(Minghui.org)

ב-22 ביוני 2016 פרסמו שלושה חוקרים בין-לאומיים ב-National Press Club בוושינגטון די.סי דו"ח מעודכן הבוחן לעומק את רצח אסירי מצפון בסין.

המחקר המקיף שלהם, המתבסס בין השאר על דיווחי מדיה, כתבי עת רפואיים, אתרי בתי חולים ואתרי ארכיב, מגיע למסקנה שמספר ניתוחי ההשתלות המתבצעים בסין ומספר הקורבנות, גבוהים הרבה יותר מההערכות קודמות.

ב-2009 פרסמו דיוויד קילגור, לשעבר תת שר החוץ הקנדי לשעבר לאסיה פסיפיק ודיוויד מטאס, עורך דין לזכויות אדם את הספר: "קציר הדמים: קצירת איברים ממתרגלי פאלון גונג בסין", על בסיס דו"ח החקירה שלהם. הדו"ח והספר שופכים אור על קצירת איברים חיים המתבצעת בסין ממיליוני מתרגלי פאלון גונג, הכלואים בשל אמונתם.

ב-2014 לאחר חקירה עצמאית שערך, פרסם איתן גוטמן, אנליסט ועיתונאי חוקר עטור פרסים לענייני סין, את ספרו "הטבח: רצח המוני, קצירת איברים והפתרון הסודי של סין לדיסידנטים".

22 ביוני ב- National Press Club בוושינגטון: דיוויד קילגור, לשעבר תת שר החוץ הקנדי לאסיה פסיפיק מנחה מסיבת עיתונאים לכבוד פרסום הדו"ח המעודכן החדש

דיוויד מטאס עורך דין לזכויות אדם ושותף לדו"ח "קציר הדמים" במסיבת העיתונאים בוושינגטון לקראת צאת הדו"ח המעודכן החדש

איתן גוטמן, עיתונאי חוקר ואנליסט לענייני סין, מציג במסיבת העיתונאים בוושינגטון עדכונים לגבי קצירת איברים בכפייה בסין

פרסום הדו"ח ומסיבת העיתונאים התקיימו ימים אחדים לאחר שהתקבלה פה אחד בבית הנבחרים האמריקני החלטה 343 המגנה את קצירת האיברים השיטתית על ידי מדינה של אסירי מצפון בסין, הכוללים מספר גדול של מתרגלי פאלון גונג וחברי קבוצות מיעוט דתיות ואתניות.

"סין מנציחה כנראה כמה מהפרות זכויות אדם הכי מחרידות ונתעבות נגד הפאלון גונג ואסירי מצפון אחרים, ועם זאת היא לא עומדת מול ביקורת, שלא לדבר על סנקציות בשל הפרות אלה", הסבירה חברת הקונגרס הרפובליקנית מפלורידה, איליאנה רוס-להטינן שיזמה את ההחלטה הזאת בשנה שעברה. היא הצהירה ש"צריך להתנגד לרדיפה ולקצירת איברים באופן כלל עולמי ולשים להן קץ ללא כל תנאי".

חקירה לעומק

הדו"ח החדש הזה' המונה 680 עמודים (ניתן להורדה ב- www.endorganpillaging.org) מספק עדכונים מקיפים לעבודת החקירה של שלושת המחברים המתבצעת במשך כל העשור האחרון., הדו"ח כולל יותר מ-2,300 מראי מקום (רפרנס) וכמות גדולה של מידע שנאסף מדיווחי מדיה, מחומרים לקידום שהתפרסמו בסין, מכתבי-עת רפואיים ומאתרי בתי חולים.

אתרים סינים רבים הקשורים להשתלות נמחקו או שונו אחרי שהתפרסמה קצירת איברים בכפייה בסין ב-2006. לכן מתעמק הדו"ח גם במידע שנחשף באתרי ארכיב. נוסף על כך, החוקרים בדקו את מספר ההשתלות, תפוסת מיטות בתי חולים, הכשרת צוותים רפואיים, קווי מדיניות ומימון ממשלתיים.

ברוב המדינות, צריכים הפציינטים להמתין שנים לניתוח השתלת כליה או כבד. אולם בסין, מאתרים איברים תואמים רבים תוך שבועות, או אפילו ימים וזה כולל אלפי ניתוחי השתלות כבד דחופים עבור פציינטים שנדרש להם איבר חדש תוך 72 שעות. יש אפילו בתי חולים המציעים ערבות למציאת תורם חי לכליה תוך שבועיים.

בחומרים לקידום, או באתרי בתי חולים סינים נטען שהתורמים זמינים מרצונם עבור פציינטים הזקוקים לאיברים. במקרה של דחייה, יש בתי חולים שהיו מסוגלים להשיג איברים רבים, בזה אחר זה, לפציינט אחד.

יתרה מכך, בתי חולים פרסמו באינטרנט רשימת מחירים עבור השתלות איברים. יש בתי חולים שבנו מחלקות עם תנאים נוחים במיוחד כדי למשוך פציינטים זרים לתיירות השתלות. והם גבו מאות אלפי או אפילו מיליוני דולרים עבור השתלת איבר. זמני ההמתנה היו בדרך כלל קצרים, ועמדו על שבועות מההזמנה.

מספר גדול של השתלות לעומת מספר קטן של תרומות

תופעה נוספת שחשפו החוקרים הייתה המספר העצום של השתלות איברים שבוצעו בסין. על-פי אתרי בתי חולים, ניסיונות של רופאים, או דיווחי מדיה, היו צוותים רפואיים שביצעו השתלות איברים בזו אחר זו, ללא הפסקות כמעט. השימוש בקביעות במיטות בכמה מרכזי השתלות עלה ל-100 אחוז. עם בניית בניינים חדשים, הרחבת מתקנים, הוספת מיטות, הודיע מנהל השתלות איברים הואנג ג'יה-פו על תכניתו להנפיק ב-2015 רישיונות להשתלה לעוד בתי חולים, כלומר מ-169 ל-300.

היות שהמסורת הסינית דורשת שהגופות ישומרו שלמות אחרי המוות ועקב היעדר מערכת תרומות יעילה, תרומת איברים בסין נדירה מאוד. אולם המספר הגדול של איברים שאותרו תוך מסגרת זמן קצרה כל כך מעלה ספקות בנוגע למקור שלהם. הטענה של בכירים סינים לפני 2015 שמקור האיברים הוא באסירים המוצאים להורג ובתרומות מרצון – יכולה להסביר רק חלק זעיר ממספר ההשתלות שבוצעו.

אחרי 2006, כשקצירת איברים בכפייה משכה תשומת לב בין-לאומית, המוסדות הסינים נחפזו לשנות או למחוק נתונים מהאינטרנט לגבי השתלות איברים. המספר הרשמי של ההשתלות בסין 10,000 בשנה, אך במספר בתי חולים ניתן היה בקלות לעבור מעבר למספר הזה. ב-2007 יותר מ-1,000 בתי חולים נרשמו לקבל רישיונות ממשרד הבריאות כדי לבצע השתלות איברים, מה שמראה שאצלם לפחות יש מספר מינימום של מיטות הנדרש להשתלות.

בהתבסס על דרישות מותנות של משרד הבריאות הסיני לתפוסת מינימום, 146 בתי החולים שקיבלו רישיון לבצע השתלות כליה וכבד יכלו לבצע לפחות מיליון ניתוחי השתלות מאז 2000. במציאות כל המוסדות האלו מתפקדים הרבה מעל תפוסת המינימום. בנוסף, מוסדות רבים ללא רישיון משרד הבריאות מבצעים גם כן השתלות איברים בקנה מידה גדול.

פשע של מדינה

אחרי שחדשות המדיה חשפו ב-2006 את קצירת האיברים בסין, ראיות הראו שהפרקטיקה הזאת ממשיכה, על אף שהפכה סודית יותר. עקב "בעיות במקור האיברים", כפי שהוצהר על ידי רופא השתלות מפורסם, לעתים קרובות מספר ההשתלות אינו מדווח במלואו ואינו מתועד כראוי, מה שמקשה מאוד על הגדרה מדויקת של המספרים.

הדו"ח כיסה גם את מעורבות הצבא, המפלגה הקומוניסטית וארגונים ממשלתיים בביצוע קצירת איברים מאסירי מצפון, ובכלל זה היעלמויות ובדיקות רפואיות בכפייה ממתרגלי פאלון גונג במתקני מעצר של המדינה.

מתוך מקורות כמו מכתבי המלצה של פציינטים לגבי בתי חולים, תפוסת בתי החולים, הכישורים של הצוות והמימון, הדו"ח אסף מידע מפורט שהוצלב מול עדויות של אנשים מתוך המערכת, וביסס קיום של שרשרת אספקה מרושתת ושיטתית של קצירת איברים, פשע המוּנע על ידי רווח ומבוצע על ידי מדינה.

הטרגדיה אינה מסתימת בקצירת איברים ובהשתלות איברים. באשר לתערוכות הגופות המשומרות הנוסעות ממקום למקום סביב העולם, מקור הגופות – שרובן מסין – היה תעלומה. ראיות הולכות ומצטברות מקשרות אותן למתרגלי פאלון גונג שנעצרו (ראה  "הצד האפל של תערוכות הגופות") ועל רבות מראיות אלה דן הדו"ח הזה.