(Minghui.org)

שני סיפורים מתקופת שושלת טאנג ( 618 – 906 לספירה)

הקיסרית וֶון-דֶה מזהה את מוסריותו של ראש הממשלה

"בטוח שהפעם אהרוג את הנבזה הזה"!

הקיסר טאנג טאי-זונג היה עם אשתו, הקיסרית וֶון-דֶה, וסיפר לה איך הוא פיזר את פגישת אנשי החצר שלו טרם סיומה. הקיסרית, בסקרנות מעודנת, שאלה מדוע.

"זה שוב ראש הממשלה וֵויי גֶ'נג. כל מה שהוא עושה זה להעביר עלי ביקורת ולהעליב אותי. הושפלתי לפני כל צוות חצר מלכות. איפה הכבוד המגיע לי כקיסר?"

בשמעה זאת, עזבה הקיסרית את החדר. היא חזרה במהרה, לבושה בטקסיות ובחגיגיות במחלצות המלכות שלה. הקיסר התפלא.

"מדוע התלבשת כך?" שאל.

"שמעתי שרק כשקיסר הוא אצילי וחכם אז יועציו יהיו כנים ונאמנים. בטוח שהוד מלכותך מלך היטב אם וֵויי העיז לבטא את דעותיו האמיתיות. אני חשה כבוד גדול להיות לצידך, הוד מלכותך, ולכן אני חוגגת", השיבה הקיסרית.

נדיבותו של ראש הממשלה לוּאוֹ שִי-דֶה

דִי רֶן-ג'י ולוּאוֹ שִי-דֶה היו שניהם ראשי ממשלה של הקיסרית ווּ דזֶה-טיאן. די מעולם לא אהב את לוּ.

יום אחד הקיסרית ווּ שאלה את די האם הוא יודע מדוע היא מינתה אותו למשרה גבוהה כל כך.

די ענה: "יש לי יכולות יוצאות דופן ואין לי צורך באחרים. אני מוכשר, מוסרי, ומבין בענייני העולם הזה".

"למעשה" אמרה הקיסרית, "לא ידעתי הרבה עליך קודם. השר לוּאוֹ שִי-דֶה הוא שהמליץ עליך בפניי. הוא אמר הרבה דברים נהדרים עליך, וזו הסיבה שאתה כאן".

הקיסרית הראתה לדי תריסר מכתבי המלצה שלוּ כתב עליו. די נמלא ענווה והבין שטעה.

מאותו רגע ואילך, די היה צנוע יותר והכיר במגבלות יכולותיו. הוא נהג לומר: "מעולם לא הייתי חושב שלוּ הוא זה שסובל אותי ברוחב לב שכזה. הוא אף פעם לא התגאה בזה".