מבית הספר התיכון ועד לקולג׳ הייתי תלמידה מצטיינת בכל הכיתות. הייתי תחרותית ביותר ועבדתי קשה מאד כדי להיות תלמידה טובה.

 אבל לא תמיד הצלחתי כמו חבריי לכיתה, או מאוחר יותר כמו חבריי לעבודה. זה גרם לי לקנא בהם.

 פיתחתי מחלת לב, מחלת קיבה, וסבלתי מנדודי שינה מדי לילה. יום אחד בעבודה המתנתי לפגישה והתעלפתי.

 במהלך השנים הלכתי לראות רופאים רבים. בריאותי לא השתפרה. איבדתי את ההתלהבות לחיים, ואפילו חשבתי לברוח להרים כדי לטפח בבדידות.

 התחלואים נעלמו אחרי שתרגלתי פאלון גונג במשך שלושה חודשים

 היום הבלתי נשכח בחיי היה ה-17 במאי, 1998. ביום זה שמעתי לראשונה על הפאלון גונג. זמן קצר לאחר מכן שאלתי את הספר "ג׳ואן פאלון" מחברה לעבודה. התחלתי לקרוא בו ובאותו הלילה ישנתי היטב בפעם הראשונה מזה שנים רבות. מאז לא סבלתי יותר מנדודי שינה.

 כמעט שלושה חודשים לאחר שהתחלתי לתרגל פאלון גונג, כל התחלואים מהם סבלתי נעלמו. העליתי משקל שהיה חסר על גופי הדק. הצעדים שלי נעשו קפיציים. כל מי שהכיר אותי אמר שהשתניתי לגמרי, ורבים מהם רצו ללמוד פאלון דאפא גם כן. הם ידעו שהפאלון גונג מבוסס על העקרונות של אמת-חמלה-סובלנות ושהוא דורש מהמתרגלים להיות טובי לב.

 בעלי יצא מכליו בגללי

 כשהתחלתי לתרגל בעלי תמך בי מאד. הוא קנה עבורי ספרי פאלון גונג, קרא את "ג׳ואן פאלון", ותרגל את התרגילים כמה ימים באתר התרגול.

 אבל לאחר שהתחילה הרדיפה ב-1999, הוא הפסיק לתרגל. הוא לא התנגד לכך שאני אתרגל בבית, אבל לא רצה שאשתתף בשום פרויקט דאפא.

מאז שנישאנו, הייתה לי נטייה להסתכל על בעלי מלמעלה ולחשוב שאני יותר טובה ממנו בכל מובן. בבית התנהגתי כמו הבוס. מה שהוא אמר, הייתי מתווכחת אתו.

 בעלי אהב לקרוא. הוא קנה כל מיני ספרי צ׳יגונג, ספרי דת וספרים אחרים. אחרי שהתחלתי לתרגל פאלון גונג, הבנתי שעלי לנקות את כל ספרי הצ׳יגונג והספרים שמלאים בתרבות המפלגה.

 לא התייעצתי אתו על כך. כשהוא יצא לעבוד מחוץ לעיר, אספתי את כל הספרים האלו ונפטרתי מהם.

 כשהוא חזר הביתה וגילה שהרבה מספריו נעלמו, הוא כעס עלי ויצא מכליו. כעסו גרם לו להגיד דברים נגד הפאלון גונג ונגד המייסד של הפאלון גונג, מאסטר לי הונג-ג׳י. הוא אפילו דיבר על גירושין.

 מאוחר יותר נזכרתי שהמאסטר אמר לנו שאם קורים קונפליקטים בין תלמידי דאפא לבין אנשים רגילים, על תלמידי הדאפא לקחת על עצמם את כל האחריות לכך. הסתכלתי פנימה. ואז הלכתי לבעלי והתנצלתי בפניו בכנות. הבטחתי שאני לא אעשה דבר כזה שוב. לאחר מכן הוא הפסיק לדבר על גירושין.

 אחרי שטיפחתי את עצמי יחסיי עם בעלי השתפרו

 בעלי מעולם לא הזכיר גירושין שוב, אבל הוא הזכיר את התקרית הזו מדי פעם ואמר לי דברים מרושעים.

 מכיוון שבעלי עבד מחוץ לעיר, היה לי לעתים קרובות זמן לעבוד על פרויקטים של דאפא.  כשהוא לקח הפסקה מהעבודה ובא הביתה, הוא התעקש שלא אשתתף בפרויקטים של דאפא. הוא לא רצה להיות מלא דאגות לגבי ביטחוני. לא רציתי להתווכח אתו, ולכן היו פעמים שבהם היה עלי לקחת הפסקה מעבודת הדאפא.

 בתחילת 2014 בעלי התחיל להתלונן שהוא לא מרגיש בטוב. כשהיה בבית, היה עליו לנוח יותר. הבנתי שהגיע הזמן שאפתור את הבעיה ביחסי אתו. אחרת, לא אוכל לעשות עבודת דאפא.

למדתי את הפא והמשכתי להסתכל פנימה. מצאתי את התחרותיות העזה שלי ואת ההחזקה שלי לעצמי. כשהוא דיבר תמיד התנגדתי לו. סירבתי לקבל דעות אחרות ולא כיבדתי אחרים. כשהבנתי זאת, התחלתי לשלוח מחשבות נכונות כדי להיפטר מהחומר הרע הזה.

מאותו יום, בכל פעם שהוא הביע את דעתו, לא התנגדתי לו, אפילו כשידעתי שמה שהוא אומר הוא שגוי בהתבסס על הפא. הבנתי שזה לא משנה מי צודק או מי טועה.

 היה לי חלום ברור, שבו שד אפל כיסה את ראשו של בעלי בבד כהה. בחיי היומיום, בעלי התמלא בכל מיני דברים רעים מהחברה, למרות שהוא אהב לקרוא ספרי דת. אז שלחתי מחשבות נכונות כדי לפורר את השד.

 כשהשין-שינג שלי השתפר, הסביבה בבית השתפרה. בעלי התחיל לעשות את הקניות והבישולים. אני התחלתי לנקות את הבית, לכבס ולשטוף את הכלים.

 עכשיו בעלי קורא את האפוק טיימס כל יום. הוא גם קורא חומרי פאלון גונג, והפסיק להתנגד לעבודתי בפרויקטים של דאפא.

 הן בעלי והן אני הגענו מאזור כפרי. אני מתייחסת כיאות לשתי המשפחות – הורים ואחים. עזרתי להם להבין את האמת על הפאלון גונג. כולם פרשו מהמפלגה הקומוניסטית הסינית. כולם יודעים שפאלון דאפא הוא טוב, ורבים מהם התחילו לתרגל.