(Minghui.org)
ב-2006 כתריסר מתרגלים מקומיים התאספו יחד לשתף בהתנסויות הטיפוח שלהם. בעודי שם, קיבלתי צלצול טלפון ממתרגלת אחרת, שהודיעה לי שהמשטרה ערכה חיפוש בביתי. חומרי פאלון גונג רבים הוחרמו ומנהל הביטחון הפוליטי של המשטרה, שֶן, חיכה לי בביתי לעצור אותי.
לא יכולתי לחזור הביתה ומתרגלת עמיתה ארגנה עבורי לשהות בבית אמה. למדתי במשך זמן רב את הפא ונוכחתי לדעת שהיו לי כמה מושגים שגרמו למצב הזה. נהגתי להתפאר לגבי עצמי, אבל הייתי מלאה בפחדים.
לבי נעצב מפני שההחזקות שלי גרמו להפסד משמעותי במאמץ הכללי המקומי להציל אנשים.
מה שהדאיג אותי זה, שהמנהל שֶן פרסם הודעה שאם לא אבוא לראותו מרצוני תוך כמה ימים, יכניסו אותי לכלא אם אתפס.
הגעתי לרגע בו הייתי צריכה לבחור בין לנוס על נפשי ולהסתתר, לבין להתמודד פנים אל פנים מול הפושע הזה. תהיתי אם עלי ללכת בנתיב אותו תכנן עבורי המאסטר, או להפוך חסרת בית ולהימנע מעימות. אם אעזוב את הבית, אנשים רבים, ובכלל זה בני משפחתי, יאבדו את הסיכוי שאוכל להציל אותם.
בפעם הקודמת נאלצתי לעזוב את הבית
נעצרתי ונלקחתי לתחנת המשטרה. כפתו את ידיי בצורה הדוקה. היה עליי להשתמש במחשבות נכונות לשחרר את האזיקים והצלחתי לצאת החוצה מתחנת המשטרה. במקום לחזור הביתה, התרחקתי רחוק מהבית, כדי להימנע מהטרדות נוספות על ידי המשטרה.
מפקד המשטרה איים להכניס את שמי לרשימת האנשים המבוקשים ואילץ את מנהל יחידת העבודה של בעלי להשעות את משכורתו. כתוצאה מכך, בעלי ובני משפחה אחרים אמרו דברים רעים על הפאלון גונג. היו מתרגלים שפחדו אפילו לתת לי לשהות בביתם.
בסופו של דבר שהיתי בביתה של אחותי הגדולה, אבל לבי האיץ את פעימותיו בכל פעם ששמעתי סירנות של משטרה, או כשראיתי מישהו זר. חששתי שאולי הם רודפים אחריי.
אחרי שהחלטתי לחזור הביתה, ניגשתי לתחנת הרכבת. שמעתי מישהו אומר בטלפון שלו: "היא מגיעה". חשבתי שהוא עוקב אחריי, אחרת איך הוא ידע שאני מגיעה?
אחרי שירדתי מהרכבת המשכתי באוטובוס הביתה. שוטר עלה על האוטובוס וישב לידי. תהיתי, כיצד הוא ידע שאני על האוטובוס? למזלי הוא ירד מהאוטובוס לפניי. פחדתי שירדפו אותי והבנתי שהתקרית על האוטובוס הייתה מבחן עבורי.
לקבל את ההחלטה הנכונה
הזיכרון של הפעם האחרונה שנאלצתי לשהות רחוק מהבית לימד אותי שיעור. לכן, כשתהיתי מה לעשות אחר כך, החלטתי לשחרר את הפחד והתחלתי ללכת על פי התכנונים של המאסטר. תכננתי לבקר את המנהל שֶן ולשוחח עמו כדי להציל אותו.
מתרגלים מקומיים וגם בני משפחתי ניסו לעצור בעדי מלראות אותו, משום שנעצרתי כבר כמה פעמים בעבר והתייחסו אליי בצורה אכזרית. הרשויות אפילו כפתו אז את רגליי וידיי למיטת בית החולים כששבתתי רעב.
כולם ידעו שכמה מתרגלים בעיר שלי מתו כתוצאה מהרדיפה. חלקם השתגעו, ואחרים נלקחו למחנות עבודה בכפייה. למרות כל זאת, הגעתי להחלטה לראות את המנהל שֶן.
קבעתי לי יום לראות אותו, הייתי מכוונת מחשבה לכך ושחררתי את כל התרעומת והמושגים האנושיים שהיו לי כלפיו. לבי נמלא חמלה, והרצון להציל אותו היה נחוש במחשבתי. עליו להבין שאסור לו לבצע פשעים נגד הפאלון גונג.
להחזיק במחשבה חסרת פחד
הלכתי לתחנת המשטרה ומצאתי את שן. הוא נראה מופתע לראות אותי. בירכתי אותי וחייכתי והוא החמיא לי על הופעתי, באומרו שהתלבשתי נחמד מאוד באותו יום. לא היו לי כל חששות בלב שמא הוא יעצור אותי או ינסה לכלוא אותי.
שוחחנו כשעה. סיפרתי לו מדוע אני מתרגלת פאלון גונג וכיצד השיטה מלמדת אנשים להיות אנשים טובים. הסברתי לו איך המתרגלים זוכים לרוב תועלת מהפאלון גונג ושהשיטה אינה גורמת נזק לחברה. כמו כן סיפרתי לו למה הפאלון גונג נרדף. אחרי שסיימתי לדבר, קמתי ועזבתי.
מאז אותו יום הייתה לי היכולת לשחרר את הפחד. היות שההתנהגות שלי כיום היא בקו אחד עם הפא, המאסטר הסיר את החומר של הפחד עבורי. מאותו זמן ואילך פעלתי כמיטב יכולתי לעשות כל דבר בהתאם לדרישות הפא.
הרודף הופך לתומך
במשך השנים הבאות, שוחחתי עם שן פעמים רבות. נהגתי לתת לו באופן קבוע את "תשעת הדיונים על אודות המפלגה הקומוניסטית" ועוד חומרים של הפאלון גונג. גם מתרגלים עמיתים שוחחו איתו על הפאלון גונג.
שן החל ליידע אותנו בשמות המתרגלים שנעצרו ומי הלשין עליהם לרשויות. היינו שולחים מחשבות נכונות ואז ניגשים למשרד שלו ומבקשים שישחרר את המתרגלים העצורים ושוב פעם מספרים לו על הפאלון גונג ועל הרדיפה.
ככל שעבר זמן, היו מתרגלים ששוחררו ביום מעצרם. אחרים שוחררו אחרי מספר ימים. הרדיפה לא הייתה עוד חמורה כפי שהייתה בעבר.
יחסו של שן כלפי הפאלון גונג השתנה בהדרגה. הוא ייעץ לנו לשים חומרי מידע בתוך הבניין ולא התנגד עוד שנחלק חומרי מידע ברחבי העיירה כדי לעזור לאנשים להבין את האמת לגבי הרדיפה.
בעבר נהג שן להוביל את הרדיפה באזור שלנו, אבל כיום הוא מרגיש חרטה לגבי הפגיעה שגרם למתרגלי פאלון גונג ומשפחותיהם. הוא הושפע מנדיבות ליבם של המתרגלים ולא השתתף עוד ברדיפה.