(Minghui.org)

אני גר באן-יאנג שבפרובינציית הֶה-נאן. חייתי פעם ללא תקווה, מפני שסבלתי מכל מיני תחלואים: מחלת לב וכליות, דלקת פרקים שגרונית ודלקת הקיבה והמעיים. פיתחתי כאבי ראש עזים שגרמו לי לראייה מטושטשת. מעבר לכל אלה, איבחנו אצלי גידול בראש. לאחר שישה חודשים שבהם טיפולים שמרניים לא הוכתרו בהצלחה, נקבע לי תור לניתוח לסוף 1994. הייתי ממש מודאג מהתוצאות. לפני הניתוח, החלטתי לבקר את קרוביי פעם אחת נוספת, בעיר הולדתי צ׳אנג-צ׳ון שבפרובינציית ג׳י-לין.

יום אחד בסתיו של 1994, ליווה אותי בני לרכבת מאן-יאנג לצ׳אנג-צ׳ון. הרכבת היתה צפופה ביותר באותו יום, ולא היו מקומות ישיבה. עמדנו במעבר, בתקוה למצוא  מושב פנוי בתחנה הבאה. אדם צעיר וגבוה, שמראהו העיד על טוב לב, ניגש אלי, לקח אותי אל המושב שלו והזמין אותי לשבת במקומו. ״זה בסדר, רק שב. האנשים שמולנו ירדו בתחנה הבאה״ הוא אמר.

אחרי שהתפנה מושב, הוא התיישב לידי ושוחחנו. ״אנחנו מאותה עיר. אני מצ׳אנג-צ׳ון והייתי באן-יאנג בעבר. זה מקום טוב״, הוא אמר בחיוך.

לפתע הרגשתי רדום מאוד ושקעתי בשינה עמוקה. בוודאי ישנתי יותר משלוש תחנות. כשהתעוררתי, נחרדתי לגלות שנשענתי על ברכיו כל הזמן. הרגשתי ממש לא נעים וחזרתי והתנצלתי. ״אני כל כך מצטער, אני לא מאמין שישנתי כל כך עמוק!״

״אל תדאג, אתה בסדר עכשיו״, הוא אמר.

כשהרכבת הגיעה לעיר צ׳יצ׳י-האר, האיש הצעיר וחבריו ירדו, ואני המשכתי לצ׳אנג-צ׳ון. כשהגענו, הייתי עדיין מנומנם וישנתי במשך שלושה ימים רצופים בביתה של דודתי. היא אמרה שבוודאי הייתי עייף ביותר ועכשיו השלמתי שעות שינה.

זה היה מוזר: אחרי שפגשתי את האיש הצעיר ברכבת, ישנתי הרבה. שבועיים מאוחר יותר, חזרתי לביתי שבאן-יאנג, עדיין מודאג מהשהות בבית החולים ומהניתוח הקרבים ובאים.

שמתי לב שכשהגעתי לצ׳אנג-צ׳ון, כבר לא היו לי כאבי ראש או טשטוש בראייה. שאלתי את עצמי: למה שאלך לניתוח אם אינני חש באי-נוחות? מה קרה לכאבי הראש שלי? תהיתי ובירכתי על כך.

בחופשה של ראש השנה ב-1995, השכנה שלי הביאה לי את הספר ״ג׳ואן פאלון״. ״זהו ספר יקר ערך. אחרי שתקרא בו, תדע הכל״, היא אמרה.

כשפתחתי את הספר, נדהמתי לראות את התמונה של המחבר ולא יכולתי לעצור את התרגשותי. ״אני מכיר אותו!״ אמרתי. ״הוא הצעיר טוב הלב שנתן לי את המושב שלו!״

השכנה קראה, ״איזה בר מזל אתה! יש לך קשר גורלי כל כך חזק עם מאסטר לי הונג-ג׳י ועם הדאפא!״

כשסיימתי לקרוא את הספר ״ג׳ואן פאלון״, הבנתי הכל. זה היה מאסטר לי ששם אותי במצב של תרדמה, וסילק את הגידול במוחי ברכבת! הייתי האדם בר המזל ביותר בעולם! איזה טיפש הייתי שלא הקדשתי לכך מחשבה.

בלילה שבו הבנתי מה שאירע לי, המאסטר הנחה אותי בחלום. כך הלכתי למרכז הסיוע הראשי, מצאתי את הסייע, ולקחתי איתי הביתה סט שלם של ספרי וחומרי דאפא.

בהוקרה עמוקה כלפי מאסטר לי על החסד וההצלה, השקעתי את עצמי לגמרי בטיפוח של עצמי בפאלון דאפא.