(Minghui.org)
המאסטר אמר ב"לימוד הפא בוועידת הפא הבין-לאומית של 2009 בניו-יורק רבתי":
"אם אנשים לא רוצים להקשיב בכל פעם שאתה נותן להם משהו לעשות והם רק רוצים לעשות את מה שבא להם, וכל אחד עושה את הדברים בדרך שלו, האם זה יוכל אי פעם לעבוד? כמו שהאגרוף הזה יוצא – הוא חזק כשכולם מהודקים ביחד. (מאסטר עושה אגרוף). אבל אם אתם אומרים שזה רוצה לעשות את זה, וההוא רוצה לעשות את הדבר ההוא, והבא אחריו משהו אחר (מפשק את חמש האצבעות ומצביע לכל אצבע), אז זה יהיה חלש, וברגע שה[יד] תישלח, היא תיהדף, נכון? צריכה להיות לכם תכנית ואתם צריכים לארגן את הדברים, לתאם היטב, ולשתף פעולה היטב אחד עם השני."
אחרי שלמדתי את הפא הזה הבנתי שהמאסטר מבקש מאיתנו ליצור גוף אחד ולשתף פעולה זה עם זה כדי שנוכל להבהיר את האמת בדרך עוצמתית יותר.
במשך זמן רב לא הייתי מסוגלת לשתף פעולה עם הגוף האחד כפי שהמאסטר דרש. אחרי שלמדתי את הפא הבנתי שזה נגרם מאנוכיות ומההחזקה שלי לאני.
הייתי רוצה לשתף עמכם את ההתנסות שלי בשחרור האנוכיות וביצירת הרמוניה עם הגוף השלם של המתרגלים.
1. לסלק את האנוכיות של חוסר שיתוף פעולה תוך כדי טיפוח
אני מבהירה את האמת בעיקר באתרי תיירות. אני חושבת שהפרויקט הזה חשוב מאוד. יש לנו רק מספר מתרגלים שם, ולפעמים רק אני נמצאת במקום. לכן אני לעתים רחוקות משתתפת בפרויקטים אחרים.
אחת המתאמות ביקשה ממני לעזור לה לחלק את "האפוק טיימס". לא הסכמתי לכך ואמרתי: "הפרויקט שלי חשוב מאוד. את יכולה לבקש ממתרגלים אחרים. קל יותר למצוא מתרגלים שיחלקו את העיתון מאשר להבהיר את האמת באתרי תיירות".
כיוון שחשבתי שהפרויקט שלי כל כך חשוב, לא השתתפתי בתרגול הקבוצתי החודשי המאורגן. חשבתי שהפרויקט שלי חשוב יותר מהפעילות של הקבוצה. חשבתי אז שהמתרגלים שאינם מעורבים בפרויקט כלשהו, הם שצריכים להשתתף בתרגול קבוצתי.
המאסטר אמר ("הוראת הפא בוועידה בשווייץ" ג'נבה 1998):
"למעשה אתם עדיין לא יודעים שהאנוכיות הזאת מגיעה ממש עד לרמות גבוהות מאוד. למעשה, כשמטפחים בעבר אמרו "אני עושה כך וכך", "אני רוצה לעשות כך וכך", "אני רוצה להשיג כך וכך", "אני מטפח", "אני רוצה להיות בודהא" או "אני רוצה להשיג רמה כזו וכזו" – דבר מאלה לא היה מחוץ לאנוכיות. אך מה שאני רוצה שאתם תעשו הוא שתגיעו לשלמות המלאה באופן אמיתי, טהור וחסר אנוכיות עם הפא הנכון האמיתי וההארה הנכונה – רק אז תוכלו להשיג שלנֶצח לא תוכחדו."
הוא תיאר בדיוק אותי. חשבתי רק על עצמי ולא על הגוף כולו. כתלמידת דאפא, במקום לעשות מה שרציתי לעשות, עליי לעשות את מה שנדרש ממני לעשות. המתרגלים באתרי התיירות ארגנו כך שיכולתי להשתתף פעם בחודש בתרגול קבוצתי ובפעילות.
באוגוסט 2014 שאלה אותי יום אחד אחת המתרגלות אם אני רוצה להשתתף בתהלוכת "חג הפנסים". לא רציתי מפני שלא הספקתי לאכול ארוחת ערב. שוב חשבתי שמתרגלים שאינם מעורבים בפרויקטים של דאפא צריכים להשתתף. אבל מתרגלים נוספים עודדו אותי ללכת. אחרי מחשבה נוספת חשבתי שאסור לי לעשות השוואות בין פרויקטים. כל עוד פרויקט מסוגל להציל ישויות חיות, עליי להשתתף.
כשצעדתי בתהלוכה לובשת חולצה צהובה עם מסרים של פאלון דאפא ובליווחי מוסיקה של הדאפא, הייתי גאה מאוד לאפשר לאנשים רבים ללמוד על היופי של הפאלון דאפא.
אולם בתהלוכה השתתפו רק מעט יותר מ-20 מתרגלים. יש לנו מאות מתרגלים בסינגפור. מדוע רק כ-20 מתרגלים השתתפו? הסיבות היו שונות, אבל הסיבה העיקרית הייתה שמתרגלים לא היו מעוניינים להשתתף.
גם אני הייתי כזאת בעבר. הרגשתי מעט חרטה שלא פעלנו היטב בתהלוכה הזאת. אם לכל מתרגל תהיה החזקה לפרויקט שלו או שלה והוא לא ישתתף בפעילויות שמארגנים, כיצד נוכל אנו, מתרגלי סינגפור, ליצור גוף אחד?
המאסטר אמר ("הוראת הפא בוועידת הפא של שנת 2014 בסן פרנציסקו"):
"האופן בו סינגפור התייחסה לתלמידי הדאפא בשנים האחרונות נעשה דומה מדי [ליחס של] המק"ס המרושעת. מבחינת רדיפת הפאלון גונג, היא בַּפּועל הפכה לפרובינציה של סין."
מדוע מתרגלים אינם מוקירים את ההזדמנות הזאת של תהלוכת "חג הפנסים", שבה יוכלו להשתתף וללבוש חולצות צהובות עם מסרים של פאלון דאפא? אם עוד מתרגלים היו משתתפים, השדה האנרגטי היה עוצמתי יותר. התחרטתי על שלא פעלתי היטב בפרויקטים הקודמים של הגוף האחד ועל כך שמתרגלים מחמיצים הזדמנות טובה להציג את היופי של הפאלון דאפא לציבור. בנוגע לזה, פיגרנו הרבה מעבר למתרגלים אחרים בארצות אחרות.
שיתפתי במחשבות שלי מתרגלים אחרים בקבוצה הגדולה של לימוד הפא. מתברר שהמתאמים שלנו בדיוק מנסים לארגן מתרגלים להשתתף באירוע "הצעדה הגדולה", אירוע של אנשים רגילים. מתרגלים רבים נרשמו. אחד המתרגלים הצעירים אמר לי: "דודה, השתתפתי בצעדה בשנה שעברה אז חשבתי לא להשתתף השנה. אבל אחרי שהקשבתי לשיתוף שלך, החלטתי להשתתף ולצעוד גם השנה".
יותר מ-100 מתרגלים השתתפו באירוע הזה. משכנו תשומת לב של אנשים רבים. הם שמחו מאוד לראות אותנו. הרגשתי את עוצמת הגוף השלם והבנתי מדוע ביקש אותנו המאסטר ליצור הרמוניה ביחד.
להיות חסר אנוכיות, לתאם וליצור הרמוניה ביחד
בפלטפורמה של RTC (שיחות יזומות להבהיר אמת לסינים בסין), ציינו כמה מתרגלים שצוות הפלטפורמה אינו ממושמע ולא למד עדיין לשתף פעולה ביחד. כשהסתכלתי פנימה ראיתי שמה שהם אמרו נכון. משום שאנו חושבים עצמנו חשובים ביותר, עשינו מה שרצינו. לא יכולנו אפילו להתחייב על זמן לימוד הפא שלנו. אני הייתי אחת מהצוות הזה.
כשהמתאמת הקודמת התפטרה, סירבתי להיות מתאמת מפני שבלבי פנימה לא רציתי לבזבז עוד זמן על פרויקט RTC. מתאם צריך לטפל בכל מיני דברים, כך שלא יישאר לי מספיק זמן כדי להבהיר את האמת באתרי תיירות. ידעתי שזה אנוכי מצדי, אבל לא רציתי להיות מתאמת.
המאסטר אמר ("הוראת הפא בוועידת הפא של שנת 2014 בסן פרנציסקו"):
"אני העליתי את העניינים האלה מזמן. מתי אתם מתכוונים לעשות משהו בעניין? מתי אתם מתכוונים לעשות משהו בעניין? הזמן הולך ונגמר (מחיאות כפיים נלהבות)."
כשלמדתי את ההרצאה הזאת של המאסטר שאלתי את עצמי: "מתי אני מתכוונת לעשות משהו בנידון? מתי אשחרר את האנוכיות שלי? האם אני יכולה לקחת עמי לב אנוכי לשמים?
נוכחתי לדעת שהמאסטר סיפק לי הזדמנות להיות מתאמת של צוות RTC, כדי שאוכל לשחרר את הלב האנוכי הזה ולהשתפר בטיפוח.
כשהפכתי למתאמת, שיתפתי עם מתרגלים בצוות RTC, חשפתי את הלב האנוכי שלי והחלטתי לשחרר אותו ממני והלאה באמצעות טיפוח. עזרתי למתרגלים חדשים עם שיחות הטלפון לסין. ניהלנו שיחות טלפון ביחד. אף על-פי שזה היה איטי והצריך זמן, עזרתי להם. המאסטר נתן לי גם רמזים.
עודדתי אותם כשאנשים קיללו אותם, ושלחתי מחשבות נכונות בשעה שהם שוחחו עם אנשים. בעת שעזרתי למתרגלים עמיתים הרגשתי את השמחה והמשמעות של חיי. על פני השטח הקרבתי עבור אחרים, אבל למעשה טיפחתי והשתפרתי.
המאסטר נתן לי גם רמזים שעליי להיות סובלנית בעזרה למתרגלים חדשים בפרויקט RTC ושעלי להתמיד בכך. אני אזכור את הרמזים של המאסטר, ואשחרר בהדרגה את האנוכיות תוך כדי טיפוח, אנו עושים כמיטבנו לשתף פעולה, ליצור הרמוניה ולעורר עוד ישויות חיות.
המאסטר אמר ("הוראת הפא בוועידת הפא של שנת 2014 בסן פרנציסקו"):
"כתלמיד דאפא, לא משנה באיזו סביבה אתה נמצא, עליך לפעול היטב, לפעול אפילו טוב יותר, ובזריזות לסלק את ההחסרות שלך ואת הדברים שלא צריך שיהיו לך."
וכן:
"הניחו לכל הדברים ואז – בצורה פתוחה ועם מחשבה רחבה – התנהגו כפי שמטפח נוהג."
אני אזכור את מה שהמאסטר מלמד, ואמשיך להשתפר על-פי הדאפא. אהפוך לחסרת אנוכיות עוד יותר, אשתף פעולה ואצור הרמוניה עם מתרגלים כדי להיות ראויה לחסדו של המאסטר.
אנא ציינו בחמלה כל דבר שאינו ראוי.