבחינה בלוח ועניתי לה שכן. "זוהי גאו רונג-רונג, תלמידת דאפא משן-יאנג שהייתה מנהלת חשבונות במכון לו-מיי ונרדפה עד מוות".

האישה התעניינה אם משלמים לי על מה שאני עושה וכיצד הגעתי לארה"ב. השבתי לה שאף אחד לא משלם לי. סיפרתי לה על 14 שנות רדיפה שחוויתי ועל גיסי שנרצח בגלל שתרגל פאלון גונג. אמרתי שהייתי מעדיפה לשוב לסין, אבל כל עוד הרדיפה ממשיכה, אינני יכולה לחזור חזרה.

היא פרצה בבכי ואני הצטרפתי אליה. לאחר מכן פרשה מהמק"ס וביקשה חומרי מידע על הפאלון דאפא שתיקח עימה חזרה לסין.

לפני שעזבה היא סיפרה לי על חלום שחלמה בלילה הקודם: "חלמתי שאמי באה לחפש אותי. היא מתה לפני עשור שנים. אבל בחלומי ראיתי שהיא ממש מעוררת רחמים. רציתי להציל אותה ולא ידעתי מה לעשות".

באותו הרגע, חשבתי על הרצאה של המאסטר שמדבר על עזרה לפרוש מהמפלגה לאנשים שמתו. אמרתי לה שאמה ידעה שהיא תבוא לאתר היום וקיוותה שהיא תבקש לפרוש מהמפלגה גם בשמה. היא הסכימה בדמעות. ביקשתי ממנה  לספר לחבריה ולקרוביה על מה שחוותה בחו"ל כדי שגם הם יפרשו מהמפלגה וארגוניה.

כשהתרחקה היא פנתה מספר פעמים לאחור ונופפה לי בידה. כשנופפתי לה בחזרה ראיתי פרחי אדומבארה רבים על העצים הצפופים באתר שבו אנחנו מבהירות את העובדות. על חלק מהעצים היו אחד או שניים ובאחרים שלושה או ארבעה פרחים. זהו התכנון הקפדני של המאסטר כדי לעודד את התלמידים שלו.

זהו מזל להיות תלמידת דאפא

יש סיפורים על כל כך הרבה אנשים שהסכימו בסופו של דבר לפרוש מהמק"ס וארגוניה. כל אחד מהם הוא סיפור יקר שמעלה דמעות בעיניי.

זהו מזל גדול להיות תלמידת דאפא בתקופת תיקון הפא ולהיות מסוגלת להגשים את השבועות המפוארות שנשבענו בזמנים פרהיסטוריים. הרצון האדיר שלי הוא לעזור למאסטר לתקן את הפא ולהציל ישויות חיות. עלי לנצל את הזמן הזה ולהציל ישויות חיות.