(Minghui.org)

ה-11 באפריל 2015 היה אמור להיות יום שמח למתרגל הפאלון גונג דונג צ'ין-פיי, ששוחרר באותו יום אחרי 13 שנות סבל והתעללות אכזרית בכלא. הוא נכלא ועונה כי לא היה מוכן לוותר על הפאלון גונג.

דונג בן ה-43 חזר לביתו ומצא שמשפחתו נהרסה: אשתו, שגם היא מתרגלת פאלון גונג, עדיין כלואה. גיסתו נרדפה ועונתה למוות. ראה פרטים בכתבת המקור: Well-respected Doctor Gao Jie Dies of Complications of Stress-induced Stroke. אחיו הגדול סבל מהתמוטטות נפשית אחרי מותה של אשתו בטרם עת.

שישה ימים לאחר מכן מר דונג ראה את אשתו בפעם הראשונה מזה שנים. זה היה בבית הדין, שם גזרו עליה ללא עילה חוקית 3 שנות מאסר. היא ערערה על גזר הדין ובעלה יצא להגנתה לצד עורך הדין.

להלן סיפור הקשיים והמצוקות שעבר.

משפחה מאושרת נהרסת

מר דונג מהעיר טְיֶה-לינג בליאו-נינג החל לתרגל פאלון גונג ב-1997 בגיל 26. מחלותיו הכרוניות נעלמו תיכף ומיד. הוא וויתר גם על הרגליו הרעים לעשן ולקלל. כשמשפחתו ראתה את התועלת שהפיק מהפאלון גונג, החליטו ארבעה מבני המשפחה: אמו, אשתו, אחיו הגדול וגיסתו להתחיל לתרגל את השיטה. כל המשפחה החלה ליהנות מחיים הרמוניים ומאושרים.

המתרגל דונג צ'ין-פיי

עבודה קשה ויחס אכזר במחנה העבודה בכפייה טיֶה-לינג

ב-1999 התחילה המפלגה הקומוניסטית הסינית ברדיפה מקיפה נגד הפאלון גונג. מר דונג נעצר שוב ושוב על ידי המשטרה משום שעתר למען הפאלון גונג בבייג'ינג (זכות אזרחית המעוגנת בחוקה הסינית). בסוף אוקטובר 1999נגזרה על מר דונג שנת מאסר במחנה עבודה בכפייה טיה-לינג.

הוא נאלץ לעבוד בעבודת פרך כל יום. במזג אוויר מקפיא הוא חפר תעלות, נשא אבנים כבדות על גבו והזיז סלעים. עקב עייפות ורעב הוא כמעט התעלף. במשך תקופת זמן כל מזונו היה לחמניות עבשות.

עינוי "פישוק רגליים" במשטרת פוּ-שוֹן

זמן קצר אחרי ששוחרר ב-2001 נאלץ מר דונג לעזוב את ביתו, כדי להימנע מהטרדות חוזרות ונשנות על ידי המשטרה המקומית וממעצר לא חוקי.

באפריל 2002 עצרה אותו המשטרה באופן בלתי חוקי בעיר פו-שון. הוא עונה באכזריות בתחנת משטרת שון-צ'נג. כפתו את ידיו ותלו אותו בזרועותיו. את רגליו פיסקו בתנוחת כנפיים פרושות של נשר והשוטרים בעטו וחבטו בו.

אחד השוטרים סטר שוב ושוב על פניו וחבט בחזהו באזור הלב. לאחר מכן חישמל את מר דונג באלה חשמלית, עד שכל גופו התכסה בסימנים מדממים. כמו כן שרף את ידיו של מר דונג במצית סיגריות.

שוטר אחר שפשף את שיניו של מר דונג בחתיכת אבן כדי לחשוף את העצב. אחר בעט בו בחזהו כל כך חזק, עד שהמקום התנפח. אחר כך שם שקית פלסטיק על ראשו כדי לחנוק אותו.

בתחנת המשטרה נחשף לעינוי בשם "פישוק רגליים". השוטרים כפו עליו לשבת על ספסל עץ וקשרו אחת מרגליו. שלושה או ארבעה שוטרים תפסו ברגלו השנייה ודחפו אותה כלפי מעלה, מה שגרם לקריעת גידים ורצועות ברגל ולכאבים בלתי נסבלים.

כשכמעט התעלף, השוטרים שחררו את הרגל. וכך חזרו על העינוי שלוש פעמים. זהו עינוי שהשתמשו בו לעתים קרובות על מתרגלים, והוא גורם לנכות קבועה ואף למוות.

אחרי העינויים שעבר הועבר מר דונג למרכז המעצרים של פו-שון. השוטרים כפו על המרכז לקבל אותו חרף כל החבלות הרבות מהעינויים.

נאלץ לקפוץ מהקומה השלישית כדי להימנע מעינויים

בסביבות יולי או אוגוסט 2003 הובא מר דונג לחקירה בקומה השלישית של מרכז המעצרים. בידיעה שהוא יעבור עוד עינויים אכזריים, קפץ מר דונג מהחלון הפתוח למטה. הוא איבד את הכרתו. כשהגיע לבית החולים חזר להכרתו וחש שכל גופו כואב. השוטרים הרביצו לו על הראש ודחפו צואה לפיו.

הבדיקות בבית החולים הראו ששתי רגליו נשברו ובגבו סבל מחבלות רציניות.

לאחר מכן הוחזר למחלקת המשטרה ושם המשיכו לענות אותו. השוטרים הכו ברגליו הפגועות בבקבוקי בירה ריקים וגרמו לו כאבים נוראיים. למחרת נלקח חזרה למרכז המעצרים שם התעלל בו מנהיג האסירים שטלטל את זרועו השבורה וגרם לו לכאבים עזים.

גזר דין בלתי חוקי של 13 שנות מאסר

מר דונג לא קיבל כל טיפול רפואי לפציעות והחבלות שסבל. חודשים הוא יכול היה רק להתהפך במיטה, לזחול ולעמוד בכוחות עצמו. חרף מצבו החלש, העמידו אותו הרשויות למשפט, ללא עילה חוקית, ביחד עם מתרגלים נוספים. על כולם גזרו עונשי מאסר כבדים. על מר דונג גזרו 13 שנות מאסר. הוא הועבר לאחר מכן לכלא דָא-בֶּיי.

התעללות אכזרית בכלא

רגליו של מר דונג ניזוקו קשות והתעוותו. הוא לא יכול היה לעמוד הרבה על רגליו, ועל גבו וחזהו נראו חבלות ברורות. חרף כל זאת נאלץ לעבוד בעבודת פרך.

רגלו הימנית המעוותת של מר דונג

אחת משיטות העינויים לאלץ מתרגלים לוותר על אמונתם היא לכפות עליהם לעמוד ללא תזוזה או לשבת על שרפרפים קטנים במשך שעות ארוכות. כשהם מסרבים לוותר על אמונתם, מכים אותם בצורה קשה.

כשתלו את מר הונג ומתרגל נוסף על שער ברזל, הם פתחו בשביתת רעב במחאה על הרדיפה, אבל אז עינו אותם הסוהרים בעינוי "האכלה בכפייה" בכוח ובאכזריות. הצינורות שהוצאו לאחר מכן מקיבתו של מר דונג היו מוכתמים בדם.

ב-2008 הועבר מר דונג למחלקת "פיקוח חמור", משום שמצאו בין כלי המיטה שלו ספרי פאלון גונג. הושיבו אותו על שרפרף עץ ברוחב 5 סנטימטרים, כשעליו לשבת זקוף במשך 15 שעות. כפתו אותו לכיסא הברזל לתקופות זמן ארוכות.

במארס 2012, בהוראת הנהלת רשויות כלא הפרובינצייה, החל שלב נוסף במסע הדיכוי והעינוי של מתרגלי הפאלון גונג הכלואים שם. את מר דונג לקחו לחדר קטן וחשוך. החלונות והדלת היו מכוסים. הסוהרים כפתו את ידיו ורגליו לכיסא הברזל. הוא נאלץ לצפות בטלוויזיה בתכניות המכפישות את הפאלון גונג. במשך כמה ימים ולילות לא הרשו לו לעצום עיניים ולהירדם.

רגלו של מר דונג התנפחה מאוד והוא היה על סף התמוטטות נפשית. כשלא יכול היה לסבול עוד את הכאב נאלץ נגד רצונו ומצפונו לחתום על הצהרה שהוא עבר "שינוי" ושהוא מוותר על אמונתו. אחרי ששוחרר מכיסא הברזל, לא יכול היה לאכול במשך חודש והקיא כל דבר שאכל. מצב בריאותו היה שברירי מאוד.

ביוני השנה קשרו אותו שוב לכיסא הברזל ובמשך 4 ימים לא הרשו לו לישון. במשך השנתיים האחרונות מצב בריאותו הפיזי נשאר גרוע.

במשך 16 שנים סובלים מר דונג ובני משפחתו מאכזריות שאין דומה לה. ג'יאנג דזה-מין והפושעים האחראים לרדיפה נגד הפאלון גונג ביצעו ומבצעים פשעים מחרידים נגד האנושות, ויש להביאם לדין צדק.