(Minghui.org)

השנה שוב הוזמנה "התזמורת השמימית הצועדת" שלנו להשתתף בתהלוכת המקומית של יום פטריק הקדוש. במהלך התהלוכה, הייתי מאחורי המתרגל ג'אנג, אדם בשנות ה-70 לחייו.

הדוד ג'אנג הוא בעל ראייה לקויה. הוא הלך לאט יותר מהאחרים בתהלוכה ואפילו הגיע לשורה שלי, שהייתה מאחורי השורה שלו. זה יצר בעיה עבורי. היה לו גם קצב גרוע והוא הכה בפעמון בזמן הלא נכון.

התלוננתי במחשבתי ודאגתי מה יחשבו עליי המתרגלים האחרים. ככל שהתלוננתי יותר, כך התנהל ג'אנג לאט יותר והקצב שלו נעשה גרוע יותר. זה גרם לי שבעצמי הפסקתי לנגן נכון בכלי הנגינה שלי.

אבל היום הסתכלתי עליו בצורה אחרת. הוקרתי אותו ולא חשתי כל תרעומת כלפיו. הוא בשנות ה-70 שלו ומחזיק במחשבות נכונות, מה שאפשר לו לסיים אתי – מתרגלת בשנות ה-20 – את התהלוכה. חוץ מזה, כולם צעדו לאט לאורך מסלול התהלוכה והיה קר מאוד.

הדוד ג'אנג הלך תחילה לאט, כך שביקשתי אותו בלחש שילך מהר יותר. אחרי כמה שירים, הוא הכה בפעמון בזמן הלא נכון. שמתי לב למעשיי וניסיתי לא להיכנס לשורה של המתרגלים שמאחוריי. לא הרגשתי תרעומת ולא התלוננתי. ואז גיליתי שהדוד ג'אנג התחיל לשים לב לאנשים שהלכו לפניו, צעד מהר יותר והתאים את צעדיו לאחרים בשורה שלו. לאחר שהשין-שינג שלי השתפר הוא ניגן היטב.

קנאה היא הגורם הבסיסי לתרעומת וכעס

במהלך החודשיים האחרונים שמעתי שכמה מתרגלים נפטרו באזור שלנו וחלק וויתרו על תרגול בפאלון גונג. ביניהם היו כאלה שהרגישו במשך זמן ארוך תרעומת כלפי מתאם אגודת הפאלון דאפא המקומי. הם דיברו עליו רעות ויצרו מצב בעייתי עם האגודה המקומית. הם סירבו להשתתף בלימוד הפא ובהדרגה החלו צרות בחייהם. הבנתי שתרעומת הייתה ההחזקה הגרועה ביותר ויצרה הפרדה בקרב מתרגלים עמיתים.

המאסטר אמר:

"אדם רשע נוצר מקנאה. בגלל אנוכיות וכעס הוא מתלונן שדברים אינם הוגנים כלפיו. אדם רחום הוא תמיד עם לב של חמלה. ללא טענות וללא שנאה, הוא מתייחס לקשיים כאל אושר. לאדם מואר אין כלל החזקות. הוא מתבונן באנשי העולם, המובכים על-ידי האשליה." ("יסודות להתקדמות במרץ", "מצבים")

לימוד הפא הזה האיר אותי לכך שתרעומת נובעת מקנאה.

המאסטר אמר:

"יש כלל כזה: אם הקנאה לא מסולקת במהלך הטיפוח-תרגול, אדם לא ישיג את הפרי האמיתי, בהחלט לא ישיג את הפרי האמיתי." ("ג'ואן פאלון" הרצאה שביעית, "הקנאה")

בסוף הבנתי גם שתרעומת יוצרת מכשול גדול על נתיב הטיפוח של אדם.

המפתח הוא לשנות את עצמי

התרעומת שלי יצרה גם בעיות עם אחותי הגדולה. כעסתי עליה שלא התקדמה במרץ וחשבתי שמחשבותיה אינן בקו אחד עם הפא. היא לא השתתפה בלימוד הפא. היו לי כל מיני טענות כלפיה. ככל שכעסתי עליה יותר, היא התנהגה גרוע יותר, והפער בינינו הפך גדול יותר. היא כעסה עלי מאוד, ופיגרה מאחור בטיפוח שלה.

החלטתי לשנות זאת בכך שקודם כל שמרתי על שתיקה במקום לבקר אותה בכל פעם שלא הסכמתי איתה. הפסקתי להפנות אצבע מאשימה לכיוון מתרגלים אחרים. מתרגלים אחרים לא זקוקים שאעזור להם בטיפוח שלהם. עליי לטפח עצמי היטב ולהשתמש בפא כדי להשתנות ולשפר את עצמי. איני יכולה להשתמש בפא כדי לשנות אחרים.

בתחילה זה היה קשה מאוד. ההתנהגות שלה הרגיזה אותי כל כך שלא יכולתי לשלוט על הבעות הפנים שלי. לפעמים לא הצלחתי לשלוט על מחשבותיי ואז התווכחתי איתה. אולם לא וויתרתי על מאמציי לשלוט על עצמי. המאסטר ראה את מאמציי וניקה ממני קצת תרעומת.

המחשבה שלי השתפרה ויכולתי להבין אותה טוב יותר. יכולתי לראות גם את הצד הטוב שלה. היו ימים שיכולתי לדכא את התרעומת שלי. כשהייתה מדברת עלי רעות, הסתכלתי עליה וחייכתי, כשאני דואגת על כך שהיא נתנה לי דה.

תרעומת גורמת לאדם להסתכל החוצה במקום פנימה

מתרגלת חדשה הצטרפה לתזמורת הצועדת שלנו. לימדתי אותה איך להרכיב את הכלי המוסיקלי. היא לא שמחה על כך, ואמרה לי שהיא לא צריכה שילמדו אותה לעשות זאת. היא אמרה שאני מתנשאת.

דבריה היו כמו בריזה עבורי, מפני שהתרעומת שלי כבר סולקה. זה לא הפריע לי, וכשכמה חלקים לא התאימו בכלי שלה, עזרתי לה כי הכלי יכול היה בקלות להינזק. היא הייתה חסרת סבלנות, כך שנתתי לה את ספר התווים שלי ואמרתי לה ללמוד לבד. ניגשתי לעמוד באחת הפינות כדי להסתכל פנימה. היות שהיא אמרה שאני מתנשאת, תמהתי אם יש לי ההחזקה הזאת. גיליתי שזה באמת כך. כמה שבועות לאחר מכן, היא התנצלה בפניי.

המאסטר הורה לנו להסתכל פנימה במהלך ההרצאות שלו. קשה להסתכל פנימה אם התרעומת אינה מסולקת, משום שתרעומת היא מושג אנושי שמכוון החוצה. אדם חושב שאנשים אחרים טועים והוא יחיל את כל עקרונות הפא על אנשים אחרים.

המאסטר אמר:

"נניח שהמתאם נעשה מושלם, הוא סיים את הטיפוח שלו, אבל המבט שלך תמיד היה מכוון החוצה, במקום ללכת פנימה ולטפח את עצמך – אז האם עדיין תהיה מטפח? האדם שאתה מטפח הוא אתה. אם יש באמת משהו שאינו כשורה עם המתאם, אז הצבע על כך בנינוחות עם כוונות טובות. כולכם מטפחים, ולמטפחים עדיין יש החזקות אנושיות שהם עדיין לא סילקו, החזקות אנושיות הן באמת רגישות לפרובוקציה, וכשמעוררים אותן הן ככל הנראה ימלאו תפקיד שלילי. אז עליכם להיות טובי לב ולפתור דברים בדרך טובת לב, עליכם להיות ידידותיים ולבביים, ולהסביר דברים בבהירות מתוך כוונה טובה. ואז דברים יעבדו." (ביאור הפא בפגישה עם מתרגלים מאסיה פסיפיק)

למצוא את הטוב באחרים

הרגשתי קלה יותר אחרי שסילקתי את ההחזקה לתרעומת וכעס. ידעתי שהמאסטר סילק את התרעומת עבורי. הייתי נינוחה מאוד והרגשתי שהעולם כולו יפה יותר. הצלחתי למצוא בקלות את הטוב באחרים. כשהתייחסתי לאחרים בחמלה, אנשים זרים ברחוב חייכו אלי ואנשים שהכרתי נהנו מחברתי.

כשאני חושבת על העבר, הייתי מתלוננת על כל דבר. כשלא סבלתי אחרים, עוד יותר דברים רעים קרו לי והפכתי יותר כעוסה. בהדרגה, זה יצר מצוקה. חשבתי שאלה הכוחות הישנים הרודפים אותי, אבל למעשה, זו הייתה התרעומת שלי שגרמה לכל הצרות.

גיליתי שהתרעומת יכולה להפריע ליכולת שלנו להבהיר את האמת לגבי הפאלון דאפא. חמלה ונדיבות אינם יכולים להתגלות אם התרעומת יושבת שם, מה שהופך הצלת אנשים לבלתי אפשרית.

אם אין לנו חמלה ובמקום זאת מנסים להציל את ה"כבוד" העצמי, לא נשיג תוצאות טובות בזמן הבהרת אמת וחלוקת חומרי מידע. סביר להניח שאנשים לא יסכימו לקבל את המידע.

שמעתי מתרגלת בגיל העמידה משוחחת בטלפון. האדם בצד השני אמר לה מספר מילים רעות. היא התרגזה ואמרה שהאדם הזה יהיה אחד מאלה שיושמדו. היא הבהירה את האמת עם תרעומת.

תקליטורי "שן יון" כבר אסורים להפצה בסין, מה שמראה שיש מתרגלים שיש להם בעיה עם תרעומת. בואו נעבוד ביחד כדי לסלק את התרעומת ולהציל אנשים בחמלה.